שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות כ״דSha'ar HaHakdamot, Atzilut 24
א׳ביאור ענין רשות היחיד ורשות הרבים וכן טעם איסור מלאכת בורר בשבת
1
ב׳והנה בזה תבין ענין רה"י ורה"ר שאסור להוציא בשבת מרשות לרשות וכן טעם איסור מלאכת בורר בשבת והענין הוא כי להיות שאלו הי' מלכים דז"א שהם י' חלקי נקודתו יצאו בתחלה נפרדים בלי חבור זה בזה והיו אז נק' רה"ר להיותם נפרדים ולא מתייחדים ולכן תמצא כי כל מקום שיש פירוד ואין אהבה יש שם מיתה ולכן מתו אלו המלכי' להיות פירוד ביניהם וכמש"ה חלק לבם עתה יאשמו ובהפך כתי' חבור עצבים אפרים הנח לו ולכן נבאר ענין הפירוד והחיבור הזה מה מה הוא מציאותו ומה היה קודם התיקון ואחר התיקון. דע כי הנקודה של אריך או של אבא או של אימא כאשר יצאה היתה כלולה בשלימות בכל י' חלקי' כנז"ל וגם כי היו מחוברי' יחד פי' כי היו מיוסדות בדרך ג' קוים קו ימין ושמאל ואמצע וזה הוא קשר האמיתי אבל ששת חלקי נקודת ז"א לא יצאו בדרך קוים רק היו זו על גבי זו ולא נתחברו יחד דרך קוים ולכן הי' הפירו' ביניה' ונודע כי אם תקח ק' קנים כל א' בפני עצמה תוכל לשבור את כל' א' לא' ואם תחבר ג' קנים יחד לא יוכלו להשבר והנה זה היה קודם התיקון אבל אחר התקון חזרו להתחבר הו' חלקי הנקודה דז"א בבחי' ג' קוים כנז' ואז נתקיימו ובזה תבין טעם צריכות עיבו' ז"א בתוך אימא כי בהיותם יחד שם מחוברים נתאספו ונתחברו יחד כל הו"ק ובפרט כי כיון שנתחברו יחד שם נתוסף בהם הארת אימא והוסיפה בהם כח ואז נתחברו ונתקשרו קשר אמיץ דרך קוים והענין הוא כי חסד נכלל בנצח וגבורה נכלל בהוד ותפארת ביסוד ונעשו ג' כלילן בתלת כנז' אצלינו במקומות רבים והבן היטב ענין ג' כלילן בג' כי הג' תחתונות נכללו בג' העליונות בלבד וזה היה בג' ימי הקליט' ואח"כ מאז ואילך נתוסף בהם תקון והוא כי כל א' מן הו' נכללה מכל הו' וזה נעשה בהמשך זמן ט' חדשי העיבור הנק' עיבור ראשון דז"א כמבואר אצלינו בכוונת התפילין בענין כ"א אזכרות אשר בהם שהוא חבור שבעה תחתונות זו בזו בסוד ג' קוים והם כ"א אזכרות ועיין שם ואז נקרא רה"י כי נתאחדו יחוד גמור וזהו סוד מ"ש בספר התיקונין כי רה"י גבהו י' ורחבו ד' שהוא ענין שם הוי"ה (בדפו"י מ"ו ע"א) דמ"ה דאלפ"ין שיש בו ד' אותיות הפשוטות וי' אותיות במלואו ונודע כי הוי"ה זו דמ"ה היא בז"א להורות כי כל אלו המלכים דז"א נתקנו ונתחברו ונעשו הוי"ה אחת מחוברת מכלם ונקרא רשות היחיד:
2
ג׳ונבאר עתה ענין איסור הבורר בשבת דע כי אף על פי שנת' למעלה כי הסיגים שבמלכי' אלו דז"א ונוק' נתבררו ונעשו מהם הקליפות בעת מיתת המלכים ואמנם הקדושה שבהם גם היא נתבררה ועלתה למעלה להתקן בסוד העיבור באימא עילאה דע כי לא נתבררה אז כל הקדושה לגמרי ונשארו קצת נצוצות קדושה בתוך הסיגים ההם והקליפות הנק' רה"ר והנה ביום השבת אז הקליפה נבדלת מן הקדושה כנודע ולכן מי שיוציא שפע מרה"י שהיא הקדוש' הנבררת למעלה אל אותם הניצוצות שנשארו תוך הסיגים והקליפות הנק' רה"ר חוזר לערב קדש בחול ולהתאחז הקליפה בקדש וכן להפך המכניס מרה"ר מאותם נצוצות הקדושה שנשארו שם כנז' ומעלה אותם לרה"י כנז' גם הוא גורם לערב קדש בחול והטעם הוא כי בימי החול דוקא יורדת נוקבא דז"א הנקראת הוי"ה דב"ן דההי"ן למטה בגלות בקליפות ומבררת מתוכם לאותם ניצוצות קדוש' שנשארו שם ומעלה אותם למעלה אל הקדושה אבל בשבת אינה יורדת למטה בין הקליפות לברר אותם נצוצות הישנות אמנם נבדלת מן הקליפות ועולה למעלה ומזדווגת עם ז"א ויוצאות נשמו' חדשות מן הזווג ההוא ולכן המכניס מרה"ר לרה"י גורם שהנוק' דז"א תרד אל הקלי' הנק' רה"ר ותברר משם הנצוצות הישינות הנז' ותעלם לרה"י העליון והנה הוא מערב קדש בחול ומוריד הנוק' בתוך הקלי' ונמצא כי איסור המכניס מרה"ר לרה"י ואיסור הבורר בשבת הכל ענין א' הוא אלא שזה עניינו לברור למטה אוכל הקדושה מתוך פסולת הקליפות וזה עניינו להעלות האוכל ההוא אשר ברשו' הרבים ולהכניסו ברה"י:
3