שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות י״בSha'ar HaHakdamot, Atzilut 12
א׳דרוש אחר קטן בענין החשמל וז"ל ענין החשמ' כבר הודעתי' כי צלם של ז"א נחלק לג'חלוקות כי אות צ היא הבחי' שנכנסת בפנימיות תוך ז"א ושתי אותיות ל"ם הם ב' בחי' אורות מקיפי' אליו על ראשו והנה הם נחלקי' לז' מקיפי' כי כן ל"ם הם ז' ואלו עצמם הם ב' אותיו' מ"ל מן חשמ"ל והענין כי מל הוא לשון דבור כתרגומו ממלל וכמ"ש ז"ל פעמים חשות פעמי' ממללות והביאור הוא כי כשמקבל ז"א אלו הז' מקיפי' שהם ל"ם דצלם אז נעשה מל וממלל ומדבר ומוציא הבל או"מ מתוך פיו וזהו סוד ז' הבלים הנזכרי' בקהלת שהם ז' מקיפי' הנזכרי' שיוצאי' בסוד הבל וזהו סוד מש"ה הבל הבלים הכל הבל ירצה כי כל חיות ז"א תלוי באותו ההבל של פה דז"א הנמשך מז' מקיפי' הנז' וזהו סוד פ' כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם כי הנה כל חיות ז"א הנק' אדם שהוא בגי' הוי"ה דמ"ה הוא נמשך מחמת שבע' המקיפי' הנז' אשר ניתנים לז"א ומכחם יש לו הבל דיבור מוצא פיו כנז' וזהו כי על כל מוצא פי' ה' וגו'
1
ב׳כינויים אחרים יש והם אלו דע כי מן הג' ס"ג וד' אהי"ה הנז' הם סוד התפלין שבז"א ומהם נמשכת הארה ובולטת לחוץ באחורי רישא דז"א ונעשית קשר של תפילין כל ראש והיא הנק' לאה אשת יעקב כנודע ונעשת מן הד' אלפי"ן של ד' שמות אהי"ה הנזכרי' ולכן קשר זה הוא צורת ד כנגד ד' אלפין הנז' והנה ארבעה פעמי' אלף הם בגי' מד"ת והוא כינוי אל לאה הנקראת כך על שם ארבע אלפין שמאירים בה ואליה רמז דוד באומרו ומד"ת ימי מה היא גם המוחין עצמם של לאה הם ארבעה אהיה הנזכרים שנים דיודי"ן וא' דאלפי"ן וא' דההי"ן והנה יעקב לא השיג בכל מדת הנזכרת רק ב' אותיות ת"ם כי בשרש הארבע אלפין עצמם לא תשיג וזהו סוד פ' ויעקב איש ת"ם גם הנה ארבע אלפי"ן בגי' מד"ת ואם תסיר הד' עצמה שהיא שרש הארבע אלפין פשוטות שהם של לאה נשאר ת"ם וזהו ויעקב איש תם ודע כי אימא נקראת מ"י כנודע ונוק' דז"א נק' י"ם תשים התי"ו יהיו תמים וזהו סוד תמים תהיה עם ה' אלהיך וכנגד תם זה שבקדושה יש בקליפה אותיות מ"ת כנודע כי המות הוא בקליפות והענין הוא כי ד' אלפין הנז' משם חיות הקליפות וכשיוסרו ד' אלפין אלו מן הקלי' ישארו מ"ת מן מד"ת אשר בה נתאחזו הקלי' והנה אם ב' אהי"ה הראשונים דיודי"ן תמנה אותם בבחי' א' להיותם שוים נמצא שהם ג' אהי"ה בלבד עוד טעם שני כי נודע שהמוחין של ז"א בתחלה היו ארבע מוחין ובהתלבשם תוך נה"י דאימא נעשו ג' מוחין חב"ד והנה אותם ג' אלפין אשר בהם הם יוצאים ומאירים בלאה ונקראת של"ג וזהו סוד הנותן שלג כצמר כי כמו שנתבאר כי (בדפו"י ע"ג) בהסירך שרש הד' אלפין מן מדת ישאר תם כך בהסירך שרש ג' אלפין אלו ממלת שלג ישאר בגי' צמ"ר וזהו הנותן שלג כצמר ולכן הצמר גרועה בלבנונית' מן השלג בסוד מראות נגעים בהרת עזה כשלג שאת כצמר לבן שהם הקלי' שכנגד' בקדוש' כמו שנבאר גם זהו סוד אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' כצמר יהיו וכו' כי ע"י אימא עילאה שהיא יום הכיפורים והיא שלג וצמר כנז' מתלבנים עונו' ישראל ואל זה נרמז בספר הזוהר בפ' בראשית בפסוק והוא הכה את הארי ביום השלג דאתדן בבי דינא עילאה והיא אימא הנקראת שלג ה' עילאה דמינה דינין מתערין אבל נוקבא דז"א היא בי דינא תתאה ה"א תתאה גם שלג אותיות שגל וזהו סוד נצבה שגל לימינך בכתם אופיר שהוא בשעת הזווג העליון שאז הוא שעת רצון וכנגדו בקלי' כתוב גבי כורש בספר עזרא והשגל יושבת אצלו וכבר ידעת כי תרגומו וכלבתא כי הנקבה דקליפה נקראת כלב כי זהו סוד בלאדן בן בלאדן שהיו פניו דומות לכלב כי זהו שרשם וזהו הכלב שהיה רבוץ על גבי המזבח כשלא היו הגונים מעשה התחתוני' ובלאדן שמו כנז' בס"ה פ' צו וזהו סוד פ' והוצב גולתה הועלתה בנחום סי' ב' ותרגום הוצב הוא כלבתא והיא המלכות הטמאה וכנגדה בקדושה היא הנקראת הוי"ה דב"ן דההי"ן שהיא בגי' כלב כי זו ב"ן וזו כלב גם הקדושה נק' אילת השחר אילה קדוש' ובטומאה כלבתא מסאבא:
2
ג׳כל האחוריים בגי' צור"י כ"ד הם ג' בחי' הא' היא ציור אות ה' בשני ציורים ד"ו או ד"י הרי כ"ד השני של המלוי וזהו סוד ותמלא כדה. השלישי באדנ"י וסודו ותע"ר כדה אל השוקת:
3
ד׳כל ציור אות הה"א שהם ד"ו ד"י וו"ו הם בגי' מ"ב. גם מספר כ"ו של ההוי"ה ועם ארבע אותיותיה ועם י' אותיות המלוי שלה הם מ"א (נלע"ד שמואל עם הכולל):
4
ה׳כונן הוא הוי"ה דיודי"ן ע"ב והוי"ה ד"ן כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"א בגי' ד"ן ושתיהם בגי' קכ"ו וסודם כונן שמים בתבונה
5
ו׳כ"ח אותיות שיש במלוי הוי"ה דע"ב וכ"ח אותיו' שיש במלוי הוי"ה דס"ג וכ"ח אותיות שיש במלוי הוי"ה דמ"ה הם בגי' פ"ד
6
ז׳כרת בגי' רשעי"ם קס"א קנ"א שי"ב והוא איש עם הכולל בגי' איש תהפוכות ס"ג ומ"ה הוא חק:
7