שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות כ״הSha'ar HaHakdamot, Atzilut 25
א׳ביאור יותר בפרטות ענין אלו העשר נקודי' איך היו קודם התיקון ואיך היו אחר התיקון
1
ב׳ונחזור לבאר בפרטות ענין אלו הי' נקודים איך היו קוד' התקו' ואיך היו אחר התקון דע כי אעפ"י שאמרנו כי ג' נקודון הראשונות יצאו שלימות כל א' בי' חלקיה וגם יצאו מחוברו' ומקושרו וכל הקלקול היה בז' תחתונו' עכ"ז צריך שתדע כי גם הנקודה הב' והשלישי' אשר נעשו אח"כ בחי' או"א גם בהם היה קצת קלקול וחסרון אור עליון עם שהם מכלל ג' נקודו' הראשונו' החשובו' אמנ' השנוי שיש בקלקול' לקלקול ז' תחתונו' שהם בחי' זו"ן הוא זה כי הנה ז' התחתונו' ירדו למטה בעולם הבריאה במקום הקלי' למטה מעולם האצי' ויצאו מעול' שלהם ולכן נז' בהם מיתה ממש בסוד המלכי' שמתו לסבת בטול' בהיותם בתוך הקלי' אבל המלכים שירדו משני נקודו' או"א לא ירדו למטה מעולם האצי' אמנם ירדו ממקומם העליון למטה במקו' נוק' דז"א בעולם האצי' עצמו ולכן ירידה זו אינה מיתה רק בטול בעלמא ואינו כ"כ פגם כמו פגם זו"ן רק הוא ענין ירידה מגדולתם ומעלתם על דרך מ"ש חז"ל על פ' וימת מלך מצרים שהורידוהו מגדולתו:
2
ג׳וצריך לבאר ענין אלו הי' נקודות מה עניינם קודם התקון דע כי אלו הי' נקודו' שהיו תחלת כל האצי' קודם שהיה שום תקון בהם הנה היו אז כדמיון פרצוף א' אך לא היו בציור גמור ממש פי' כי הנקודה הראשונה נחשבת ונערכת לבחי' כתר והב' והשלישית לבחי' חו"ב וו' האחרות לבחי' הגוף אבל לא היו בציור ממש כמו שהוא עתה אבל עכ"ז כל נקודה מהם היתה כלולה מי' פי' כי נקוד' הראשונ' היה נכלל בה כללות כל הי' ספי' דא"א אלא שהיתה נקודה קטנה וגם כי לא היתה בציור פרצוף כמו שהוא עתה אחר התיקון ועד"ז שאר הנקודות וכבר נת' כי אלו הי' נקודות יצאו כלם בבחי' עצמו' אור וכלים ואמנם כל הי' נקודות יחד כאשר נעריכם זו עם זו ביחד הנה הנקוד' הראשונה היתה בסוד תלת רישין שהם בחי' עתיק יומין הנק' רישא עילאה ובחי' א"א שהוא כללות תרין רישין תתאין הנק' כתר וחכמ' של זו הנקודה הראשונה ושאר ח' חלקי נקודה זו הם מגרון דא"א עד סופו ואפילו הבינה שבהם אינה נק' רישא כי ירדה בתוך גרון דאריך ואלו הי' חלקים של זו הנקודה הראשונ' הנכללת באריך הם הט' ספי' השרשיות הנז' אצלינו בתחלת ביאור אדרת האזינו והשני חלקים הראשונים שבה לבדם שהם כתר וחכמה שבה נק' תרין רישין להיותם בראש אריך ועליהם רישא דלא אתיידע רישא דעתיק ולא גופו ואינם מכלל ט' ספי' שרשיות ואלו התלת רשין עם שאר חלקי זו הנקודה הראשונה היו מתפשטי' תוך הט' נקודות אחרות שהם או"א וזו"ן ע"ד שהם עתה אחר התקון וטרם שנבאר הפגם שאירע בה צריך שנודיע הקדמה א' דע כי ד' בחי' יש בעולם האצי' באופן מצב העמדת הזכר והנקבה אשר שם בין בהיותם בבחי' נקודות קודם התקון בין בהיותם בבחי' פרצוף גמור אחר התיקון וזה סדרם ממש היותר גרועה הוא היות שניהם אחור באחור. למעלה מזה הוא אחור בפנים פי' (בדפו"י ע"ב)שהזכר יהפוך אחוריו כנגד פני הנקב' כי עתה הנקבה תוכל לקבל האור מן אחורי הזכר דרך פנים שלה אבל מן פני הזכר אין כח בה עדיין לקבל האור למעלה מזה הוא פנים באחור פי' שהזכר יהפוך פניו כנגד אחורי הנקבה ויאיר בה וזו מעלה יתירה כי האור של הפני' עצמם של הזכר מאיר בנקבה אלא שעדיין אין בה כ"כ כח לקבלו דרך פנים ולכן הופכת אחוריה ומקבלת דרך שם האור בפנים עצמם ועל ידי כן מתעבה שם האור קצת וכאשר יעבור האור דרך האחור ויגיע עד צד פנים שלה כבר יכולה לקבלו כיון שנתעבה קצת וזהו סוד וחכם באחור ישבחנה כי החכמה שהוא הזכר כאשר פניו מביטי' באחורי הנקבה ומאירים בה ישבחנ' ויאיר בה האר' נוספ' יותר מאלו יהיו להפך שהוא אחו' בפנים כנז"ל שהיא המדריגה הב' למעלה מכל' היא המדריג' הד' והיא היות הזכר והנקב' פנים בפנים זה כנגד זה כי אז מקבלת היא אור פני הזכר שהוא אור נפלא ולא עוד אלא שאין צורך שיתעב' באחור שלה בתחלה רק יכולה היא לקבלו כמו שהוא זך דרך פנים שלה ואחר שנתבאר הקדמה זו נבא אל הביאור הנזכר לעיל.
