שער ההקדמות, דרושים בענין הדעתSha'ar HaHakdamot, Daat
א׳דרוש יקר הערך בענין הדעת
1
ב׳אמר חיים ויטאל (עיין בספר נהר שלום קט"ו כל דרוש זה) הנני מחבר דרוש יקר הערך בענין הדעת וזולת זה הדרוש אין שום ידיעה שרשית בעניני הי"ס ואכתוב מה שנלע"ד בו מכל אשר עיינתי בספר הזה: דע כי אעפ"י שהוזכר תמיד היותם י"ס אינם רק ה"ס וכל ספירה הוא פרצוף א' וכולל י' מדות והם א"א ואו"א וזו"ן וזה פרטם כי ספי' הכתר כוללת י' מדות ונק' א"א. וספי' חכמה כוללת י' מדות ונק' אבא וספי' בינה כוללת י' מדות ונק' אימא. וספי' הדעת דחסדים כוללת י' מדות ונק' ז"א אך כשנאצל לא היו בו רק ו' מדות חג"ת נה"י שבדעת והם הם החג"ת נה"י הנק' אצלינו מכלל הי"ס אבל אינם רק מדות ולא ספי' כמו הג' ספי' ראשונות וספי' הדעת דגבו' כוללת י' מדות ונק' נוק' דז"א. אך כשנאצלה לא היו בה רק מדה א' לבד הי' והיא מלכות שבדעת הנז' והיא היא המלכות הנק' אצלינו מכלל הי"ס אבל אינה רק מדה א' ולא ספי'. ואלו הה' פרצו' נרמזו בשם ההוי"ה בקוצו של יו"ד ובד' אותיותיה ולפי שהכתר אינו מכלל הי"ס והושם ספי' הדעת במקומו לכן נרמז בקוץ היו"ד ולא באות ממש ונמצא כי עיקר הפרצופים הם ד' או"א וזו"ן והם ד' אותיות ההוי"ה והם נכללות בג"ס בלבד שהם חב"ד ודעת כלול מתרין עיטרין וזה הוא סוד פסוק ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו ונמצא כי כל העולמות אינם רק ג' בחי' חב"ד והסבה היא כי שרש הכל הוא החסד והדין והרחמים ולפי שהרחמים מכריע ביניהם צריך שימצאו בו ב' בחינותיהם והם חו"ג תרין דעות ואלו עצמם הם ג' בחי' כהן לוי ישראל והם נר"ן והנה כל פרצוף מאלו הד' כלול מי' מדות אשר כל הי' אינם רק ספי' א' כנז' גם נודע כי כל פרצוף היותר זך מתלבש תוך התחתון:
2
ג׳ונתחיל מן הראשון הנה ספירת הכתר היא נשמת האצילות ונחלק לשלשה מוחין חכמה בינה דעת שהם נשמ' ורוח ונפש שלשה חלקי הנשמה כיצד עתיק ונוקביה חכמה ובינה והם נשמה ורוח. ואריך ונוקבי' הם ז"א ונוק' שבכתר ונקראי' דעת ונפש ושלשת שלשה חלקי הנשמה אחר כך ספירת חכמה ובינה הם רוח דאצילות ונחלקים לשלשה מוחין חב"ד שהם נר"ן שלשה חלקי הרוח כיצד או"א חו"ב והם נשמה ורוח והדעת שהוא זו"ן שבהם הם ישראל סבא ותבונ' ונקראים נפש ושלשתם ג' חלקי הרוח. אח"כ ספי' הדעת היא נפש דאצילות ונחלק לג' מוחין חב"ד שהם נר"ן ג' חלקי הנפש כיצד זו"ן חו"ב והם נשמה ורוח והדעת של הדעת שהוא זו"ן שבהם הם יעקב ולאה ונק' נפש ושלשתם ג' חלקי הנפש וכל הבחי' הנז' כלולים מי' ומתלבשים זב"ז ונמצא כפי זה כי הדעת בכל מקום הוא ז"א שבבחי' ההיא וא"כ כמו שז"א היה בו בתחלה קטנות שהם ו"ק ואח"כ נתוספו בו ג' ראשונות כן ב' הבחי' יש בדעת דעת עליון כח"ב שבו דבוק תחת או"א ודעת תחתון שהם ו"ק הם למטה בז"א בקטנותו:
3
ד׳ונבאר עתה כ"ז בפרטות פרצוף אחד שהוא ז"א וממנו תקיש בכללות כל הפרצופין יחד דע כי ז"א הוא פרצוף א' כולל עצמות וכלים והכלים שבו הם נכללים בג' כי הכבד למטה וכולל י' מדות שהם כל האיברים ומתלבש ע"י הוורידים שבו בכל הגוף והלב גבוה ממנו וכולל י' מדות ומתלבש תוך בחי' הכבד ע"י הדפקים שבו ומתפשט בכל הגוף והמוח גבוה מכלם וכולל עשר מדות מתלבשי' תוך בחי' הלב ע"י הגידי' המתפשטי' ממנו ומתפשט בכל הגוף ועד"ז ממש נחלק העצמות בג' נר"ן מתלבשים זב"ז ומתפשטים בכל הגוף לכן הכבד משכן הנפש והלב משכן הרוח והמוח משכן הנשמה והנה בהיות ז"א בזמן העיבור ג' כלילן בג' אין לו רק נפש ובזמן היניק' שנתפשטו ו"ק יש לו גם רוח ובזמן הגדלות יש