שער ההקדמות, דרוש קצר בענין אדם קדמון ה׳Sha'ar HaHakdamot, A Short Discourse on Adam Kadmon 5
א׳הקדמ' אחת בטרם שנאצל עולם האצילו'
1
ב׳דע כי טרם שנאצל עולם האצילות נאצלו הי' ספיר' בבחי' עשר נקודות בלבד כלולות מבחי' עצמות וכלים כהדין קמצ' דלבושיה מיניה ואז היה קצת חילוק בין הג' ראשונות לז' תחתונות והוא כי הג' ראשונות היו יכולות לקבל האור והעצמות שלהם. אבל השבעה תחתונות לא היו יכולות לקבל האור שלה' לפי שהאור היורד מלמעלה היה שיעור מספיק לצורך פרצוף אחד שלם ואמנ' עתה שהיו נקודו' קטנות בלבד ולא היו בבחי' פרצוף שלם לא היה בהם יכולת לקב' האור רב ההוא ולכן נשברו הכלים ההם כנודע ואמנם עם כ"ז בכל העשר נקודות היה בהם חסרון כמו שנבאר בדרך קצרה והענין הוא כי הנה אז קודם התקון לא היתה אהבה בין הי"ס אלא בחי' יראה בלבד והיהלכל ספירה וספירה שני מיני בחי' יראה כיצד הנה החכמ' היתה לה יראה מלעלות אל הכתר שהיא עליונה ממנה. גם יראה שנית מלירד למטה אל הבינה שהי' תחתונה ממדריגתה ועל ד"ז בכל הי"ס. גם היה בהם חסרון אחר והוא כי לא היה ביניהם אחדות ויחוד אמנם כלם היו נפרדים זו מזו ואפי' השש קצוות היו נפרדות זו מזו עם היותם בחי' אחת הנקראת ז"א כנודע ואחר זמן התיקו' חזרו ונתייחדו. גם נמשכה אהבה ביניהם כמו שיתבאר ואל זה רמזו רז"ל באומרם כי בתחלה נברא העול' במדת הדין שהיא בחי' הירא' שהית' להם כנז' ולא היה עומד שהוא ענין מיתת המלכים ושבירת הכלים כנז' עד ששתף עמו מדת רחמים שהוא זמן התקון אשר אז נמשך ביניהם אהבה ואחדות ונתייחדו השש קצוות ונעשו פרצוף א' הנק' ז"א כמו שיתבאר. גם דע כי אז גם הבינה לא היתה יכולה לקבל אור החכמה אלא בהיות' פנים דחכמה כנגד אחור הבינה ולכן כאשר הבינה הולידה את ז' תחתונות הנקראי' ז' מלכים קדמאין דאדום לא הולידם אחד לאחד זא"ז אלא ביחד כלם ו' משמותם על האבן האחת שהם השש קצוות עם השביעי' שהיא מלכות הנקראת אבן ולא היו בדרך ג' ראשונות שכל אחת מהם יצאה לעצמה נפרדת ולכן אלו השש קצוות לא יכלו לקבל האור שלהם ואז כלי החסד נשבר ונתבטל תחלה ואח"כ הגבורה וכן כלם עד המלכות ונשברה גם היא וע"כ הוצרך התקון כי אחר שיתוקנו ויעשו בבחי' פרצוף אז יוכלו לקבל האור שלהם לפי שעל ידי הפרצוף מתמעט המשכת האור דרך צנורו' וכלי' רבים ומעברי' רבים והתחיל א"א להתקן בבחי' פרצוף ואז מספיר' הכתר נעשה פרצוף א"א כלול מתלת רישין כמבואר אצלינו ועוד יש בו י"ג תיקוני דיקנא ואח"כ מן החכמה נעשה פרצוף אבא ובו שמנה תקוני דיקנא בלבד וזהו "זקן "אהרן ראשי תיבות ז"א שהם בגי' ח' תקוני דיקנא דאבא הנקרא כהן גדול אהרן. ואח"כ מן הבינ' נתקן פרצוף אימא והיא אין לה זקן להיות' אשה נקבה והנה עתה אחר שנתקנו או"א חזרו להיות פב"פ. אח"כ הגיע זמן התקו' של ז"א וזה עניינו כי הנה אחר שנתקנו א"א ואו"א אז א"א אסף אליו הנה"י שלו והעלם למעלה בג' אמצעיות שבו ונתלבשו הנה"י שלו בתוך החג"ת שלו אחר עלותם שם. וטעם הדבר היה ממה שנתבא' כי הנה גרמת כל הקלקול ושבירת הכלים של ז"א שהם הו' קצוות הי' לסבת שהנה"י של ז"א הם דינין תקיפין והיו רוצים להתגבר על חג"ת שהם רחמי' והיו רוצים לעלות עד מקו' האמצעיים כדי להלבישם ולכלול אותם בתוכם ובהיות חג"ת שהם רחמים מתלבשים תוך נה"י שהם דינים יתבטלו הרחמים ויתגברו הדיני' וזו הית' סבת בטול המלכים. ואני הכותב חיים ויטאל שמעתי טעם אחר כי להיות הנה"י יותר מגולות לכן היו מתגברות על האמצעיות וכמבואר זה שכתבתי על הפסו' ויהי בימי אמרפל מלך שנער וגו' ועיין שם. והנה לסבה זו הנזכר (בדפו"י דל"ג ע"א) אסף א"א הנה"י שלו למעל' ואדרב' הכניסן תוך חג"ת שלו ונתלבשו בתוכ' ועי"כ נתגברו הרחמי' על הדין ונתמתקו הדיני' ואז