שער ההקדמות, דרוש העקודים א׳Sha'ar HaHakdamot, Akudim 1
א׳דרוש העקודים
1
ב׳ונבאר עתה אופן יציאת אורות אלו הנקראים עקודים מן הפה של א"ק דע כי בצאתם לא יצאו בשלימות' כמו שיתבאר והסיבה היא לפי שכבר ביארנו שכוונת המאציל היתה להתחיל עתה גלוי בחינת הויית הכלים כדי להלביש האורות בתוכם לכשיוכלו המקבלים לקבלם ולכן אם היו יוצאים האורות בשלימותם לא היה יכולת בכלים להתהוו' ולכן יצאו בלתי שלמים ואז הוצרכו לחזור ולעלות אל שרשם לגמור תקונם ובעת חזרתם נעשת ונגלית בחינת הכלים כמו שיתבאר למטה בע"ה. ונחזור לענין הראשון איך יצאו בלתי שלמי' דע כי ה' בחינות יש בענין האורו' והם יחידה חיה נר"ן ואמנם אורות האלו הנקראי' עקודים בצאתם לא יצאו רק בבחינת האור הגרוע מכלם הנקרא נפש והם סוד פסוק נשבע ה' בנפשו וכו' והענין כי שם ההוי"ה הזו הנזכרת כאן היא בחינת עולם הנקודים שמהם (בדפו"י ע"ד) נעשה עולם האצילות והוא הנשבע באור העליון שעליו והם עולם העקודים הנקרא נפש לסבה הנזכרת שלא נגלו בהתחלת' אלא בבחי' נפש בלבד ובזה תבין ותשכיל כמה עמקו מחשבותיו יתבר' כי אפי' בחינת עולם העקודים אינה רק בחינת נפש בלבד והנה לא יצאו כל הי' אורות יחד אבל בתחלה יצאה ספי' המלכות ולא יצאה אלא בבחינת נפש בלבד כנזכר וזהו שינוי אחד שיש מן עולם העקודים לעולם הנקודים כי העקודים יצאו ממטה למעלה מלכות ואח"כ יסוד וכו' והנקודים יצאו ממעלה למטה כתר ואח"כ חכמה וכו'. ונלענ"ד חיים לקשר ענין זה עם דרוש אחר שכתבנו לקמן איך אור האזן הוא נשמ' ואור החוט' רוח ואור הפה נפש ולכן אפש' שיצאו מבחינ' נפש לבד. ואני חושב בודאי ששמעתי מפי מורי ז"ל כי אלו הי' אורות דעקודים כשיצאו היו כלולים מכל ה' בחינותיהם שהם יחידה חיה נר"ן כנזכר אבל הענין הוא שלא נגלה בהם רק בחי' נפש בלבד כדוגמת מה שנתבאר אצלינו בענין נפש האדם התחתון בעולם הזה שבצאתו לאויר העולם מבטן אמו יוצא כלול מכל ה' בחי' הנזכרים אבל בראשונה מתגל' הנפש לבדה ואח"כ מתגלי' השאר מדריגה אחר מדריגה בהמשך ימי שני חייו כנודע. והנה אח"כ יצא היסוד גם הוא בבחי' נפש לבד לעצמו ואז ע"י יציאתו נתוסף הארה במלכות והוא שנגלה בה בחי' הרוח והטעם הוא כי הרוח בא מן הו' קצוות כנודע ולכן בצאת היסוד מתחיל להגלות במלכות מדריגה אחת אבל אין נשלם בחינת הרוח עד שיצאו כל השש קצוות שהם חג"ת נה"י כנודע ואז נגמרת בחינת הרוח שבמלכו' ונמצא כי בצאת כל קצה מן הו' קצוות היה מתגלה במלכות קצה אחד מבחי' הרוח ונודע כי היסוד אינו מכלל הקצוות