שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות י״אSha'ar HaHakdamot, Atzilut 11
א׳אות הכף כל השמות של ההוי"ה ואהי"ה נכללים בנוק' כי הנה ד' הויו"ת הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והם בגי' רל"ב כמנין זכו"ר וג' אהי"ה הם ביודי"ן ובאלפי"ן ובההי"ן והם בגי' תנ"ה והנה רל"ב ותנ"ה בגי' תרפ"ז והנה הנקבה נקראת אדנ"י אשר במילואו בגי' תרע"א ועם י"ב אותיות המלוי ועם ארבעה אותיות הפשוט סך הכל תרפ"ז. כנוי המלך שהוא בבינה כי המלך במספר קטן בגי' י"ד. וכן בינה במ"ק ע"ה בגי' י"ד גם בינה במספר קטן הוא י"ג וט"ל במספר קטן הוא י"ג והכונה לרמוז כי בינה שהיא אימא שהיא הנקראת המלך כנז' היא מורידה לז"א טל העליון דלא פסיק כנודע שאין הטל נעצר לעול' ומן ז"א נמשך לנוק' והנה זו"ן שניה' נק' חבור הוי"ה ואדנ"י שהם בגי' מלך נלע"ד שמואל עם הכולל נלע"ד חיים כי אין זה ממורי זלה"ה כי כבר הודעתיך שהיה מבזה ומואס במי שמונה מספר קטן והדברי' בעצמם מוכיחי' ג"כ. כבר הודעתיך כי גם זה לעומת זה עשה האלהי' ולכן נבאר לך קצת כינוי' שהם בקדוש' וכנגד' הם בקלי' הנה ש"ע נהורין יש בפני' העליוני' כנז' באדרא רבא וזה ענינם הנה הפאה של הראש דא"א היא המלכות שבו כי הכתר הוא פרצוף וכן חכמה שבחכמה שבו ואין לנו כח בחכמה רק מלמטה למעלה עצמו באריך ומלכות היא האריך והיא אלהי' וכן פאה בגי' אלהי"ם ויש ג' שמות א"ל השנים בשתי הפאות והא' במצח והם שורש לג' עולמו' בי"ע שהם א"ל שד"י א"ל יהו"ה א"ל אדנ"י והי"ס הנשארי' לא קבלתי' ומג' א"ל אלו מאירי' לה' שמות א"ל שיש בפנים הנק' תרין תפוחין וכמו שג' ההוי"ת הם י"ב אותיות ועם הכולל הם י"ג שהוא הנק' מזלא דאריך ומהם מאירים ל"ט תיקוני דיקנא דז"א כך אלו הה' א"ל שבפני' דאריך יורדי' הארה ביסוד דז"א הנק' יוסף שהוא בגי' ה' שמות א"ל (נלע"ד שמואל עם הכולל) גם הוא בגי' ג' שמו' דהוי"ה דב"ן במלוי ההי"ן גם הוא בגי' קנאה בסוד אין אדם מקנא לאשתו אא"כ נכנס בו רוח טהרה ואז כשמאירי' אלו הה' א"ל ביוסף נעשה אבר"ם בסוד אב"רם כמו שיתבאר וזהו התעוררת אל הזווג ואמנם אברהם הוא בגי' שמנה שמות א"ל הנז' שהם שלשה דבשתי הפאות והמצח וה' דבתרי תפוחין:
1
ב׳ונחזור לענין ראשון כי הנה בשתי פנים דאריך יש שני שמו' א"ל והנה א"ל במלוי אל"ף למ"ד הוא בגי' קפ"ה נמצא כי ב' א"ל במילואיהם אשר בשני הפני' דאריך הם בגי' ש"ע נהורין עוד יש בחי' שנית של ש"ע והיא באחורי' של שתי הויו"ת דע"ב דמלוי יודי"ן שכל א' מהם בגי' קפ"ה עם הכולל ושתיה' בגי' ש"ע וב' בחי' ש"ע ש"ע נרמזו בפ' ושעש"ע יונק על חור פתן וכו' כמו שית'. וכבר
2