לו גם נשמה כי גדלו בו ג' ראשינות שבו ונשלם לי' מדות ונבאר עתה ענין הגדלות הנק' מוחין והטעם הוא כי המוחין הם כלים של הנשמ' וכמו שהנשמ' נחלקת בנר"ן שבה כן המוחין נחלקים בג' והם חב"ד שבו ונודע כי כל מוח מאלו כלול מי' מדות ומתלבשים זב"ז בכל גוף ז"א כיצד מוח חכמה תוך מוח בינה ומוח בינה בתוך הדעת וא"כ אעפ"י שהדעת הוא ז"א שבג' חלקי הנשמה הנה כלול מי' אלא שהוא כדמיון הז"א שיש לו תחלה ו"ק ואח"כ ג' ראשונות כן מוח הדעת יש לו ו"ק ונק' דעת תחתון כי הוא נשמה לו"ק ז"א ודעת עליון והוא ג' ראשונו' שבו שהם חב"ד שבדעת אלו עומדים למעלה תחת ב' מוחין חו"ב דז"א וכאשר נגדל הז"א ויש לו ג' ראשונות ונמצא סמוך ראשו תחת או"א (בדפו"י ע"ד) ממש לוקח דעת העליון העומד שם ג"כ. עוד דע כי כמו שז"א הוא בן א' שנולד מזווג או"א כן הוא הדעת נולד ע"י זווג חו"ב ב' מוחין דז"א וכמו שנולדה נוק' דז"א עמו כן עיטרא דגבורה שבדעת נולדה עם החסדים שבדעת מזווג חו"ב וב' העיטרין נולדים תאומים כדמיון זו"ן ואח"כ ננסרים ומתפרשן ואז דעת החסד נשאר בז"א ודעת הגבו' ניתנו לנוק' הארותיו בתחלה שלא ע"י זווג לבנין פרצופה ואח"כ בעת הזיוג נותן לה הגבו' עצמם ועכ"ז נשארים בו שרשיהם כדי שלא יהי' גם הוא דעתו קלה והנה כיון שהדעת התחתון הוא בחי' ז"א שבדע' נמצא כי הדעת עליון שהוא חב"ד שבדעת שהם או"א של דעת תחתון יתלבשו בתוכו ונמצא כי בו"ק ז"א מתלבש דעת תחתון ולפנים ממנו יתלבשו ו"ק הדעת העליון ויהיו נשמה אליו כדרך או"א אשר מתלבשי' ו"ק שלהם בלבד תוך ז"א: כלל העולה כי בחי' הדעת של זמן הגדלו' דז"א הוא בחי' חלק הנפש של הנשמה ונק' בחי' ז"א של הנשמה ונחלק לב' בחי' חב"ד שבו נקראים דעת עליון והם או"א ודעת שבדע' וז' תחתונות שבו נק' דעת תחתון שהוא ז"א שבדעת ובהיות ז"א גדול מתלבש דעת תחתון בו"ק וו"ק שבדעת העליון מתפשטים תוך דעת התחתון וג' ראשונות שבדעת העליון נשארין מגולים למעלה בראש ז"א וו"ק תרין מוחין חו"ב דז"א מתלבשים בתוכם ועד"ז יהי' בבחי' ג' מוחין דיניקה וג' מוחין של עיבור בהיות הז"א קטן כי הדעת שבהם הוא חלק הנפש של הרוח או חלק הנפש של הנפש ומזה תקיש לבחי' הדעת של כללות עולם האצי' כלו ביחד באופן כי לעול' הדעת הוא בחי' ז"א ברא דאו"א בכ"מ שהוא וכנז' איך ג' מוחין חב"ד הם נר"ן והנה כמו שנת' כי מוח הג' הנק' דעת כלול מי' מדות ויש בו ב' בחי' דעת כן כל מוח מהב' אחרים הנק' חכמה או בינה כלול מי' ויש בו דעת כלול מב' בחי' ונמצא כי כשמזדווגת איזו מדה מי' מדות שיש בפרטות איזה פרצוף עם חבירתה כגון מוח חכמה דז"א עם מוח בינה שבו מזדווג ע"י בחי' הדעת שבו עצמו ר"ל ע"י היסוד שבסוף הדעת התחתון שבמוח החכמה אלא שלהיותם בחי' מוחין אין אנו מזכירין שם יסוד שהוא בחי' ו"ק תחתונות וכשמזדווג הז"א עם לאה שהם פרצופין נבדלים ונפרדים אז מזדווגים בחי' ג' המוחין שלו ע"י הדעת שהוא המוח הג' כלו וגם בזה יהיה פירושו ע"י היסוד שבדעת העליון שבמוח הג' הנק' דעת אך אינו נקרא בשם יסוד להיותו בחי' מוחין דז"א וכשמזדווג ז"א עם רחל אז הזווג ההוא ע"י יסוד תחתון דז"א אשר בו מתלבש נשמתו שהוא יסוד הדעת התחתון ועד"ז למעלה באו"א כי כשמזדווג אבא עם אימא הוא ע"י היסוד העליון שבו אשר בסוף דעת דאבא עצמו הנק' דעת עליון ובהזדווגם יחד בבחי' ו"ק הנקראים ישראל סבא ותבונה אז הוא ע"י היסוד התחתון שהוא יסוד הדעת תחתון ולהיות או"א בחי' מוחין של כללות האצי' לכן אין נזכר היות זווגם ע"י היסוד שבהם אלא שם דעת אפי' בזווג ו"ק שהם ישראל סבא ותבונה משא"כ בז"א שזווגו העליון הוא ע"י הדעת שבו והתחתון ע"י יסוד ממש שבו כנז' ונמצא כי כשאנו אומרים שמזדווגים או"א ע"י הדעת הוא ע"י הדעת שבו שבפרצוף אבא עצמו ולא ע"י הדעת אשר תחת או"א שהוא בחי' ג"ר דגדלות דז"א כנז"ל כי זה נק' בן שלה' ואינו יסוד שבהם עצמם בפרצופם ואמנם עולה הוא תוך דעת עצמו דאבא להיותו שם בחי' מיין דכורין כנודע אבל הזווג עצמו לעולם אינו אלא היסוד והדעת (נ"א או הדעת) הנכנסים בנקודת ציון יסוד הנקבה ועי"כ הוא החבור והזווג וכן בהזדווג ב' מוחין חו"ב דז"א זע"ז הוא ע"י הדעת או היסוד שבמוח החכמה לא ע"י הדעת שהוא המוח הג' כי זה הוא בן שלהם ולא יסוד או דעת מכלל פרצופיהם ומבשרנו נתזה אלוה כי אין זווג איש עם אשתו ע"י הבנים שלהם כ"א ע"י היסוד של עצמם. והנה גם בענין המוחין דז"א יש חילוק א' וצריך לבארו והוא כי נודע שיש לז"א ב' בחי' מוחין ג' מצד אבא וכלם נק' מוח א' חכמה דז"א וג' אחרים מצד אימא וכלם נק' מוח א' בינה דז"א. והנה אלו החכמה עם הבינה בהזדווגם יחד הוא ע"י המוח הג' דאבא הנק' דעת דמוחין מצד אבא כי הדעת הזה הוא מן כללות י' מדות שבג' מוחין אלו ואמנם כשמזדווגים ב' בחי' חו"ב פרטיות ששניהם מצד מוח חכמה הכוללם אינו אלא ע"י הדעת הפרטי שבחכמה הפרטיות שבג' מוחין דאבא ולא ע"י מוח הג' ממוחין דאבא הנק' דעת בפ"ע בן שלהם כנז"ל והנה הם דעת א' מצד אבא מוח הג' שבג' מוחין ההם והוא כולל ה' חסדים וה"ג ודעת ב' מוח הג' שבג' המוחין שמצד אימא וגם הוא כולל חו"ג וכל דעת מאלו נחלק לב' בחי' דעת עליון ודעת תחתון כנז"ל וכפי זה צריך להודיע ענין א' כי ברוב המקומות שתמצא בספר הזו' ובספרינו זה ענין ג' מוחין דז"א אין הכונה אלא על כללות כלם ר"ל כי כשמזכיר חכמה דז"א ר"ל כללות ג' מוחותיו דמצד אבא כי כלם נק' חכמה סתם דז"א והיא נשמה לנשמה שבו וכשמזכיר בינה דז"א ר"ל כללות ג' מוחותיו (בדפו"י נ"ד ע"א) שמצד אימא והם נשמה שבו וכפי זה יצא לנו טוב טעם למה אין אנו מונים את הדעת לספי' בפני עצמה מכלל הי"ס דז"א והוא כי כפי האמת אין בו רק ב' מוחין מוח חכמה דמצד אבא הנכלל מג' מוחין פרטיים חב"ד שבו ומוח בינה דמצד אי' הנחלק לג' מוחין פרטיים חב"ד שבה ואמנם בחי' מוח ג' דעת כלול מג' מוחין אחרים פרטיים אין בו כי אין למעלה בחי' פרצוף דעת זולת ב' פרצופי' של או"א כי הדעת שבז"א אינו רק מבחי' הב' דעות שיש בב' המוחין שבו מצד או"א ולא מפרצוף ג' זולת ב' פרצופי או"א באופן כי חו"ב דמצד אבא נק' חכמה שבו וחו"ב שבו דמצד אימא נק' בינה שבו ודעת דמצד אבא ודעת דמצד אימא הם דעת שבו אך כפי האמת חב"ד דאבא נק' חכמה שבו וחב"ד דאי' נק' בינה שבו אך מוח ג' בפ"ע לכשיהי' נק' בחי' דעת זולת ו' מוחין הנז' אין בו וא"כ צריך לבאר כי כמו שבפרטיות הפרצוף יש דעת בפ"ע למה לא יש בכללות י"ס עולם האצי' בחי' דעת בפ"ע והענין הוא כי פרצוף ז"א כלו הוא נק' דעת וכמו שנת' אצלינו כי כל האצי' נק' חב"ד שהם נשמה ר"ן:
4
ה׳דרוש בחי' הדעת אשר לאו"א וז"א בביאור גמור נכון. הנה ג' מוחין יש לאבא למעלה בראשו בג' חללי גלגלתא והם חו"ב ולמטה משניהם הוא הדעת המכריע ביניהם וזה נק' דעת עליון דאבא ואלו נעשו באופן זה כי החכמה נעשית מפרק היד הימנית דאריך המתלבש בו והבינה מפרק הזרוע הימני דאריך המתלבש בו והדעת מן הרביע הימני העליון דת"ת דא"א המתלב' בו עוד יש בו דעת ב' תחתון כלול מה' חסדים מתפשטים למטה בו"ק שבו והוא נעשה מפרק הזרוע המחובר לכתף ימין דאריך המתלבש בו ועד"ז באימא כי החכמה שבה נעשית מפרק היד השמאלית דאריך המתלבשת