שער ההקדמות, דרושי חסד וגבורהSha'ar HaHakdamot, Chesed and Gevurah
א׳דרוש בענין ההוי"ה שהיא חסד ורחמים
1
ב׳ענין ההוי"ה שהיא חסד ורחמים כנודע הענין הוא כי ההוי"ה בין בבחי' הפנימי' בין בבחי' האחורי' היא שוה לפי שהנה ד' אותיותיה הפשוטו' שהם הפני' שלה הם בגי' כ"ו גם האחורי' שלה הפשוטים (א"ה צ"ל המלאי' ועי"ש או"א פ"ז) יש בהם כ"ו אותיות וכן הפני' שלה במלוי יודי"ן היא בגי' חסד גם האחורי' שלה הפשוטי' הם בגי' חסד הרי שם ההוי"ה היא חסד בשתי בחינותי' פני' ואחור גם היא שוה במספ' א' בפנים ובאחורי' וז"ס אני ה' לא שניתי. (א"ש וכנגדו בגבורה):
2
ג׳דרוש בענין השיר שהוא הגבורה ענין השיר כבר ידעת כי היא מסטרא דגבורה שהם הלוים בעלי השיר וסודו נרמז בפסוק בשוא גליו אתה תשבחם הנז' בס"ה בפ' לך לך והענין הוא כי כאשר הגלי' התחתוני' מתעוררי' לעלות למעלה לטרוף טרפם ומזונות' אתה תשבחם בהוא בוצינא דקרדינותא שרש כל הדיני' וכל הגבורות והיא ניתנת בהם קצבה ואומרת להם עד פה תבא ולא תוסיף כנודע כי כל המדות הם בסוד בוצינא דקרדינותא כי החסד בטבעו להתפשט כמו המים אבל הגבורה והדינים נותנת קצבה כפי הראוי לכל אח' ואח' וכפי בחי' הגלים היא מניחם לעלות בסדר המדריגות ויש עולים מדריגה ויש שעולים שתים וכן יש שיורדים מדריגה אחת ויש שיורדים שתים וכו' וזהו ענין פרקי השיר שהיו מכוונים בהם הלוים שהיו עולים ויורדים במדריגת הקול ונמצא כי כל בחי' השיר ומדריגותיו להעלות הקול או להורידו הכל הוא ע"י בוצינא דקרדינות' ולכן השיר היא בחי' הגבורה ודע כי כאשר אלו הגלים יתעלו למעלה למעלה עד מקום שערות העליוני' בראש או בזקן או יהיו אותם השערות בחי' הנימין של הכנור ויהיה השיר ע"י הכנור ההוא וענין זה ארוך אין כאן מקומו: עוד דע כי השיר הוא בגבורה כאמור ולכן הלוים משורריי והפ' אמר ואתה מושל בכל ובידך כח וגבור' ובידך לגדל ולחזק והנה שם בן מ"ב יש בו ג' פעמים י"ד והם ג' ידות כמבואר אצלינו והנה כאשר אור העליון נמשך אל ספי' הכתר עליון אז בוצינא דקרדינותא שהוא דין נותן מדה וקצבה ואומר עד פה תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון עוזך וכיון שע"י כן מתעכב האור מלירד דאינו נמשך כפי כחו למטה אז החכמה משתוקקת לעלות והאור רוצה לירד ואלו הם קולות השיר זה עולה וזה יורד:
3
ד׳דרושים קטנים בגבורות:
4
ה׳עוד דע דרושים קטנים בגבורו'. ענין הגבורות כבר ידעת שהם בשתי הנקבות ה"א עילאה וה"א תתאה ושם אהי"ה הוא בראשונ' ושם אדנ"י בתחתונה ושתי שמות אלו הם גבורו' ומתחברו' שניהם ונעשות אלהים בגי' שהוא סוד ה"ג כנגד ה' אותיותיו:
5
