שער ההקדמות, דרוש העקודים ב׳Sha'ar HaHakdamot, Akudim 2
א׳דרוש בענין חזרת האורות למעלה
1
ב׳ונבאר בראשונה ענין חזרת האורות האלו למעלה הנה ביציאת' יצאה המלכות בראשונ' ויצא הכתר באחרונ' ועתה בחזרה היה להפך כי הנכנס ראשון יצא אחרון ולכן הכתר שיצא אחרון לכלם (בדפו"י י"ג ע"א) חזר ונכנס למעלה ראשון לכלם והמלכות שיצאה ראשית לכלם עלתה למעלה באחרונה מכל הי' ספי' וזהו סוד פסוק אני ראשון ואני אחרון וכו' ופסוק זה סובל שתי הבחינות והם בחי' המלכו' הנקר' אני כנודע והנה היא יצאה ראשונה וחזרה אחרונה וגם הוא בבחי' הכתר הנקרא אין שהם אותיות אני כי הנה הוא יוצא אחרון ועלה ראשון והנה תחלה עלה הכתר ואז עלתה אחריו החכמה להתדבק במקורה וישבה במקו' הכתר ועל ד"ז עלו כלם זא"ז עד שנמצאת המלכו' שעלתה במקו' היסוד ובהכרח הוא שע"י עלייתם במקום גבוה ממדריגתם שיתוסף תוספת הארה בכולם ונודע כי חמש בחי' יש באור פנימי והם יחידה וחיה נשמ' רוח ונפש כנזכר לעיל אבל באור המקיף אין בו רק שתי בחי' העליונות לבד והם מקיף אחד עליון כנגד בחי' יחידה ומקיף שני תחתון לו כנגד בחי' חיה האמנם אין ענין וה אלא בכל האורות והספי' שהם מבחינת אורות העקודים היוצאים מפה א"ק ומהם ולמטה והם בכלל אבל בכל בחי' האורות אשר מן החוטם דא"ק ולמעלה ואורות החוטם מכללם הנה בכלם יש ה' בחי' אורות פנימים שהם יחידה וחיה וכו' וכנגד ה' בחי' כיוצא בהם ממש כנגדם באור המקיף שלהם וזכור הקדמה זו:
2
ג׳ונחזור לענין ראשון כי בעלות הכתר לבדו עד המאציל ואז עלו אחריו שאר הט' ספי' למעלה ממקומם כלם נתוסף בהם הארה יתירה על מה שהיה להם בתחלה והוא כי המלכו' שהיתה כבר שלימה בה' בחי' אור פנימי שבה נתוסף בה עתה אור המקיף היותר תחתון שבה והיא כנגד חיה וזעיר אנפין נוסף בו יחידה דאור פנימי שלו ובינה נתוסף בה חיה של אור פנימי שלה ובחכמה נוסף בו נשמה דאור פנימי שבה ואח"כ עלה החכמה אל המאצילו ועלו אחריה כל הספי' האחרות ע"ד הנזכר לעיל ואז נוסף בבינה יחידה דאור פנימי ובז"א מקיף תחתון שכנגד חיה ובמלכות מקיף עליון שכנגד יחידה והרי עתה ננמרה המלכות בכל בחי' שאפשר להיות מכאן ואילך והם ה' אורות פנימיים וב' אורות מקיפים בלבד ולכן מכאן ואילך לא נתוסף עוד שום תוספת במלכות ואח"כ עלתה הבינה במאציל ועלו אחריה כל הספי' האחרות ע"ד הנזכר לעיל ואז עלה זעיר אנפין בחי' החסד שבו במקום הכתר ואז עלתה המלכות בנצח ואז נוסף בזעיר אנפין מקיף העליון הנקרא יחידה וכבר נשלם כל בחי' שלימותו כמו המלכות ומכאן ואילך בעלית שאר הספי' שלמטה מחסד דז"א אל המאציל כל אחת בפני עצמה קודמת לחבירתה ע"ד הנזכר לעיל לא נוספה עוד שום הארה כלל בזעיר אנפין ומכ"ש במלכות כנזכר לעיל והרי נתבאר ענין חזרת עלייתם במאציל שלהם. עוד צריך שתדע כי בהיות הכתר מתחיל לחזור לעלות להתעלם במאציל הנה בהמשך זמן עלייתו נסתלקה הארתו הראשונה שהיה מאיר ומוסיף בכל הספירות שתחתיו כנזכר לעיל ונמצא כי המלכות שנוסף בה יחידה דאור פנימ' ע"י הכתר חזרו להפסיד אותו עתה ונסתלק ממנה לפי שכיון הכתר היה חוזר ועולה לא היתה כונתו להאיר בתחתונים אמנם נשאר בה בחי' רשימו בלבד וזה הדבר נמשך עד גמר סיום עליית הכתר במאציל כי אז ג"כ נגמר סיום עליית המלכו' במקו' היסוד ואז חזר הכתר להאיר