בה והבינה מפרק הזרוע השמאלי דאריך המתלבשת בה והדעת מן הרביע שמאלי העליון דת"ת דאריך המתלבש בה וזה נק' דעת עליון דאימא עוד יש בה דעת ב' כלול מה"ג מתפשטים למטה בו"ק והוא נעשה מפרק הזרוע המחובר לכף שמאל דא"א המתלבש בה ואמנם בז"א הוא באופן אחר כי בג' חללי גלגלתיה יש ג' מוחין הנז' והנה בו הם כפולים כי יש בו ג' מו' נמשכים מג' מוחי אבא הנז"ל והמוח הג' שבהם הנק' דעת נק' דעת עליון שבו המכריע בין חו"ב ועוד יש בו דעת ב' תחתון הנעשה מן פרק הסמוך לכתף ימני דאריך שנתפשט בו"ק דאבא ומן הראוי היה כי גם בז"א יהיה הדעת זה התחתון מתפשט בו"ק כיון שנמשך מן ב' קצוות דגופא דאריך וכן מו"ק דאבא אמנם כשאין פגם בתחתונים עולה גם בראשו דז"א וכשיש פגם בתחתונים יורד בין תרין כתפין דגופא דז"א ועד"ז ממש יש לו ג' מו' עליונים מצד אי' בראשו והדעת הזה נק' דעת עליון מצד אימא ועוד יש בו דעת תחתון נעשה מפרק הסמוך לכתף השמאלי דאריך שנתפשט בו"ק של אימא וג"ז הדעת התחתון דמצד אימא לפעמים עומד בראש ולפעמים יורד בין תרין כתפין דז"א ע"ד הנז"ל בדעת תחתון שמצד אבא ודע כי כמו שהמוחין שבראש הם תרין מוחין תו"ב והדעת עליון מכריע ביניהם למטה מהם כן הוא בדעת התחתון דז"א כי יש בו ב' מוחין שהם תרין כתפין דאריך ונק' תרין עיטרין חו"ג ועוד למטה מהם יש בחי' דעת המכריע בין תרין עיטרין הנז' וההפרש הוא כי הג' מוחין הראשונים נק' חב"ד אך ג' אלו התחתונים כלם נק' בחי' דעת א' לבד עם היות שהם במקומם נק' חג"ת והענין יותר מבואר הוא כי הדעת עליון בין מצד אבא או מצד אימא המכריע בין תרין מוחין הנק' חו"ב דז"א נעלם מאוד בסוד ונהר יוצא מעדן ותדיר הוא גנוז בסוד הזווג דלא מתפרשאן נתיב לא ידעו עיט ולכן אינו עולה בשם והוא גנוז למטה מתרין מוחין ונכלל בהם ואינו נחשב בבחי' מוח הג' הנק' דעת כי המוח הג' שבראש הוא בחי' זה הדעת התחתון הכלול מג' בחי' חו"ג ודעת מכריע להם למטה ושלשתם נק' בשם דעת א' שהוא מוח הג' שבגלגלתא והם ב' דעות א' מצד אבא וא' מצד אימא כנז"ל וכמו שנת' כי מקומו שם זולתי בהיו' פגם בתחתוני' כענין שביארנו בחטא אדה"ר בעץ הדעת
5
ו׳ונבאר עניינו יותר בפרטות דע כי מפרק היד הימנית דאריך נעשה חכמה דאבא ומפרק היד השמאלית נעשה חכמה דאימא ומזרוע הימני דאריך נעשה בינה דאבא ומזרוע שמאלי דאריך נעשה בינה דאימא ומרביע עליון הימני דת"ת דאריך נעשה דעת דאבא ומרביע עליון השמאלי דאריך נעשה דעת דאימא והדעות האלו יתבארו בכלל הדעות שבז"א. וזה ענינו ז"א יש בו צלם דנה"י דאבא ובהם חב"ד ודעת כלול מתרין עיטרין חו"ג ונמשכו מפרק המרפק דאריך שהיה גנוז באבא ואמנם תחת חו"ב יש דעת עליון נעלם ואינו נקרא מוח בפני עצמו וזה נמשך משבעה מלויי ס"ג דבתרין תפוחין דאריך אל פה דאימ' ומשם לז"א והמוח הג' שבו הוא הדעת הנז' הכלול מתרין עיטרין חו"ג ועוד יש ביניהם דעת וכללות ג' בחי' אלו שהם חו"ג ודעת נקראים מוח הנ' הנקרא דעת סתם בכ"מ וזהו הנקרא ג"כ דעת תחתון (בדפו"י ע"ב) דז"א באופן שהם חו"ב דעת עליון אבל אינם נקראים רק בחי' תרין מוחין חו"ב לבד כנז"ל. ועוד חסדים וגבורות ודעת ושלשת' נקראי' מוח אחד לבד הנקרא דעת וזה המוח הג' בכללות שלשת חלקיו נקראי' דעת תחתון בערך דעת עליון שאינו נז' כאן וגם כי אינו מתפשט כלל בגופא דז"א כמו דעת תחתון:
6
