שער ההקדמות, דרוש העקודים ד׳Sha'ar HaHakdamot, Akudim 4
א׳דרוש ב' בעולם העקודים
1
ב׳והנה פעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל בתחלה דרוש גדול בעני' אלו האורות הנקראי' עקודים ושל האורות הנקראי' נקודין ואורות האצילות של אחר זמן התקון וראיתי להעתיקו פה יען כי הוא מקומו: הנה נתבאר לעיל הויות האצילות בג' בחי' שהם עקודי' נקודים וברודים ודע כי קודם שנאצלו אלו האורות הנקראי' עקודים לא היה האור העליון מתלבש כלל בשום כלים כי לא היה האור הגדול ההוא יכול להתלבש תוך כלים ולא היה כח ויכולת בכלים לסובלו וכאשר האור העליון נמשך אל בחי' זו הנקראת עולם העקודי' אז התחיל להתגלות בו בחי' כלים אך לא לגמרי כי האור הזה של העקודי' התחיל עתה להיות בו איזה מציאת של הגבלה תוך כלי מה שלא היה יכול להיות למעלה מעולם זה הנקרא עקודים והענין הוא כי האור הזה יצא כלול מן י' נקודות אורות וכלם נכללים בנקודה עליונה שבהם הנקראת כתר ונעשה להם בחי' כלי א' בלבד והיה הכלי הזה בחי' כלי של האור הנקרא כתר ובו כלולים כל הט' נקודות אחרות כנזכר וזהו טעם היות אלו הי' נקודות נקראי' בשם עקודים כי יצאו כלם מקושרות קשר אחד אמיץ וכלולות תוך הכתר שבהם כנזכר ואח"כ נתפשט האור העליון יותר למטה מעולם העקודים ואז נאצל עולם הנקודים אשר יתבאר לקמן בע"ה ושם נעשו להם י' כלים לי' הנקודים דאורות של העולם ההוא אמנם גם שם לא היו י' כלים גמורים לי' נקודות האורות ההם אמנם כל העשרה כלים ההם היו בחי' כלי של כתר בלבד פירוש כי הנה נודע שכל ספי' וספי' מן הי' ספי' כלולה מכל הי' ספי' ונמצא כי בכל ספי' וספי' יש בה בחי' הכתר שבה ואז בעה"ז הנקרא נקודים נתחלק האור ההוא לי' נקודות פרטיות וכל נקודה מאלו הי' פרטיות כלולה מן ט' אחרות כנזכר וכל התשעה אחרות שבכל נקודה ונקודה היו נכללי' בכתר של הנקוד' ההיא באופן שנתחלק האור הזה לי' נקודו' הנקראי' עשר' כתרים של עשר ספי' האלו וכל כתר מהם נכלל שאר תשעה בחי' שבכל ספי' מהם ואז נעשו י' בחי' של כלים לצורך י' נקודות אורות הנקראים עשר כתרי' של י' ספי' האלו אבל לשאר תשעה חלקי' התחתונים שבכל בחי' של עשרת הכתרים האלו לא נעש' להם בחינת כלים ונמצא שהם י' כתרים דאורות ולהם עשר' כלים פרטיים להם לבדם ושאר תשעה חלקי האורות שבכל נקודה ונקודה באו נכללים תוך הכתרים שלהם שבכל נקוד' ונקוד' והטעם היה לפי שלא הי' עדיין כח לכלים התחתנים לסבול האור אבל הכלים שהם מבחי' הכתרים הם יותר עליונים ויכולים לסבול האור שלהם ולכן נקרא עול' זה עולם הנקודים לפי שבעולם העקודים כל האורות היו כלולים באור הנקרא כתר שבכת' והוא כי בכל ספי' וספי' כלולה מי' חלקים והם נקראים נקודי' והכתר שבכת' היא נקודה אחת בלבד ובה היו כלולי' כל הי' ספי' דבחי' אורות וגם הכלי שבהם אינו אלא כלי קטן לבחינת נקודה ההיא הקטנה אבל בעולם הנקודי' נתחלקו האורות הנכללים בנקודה אחת הנקראי' כתר שבכתר ונעשו י' נקודות הנקראים כתר שבכתר וכתר שבחכמה וכו' וכל