נתקן ז"א והי' שם בבחי' עיבו' ראשון והי' שם בסו' תלת כלילן בתל' ואח"כ יצאו ממותקי' נה"י דא"א לחוץ ונתפשטו במקומ' ואז גם ז"א נולד ויצא משם בבחי' ו"ק מתפשטי' וגם ממותקי' והרי נתבאר לך היטב מי גרם לז"א להיותו בימי העיבו' תלת כלילן בתלת שהי' בדמיון א"א ואח"כ כדמיון התפשטו' ו"ק דארי' נתפשטו גם ו"ק שלו ויצא לחוץ ונולד ממותק ומתוקן וזכור היטב זה ואמנ' בזמן הגדלות של ז"א אז נזדווגו או"א ואז אבא המשיך מן המוחין שלו טפה א' וברדת טפה זו במקום ו' קצותיו נתערב' עם הה' חסדי' המתפשטים מחסד שבו עד הוד שבו ולקחה משם עמה בחי' חסדים וכשירדה טפה זו עד היסוד דאבא לקחה משם בחי' כללות ה' חסדים אשר שם ונתחברו ונכללו הה' חסדים שלקחה ונעשו א' וכן עשו ברדתם במלכות דאב' ואז נתנה טפה זו באימא ואז גם אימא המשיכה טפה ממוחין שבה וברדתה מחסד עד הוד שבה לקחה מן הה' גבורות המתפשטו' שם בה וכן לקחה מכללותם ביסוד ומלכות דאימא ואח"כ נולדו אלו הטפו' ויצאו לחוץ ואח"כ נתלבשו תוך הנה"י דאב' והנה"י דאימ' ואח"כ חזרו ונכללו ונתלבשו הנה"י דאב' תוך הנה"י דאימ' ואז היסו' דאב' נתלבשת תוך היסוד דאימא ועי"כ נתחברו ונתערבו החסדי' וגבורו' יחד וזה סוד למה היסוד נקרא מערב והטעם הוא כי שם נתערבו יחד החסדי' וגבורו' ואח"כ כל בחי' אלו נתלבשו תוך רישא דז"א ונעשו לו שם בבחי' מוחין ואז נגמרו גדולתו כנודע ואמנם נמצא כי א"א אסף אליו כל הניצוצות שלו שהיו מעורבי' באותם ז' מלכים שמתו וחזרו ונתקנו ועד"ז או"א וז"א ונוק' דאצי' עשו כך ומה שלא נברר להיות בעולם האצי' הוברר אח"כ ונתקן בעולם הבריאה בה' פרצופין מדריגה אחר מדריגה ע"ד הנז' באצי'. ואח"כ עד"ז הוברר חלקי היצירה. ואח"כ חלקי העשיה והנשא' מכל זה אשר לא יכול להתברר וליתקן ירדו בסוף העשיה בעמקי הקליפו' ונשארו קצת ניצוצות קדושה מעורבו' בקליפות בהכרח וזהו סוד ענין עשר' הרוגי מלכות שנהרגו כדי שבזכותם יכלו להתברר לגמרי כמבואר אצלינו ואחר שנתבאר כל זה צריכים אנו לבאר לך ענין התפשטות פרצוף א"א בכל האצי' כלו ואיך נעשה נשמה לכלו ואיך הי' ספי' שבו נעשו מהם בחי' י' פרצו' שלימי'. כבר נתבאר בדרושי' שקדמו כי ג' ראשונות דא"א דאצי' נשארי' בסוד רישא מגולה בלי התלבשות תוך זולתו ואמנם הבינה דאריך שהיא בחי' הגרון שלו ממנו נעשו ב' כתרים של או"א והחסד דאריך מתלב' בשאר קומת פרצוף אבא והגבורה דאריך מתלבשת בשאר קומת פרצוף אימא וזהו סוד אני בינה לי גבור' כי אימא יש לה הגבור' דאריך והנה החסד זה של אריך מתחלק ומתלבש בשני פרצופי' זה למטה מזה והם אבא עילא' וישראל סבא גם הגבורה דאריך מתלבשת בשני פרצופי' הנקראי' אימא עילאה ותבונה הרי הם ד' פרצו' אח"כ ת"ת דאריך מאיר בז"א ובנוק' ועם היות כי ז"א כלול גם הוא מן יעקב כנודע עכ"ז שניהם נקראים פרצוף א' וכן גם בנוק' כלולה משני פרצו' הנקראים לאה ורחל כנודע עכ"ז שתיהם נקראי' פרצוף א' והרי איך בחסד שני פרצופי' ובגבורה ב' פרצופי' ות"ת ב' פרצופים הרי ו' פרצופי' אח"כ אלו ב' פרצופים שבת"ת כנז' הם מתחלקי' לד' פרצופים כי נצח דאריך מתלבש בז"א הנק' ישראל. והוד דאריך מתלבש בלאה ויסוד דאריך מתלבש ביעקב ומלכות דאריך מתלבש' ברחל הרי ד' פרצופים אלו עם ו' הראשונים הרי הם י' פרצופים נעשים מן ז' תחתונות דא"א ודע כי המלכות של א"א לא היתה ניכרת בו כמבוא' אצלינו בביאור ריש אדרת האזינו כי ט' ספי' היו בא"א מן כתר שבו עד היסוד שבו לפי שהרישא עילאה היא בחי' ע"י ונשאר אריך בבחי' ט' ספי' בלבד אמנם מן אור התפשטות נה"י של ע"י בתוך א"א כמבואר אצלינו משם נעשת בחי' מלכות של א"א ונשלמו בו עשר ספי' ובזה תבין איך לעולם בחי' המלכו' גדולה ועליונה מן הזכר וזהו סוד פסוק אשת חיל עטרת בעלה:
2