ז׳ונבאר דרך פרט ענין זה המוח השלישי כי הנה החסדי' וגבורות שבו לעולם הם למעלה תמיד מקובצים בראש במוח חלל השלישי שבגלגלתו ולפעמים יורד בין תרין כתפין והדעת שבו הוא לבדו הניח שם שרשו שהוא ג' ראשונות ראש שבו ואמנם גופו שהם ו' קצותיו והמלכות שבו נתפשטו בשבעה תחתונות דז"א וכיון שהוא מכריע יש בו חו"ג ג"כ ונמצא כי ענין זה נוהג בחו"ג שבו כי שרש' נשאר בדעת ושבעה תחתונות שבהם נתפשטו בשבעה תחתונות דז"א ועל ד"ז הוא בצלם דאימא ג"כ בכל הפרטים שאמרנו בצלם דאבא ודע כי ענין ההתפשטות הנז' אינינו צודק היטב רק בדעת דצלם דאי' כי דעת דצלם דאבא החסדי' וגבו' שביסו' דאבא אינם מתפשטות בז"א כלל אלא ביעקב כנודע ודע כי תרין מוחין חכו"ב דז"א נמשכו מתרין מוחין מחו"ב דאבא אבל מוח הג' הנקרא דעת כלול מתרין עיטרין לא נמשך מדעת דאבא אלא נמשך מן החסדי' וגבו' המתפשטי' בו"ק דגופא דאבא ולכן יש בו התפשטות חסדים וגבורות בגופא דז"א ולא עוד אלא שכל זה המוח הג' הוא עצמו כלו יורד עד תרין כתפין דז"א כנז"ל להיות כי מקום כיוצא בזה היה מקומ' באבא אך אין זה אלא בעת איזה פגם בתחתונים אך דעת עליון הנעלם נמשך ממוח דעת דאבא עצמו וכן עד"ז הוא בענין שני דעות עליון ותחתון שבצלם דאימא. וסוד ענין הנז"ל הוא זה דע כי בחי' המוחין דגדלות הנז"ל הם בחי' צלם דאימא הנקרא נשמה לז"א ובחי' צלם דאבא הגנוז תוך צלם דאי' ונקרא חיה דז"א וכל צלם מאלו הוא פרצוף גמור די"ס. ונבאר צלם דאימא וממנו יתבאר צלם דאבא הנה ג' ראשונות שבצלם הנז' הם ג' מוחין ממש של הנשמה ונקראי' חב"ד עליון אמנם אינם נקראים רק בחי' תרין מוחין כנז"ל לפי שהדעת אינו אלא מכריע שלהם ואינו ספירה בפני עצמה כנודע ונודע כי הכלים דז"א אינם רק ו' ספי' חג"ת נה"י אלא שבזמן ההגדלה נתחלק כל ספי' מהם לג' פירקין וע"י כן היו ט' כלים ונמצא כי תלת פירקין עליוני' וג' אמצעיים חג"ת הראשוני' דז"א גדלו שליש ונעשו ג' כלים שלימים לג' מוחין חב"ד הנז' ואלו נקראי' ראש ומוחין של הנשמה אח"כ ג' פירקין תתאין דחג"ת הראשוני' נעשו ג' כלים לתרין עיטרין ודעת תחתון ואלו נקראים חג"ת של הנשמה שהם גוף שלה אלא שהן כלי מוח אחד השלישי כלול מחסדים וגבורות ודעת תחתון הנקרא ת"ת ומן ג' פירקין עילאין דנה"י נעשו כלים לנה"י של המוחין אלא שהם בחי' חג"ת אל ז"א ומתרין פירקין אמצעיים ותתאין שבכל אחד מנה"י נעשו נה"י דז"א ושם נתפשטו ג"כ נה"י של המוחין נמצא כי מוח הג' הכולל תרין עיטרין ודעת תחתון אינם אלא חג"ת של המוחין אלא שלפי שחג"ת הראשוני' דז"א נתעלו בבחי' כלים אל חב"ד של המוחין לכן גם חג"ת של המוחין נקראי' בשם דעת הכולל ג' מוחין תרין עיטרין ודעת תחתון אבל אינם רק חג"ת של המוחין וזהו טעם שהדעת הזה נקרא חסדי' וגבורו' ודעת תחתון שהוא נשמתא אל הכלי הנקר' ת"ת שהוא הת"ת הראשון דז"א שעלה להיות כלי אל הדעת כנז' עוד דע כי הצלם הנז' הכולל י"ס של נשמת ז"א אינו רק ז' תחתונות לבד של הנשמה אלא שנחלק לי"ס כענין הז"א עצמו שאינו רק ו' קצוות ונגדל לי"ס וזה לפי שצלם הנז' הוא מן התבונה שהיא ו' קצוות הבינה אמנם כאשר נכללים בינה ותבונה בפרצוף אחד אז יהיה הצלם הנז' נשמ' שלימה בי"ס גמורות אל ז"א ועל ד"ז בצלם דאבא. עוד דע כי עדיין אין בז"א לא בחיה ולא בנשמה רק ט"ס גמורות אך כשעולה להיות צלם שבו גם מא"א אז יקנה גם יחידה ואז יושלם בי"ס גמורות וע"ז נאמר ה' הוא האלהי' שהם אריך וז"א כנודע ואז ז"א יגדל כל צרכו ויהי' אריך:
7
ח׳כללו של דבר כי או"א הם חכמה ובינה דכללות עולם האצילות וז"א כלול משני בחי' והם דעת ות"ת הכולל ו' קצוות כל אחד משניהם אלא שדעת הוא נשמת הז"א המניח שרשו ביסוד דאו"א ונקרא דעת שלהם ועוד דעת שני יורד בסוד נשמת ז"א למטה הנק' ו' קצוות דכללות עולם האצילות ועל ד"ז הוא בג' מוחין דז"א עצמו ואמנם אעפ"י שז"א אינו רק ו' קצוות בערך עולם האצילות אבל בבחי' עצמו כולל י"ס שבו ולא עוד אלא כי גם כל מוח משלשת' שבו כולל י"ס כענין ג' מוחין דכללות האצילות הנקראים או"א ודעת הנז"ל:
