שער ההקדמות, דרושי אדם קדמון ב׳Sha'ar HaHakdamot, Adam Kadmon 2
א׳דרוש האזן
1
ב׳ונתחיל לדבר בענין האזן דא"ק ומשם אילך בקיצור גדול דע כי ממקום האזן ואילך מתחיל בחי' הוי"ה דס"ג אשר בו וכבר ביארנו כי גם היא כוללת טעמים נקודות תגין אותיות. ודע כי הטעמי' והנקודות כל בחינת מהם נחלקת לג' חלוקות והם בחינת טעמים ונקודות שעל גבי האותיות כמו טעם הזרקא ונקודת החולם ובחינתם באמצע האותיות כמו טעם הפסק והמקף ונקודת השורק ובחינתם תחת האותיות כמו טעם התביר ונקודת הסגו"ל וכן כיוצא בהם. והנה האורות אשר תוך א"ק בקעו ויצאו לחוץ דרך הצנורו' והחלונות ונקבים שבו ובראשונה התחיל לצאת לחוץ אור ההוי"ה דע"ב דרך נקבי העור צרים בתכלית וצנורות דקים והם בחי' השערות הצומחי' בראשו ובחלוקה זו אפי' באורות היוצאים חוצה דרך השערות אין אנו רשאין להתעסק בהם כנזכר לעיל. ואמנם האור של בחי' {א"ש הכותב קשה לי טובא שהשערות הם דינים וכיצד מתייחדי' לשם ע"ב שהוא רחמים גמורים ואולי שבמקו' הזה אין בו דינים כלל כנלע"ד} הוי"ה דס"ג אשר מן מקום האזן ולמטה בקע בראשונה ויצא דרך נקבי האזני' אשר בו לחוץ ונודע כי האור הזה היוצא לחוץ הוא גרוע מן האור הנשאר חוך פנימיותו כי בצאת האור לחוץ מתעבה בהכרח אבל פשוט הוא שעם כ"ז האור הזה היוצא לחוץ (בדפו"י ע"ד) הוא יותר מעולה וזך מבחי' הכלים של א"ק עצמו ובצאת האור הנז' דרך נקבי האזן ימנית ושמאלית נמשך ומתפשט משם עד למט' במקום שבולת הזקן ונמשך דרך שערות הזקן הצומח בשתי צדדי הפנים וב' צנורות אורות אלו יצאו משני הנקבי' של האזנים ימין ושמאל ונתפשטו עד למטה בשבולת הזקן ושם נתחברו יחד שניהם אך לא חבור גמור כי נשאר ביניהם קצת הפסק כל שהוא והנה האורות האלו לא נתדבקו ממש בשתי הפנים שלו רק נמשכים עליהם וחופפים וסובבים עליהם ואינם נוגעים בהם. גם דע כי לא נתפשטו האורות האלו לא באחו' הפנים ולא כלפי פנים רק בשתי צדדי הפנים מקום צמיחת שערות הזקן בלבד כנז'. וצריך שתדע הקדמ' א' והוא כי למעלה במקו' הראש אין בו בחי' אח' ופנים והטע' הוא לפי ששם האור בוק' ויוצא דרך צנורות השערות מצד אחו' ומצד פנים הכל בהשואה א' והאורות מתגלים שם בשוה אבל מן מקום האזן ולמטה אז יש ב' בחינו' הנקראים אחו' ופני' לפי ששם אין האור יוצא אלא דרך הנקבי' כמו האזן והעין והחוטם והפה וכיוצא וכ"ז הוא לצד א' ובמקום שהאורות בולטים ויוצאים שם נקרא פנים וצד שכנגדו שאין בו נקבים נקרא אחו' ולכן המצח נקרא פנים וכנגדו נקרא אחו' והוא העורף ועד"ז משם ולמטה יש בו אחו' ופנים לסיבה הנזכרת והנה אעפ"י שאמרנו למעלה כי אורות האזן לא נתפשטו אלא דרך צדדי הפנים עם כ"ז הארתם נמשכת ומתפשטת גם לצד אחו' וסובבת א"ק במקום הזה פנים ואחו' אבל עיקרו אינו אלא מה שמתפשטת דרך צדדי הזקן כנזכר לעיל: ודע כי האור הזה יש בו י' ספי' גמורות באופן זה כי מהאזן ימיני יוצאות ונמשכות י' ספירו' בבחי' אורות מקיפים ומאזן שמאלית יצאו ונמשכו י' ספיר' בבחינת אור פינימי וב' בחינות אלו הם י' ספי' באור פנימי ואור המקיף והנה לקמן אחר תשלום כל הדרוש והקדמ' הזאת בהקדמ' אחרת נתבאר שם איך ענין זה האזן הוא בגי' נ"ח שהוא ענין שם הוי"ת ס"ג אלא שחסר ממנה ה"א אחרונה כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה ובזה תבין איך הוי"ה דס"ג מתחיל ממקום האזן ולמטה ודע כי אלו הי' ספי' שיצאו דרך האזנים הם בחי' אורות בלבד ואין בהם כלים כלל ודע כי עשר ספירות האלו יצאו מתחברות ומתקשרות בתכלית התקשרות ולא ניכר בהם רק בחי' ה' אחת כמו שנבאר וכאשר נצרף ה' זו עם ההוי"ה הנזכרת שהיא בגי' אזן חסירה ו' אז יהיה הכל ס"ג להורות כי אלו הי' ספי' יצאו מן האזן וכלם אינם אלא הוי"ה א' דס"ג והבן זה והנה היות עשר ספי' אלו בחי' אות ה' אחת כנזכר הוא כי נודע שהי' ספירות דאצילות מתפשטות בה' פרצו' והם א"א ואו"א וזעי' ונוקביה שהם קוצו של יו"ד וד' אותיות ההו"יה כנודע והנה הי' ספי' האלו באו כלולים יחד כנז' עד שלא ניכר בהם היותם עשר אלא ה' לבד שהם ה' פרצו' הנזכרים ואפי' אלו החמש' לא נגלו בבחי' פירוד זו מזו אמנם יצאו מקושרות כלם באות א' לבדה והיא אות הה"א באופן זה כי הנה צורת ה' היא ציור ד"ו כזה ה אשר מספרם י' להורות על היותם י' ספירו' אלא שנכללו בה' בחינות בלבד כנזכר ולכן הם בחינת אות ה' אחת כנזכר ואמנם אלו הי' ספירות בצאתם יצאו מרוחקים האורו' הפנימי שבהם מן האורות המקיפי' שלהם הרחק גדול כי אלו יצאו מאזן ימיני' ואלו מאזן שמאלית והסבה הוא כי אם היו מתקרבים יותר לא הי' יכולים התחתוני' לקבל האורות האלו כלל ומזה נמשך ענין אחר והוא כי הנה עיקר הוית הכלים הוא ע"י הכאת ובטישת שני אורות אלו שהם המקיף והפנימי יחד זה בזה ומבין שניהם נולד הוית הכלים ולפי שכאן באו מרחוקים זה מזה כנזכר ולא עוד אלא שאפילו בסיום התפשטות' בשבולת הזקן לא נתחברו יחד לגמרי כנזכר לעיל ולכן נשארו אורות אלו בלתי כלים כלל וכמו שיתבאר למטה בענין אורות היוצאים מן הפה דא"ק. גם דע כי אלו האורות היוצאים מן האזנים הם בחינת טעמים של הוי"ה דס"ג ולא עוד אלא שהם חלק העליון משלש' חלקים שבהם כנזכר לעיל והם הטעמי' אשר למעלה מן האותיות:
2