ו׳עוד דע כי כל הדינים כאשר הם מתפשטי' והולכים הם רעים וכאשר השרש שלהם מאיר בהם הם מתבטלים דע ענין אותיות מנצפ"ך שהם כפולות והם פתוחות וסתומות דע כי הפתוחות הם ה' חסדים ולכן הם פתוחות להשפיע והסתומות הם הגבורו' כי הם דינים ונסתמו מלהשפיע דע כי בכל הוי"ה של ע"ב ס"ג מ"ה יש בהם בחי' מ"ב אותיות שהם בפשוט ד' אותיות ובמלוי י' אותיות ובמלוי המלוי כ"ח אותיות והנה ג' פעמים מ"ב שיש בג' ההויו"ת האלו הם בג' מוחין דז"א כמו שידעת מה שאמרו בס' התקונין בתקו' ע' כי שם מ"ב איהו לעולם ברישא ולא בגופא. ושמעתי מהר"י ארזין ז"ל בשם מורי ז"ל כי ג' מ"ב אלו הם שרש אל אחור' פשוטי' דשם אדנ"י העולי' גי' כך (נ"ל שמואל קכ"ו) גם קכ"ו עולה גי' ב"פ ס"ג להמתיק' ולהכתירה כי אחורי' הנז' הם בכת' של הנקב' כנודע: עוד בענין שם מ"ב הנה בס' התקונין בכ"י נמצא כי ג' שמו' יש של מ"ב הא' הוא בעולם כנודע האצילות והוא מ"ב אותיות של ההוי"ה בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי. והב' בעולם הבריאה והוא בב' בחי' האחד הוא אהי"ה אשר אהי"ה הם מ"ב והב' אהי"ה יה"י הם מ"ב. והג' הוא בעולם היצירה והוא אבגית"ץ (בדפו"י ע"ב) קרע שט"ן וכו' עד תשלום הז' שמו' אבל בעולם העשי' לא יש בו שם מ"ב והענין הוא כי הנה ג' ידות הם יד הגדולה בחסד. יד החזקה בגבורה. יד רמה באמצעיתא בת"ת ושלשתם הם בגי' מ"ב ואמנם הד' תחתונו' נה"י מלכות נכללי' בחג"ת הרי כי שם מ"ב שרשו הוא בחג"ת בלבד אלא שגם ד' תחתונות נכללות בהם ונמצא כי שם בן מ"ב כולל את הז' תחתונות אמנם בחינתו הוא ג' ידים שבעול' היצירה כי היא נקרא אדם דיצירה שבהם אוחז את עולם העשיה להעלותו למעלה בעולם היצירה כמו שנתבאר אצלינו בתפלת שחרית דחול בענין אנא בכח וכו' ואח"כ אדם דבריאה ע"י ג' הידים שלו אוחז בעולם היציר' ומעלהו אצלו ואח"כ אדם דאצילות אוחז בג' ידיו בעול' הבריאה ומעלהו אצלו ואמנם עול' העשיה אינינו צריך לג' הידים שהוא שם בן מ"ב לפי שאין עולם אחר למטה ממנו כדי שיצטרך להעלותו עוד דע כי כל בחי' הטעמים הוא אור פשוט ישר זכר אבל הנקודו' הוא אור חוזר נקבה והענין הוא כי כשהאור ישר יורד ומכה למטה מתנוצץ ומתפוצץ דסוד נקודות וחוזר מלמטה למעלה:
6
ז׳עוד שם יאהדונה"י שם יאהדונה"י נרמז באות א' להורות כי הקב"ה ושכינת עוזו הנק' בחבור השם הנז' הנה הם א' והענין הוא כי יו"ד ראשונה ואחרונה שבשם הנז' הם תרין יודי"ן עילאה ותתאה שבציור א' וו' אותיות האמצעיות שבשם הנז' הוא סוד אות ו' שבאמצע אות א' א"ש עתה אחזור לאסוף יחד כל הדרושים של ז"א בהתרחבות גדול א' לא' בסדר נאה ויאה מלבד מה שכבר נכתבו למעלה:
7