8
ט׳ונבאר מוח הדעת הנחלק לי"ס הנה יש בו ד' מוחין והם חכו"ב וחסדי' וגבורות והנה חכו"ב שלו נמשכו ממוח אבא עצמו הנקרא דעת שבו ונקראי' שניהם דעת עליון דז"א ולכן נעשה מכריע עליון בין תרין מוחין עילאין הנקראי' חו"ב דז"א והדעת של הדעת שלו נקרא דעת תחתון שבו ונמשך מתרין כתפין דאריך הגנוזי' בדעת תחתון (בדפו"י ע"ג) דאבא המתלבש בו' קצוותיו והנה זה הדעת תחתון דז"א נקרא חסדים וגבורות ויש לשניהם מכריע אחד ושלשתם נקראים מוח דעת דז"א בפרטות יען כי הוא דעת שבדעת מה שאין כן בחו"ב של הדעת כי נשרש למעלה למכריע עליון בתרין מוחין חו"ב דז"א ואינם נכללים במוח הדעת ואמנם כי המכריע הפרטי שבין חסדים וגבורות דדעת תחתון כנז' הוא בפרטות נקרא דעת תחתון להיותו דעת שבדעת כנז' כי ג' חלקי זה הדעת הם דעת וחסדים וגבורות ואמנם בחלק ב' שער ראשון נתבאר שם כי הם חג"ת וזה הת"ת הוא דעת התחתון המכריע בין חו"ג הנקראים תרין עיטרין והנה זה הדעת תחתון נשאר שרשו שהם ג' ראשונות שבו ולמעלה במוח השלישי הנקרא דעת כנז' ומתפשטים ו' קצוותיו התחתונים בו' קצוות ז"א הנקראים גופא דז"א ונעשים נשמה שלהם וכ"ז נתבאר במקומות רבים. ודע כי כל אלו הפרטים הם במוח הדעת של ז"א מצד אבא וכל הפרטים הנז' הם ממש ע"ד הנז' גם במוח הדעת של ז"א מצד אימא וכן על ד"ז הוא בדעת של כללות עולם האצילות שנחלק לשני דעות האחד דעת דאריך וזה נקרא דעת עליון והוא למעלה מאו"א והשני דעת שלמטה מאו"א ונקרא דעת תחתון והוא שרש נשמת ז"א שהניח שם כנז'. השני הוא בדעת פרטי דז"א כי יש בו שני דעות והם דעת מצד אבא ודעת מצד אימא. השלישי בכל דעת מהשנים הנז' כי בדעת דמצד אבא יש בו עליון ותחתון וכן בדעת מצד אימא יש בו דעת עליון ודעת תחתון:
9
י׳ואחבר בענין זה ג"כ אופן התלבשות ג' המוחין בנה"י דאו"א כי ברוב המקומות ביארנו כי חב"ד דמצד אבא נתלבשו בנה"י דאבא וחב"ד דאימא בנה"י דאימא ובמקומות אחרים נתבאר באופן אחר ואמנם בחלק שני שער ראשון נתבארו שני הדרכי' בדרוש הציצית כי בתחלה הם כך כנז' בדרך א' אבל כשבאו להתלבש תוך ז"א היו באופן אחר כי חכמה דמצד אבא נתלבש בנצח דאבא ובינה דאבא בנצח דאימא ושתיהם נתלבשו זה בת"ז תוך חכמה דז"א מצד קו ימין כי כלו חכמות וחו"ב דאימא נתלבשו בשני ההודות דאו"א בקו שמאלי דז"א כי כלם בחי' בינה וחסד וחסד דאו"א ביסוד דאבא בימין ושמאל וגבורו' וגבו' דאו"א ביסוד דאימא בימין ושמאל וכן נת' במקום אחר היטב ענין דעת עליון ותחתון שיש בכל פרצוף ואיך דעת התחתון דפרצוף העליון נעשה דעת עליון שבפרצוף שלמטה ממנו:
10
י״אכל פרצופי אצילות בריאה יצירה עשיה כלולים ממ"ה וב"ן שהם חסדים וגבורות וכל בחי'משתיהם יש בה יחידה חיה נר"ן שבכל פרצוף ותחלה יצאו ז' המלכים והם זו"ן ז' קצוות שבכל פרצוף בבחינת נפש הנקראת ז' מלכיות שבז' הקצוות מבחי' ב"ן ונשברו. ואח"כ באו ז' קצוות של מ"ה מבחי' נפש והמשיכו עמהם נפש דב"ן ונתקנו ואח"כ על ד"ז באו רוח ונפש וחיה ויחידה דמ"ה והמשיכו את רנח"י דב"ן שלא נאצלו עדיין ובאו כלם כלולים בסוד תוספת בזו"ן שהם ז' הקצו' שבכל כלל ובכל פרט וכ"ז תבין ממצות ירושת המתים בפ' פינחס וכן ע"ד זה י"ס דעיגולים הם גבורות ויצאו תחלה בבחי' נפש לבד שבהם בסוד נקבה תסובב גבר ואח"כ יצא היושר שהוא חסדים בחמשה מיני נפש ורוח שבו ואז נשלמו העגולים בנפש ורוח וכו' שבהם:
