שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה ה׳Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 5
א׳העיקר היה במתן תורה, שנתגלה דהעולם מלא כבודו, והכרה זאת נקראת יגיע כפיו של האדם.
1
ב׳אכן במתן תורה נאמר (שמות י״ט:כ׳) וירד ה' על הר סיני. וכדאיתא בזה"ק (יתרו פב.) תאנא בההוא שעתא דקב"ה אתגלי בטורא דסיני הוו חמאן כל ישראל כמאן דחמי נהורא בעשישותא, ומההוא נהורא הוי חמי כל חד וחד מה דלא חמי יחזקאל נביאה, מאי טעמא משום דאינון קלין עלאין אתגליאו בחד כמה דאמינא דכתיב וכל העם רואים את הקולות.
2
ג׳וענין הקולות, מורה לקול פנימאה, שאז נתגלה לישראל שכל העולם מלא כבוד הש"י, והוא המחיה והמהוה כל דבר תמיד, וכדאיתא בזה"ק (שם פא:) אמר רבי שמעון ת"ח קול השופר אתרא דקלא היינו דכתיב (דברים ח׳:ג׳) כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם מאי מוצא פי ה' דא קול השופר.
3
ד׳ובתקוני הזהר תקון ס"ט (דף קיז:) ולקבליהו אמר דוד ז' קלין דהבו לה' בני אלים ועל אלון שבע כתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. ובזה"ק (מצורע נג:) תורה אמאי אקרי תורה בגין דאורי וגלי במה דהוה סתים דלא אתידע:
4
ה׳ולכן ממתן תורה ואילך, שוב לא נקרא זן אותם בחסדו, כי במתן תורה הרבה והגדיל חסדו עד שנקרא יגיע כפיך כי תאכל. ואף כי הכל בחסדו, אכן זה הרצון הוא במתן תורה, שעל ידי הכרת אור הש"י וידיעת מציאותו בעולם הזה, ע"י זה נקרא יגיע כפים של האדם. כי חפץ הקב"ה לזכות אותנו, לפיכך הרבה לנו תורה ומצות. והתורה היא כוללת כל הבריאה, שאין שום אדם שלא יוכל להגיע אל כל ההשגה עד כמה שהגביל הש"י, כדאיתא בזה"ק (יתרו פג:) וכלהו דרין בתראין כלהו אזדמנו לתמן וכלהו קבילו אורייתא בטורא דסיני וכו' וכולהו כל חד וחד כדקא חזי ליה. ואין שום דבר בתורה שאינו נצרך לכל אדם, כדאיתא בזה"ק (שם) וידבר אלהים את כל הדברים האלה כל אינון טעמין כל אינון רזין כל אינון סתרין גזרין וענשין. לאמר. למהוי ירותא לכלא דכתיב (דברים ל״ג:ד׳) תורה צוה לנו משה מורשה. ובמדרש רבה (צו פ' ט) במעשה דרבי ינאי שהאכיל לאיש אחד שבדקו ולא מצא בו תורה וכו' והשיב לו ירותתי גבך וכו' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קהלת ינאי לא נאמר אלא קהלת יעקב:
5
ו׳כל אדם יוכל להשיג בתורה כפי ערכו, גם מסודות התורה. והתורה כולה היא מה שנצרך ללמוד כדי לקיים, אף מעשה מרכבה.