לפי שה' חסדים לבדם הם המתפשטים מחסד עד הוד אלא שאח"כ נכללי' כלם ביסוד נמצא כי בצאת היסוד לא נגלה במלכות אלא בחינת כללות הנכלל ביסוד מה' הקצוות הנז' אבל לכשיצאו אח"כ ההוד והנצח וכו' עד החסד אז נגלו החמש קצוות ממש של הרוח במלכות והרי נתבאר ענין התוספ' הנתוסף בספי' המלכו' בביאת ו' קצות העליוני' ואמנ' ענין הנוגע אל הו' קצוות עצמם אינם כן אמנם לא יצאו רק בבחי' נפש בלבד לעצמם ונמצ' כי בצאת היסוד יצא בבחי' נפש של כללות הה' קצוות כנז' וכשיצא ההוד יצא ונגלה קצה א' של בחינ' נפש בלבד בז"א הכולל ו' קצוות כנודע וכן עד"ז עד שיצאו כל הו' קצוות עד חסד ואז נגמר גלוי ו' קצוות דנפש דז"א. עוד יש חלוק אחר בין היסוד אל חמש קצוות אחרות אשר עליו והוא כי בבוא ההוד נתן ביסוד כח א' מבחי' כללות נפש בלבד ועד"ז בכל ה' קצות עד שיצא החסד ואז נתן כח כללות שבו ביסוד מבחי' נפש ואז נשלם היסוד בבחי' כללות כל החמ' קצות שעליו מבחי' נפש בלבד אבל הה' קצות בעצמם כלם שוים במדריגתם ואין הא' מוסיף ונותן כחו בחבירו ונמצא כי בצאת הנצח לא הוסיף תוספת בהיד וכן בצאת התפארת לא הוסיף בנצח והוד ועד"ז בכלם משא"כ ביסוד כי הוא נעשה מכללות כלם וצריך הוא להם וכלם נותנים בו תוספת אחד לבד ונמצא כי בצאת החסד נגמר' בחי' ז"א כלו בבחי' נפש בלבד. ואח"כ יצאה הבינ' בבחי' נפש לעצמה ובבחי' רוח לז"א ובבחינת נשמה אל המלכות אח"כ יצא החכמ' בבחי' נפש לעצמה ובחינת רוח אל הבינ' ובחי' נשמה לז"א ובחי' חיה אל המלכו' אח"כ יצא הכתר בבחינת נפש לעצמו ובחי' רוח לחכמה ובחי' נשמה לבינה ובחי' חיה אל ז"א ובחינת יחידה אל המלכות ונמצא כי כשנגמר' יציאת י' ספי' דעקודים והיא ביציאת הכתר שיצאה אחרונה מכלם לא יצאה רק בבחי' נפש בלבד וזהו פירוש שני בפסוק נשבע ה' בנפשו ע"ד שביארנו לעיל כי עולם העקודים נקרא נפשו לפי שהכתר שבהם לא יצא רק בבחי' נפש בלבד ולא עוד אלא שאפי' בחי' נפש הזו שבכתר לא נשארה למטה בעולם העקודים אמנם חזרה למעלה ונשארה שם דבוקה במקומה ושרשה המאציל אותה כמו שיתבאר למט' בענין חזרת אורות העקודים למעלה בשרשם ואמנם נמצא כי מכל הי' דעקודי' לא נמצאת שלימה אחר גמר יציאת כלם זולתי המלכות שנשלמו בה ה' בחינותי' של האורות שהם יחידה חיה נשמה רוח ונפש כנזכר לעיל משא"כ כל שאר ט' ספי' שלמעלה ממנה כי כלם יצאו חסירות כל אחת כפי מדריגתם וכבר נתבאר הטעם למעלה כי הדבר היה בכוונה כדי שיצטרכו לחזור לעלות אל המאציל להשתלם ועי"כ יעשה ויתהווה בחינת הכלים וכמו שנבאר בע"ה:
2
