שער ההקדמות, דרושי אדם קדמון ד׳Sha'ar HaHakdamot, Adam Kadmon 4
א׳דרוש הפה
1
ב׳אח"כ יצא האור דרך הפה של א"ק לחוץ ואור זה הוא בחינת הטעמים התחתונים דהוי"ה דס"ג אשר הם למטה מן האותיות כנזכר לעיל ומה שנתחדש כאן הוא כי הנה רחוק המקו' גורם לכשיוכלו התחתוני' לקבלו ולכן במקו' הזה שהוא רחוק יותר מן המקומו' הנזכרים יצאו האורות פנימיים ומקיפים מחוברים יחד דרך חלון אחד בלבד שהוא הפה הנזכר ועם היותם מחוברים יש יכולת לקבל' ולהשיב' לסבה הנזכרת וענין התחברות האורות כנזכר גרם בחינה אחרת והיא כי כבר התחילה בחי' הכלים להתהוות כאן מה שאין כן באזן ובחוטם כנזכר לעיל והטעם הוא כי התחברות אורות המקיפים עם אורות הפנימים בהיותם תוך הפה לכן בצאתם חוץ לפה בהיותם קשורים ומחוברים יחד הם מכים ומבטשים זה בזה ומולידים בחינת הכלים וזהו טעם היות מקום זה נקרא פה כי פה בגימט' הוא הוי"ה דס"ג וכ"ב אותיות שבאלפ"א ביתא וכמו שיתבאר לקמן כי האותיות הם בחי' הכלים ולכן נרמז בפה הוי"ה דס"ג שהם האורות והכ"ב אותיות שהם הכלים שלהם אשר כבר התחיל גלויים ותולדותם והוייתם במקו' הזה ודע כי גם באורות אלו של הפה יש בהם י' ספי' פנימיים וי' ספירות מקיפים בבחי' אורות מלבד בחי' הכלים שלהם כנזכר וכמו שיתבאר. והנה הם נמשכים ומתפשטים עד מקום הטבור של זה א"ק ועיקר האור הוא מה שמאיר ביושר ואמנם הארתו מתפשטת גם אל הצדדין סביב זה הא"ק ע"ד הנז' לעיל באורות האזן והחוטם והנה אור האזן או החוט' לא היה בו רק בחי' אור לבד בלתי כלי אלא שהיו בו שתי בחינות אור והם אור פנימי ואור מקיף אבל כאן באור הפה היו בו ב' בחינות שהם ד' והם שתי בחינות אור וכלי והאור נחלק לשנים והם אור פנימי ואור מקיף והכלי נחלק לשנים והם חצוניו' הכלי ופנימיותו וד' בחינו' אלו הם הם גלוי אותם ד' אלפי"ן שציירנו למעלה בבחי' החוטם כנזכר לעיל והאור ההוא נתפשט דרך פנימיות הא"ק עד שהגיע אל מקום פיו ויצא משם לחוץ ושני האלפין שציורם יו"י הם בחי' ב' האורות שיצאו מן הפה כנזכר לעיל ושני האלפי"ן שציורם יו"ד הם בחינת הכלי בבחי' חצוניותו ופנימיותו כנזכר גם אלו הם עצמם ענין שני נקבי האזן ושני נקבי החוטם אשר נתגלו כאן בפה והוא כי מאזן ימין וחוטם ימין נמשך דרך הפה ויצא לחוץ בסוד אור מקיף מן האזן ואור פנימי מן החוטם ומאזן שמאל וחוטם שמאל נמשך דרך הפה ויצא לחוץ בבחי' כלים החצוניות מן האזן והפנימיות מן החוטם וד' בחינות אלו ירדו תוך הפה באופן זה כי הנה בתוך הפה יש בחי' הבל ובחינת דבור וההבל הוא בחינת אור והדבור בחינת כלי והנה יש בפה הבל ודבור עליונים בלחי העליון והבל ודבור תחתונים בלחי התחתון והנה ההבל העליון הוא אור מקיף והבל התחתון הוא אור פנימי ודבור העליון הוא חצוניות הכלי ודבור התחתון הוא פנימיות הכלי וכן ההבלים שהם האורות הם עומדים תוך הפה בצד ימין והדבורי' שהם הכלים הם בצד שמאל:
2
ג׳והנה אותם הד' אלפי"ן שבחוטם הם הנכנסים תוך הפה והם נעשים ד' הבלים וד' פעמים הב"ל בגי' קמ"ח לרמוז כי ע"י ל"ב השיני' שבתוך הפה נטחנים אותם הד' הבלים ונגמר שם פעולת' ונעשים קמ"ח ואל יקשה בעניך איך מן האור האזן שמאלית הנכנס ונמשך תוך הפה נעשה חצוניות הכלי ומהאור החוטם שמאלי נעשה פנימיות הכלי לפי שאע"פ שאור המקיף גדול מאור הפנימי עם כל זה פנימיות הכלי הוא גדול מחצוניותו כנראה בחוש הראות אבל בחינ' האור אינה כן כי האור המועט יכנס ויתלבש בפנים תיך הכלי אבל האור הרב שאינו יכול הכלי לסובלו ולהגבילו בתוכו ישאר בחוץ בבחינת אור מקיף משא"כ בבחינת הכלי כנז' וא"כ ק' איך מן האור העליון אשר באזן תתהווה חצוניות הכלי ומאור תחתון אשר בחוטם יתהווה פנימיותו. והתשובה לזה כי האמת הוא שהאור כלו שוה וכאשר נכנס ונגבל תוך הכלי אינו נכנס ממנו אלא השעור שיוכל הכלי לסובלו והנותר ישאר בחוץ בבחי' אור מקיף כנזכר לעיל ואז אור הפנימי שנגבל בתוך הכלי מאיר דופן הכלי ההוא עד חצי עוביה שכלפי פנים והאיר