נקודה מאלו כוללת י' נקודות וגם (בדפו"י ע"ב) הכלים שבהם היו על ד"ז שהם י' כלים קטני' לבחי' י' נקודות אורות קטנים הנקראי' כתרים ולכן עולם זה נקרא נקודי' כי נתחלק אורותיו לי' נקודת מה שאין כן בעקודים שהם נקודה אחת לבד כולל' כל האורות כלם ואח"כ נתפשט האור יותר ונגלה ונתחלק לי' ספירות גמורות אשר כל ספי' מהם נחלקת לי' נקודות כנזכר לעיל וגם נעשו להם כלים כפי בחי' ממש לכל המאה נקודות המתחלקות בעשר ספי'ההם ואלו נקראי' י' ספי' גמורות וזה נקרא עולם הברודים וזה נקרא בכל סה"ז והתקונים בשם עולם האצילות המפורס' וזכור כלל זה ובזה יתבאר לך מה שנז' בס"ה בענין האור הנגלה בבחי' חד נקוד' ולפעמי' נגלה בבחי' י' נקודים אשר הם הם מה שתמיד נזכר בחבורינו זה בשם עשרה נקודים של קודם האצילות ולפעמים נגלה בבחי' עשר ספירות גמורות והרי נתבאר לך החלוק שיש בין נקודה לספי':
2
ג׳*א ונחזור עתה לבאר ענין אורות עולם העקודי' בפרטות דע כי האור העליון החלק והבחי' שבו הראוי להתלבש בעשר ספי' הנקראי' עול' האצילו' הנה יש בו כח של י' האורו' כלולי' בו מתחיל' אמנם לפי שעדין לא נעשו להם כלים ולא נגבל האור בתוכם לא היה ניכר בהם היותם עשרה אורות עד אחר גמר העקודים האלו כמו שיתבאר וכאשר עלה ברצון המאציל לעשות הכלי הנזכר הנקרא עקודים המשיך בחי' האור של הכלי ההוא מן הפה דא"ק עד למטה במקום { ש"א נלע"ד להגיה עד הטבור כי הוא מפורש בע"ח דף כד שער מטי ולא מטי פ"א והוא תשעה ספירות} החזה שבו כנ"ל כי עד שם הוא גבול ותחום עול' העקודי' ואחר שנתפשט עד גבולו חזר האור ההוא ועלה ונסתלק למעל' למקום שממנו יצא וכבר נתבאר כי כל בחי' אורות עליונים בהיותם מתפשטי' למטה ואח"כ חוזר להסתלק ולהעלות הוא מניח שם רושם אחד הנקרא חותם בהכר' גמור ואחר אשר האור העליון עצמו עלה ונסתל' למקורו ונשאר האור שלו הנקר' רשימו למטה הוא לבדו ונתרחק האור העליון ממנו הנה הוא מתגשם ומתעבה ונעשה כלי ונמצא כי היות האור מתפשט וחוזר ומסתלק זה גורם שיתהו' בחי' הכלי כנז' ויען האור העליון הזה שיצא מפה א"ק חזר ונסתלק בבת אחת מחובר וברגע אחד ולא נחלק לחלקים רבים לכן כל האור הנקרא רשימו שנשאר למטה נעשה בבת אחת בחי' כלי אחד בלבד בלתי מתחלק לכלי' רבים כי עדיין האור העליון הזה כלו מחובר יחד בלתי מתחלק אל י' אורות ולא ניכר בו היותם עשרה אורות כנז"ל ולכן גם הכלי שלו היה כלי אחד בלבד אמנם הכלי הזה הוא בחינת כתר והטעם הוא כי אין קרוב אל המאציל יותר מן הכתר ונמצא כי הכלי הראשון שהאציל המאציל הוא נק' כתר כי הו' קרוב אליו יות' מן השאר וזה הכלי נקר' עקודים ושאר הכלים שיתאצלו אח"כ ע"י זה הכלי הנקרא כתר יהיו נקראים חכמה ובינה וכו' אמנם גם הם יהיו בבחינת י' כתרים כנז"ל וזה יקרא נקודים ואח"כ כשיחזרו להתאצל כלים אחרים ע"י אלו אז יתהוו כלים לשאר חלקי הי' ספי' שהם ט' חלקים תחתונים שבכל ספי' וספי' כנז"ל כללו של דבר כי כלי שנאצל בתחלה ע"י המאציל אינו נקרא אלא כתר בלבד ונבאר עתה אופן