שער ההקדמות, דרוש קצר בענין אדם קדמון י״בSha'ar HaHakdamot, A Short Discourse on Adam Kadmon 12
א׳דרוש ב' בתקון המלכים
1
ב׳ונבאר עתה איך היתה תיקון המלכים האלה הנה כאשר המאציל העליון ראה כי לסבת היות האור גדול לא יכלו לסבול ועי"כ נשברו לכך עלה ברצונו לתקן כל העולמות באופן שיהיה בהם כח לסבול האור ויתקיימו ויחיו ולא ימותו ואמנם התקון הוא ע"י התפשטות האור אשר אז יתרחקו הכלי' מאת מאציליה' ואז יהי' בהם יכול' לקבל האור הבא יותר ממוע' ומרוחק ולכן מן נקודות הכתר נעשה בה התפשטות גדול של פרצוף א' שלם ומה שהיתה נקודה זו בתחלה כלולה מי' ספי' בכח הוציאם עתה בפועל גלוי ונקרא פרצוף א"א ומנקוד' חכמה נעשה פרצוף ב' שלם מי' ספי' שבו ונקרא אבא ומנקוד' בינ' פרצוף ג' שלם ונקר' אימא ומן הו' נקודות הנשברים נעשה פרצוף א' ונקרא ז"א ומן נקוד' העשירית נעשה פרצוף שלם הנקרא נוק' דז"א ואלו הה' פרצו' נרמזי' בשם ההוי"ה כי קוצו של יו"ד הוא פרצוף א"א והיו"ד עצמה אבא וה' ראשונה אימ' והוא"ו ז"א וה' תתאה נוק' דז"א. וא"ת והרי הכל גלוי לפני המאציל והי' לו מתחלה להאצילם בבחי' פרצופי' ולא בבחי' נקודות והתשובה היא כי כוונת המאציל העליון היתה להיות הבחירה נתונה ביד התחתוני' להיטב או להרע להיות להם שכר טוב או עונש בעמלם והנה שרש הטוב בא מן האור הגדול אשר בתוך המאנין העליונים ושרש הרע והקליפות באים מן המאנין תבירין כנז"ל ואם מתחלה נאצלו בבחי' פרצופין מתוקנים הכל הי' טוב לבדו בלי רע כלום ולא היתה לא בחירה ולא שכר ועונש אבל עתה שנבראו טו"ר בעולם יש שכר טוב לצדיקים אשר ע"י מעשיהם הטובים מעלי' נצוצי הקדושה הטובה מתוך הרע והקליפה כנז"ל ויש עונש אל הרשע אשר ע"י מעשיו מפיל ומוריד נצוצי האור אל הקליפה ובכן הקליפה עצמה היא הרצועה להכו' את הרשע ההוא בסוד ותמוגגנו ביד עונינו ועוד טעם ב' והוא כי עתה בהיות' בבחי' נקודה קטנה קודם התקון נמצאת נקודת המלכו' עומדת במקום שהוא עומד רישא דא"א אחר התקון בבחי' פרצוף מתפש' וכיון שקדם בחינה זו אז נמצא כי עתה אחר התקון יש כח במעשה התחתונים להחזיר להעלות את המלכו' למעלה במקו' שהיתה אז בתחלה קודם התקון. ונבאר עתה סדר תקון חמשה פרצופים הנז"ל הנה להרחיק האור שיבא ברחוק כי זהו עיקר סבת התקון כנז"ל הוצרך המאציל לעשות נקודת הכתר פרצו' א' שלם ומלבד זה תקן בא"א התפשטות יותר מתפשט והוא כי עשה בו תלת רישין עילאין הנזכרי' בתחלת אדרת האזינו. הא' נקרא רישא דלא אתיידע והב' נקר' אין והג' נקרא מ"ס והנה תלת רישין אלו הם בחי' כח"ב שבא"א וכללות תלת רישין אלו נקראים עתיק' סתם. א"ש צ"ע במ"ש לעיל ד' שנראה שחולק ע"ז. (בדפו"י לד ע"א)
2
ג׳עוד יש בא"א ז' תחתונות שבו מחסד עד מלכו' שבו וכללות ז' תחתונו' אלו נקראי' ע"י בסוד ז' ימי בראשית ואלו הי' הם בחי' פנימיות של א"א
3
ד׳{אמר שמואל המעתיק כך מצאתי כתיב מכתיבת יד אבא מארי ז"ל ואולי הל' הזה הוא מ"ש באדר' האזינו בד' רס"ח א' וז"ל תלת רישן אתגלפו דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא רישא חדא חכמת' סתימאה דאתכסי' ולאו מתפתחאן וחכמ' דאסתימא' ריש' לכל ריש' דשאר חכמות רישא עילאה עתיק' קדיש' סתימ' דכל סתימין ריש' לכל ריש' דלאו ריש' ולא ידע ולא אתיד' מה דהוי ברישא דא דלא אתדבק' בחכמת' ולא בסכלתנו וכו' עכ"ל האדרא נלע"ד:} שהוא הנשמה שבו והנה כשנתפשט א"א בבחי' פרצוף נתפש' תחלה בבחי' ז' תקונין בגלגלת' דיליה וסימנ' ג"ט קר"ע פ"ת שהם גלגלתא טלא דבדולחא קרומא דאוירא רעוא דרעוין. עמר נקי פקיחא דלא נאים. אשגחותא דתתא. ונזכרו בריש ספר' דצניעות' דף קע"ו ע"ב ובאדרת נשא:
4
ה׳עוד יש בו התפשטו' י"ג תיקוני דיקנא כאשר נתבארו במקומ' וכל אלו הז' והי"ג הם בבחי' ריש' דא"א ודע כי אלו הז' תקונים דגולגלת כנז"ל כאשר נתפשטו עתה בסוד התקון נתפשטו עד שעור המקו' אשר היו בתחלה הנקודו' הנקראים מאנין תבירין שהם הז' תחתונו' הנז"ל ואחר שנבאר תקון שאר הפרצו' נחזור לבאר ענין שעור התפשטות פרצוף א"א:
5