המקיף מאיר חצי עובי הדופן מכלפי חוץ וע"י שתי אורות אלו מזדכך עובי הדופן כלו לגמרי והנה להיות האור המקיף מרוחק מדופן הכלי כלפי חוץ ואינו נוגע בו וכיון שאינו מצומצם ומוגבל תוך הכלי אינו מבליע הארתו בעובי החצון של הכלי כמו שעוש' אור הפנימי המצומצם ודחוק תוך פנימיותו של הכלי ומבליע הארתו בו בחוזק ונמצא כי גם בהיות פנימיות הכלי בלתי זך ואע"פ שיקבל (בדפו"י ע"ג) אור הפנימי הממועט יהי' בשקול אחד חצוניו' הכלי עם היותו יותר זך ועם היותו מקבל הארת אור המקי' הגדול לפי שאו' הפנימי מבליע אורו בתכלית בפנימיות הכלי מה שאין כן באור המקיף עם חצוניות הכלי כנזכר ובבחי' זו יהיו פנימיות הכלי וחצוניותו שוים בהדרגה אחת ואלו היה חצוניות הכלי בלתי זך לא היתה אור המקיף נבלע בו כלל גם מצורף לזה יש עוד סבה אחרת קרובה מאד אל הטעם הנזכר והוא כי האור המקיף חושק ומתאוה להתדבק עם אור הפנימי ואם חצוניות הכלי הי' בלתי זך לא היה אור מקיף יכול לעבור בו להתדבק עם אור הפנימי והיה אור הפנימי חסר מהארת אור המקיף הגדול ממנו ולכן הוצרך להיות חצוניותו יותר זך מפנימיותו ועל ידי כן יוכל האור מקיף לעבור בו עד חצי עוביו של הכותל מצד חוץ ואז האור הפנימי להיותו מצומצם בקע ועבר תוך חצי עובי הכותל מצד פנים אע"פ שאין פנימיות הכלי כל כך זך ושם פוגעים שני האורות זה בזה ומאירים זה בזה וא"ת והרי מכל מקום אנו רואים בחוש הראות כי פנימיות הכלי זך יותר מחצוניותו ואיך אמרנו כי חצוניות הכלי יותר זך ומקבל אור יותר זך ועליון מן האור שמקבל פנימיות הכלי והתשובה לזה מובנת בכלל הנזכר כי להיות שהאור הפנימי הוא צר ודחוק מאד תוך פנימיות הכלי מאיר הארה עצומה וגדולה בשלימות בפנימיות הכלי ומזככו מאד מה שאין כן בחצוניות הכלי כנזכר אבל אין ה"נ שחצוניותו היה זך יותר מפנימיותו: והנה נתבאר שלשה חלוקות שיש בבחי' הטעמים דהוי"ה דס"ג והם אורות האזן והחוטם והפה ולקמן נבאר שלשה אורות שמהם נעשו הנקודים הוא זולת אור מ"ה החדש שבא לתקנם ואולי השלשה בחי' אלו הם נקודים תגין ואותיות וכו' ואמנם גם הנקודים והתגין ואותיות הם כלולים בהם אבל אינם ניכרים במקומות אלו עד למטה באורות העין ושם נגלה בחינתם כמו שיתבאר בע"ה. ודע כי אע"פ שאמרנו שלא נתגלית בחי' הכלים עד המקו' הזה עם כ"ז לא נגלית לגמרי כי האורות נתחדש ונתוסף בהם עתה שיצאו כל י' ספי' בבחי' אורות עשרה וכל אור מהם נגלית בחינתו בפני עצמו וניכר בהם היותם י' אורות שלמים מה שאין כן באור החוטם שלא נגלו כל העשר אורות כל אחד לבדו רק יצאו בבחי' שתי אותיות ד"ו ומכ"ש באורות האזן שלא יצאו אלא בבחי' אות אחת הנקראת ה' כי בכל מקום ומקום ניתוסף גילוי באורות ואמנ' בבחי' הכלי' היה באופן אחר כי באזן ובחוטם לא נגלו כלל וכאן בפה התחיל בחינתם להתגלות לסיבת קירוב אור המקיף עם הפנימי כנזכר לעיל וא"כ די להם בהגלות בהם בחי' כלי אחד לא י' כלי' פרטיים ונמצא כי האורות הם י' פרטי' והכלי אינו אלא אחד בלבד ולכן נקראו אורות אלו בשם עולם העקודים לסיבת עקידתם והתקשרותם כל הי' אורות תוך כלי אחד בלבד וזה נרמז בפסוק וארא בחלומי והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים וכו' והענין הוא כי לבן הוא בחי' הלובן העליון הקודם לכל הבחי' האלו ויעקב הוא בחי' עולם האצילות ולבן עושה ומאציל כל אלו המדריגות הנקר' עקודי' וכו' לצורך עולם האצילות הנקרא יעקב וזה שאמר כי ראיתי את אשר לבן עושה לך ואעפ"י שיש מדריגות אחרות קודמו' לעולם העקודים והם אורות האזן והחוטם כנזכר לעיל לא הזכיר אלא מן העקודים ואילך כי שם התחלת הוי"ת בחי' הכלים כנזכר ומש' ואילך נגלית בחי' הכלים מדריגה אחר מדריגה עד שנגלו לגמרי בעולם האצילות הנקרא יעקב כנזכר נמצא כי כל הויית עולמות אלו היו כדי להאציל עולם האצילות אשר למטה מהם ויהיה בו בחינ' כלים בגלוי גמור ובהמשך דרוש זה יתבארו שלשה מדריגות אלו הנקראים עקודים נקודים וברודים מה ענינם:
3