הסתלקותו של האור העליון של עולם העקודים כשחזר לעלות אל מקורו כנז"ל הנה כאשר נעריך בחי' כלי זה המגביל כל האור העליון כנזכר הראוי אליו הנה מוכרח הוא שכאשר יסתלק האור מתוכי לעלית אל מקורו כנזכר יהיו בו חלקים הראוי' להסתכל באור ההיא בהתרחקו מהם פנים אל פנים וזה כפי שעור התרחקו מהם והמשל בזה כי כאשר האור נסתלק מן החלק העשירי התחתון שבכלי הזה אשר אחר גלוי היותו כלי יהי' נקרא חלק הזה בחינת מלכות שבו וע"י הסתלקו' האור נעשה כלי הנז' ואז כשנגמ' הסתלקותו מתוך חלק העשירי הזה אז נעשה כלי ואז הופך פניו למטה כי אין בו כח להסתכל באור שיצא ממנו פנים בפנים כיון שנפרד ונתרחק ממנו ואז נעשה בחי' כלי ואח"כ הופך פניו למטה ואינו מסתכל באור עליון שנסתלק ממנו אלא דרך אחו' של הכלי עצמו ואז גם האור העליון עצמו בעת הסתלקותו יקרא עתה בחינת אחו' ונמצא שהאור והכלי עומדים יחד זה בזה בבחינת אחור באחו' ואח"כ נסתלק חלק א' מן האור ההוא מתוך חלק הט' של כלי זה אשר אח"כ יהיה נקרא יסוד וכשנגמר להסתלק ממנו לגמרי אז גם הכלי הזה יהפוך פניו למט' ואחו' למעלה כנגד האור ויהיה כלי היסוד עם האור העליון בבחי' אחו' באחו' אבל כלי המלכות כיון שהאור העליון נחרחק ממנה כל שעור יסוד כבר הכלי של המלכות תוכל להפוך פניה נגד האור העליון ואז יהיו כלי היסוד עם כלי המלכות פנים בפנים כי כלי היסוד פניו למטה וכלי המלכות פניה למעלה אח"כ נסתלק אור הנקרא הוד ואז יהיה כלי ההוד עם האור אחו' באחו' ואז כלי היסוד ע"ג) חוזר והופך פניו למעלה כיון שנתרחק האור ממנו מדריגה אחת כי לעולם הכלי חושק להפוך פניו נגד האור שלו זולתי שאינו יכול לקבלו וזה יהיה בהיותו קרוב אליו אבל עתה שכבר נתרחק ממנו שעור ספי' אחת כבר יוכל לקבלו מרחוק ואז הופך פניו למעלה ואז יהיו כלי ההוד עם כלי היסוד פנים בפנים וכלי המלכות יהיו פנים שלה למעלה כלפי אחו' פני כלי היסוד וזה נקרא פנים ואחו' ועד"ז הוא בהסתלקות של שאר האורות כלם עד שנמצא כי בהסתלק האור מכלי הכתר יהיה כלי הכתר עם האור אחו' באח' וכלי הכתר עם כלי החכמ' פב"פ ושאר ח' הכלים שתחתיהם יהיו פני כל א' מהם כנגד האחו' של הכלי שלמעלה ממנו וכל פני התחתוני' יהיו כנגד אחו' העליונים:
3
ד׳ודע כי כל הכלי' האלו לא נתעבו ונתהוו כלים אלא אחר הסתלקות אור המלכות אשר אז הופך פניו מן הכלי לפי שאע"פ שאור העליון של כלי הכתר נסתלק מתוכו ועלה אל המאציל כיון שעלה במקומו אור החכמה אין כלי הכתר מתעבה ונגשם וכן על ד"ז בכל שאר האורו' ונמצא כי כיון שנתבאר למעלה בדרוש הקודם לזה כי אור הכתר של העקודים מסתלק ראשון לכלם ואור המלכות מסתלק אחרון מכלם נמצא כי אין מתחיל להיות נעשה בחי' כלי אלא מלמטה למעלה וכלי המלכות קודם ליעשות תחלת כלם לפי שכיון שאור המלכות מסתלק באחרונה הנה בהיותם מסתלקת מתוך הכלי שלה עצמה אין הכלי מתעבה כנז' לעיל עד שיגמר הסתלקותה לגמרי מכל הכלי שלה ואז התשעה כלים עליונים עדיין יש בהם אור אע"פ שאין לשום אח' מהם בחי' חלק האור