ג׳{א"ש כך מצאתי כתוב מלת מתחיל ואין לה הבנה ולא רציתי לשלוח יד בה ואולי צ"ל מתחל' כנל"ד} ידעת כי א"ל א"ל מתחיל מצפ"ץ והוא על דרך זה מ"ם צד"י בגי' קפ"ד וב' פעמי' קפ"ד עם ב' הכוללי' הרי ש"ע והנה ב' פעמי' ש"ע ש"ע הם תש"ם ולכן ר"ת "מפני "שיבה "תקום למפרע הוא תש"ם אורות שבשתי הפנים של אריך הנקרא עתיק' ונקרא פני שיבה והדרת פני זקן כנגד אנפין דז"א ויראת מאלהיך כנגד נוק' דז"א שהיא הנקראת יראה כנודע והנה כמו שיש בא"א שתים ש"ע ש"ע כן יש גם באימא עילא' המקבלת אותם וזה ענינ' כי הנה נת' בפ' ויצא יעקב מבאר שבע כי אימא מתלבשת תוך ז"א עד החזה שבו כי שם סיום היסוד דאימא והנה הם שש ספירות ושליש והם כחב"ד חו"ג ושליש א' דת"ת כל א' כלולה מי' יעלו ס"ג כי כבר ידעת כי הוי"ה דס"ג היא באימא גם ידעת כי יש באימא ד' שמות אהי"ה שני' הראשוני' במלוי יודי"ן והג' במלוי אלפי"ן והד' במלוי ההי"ן גם יש באימא ג' הויו"ת דמלוי ס"ג והנה הם ז' שמות ועל שמם נקראת אימא באר שבע ומשם יוצא יעקב בפני ז"א מן החזה ולמטה כנודע ומכל הוי"ה מאלו הג' דס"ג יוצ' שם א' הנק' ייא"י שבתוך המלוי הזה כנודע והנה הוא בגי' א"ל וכבר נת' כי ב' פעמי' א"ל הם בגי' ש"ע וכן הש"ע הב' מן הפנים בחלוף מצפ"ץ כנז' הרי ש"ע ש"ע באימא וזהו ג"כ ושעשע יונק על חור פתן כי ושעש"ע הם ב' ש"ע ש"ע הנזכרי' גם יונק היא אימא שהיא אהי"ה במלוי יודי"ן בגי' ינ"ק עם הכולל על חור פתן הם הקלי' והענין הוא כי כמו שיש ש"ע נהורין בקדושה כך יש גם (בדפו"י ע"ב) בקלי' והם נהפכי' שם ונק' ע"ש {נלע"ד חיים כי השומע טעה וכך צ"ל כי הנה הש"ע הנזכר הם מבחינת א"ל היוצא מן שם ייא"י שבמלוי שם ס"ג והם האחורים דס"ג בגי' קס"ו במנין יונק כנלע"ד:} בסוד כבגד יאכלם ע"ש כמבו' אצלינו בסוד חבוט הקבר. גם כנגד שני ש"ע ש"ע שהם בגי' תש"ם כנז' לעיל בענין הקדושה כן ישנם בקליפות אשר עליהם רמז הכתוב והאדמה לא תש"ם מצד אותם הקליפו' והנה אם תוסיף מספר ה' אותיו' אל"ף למ"ד על חשבונו שהוא ש"ע כנז' יעלה הכל בגי' שע"ה נהורין והם סוד חשמ"ל של הקדושה וחשמ"ל בגי' מלבוש והוא אותיות בשלום. והענין הוא כי אלו השע"ה נהורין הם נעשי' מלבוש ואור מקיף א' אל הקדושה כדי שלא יתאחזו בה הקליפות ופי' חשמ"ל הוא כי בזמן שמאירי' אלו השע"ה נהורין אז הוא ח"ש וכשחס ושלו' יש בהם שליטה אל החיצוני' אז הוא מ"ל ודע כי בכל
3
ד׳{א"ש צריך עיון כי חשמ"ל ומלבוש יתרי' במספר ג' על השע"ה נהורין ואולי אותיות אחה"ע מתחלפו' הה' בחי"ת כנלע"ד.} עול' מן ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה יש מלבוש ואור מקיף א' הנק' חשמל של העול' ההוא אמנם אינ' שוים רק כל א' הוא כפי מדריגתו כי חשמ"ל דאצילות זך מכלם ושל עשיה עב וגס יותר מכולם לפי ששם הוא עיקר אחיזת הקלי' כנודע ולכן אחר סיום תפלת י"ח אנו חותמין בא"י המברך את עמו ישראל בשלום אותיות מלבוש והסוד הוא כי אחר שבתפלת י"ח המשכנו כל ההארו' אל הקדושה ואנו מתפחדי' שמא יתאחזו בהם הקלי' ולכן אנו אז ממשיכי' אותו החשמל הנק' מלבוש הנרמז באותיות בשלו' כדי שלא יתאחזו בהם הקלי' באורות אשר המשכנו אל הקדושה ע"י תפל' י"ח גם זהו סוד ופרוס עלינו סוכת שלום שאנו מזכירי' בתפלת ערבית בין בשבת בין בחול והוא רמז אל פריסת המלבוש והחשמל דאו"מ שהוא כעין סוכה ונק' סוכת שלום ועם כ"ז אין החשמל דשבת דומה לחשמל דבימי החול א"ש הואיל ואתא לידן ענין החשמל אכתו' ג"כ
4