11
י״בוהיותר פשוט הוא אצלי בענין הדעת בקצרה. ד' פרצופין כוללי' כל עולם מאצי' בי"ע והם זכר ונקב' מה שאין כן בפרצוף החמישי דאריך וכל פרצוף מארבעתם כלול מי"ס ונחלק לד' פרצופי' הא כיצד חכמ' הנקרא אבא דעול' האצילו' יש בו י"ס והחכמה או הבינה שבו פרצו' מי"ס ונחלק לשתי' באופן כי חו"ב שבו הם זכר ונקב' או"א שבו בסוד ג"ר שבכל אחד מהם והדעת שבו נחלק לשני דעות שהם ז' תחתונו' גופא דחכמה דעת א' ימני וז' תחתונו' גופא דבינה דעת ב' שמאלי וע"י שני היסודות שבשני הדעות הם מזדווגי' כי שני דעות אלו הם זו"ן שבהם וכללו' שני דעות אלו נקרא דעת עליון דאבא המכריע בין חו"ב שבו אח"כ ז' תחתונו' דאבא דאצילו' הכוללי' זו"ן שבו הם דעת תחתון דאבא נחלק לשני דעות ע"ד הנז"ל זכר ונקב' והנה תחלת שורש' הם ז' כמו שביארנו דעת אתי בשית סטרין ומה דאשתאר הוי ק"ל לנוקבי' ולפעמי' נגדל לי"ס על דרך הז"א דכללות עולם האצילו' כנודע ונמצא כי חג"ת שהיו בו בתחל' עלו בבחי' ראש שהם חב"ד ושלשתם נקראי' מוח אחד הנקר' דעת תחתון דאבא מצד ימין חסדים וכנגדו מצד שמאל גבורו' לנוקבא ונמצא כי הת"ת שבמוח זה הוא דעת תחתון באמת המכריע בין חסדי' וגבורו' הנקראי' תרין עטרין והנה"י שבו נעשו חג"ת אח"כ נתוספו לו נה"י חדשים כנודע ואז הת"ת שעלה והיה דעת תחתון הנחלק לו' קצוו' שבו כי הת"ת נקרא ו' יורד ומתפשט בנה"י הישני' ונה"י החדשי' שהם עתה חג"ת נה"י שבאבא ונעשה נשמה להם ועל ד"ז בכל פרצוף. הכלל העול' כי כל בחי' דעת הם ז' קצוות שבכל מדריגה ומדריגה אלא שהשבע' קצוו' דג' ראשונו' שבאותה מדריגה נקראי' דעת עליון והז' קצוות דכללות כל אותה המדריג' נקראי' דעת תחתון בבחי' ג' ראשונות שבז' אלו כשנגדלי' לי"ס גם דעת עליון ודעת תחתון הם יעקב יעקב עליון ותחתון אכן ישראל הנק' ז"א הוא כללות כל הפרצו' הנז" גם דע כי זווג יעקב העליון בג' (בדפו"י ע"ד) ראשונות הוא רוחא ברוחא בסוד נשיקין שבפה וזווג יעקב תחתון הוא גופא בגופא ממש ביסוד תחתון שבו. עוד יש זווג אחר של יעקב ודור המדבר והם אורות יוצאי' מחוץ אל יעקב הנקר' גופא דז"א הכולל וכמו כן יש לאה היוצאת לחוץ מיעקב עליון והיא זולת רחל הגדולה כגודל ז"א ורחל הקטנה מחזה דז"א ולמטה ולפעמי' אוזיפת מינהא לאה לרחל העליונה או להפך וכן הענין בקטנה ולכן תמצא בז"א דאצילו' שיש בו תרין מוחין חו"ב שבו מחו"ב דאבא דאצילות מג' ראשונות שבהם ועוד יש בו דעת עליון נמשך מז' קצוו' חו"ב דאבא ועוד יש בז"א מוח ג' הנמשך מתרין כתפין חו"ג דאריך וחו"ג דאבא ולכן נתלבש בתרין כתפין דחו"ג דז"א ודעת תחתון הנק' ת"ת דז"א מכריע ביניה' ואמנם ג' אלו הנכללי' בשם דעת תחתון הם חג"ת הראשוני' דז"א שנעשי עתה ג' מוחין חב"ד אחרים לז' תחתונו' דז"א בין תרין כתפין שבו והת"ת הנקר' דעת התחתון מתפשט בנה"י ראשוני' ונה"י חדשי' שבו כנז"ל כי ז' קצוות דז"א הם פרצו' גמו' של י"ס דיעק' וכ"ז מצלם דז"א מצד אבא וכנגדו מצלם דאי' ממש
12
י״גענין הדעת של ז"א. דע כי יש בו תרין עטרין ה' חסדים וה"ג שהם י' הויו"ת מצד מוחין דאבא ועוד יש י' שמות אהי"ה שהם ה' חסדים וה"ג מצד אימא והנה י' הוי"ת בגי' ס"ר וי' אהי"ה בגי' ר"י ושניהם יחד בגי' ע"ת של דעת ולפי שהם נחלקים לד' חלקים ה' חסדים וה"ג וה' חסדים וה"ג לכן נרמזו בדל"ת וזו היא אות ד' של דעת. עוד דע כי הדעת של ז"א הוא כלול מב' דעות א' מצד אבא וא' מצד אימא והם מלובשים כ"א בתוך היסוד שלו ודע כי החו"ג שבתוך היסוד דאבא הם בוקעים היסוד דאימא מכנגד העורף של ראשו של ז"א ויוצא דרך שם ללאה העומד' באחורי ראש ז"א והנה מוכרח הוא שבעובר' מתוך היסוד דאימא שהם מניחים שם השרש שלהם כנודע כי כל דבר שבקדושה מניח הרושם שלו בכ"מ שעמד פ"א ולכן אלו האורות הם מניחים שרשם בכ"מ שיוצאים וכמו שביארנו בי"ח נשים שהמלך יכול לישא אותם והנה אלו האורות הנז' שיוצאי' מיסוד דאבא דרך יסוד דאימא הם סוד בלעם כמבואר במקומו:
13
י״דדרוש גדול בענין עה"ד טו"ר ואגב ית' ענין אחב"א מה עניינו וסוד המזוז' כבר כתבתיו למעלה ד' ל"ה ע"ד וע"ש:
14
ט״ודרוש כ"ה בעינים של זו"ן ועיין בשער היחודים במה ששמעתי מזולתי ביחו' פסו' חזית איש מהיר במלאכתו וגו' וביחוד שם אלהים שראשיתו חסר ומשם תבין דרוש שנכתוב כאן. דע כי עי"ן בגי' ק"ל וכל בחי' שם ק"ל הוא בעינים ונודע כי הוא ג' בחי' שהם ע"ב ק"ל נ"ח וזה עניינם הנה מן הע"ב נעשים העפעפים שהם בחי' העבים הסוגרים על העיני' נמנוע הראות וזהו סוד עבים סתר לו ולא יראה. גם זהו סוד בע"ב הענן שהוא ע"ב של העפעפים ומן הק"ל נעשים העינים בעצמם כי עי"ן בגי' ק"ל ומן הנ"ח נעשה בת עין שבתוך העין והענין הוא כי שורש הק"ל הוא ע"ב כנודע ולכן אם תסיר שרשו שהוא ע"ב ישאר המלוי לבד שהם נ"ח נמצא כי בת עק נק' נ"ח וזהו סוד "ויאמר "יהוה "מסיני "בא ר"ת בגי' נ"ח ומלת ויאמר בעצמה היא אותיות ומאיר וזהו סוד ומאיר לאישון בת עין כי בת עין הנק' נ"ח היא המאירה את העין גם זהו סוד ונח מצא חן בעיני ה' כי ח"ן הוא צירוף נ"ח והוא בחי' בת עין שבתוך עיניה' שהוא ז"א ודע כי זה המלוי העולה בגי' נ"ח והוא בת עין הנה ממנו נעשה הוי"ה א' שהיא סוד הבת עין והיא זאת יו"ד ה"י וא"ו ה"ה שהיא בגי' נ"ח וסדורו י' בה"י ראשונה א' ביא"ו ה' בה"ה אחרונ' וסימנו יא"ה והנה כשתחב' שם זה העולם נ"ח עם שם ק"ל יעלו גי' פק"ח עניך ונעשי' ב' שמו' שם הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן ואהי"ה דמילוי אלפי"ן העול' קמ"ג ושניה' בגי' פק"ח כי אלו הם העין ובת עין וזהו פקח עיניך וראה וכו' והנה יש שם ק"ל במלוי אהי"ה דההי"ן שבאי' והוא מתלבש בז"א בהוי"ה הנז' העולה נ"ח כנז' והרי נת' העינים של ז"א. ואמנם העינים של הנקבה שלו הם כך כי העין ימני שלה היא אחורים דהוי"ה דמ"ה שהם בגי' עי"ן ועין שמאלי שלה הוא אחורים פשוטים ומליאים דהוי"ה דב"ן העולים ע"ב קד"ם כנודע והטע' כי מ"ה ראוי להיות בימין וב"ן בשמאל והנה ע"ב קד"ם של ההי"ן הוא יותר על ע"ב ק"ל דאלפי"ן י"ד אותיות שבהוי"ה פשוטה ומליאה וזהו ענין י"ד שנהפכה לד"י שהיד הזו מחפה על הדין שלא יתפשט יותר מגבולו ואומרת לו די. ואמנם ביאור בת עין הענין הוא כי הנה מצינו כתיב ועיני לאה רכות אבל ברחל לא הזכיר עינים שלה רק אמר ורחל היתה יפת תאר וכו' לפי שהעין הוא בגי' ק"ל שהם מספר ה' הויו"ת של ה' גבו' שניתנו לה בלבד אבל ק"ל של החסדים לא ניתנו לה כנודע והנה עין שמאלי שלה הוא ב' שמות של אדנ"י שהם בגי' עין והבת עין של זה העין השמאלי שלה הוא כך כי ה"פ י"ה אדנ"י הם בגי' ב"ת עם ב' כוללי' של ב' שמות י"ה אדנ"י אבל העין הימני שלה הוא בחי' הויו"ת והם ה' הוי"ות של ה"ג שהם בגי' עין כנז' והבת עין הימני הוא כי כאשר אלו הה' הויות שהם בגי' עי"ן תמלאם במלוי ס"ג ותוסיף בכל הוי"ה (בדפו"י נ"ה ע"א) הוי"ה מהם ב' אותיות אחרונות של היו"ת שהם ו"ה להשלימ' לחשבון ס"ה כמנין אדנ"י יהיו ה"פ אדנ"י ואז תחבר עמהם שם י"ה ע"ד הנז' בעין שמאל ויהיו ה"פ י"ה אדנ"י שהם בגי' ב"ת עם שני הכוללי' כנז' בעין שמאל:
15