המגיע לחלקו ממש כנז' ולכן אינם מתעבי' ונגשמים אבל כלי המלכות שנתרוקנה מן האור שלה לגמרי וגם אין אור אחר למטה ממנה שיעלה בתוכה לכן היא מתעבת ונעשת כלי אבל אינה מתעבת לגמרי עד שיתרחק האור ממנה לגמרי ג' מדריגות ונמצא כי אחר הסתלקו' האור ממנה לבדה לגמרי אז נחשך הכלי הזה של המלכו' ומתחיל להתעבות קצת וכשנסתלק האור שלה גם מכלי היסוד לגמרי אז כלי היסוד נחשך ומתחיל להתעבו' קצת וכלי המלכות נחשך ונתעבה ביותר מבראשונה וכשנסתלק האור שלה לגמרי גם מן כלי ההוד אז כלי ההוד מתחיל להתעבות קצת וכלי היסוד נתעבה יותר מבראשונה וכלי המלכות נגמר להתעבות ונעשה כלי גמור וכשנסתלק אור המלכות מכלי הנצח לגמרי אז כלי הנצח מתחיל להתעבות וכלי ההוד מתעבה יותר מבראשונה וכלי היסוד נגמר להתעבות ונעשה כלי גמור ועל ד"ז נמשך עד שנמצא כי כשנסתלק אור המלכות לגמרי מתוך כלי הכתר התחיל כלי הכתר להתעבות וכלי החכמה נתעבה מעט יותר וכו' ואז נגמר כלי החסד להתעבו' ונעשה כלי גמור וטעם הדבר יובן עם הנז' כי כל פחות משלשה כלבוד דמי ולכן אחר שנתרחק האור ג' מדריגות שלימות אז נחשך הכלי לגמרי ונגמרה עשייתו ונמצא כי אחר הסתלקות אור המלכות ונתעלת בשרשה שהוא תוך פה דא"ק אז נגמר מלאכת שבעה כלים התחתוני' שהם מחסד עד המלכות ונמצא כי גמר מלאכת' היה ע"י הסתלקות האורות ובעת הסתלקותם נעשו כלים שלהם אבל ג' כלים עליונים של כתר חכמה בינה לא נגמרה מלאכתם לפי שעדיין לא נתרחקו ג' מדריגות גמורות מן אור המלכות שעלתה במאציל כנז' לעיל אמנם גמר מלאכת' היתה אח"כ בעת שחזרו האורות לירד ירידה שניה לתוך הכלים הנזכרים כמו שנבאר בע"ה: *א עוד נוסיף ביאור בענין עשיית אלו הכלים הנה נתבאר בדרוש שקד' לזה כי שלשה מיני אורות שיצא מן האזן ומן החוטם ומן הפה דא"ק הם בחי' נר"ן והם מתלבשי' זב"ז כנז' לעיל בדרוש שקדם ואמנם אור היוצא מן העיני' דא"ק נקרא נשמה לנשמה הנקראת חיה ומקומה שם למעלה בעין אבל היא מתפשטת למטה כמו שנבאר והוא כי במקומה עומד בבחי' אור מקיף אליהם וממנה מתפשטת למטה אור מועט דק מאד הנקרא ראיה ואינה הבל גמור כמו ההבלים היוצאים מן האזן והחוטם והפה שהם הבלים גמורים מוחשים ונרגשים ולהיותו אור דק מאד וחלש לכן ממנו נעשה בחי' הכלים של העקודים היוצאים מן הפה ולא נעשו אורות לפי שהוא אור חלש כנז' אבל אור האזן והחוטם והפה אלו לא היו בחי' הבל ממש ומורגש אפי' בחי' כלים לא היו יכולים להעשות להיות' אורות יותר תחתונים מאור העינים ולכן יצאו בבחי הבל ממשיי ומורגש ולכן נעשו בחי' אורות הנקראים נר"ן כנזכר. ונחזור לענין ראיית העיני' כנז' ונאמר כי הנה עשיית הכלים היה ע"י הסתכלות ראייתה והבטתה באור העקודים הנקראים נפש כנז' וזהו סוד פסוק וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו' כי הנה הרוח והנשמ' שהם אורות האזן והחוטם נקראים אור גמור והנפש שהם עקודים היוצאים מן הפה הם נרמזים במלת את יתירה במה שאמר הכתוב את האור ואמר כי בהיותו אלהים שהוא המאציל רואה