במלכות כבראשונה ונתוסף בה פעם שנית בחי' יחידה דאור פנימי והטעם הוא כי כיון שהכתר עלה במאציל גם היא נתעלית מדריגה אחרת ונתקרבה יותר אל המאציל ומה שהיתה מקבלת בתחלה מן הכתר להיותה למטה היא מקבלת עתה מן המאציל עצמו כיון שנתעל' ונתקרב' אליו מדריג' אחרת אבל כל זמן המשך עליית הכתר ולא השלים עלייתו היה אז הכתר מפסיק בין המאציל אליה ולא היה אור המאציל מגיע אליה וגם הכתר לא היה מאיר בה לסיבת היותו מסתלק מן התחתוני' כנזכר לעיל ועל ד"ז אירע בזעיר אנפין בשש קצוות הכלולים בו שנסתלקה מהם בחי' חיה הפנימית בעת עליית הכתר ובסיום עלייתו חזר אור החיה למקומה בזעיר אנפין ועל ד"ז בבינה ובחכמה עם בחי' ההארות שהיו נתוספים בהם מחמת הכתר כנזכר לעיל גם כאשר עלת' החכמה אל המאציל הפסידו כל הספי' אשר תחתיה בחי' הארה שנתוספה להם ע"י החכמה ולא נשאר בהם אלא רשימו של האור ההוא ואחר גמר עלייתם במאציל חזרו כל האורות למקומם הראשון להאיר בספי' אשר תחתיה עוד יש חלוק אחר בזה והוא כי הכתר לא עלה רק מדריגה אחת אבל החכמה עלתה בראשונה למקום הכתר ואז נסתלקו הארותי' מן כל הספי' אשר תחתיה עד שסיימה עלייתה ועלתה במקו' הכתר ואז חזרו הארותיה למקומם וכשעלתה שנית מן הכתר אל המאציל חזרו הארותיה להסתלק מן הספי' אשר תחתיה וכשנסתיימה לעלות במאציל חזרו הארותיה להתפשט כבראשונה למטה ועל ד"ז תקיש לכל שאר פרטי עליות שער הספי' עד המאציל דרך המדריגות והדברי' מבוארי'
3
ד׳ודע כי בזה העולם של העקודי' היו ז"א ונוקביה שלימי' וגדולי' בשלימותם יותר מן או"א כי ז"א ונוקביה היו בבחי' פנים בפנים ואו"א היו אחור באחור וגם זה שינוי אחר שיש מעול' העקודי' לעולם הנקודין ועולם האצילות וטעם הדבר נמשך מן הנזכר לעיל כי ז"א ונוקבי' נשלם בהם כל צרכם קודם חזרת' להתעלות במאציל והיה להם ה' בחי' אור פנימי וב' בחי' אור מקיף היחידה וחיה כנזכר לעיל מה שאין כן באו"א כי לאבא היו ג' בחי' של אור פנימי ולא יותר ולאימא ד' בחי' אור פנימי ולא יותר ולא עוד אלא שקודם ששום ספי' מהעשר ספי' תחזור לעלות במאציל כבר היו ז"א ונוקביה שלימים בכל הצריך להם לצורך הזווג והוא בכלל אחר שצריכים אנו להודיעך והוא כי טפת הזווג נמשכת מבחי' המוחין הנקראי' חיה ונקר' חכמה ומשם ולמטה והנה כבר היה אל זעיר אנפין בחי' חיה הפנימית הנקראת חכמה קודם שהכתר תתעלה במאציל ולכן חזר פני' בפנים עם נוקביה ואין חשש אם המלכות הנקראת נוקביה היתה יותר שלימה ממנו כי היתה בה יחידה הפנימית מה שאין כן באבא כי אפילו אחר חזרת הכתר במאציל לא נגלית בו כלל מעולם בחי' חיה פנימית שהיא חכמה שבו ולכן נשאר אחור באחור עם אימא. ונשאר לנו עתה מקו' שאלה שא"כ למה הוצרכו ז"א ונוקביה לחזור ולהתעלות במאציל כיון שכבר היו שלמים לגמרי כל מה שאיפשר. אבל הטעם הוא פשוט כי כל חיותם והארתם נמשך להם מאו"א ולכן בהיות או"א עולים אל המאציל להשלים חסרונם של עצמם עולים אחריהם ז"א ונוקביה כי כיון שכל חיותם נמשך מהם חושקים להתדבק בהה' ואינם נפרדים מהם. עוד סבה ב' עם הנזכר לעיל כי כל תכלי' סבת יציאת העקודי' האלו חסירי האור הצריך להם היה כדי שיחזרו להתעלות להשתלם וע"י כך יתגלה בהם בחינת הכלים שלהם והנה גם ז"א ונוקביה עלו לסבה זו לעשות הכלים שלהם וכמו שנבאר בע"ה:
4