6
ז׳ואף שאין כל אחד יכול להשיג הכל בהשגה שלמה, אבל כל אחד יכול להשיג כפי מדרגתו גם מסודות התורה, וכדמסיים בזוה"ק (יתרו פג:) דאי תימא לגלאה מה דלא אצטריך לגלאה לכל בר נש כתיב אנכי ה' אלהיך כמה דאנא טמירא וסתים כך יהיו מלין אלין טמירין וסתימין בלבך. ובתורה נרמז כל ההנהגה לכל הדורות עד סוף כל הדורות. וכל מה שהובא בתורה הם עצות לפני כל אדם, וכדאיתא בזוה"ק (בהעלתך קנב.) רבי שמעון אמר ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומילין דהדיוטי וכו'. ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי, בגין כך אמר דוד (תהילים קי״ט:י״ח) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה דתחות לבושא דאורייתא. והוא שצריך האדם להתבונן בכל התורה כולה שהיא חיי עולם, וחיי כל האדם, וכל התורה צריכה לכל האדם, ולשום לב שאין שום ספור בתורה שאינו נצרך לכל אדם לעבודת השם יתברך:
7
ח׳וכן איתא במדרש משלי (סוף פרשה י) א"ר ישמעל בא וראה כמה קשה יום הדין, שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כלו בעמק יהושפט, וכיון שתלמיד חכם בא לפניו אומר לו כלום עסקת בתורה אמר הן, אומר לו הקב"ה הואיל והודית אמור לפני מה שקרית וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, הקב"ה הופך את פניו ממנו וכו' וחושב שם כסדר. בא מי שיש בידו שנים או שלשה סדרים ואח"כ בא מי שיש בידו הלכות, אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית. בא מי שיש בידו תורת כהנים, הקב"ה אומר לו חמשה חמשי תורה למה לא שנית וכו'. בא מי שיש בידו חמשה חמשי תורה, אומר לו למה לא למדת אגדה ולא שנית, שבשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עוניתיהן של ישראל וכו'. בא מי שיש בידו אגדה, הקב"ה אומר לו תלמוד למה לא למדת שנא' (קהלת א׳:ז׳) כל הנחלים אל הים והים איננו מלא ואיזה זה תלמוד. בא מי שיש בידו תלמוד, הקב"ה אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד צפית במרכבה וכו' שאין הנייה בעולמי, אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבין ועוסקין בד"ת ומציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה כסא כבודי האיך הוא עומד וכו':
8
ט׳המקיים פשוטי מצוות, וכן המתפלל בכוונה פשוטה, אף שאינו יודע כוונת המקובלים, הוא מכון לרצון ה', ומעלה עליו השי"ת כאילו כוון כראוי.
9
י׳ובאמת גם מעשה מרכבה הוא ג"כ מה שנצרך האדם ללמוד כדי לקיים, וכדאיתא במסכת חגיגה (דף יד:) שאמר רבן יוחנן בן זכאי על רבי אלעזר בן ערך ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה. יש נאה דורש ואין נאה מקיים. נאה מקיים ואין נאה דורש. אשריך אברהם אבינו שרבי אלעזר בן ערך יוצא מחלציך. והרי שגם מעשה מרכבה צריך ללמוד ולעשות ולקיים. וענין נאה מקיים ואינו נאה דורש, שכל נפש מישראל שמקיים פשוטי מצות בכל פרטותיהם, הוא מכוון לעומק רצון הש"י, ומעלה עליו הש"י כאלו קיים בכל כוונותיהם. וכן המתפלל בכוונה היותר פשוטה בלב שלם, אף שאינו יודע שום כוונת המקובלים, הוא מכוון לרצון הש"י, ומעלה עליו הקב"ה כאלו התפלל בכל הכוונות היותר גבוהות. וכדאיתא בזה"ק (ויחי דף רמג:) שרבי יוסי ורבי חזקיה שאלו לרבי שמעון, אמר רבי חזקיה הא דאמרינן לעולם יסדר אדם שבחא דמריה ולבתר יצלי צלותא. האי מאן דלביה טריד ובעי לצלאה צלותיה ואיהו בעקו ולא יכיל לסדרא שבחא דמריה כדקא יאות מאי הוא, אמר ליה אע"ג דלא יכיל לכוונא לבא ורעותא סדורא שבחיה דמריה אמאי גרע, אלא יסדר שבחא דמריה אע"ג דלא יכיל לכוונא ויצלי צלותא וכדמסיים שם כל הענין, מאן דיכיל לסדרא שבחא דמריה ולא עביד, עליה כתיב וכו'. אבל מי שאינו יכול מקבל הקב"ה תפלתו וכל עבודתו, אף שאינו מכוון כמו שנאמר שם שמעה ה' צדק וכו'. וזה הוא נאה מקיים ואינו נאה דורש:
10
י״אובאמת צריך האדם ללמוד ולהבין, שכל מה שנתן הקב"ה התורה לישראל, הוא רק מה שנצרך לעבודתו יתברך ונצרך לכל ישראל. שלפי שיודע להבין ולחקור בכבוד בוראו, יודע מה הוא אהבתו ויראתו, ואיך נמצא כבוד ה' בכל פרט מעשה, ולמי הוא מתפלל, ומצות מי הוא מקיים, ואיך אור הש"י והשגחתו נמצא בכל פרט:
11