ומביט בנפש הנקרא את אז ויבדל וכו' שהם בחי' (בדפו"י ע"ד) עשיית הכלים אשר הם המבדילים ומגבילים נותנים קצבה ושעור באורות ומבדילים חלקיהם זה מזה כנודע והנה בראיה זו יש אור ישר ואור חוזר ובהסתכלות ראיה זו בבחי' אור ישר באור הנפש הנזכרת היה יכולת מספיק לעשות הכלים של ג' ראשונות אבל השבע' הכלים תחתונים לא נגמרו אלא עד שנמשך הסתכלות אור ישר למטה עד כלי המלכות העשירית ואח"כ חזרו שני האורות שהם אור ראיית העין ואור הנפש שיצא מן הפה ושניהם חזרו להסתלק למעלה מלמט' למעלה ואז בעת הסתלקותם ממטה למעלה נעשו שבעה הכלים התחתונים בסוד אור חוזר אבל שלשה כלים הראשונים נעשו באור ישר מלמעלה למטה ע"י הסתכלות אור ישר דעינים באור הנפש כנז' הרי נתבאר למעלה כי ז' כלים התחתונים נעשו ונגמרו ע"י הסתלקות האורות אבל ג' כלים עליונים לא נגמרו עד אחר חזרת האורות פעם שניה לרדת למטה: ונבאר עתה זו החזרה השניה של האורות איך היתה דע כי אין חזרתם עתה פעם שנית כמו ירידתם בפעם ראשונה כי אז ירדו כלם למקומם כל הי' אורות אבל בחזרת ירידה זו השנית אלו ירדו כולם למקומם היו כל הכלים אשר נעשו כבר ע"י הסתלקותם חוזרים להתבטל כבראשונה כי לא יוכלו לסבול האורו' שלהם כמו שאירע להם אז ולכן הוצרך שהאור העליון שבכלם שהוא הכתר שהו' גדול ושקול ככל הט' אורו' יחד כלם שישאר למעל' תמיד דבוק בשרשו המאציל אותו והוא תוך הפה של א"ק ולא חזרו לצאת משם ולירד להתפשט למטה רק ט' אורות התחתונים בלבד ונתפשטו באופן זה אור החכמה נכנס בכלי של הכתר ואור של הבינה נכנס בכלי של החכמה וכו' עד שנמצא כי אור המלכו' נכנס בכלי היסוד והנה עתה יש שני שנוים מאשר היה בראשונה כי עתה אור הגדול יותר מכל הט' ביחד שהוא הכתר נשאר למעלה בשרשו ועוד כי הנה כלי הכתר אע"פ שאין בו כח לסבול האור הגדול שלו עצמו הנה יוכל לסבול אור החכמה שהוא קטן מאד מן הכתר ועל ד"ז בכל שאר הספי' ולשתי סבות הנז' יש יכולת וכח עתה באלו הכלים לסבול האור שלהם ולא יחזרו להתבטל כבראשונה ואע"פ שאנו עתידים לבאר לקמן כי כל ט' אורות התחתונים נכנסים יחד תוך כלי הכתר ואח"כ נשאר בתוכו אור החכמה לבדו ואח"כ יורדים ח' אורות אחרים ונכנסים לתוך הכלי של הבינה וכן על ד"ז בכלם הנה אין דבר זה מעלה ולא מוריד כי כלל גדול בידינו כי העליון גדול מכל מה שלמטה ממנו א"כ גם כשיכנסו ט' אורו' יחד בכלי הכתר כל השמנה תחתונים אינם נערכים למאומה בערך אור החכמה שהיא עליונה מכל' והוא האצילה אותם וכבר נתבאר כי אור החכמה יוכל לסובלו הכלי של הכתר להיותו בחי' יותר עליונה א"כ מכ"ש הוא שיסבול גם את שאר הח' אורות שתחתיו ועל ד"ז הוא בשאר הכלים כי כיון שאין אור המיוחד לכלי ההוא נכנס בו אלא אור קטן זולתו לכן יוכלו לסבול האורות ולא יתבטלו כבראשונה. ונבאר עתה איך בעת חזרת ירידת האורות שנית נגמר מלאכת שלשה הכלים העליונים ובתחלה צריך שתדע כי לא חזרו חזרה תמידית אמנם חזרו על דרך מטי ולא מטי הנז' בספר הזוהר סוף פרשת פקודי דף רס"ט ע"א:
4