3
ד׳דע כי בזו"ן היה בהם כל הד' בחי' הנז' על סדר הנז' אבל באו"א לא היה בהם רק ג' בחי' לבד והם הראשונה והג' והד' אבל בחי' הב' לא נצרכה בהם וכל זה הוא בהיות' בבחי' נקודה קודם התקון כמו שית' ובזה נבא אל הביאור דע כי כשנאצלו י' נקודות הנז"ל טרם בא זמן תקונם שאז נק' עולם האצי' הנה בין או"א ובין זו"ן כלם היו בסוד אחור באחור שהיא המדריג' הגרועה מכלם כי לא היה כח לא באימא לעמוד עם אבא ולא בנוק' דז"א לעמוד עם ז"א אלא בבחי' אחור באחור והנה בהיותם או"א בבחי' אחור באחור ולא היו יכולים לקבל אור העליון בהיותם אחור באחור ואז אות' האחו' שלהם מבחי' הכלי' שלהם הם הנק' מלכים דאו"א שלא יכלו לסבול ולקיים לקבל האור העליון נתבטלו וירדו מגדולתם למטה י' כלי' דאחו' דאבא מבחי' י' ספי' וי' כלים דאחו' דאימא מבחי' י' ספי' שלה וירדו במקום הנקודה התחתונה העשירית אשר אח"כ בזמן התקון נעשת פרצוף דנוק' דז"א דאצי' הנק' רחל והי' אחו' דאבא נתיישבו כנגד צד פנים של אותה הנקודה הי' והעשר אחו' דאימא נתיישבו ועמדו בצד אחו' שלה והנקודה ההיא באמצע פניה כלפי אחוריים דאבא ואחוריה כלפי אחורים דאימא מה שאין כן באותם המלכים שירדו מן זו"ן שהיתה בהם מיתה ממש כי ירדו למטה מעולם האצי' אל מקום הקליפות הנקראים מות ולכן נז' בהם מיתה אבל אלו דאו"א לא מתו כנז' אבל ירדו מגדולתם כי בהיותם במקומם היו מלכים וברדתם למטה נקראו שרים וז"ס פסו' הלא שרי יחדיו מלכי' כי אלו האחורי' דאימ' שירדו למטה ונעשו שרים הנה בהיותם בתחלה למעל' במקומם היו מלכים ולהלן יתבאר בע"ה כי מאלו האחורים דאבא נעשה אחר כך בזמן התיקון בחינת יעקב ומאלו האחו' דאימא נעשת אח"כ בזמן התקון בחי' לאה ולכן נרמז שמה פה במלת הל"א שרי כי הל"א בהפך אתוון היא לאה וגם נקרא שרי במה שהודעתיך כי היא בחי' שרי אשת אברם שהיא בחי' לאה כי שרי היא לאה ושרה היא רחל וכבר נתב' כי סבת שבירת הכלי' שהם המלכים ומיתתם היתה לחסרון התיקון בה' כי אז האור הוא יורד בלי מסך והנה הוא אור גדול מאד ואין בהם יכולת לסבלו ומתבטלים ונשברים וכאשר נעשה בהם התקון כנודע אז האור העליון יורד דרך מסכים הרבה ומתמעט כחו עי"כ ויש יכול' בכלים לסבלו ואמנם סבת היות או"א אחור באחור קודם התקון הוא לפי שהנה קודם שהתחיל עתי' יומין להתקן מכל שכן שלא היה שום תקון בשאר האצילות כלו וכיון שלא היו אז מסכים ומחיצות רבות היה האור העליון יורד בהם בכח גדול. ולכן היו אבא ואימא עומדים אחור באחור כי כאשר אור פני א"א ירד וימשך למטה ביושר דרך החזה של א"א עצמו הנה שם מקום מעמד או"א כנודע ואלו היו אז בבחי' פב"פ הנה הכלים דבחי' פנים הם זכים וברים ודקים במאד מאד יותר מן הכלים דאחו' וכאשר ימשך אור העליון בהם יכנס בתוכ' בחוזק ובכח רב ולא יוכלו לקבלו וח"ו ימותו וישתברו כמו שמתו המלכי' דזו"ן כנז' ויפלו למקום הקליפות ח"ו ויהיה פגם גדול באו"א העליוני' ח"ו ולכן היו בבחי' אחור באחור שהם כלים עבים וגסים יותר ואז כשנמשך האור העליון עד מקום החזה דא"א אז נכנס בין שתי אחורים דאו"א אשר שם ולהיות' כלים עבי' אין האור נבלע ונכנס בהם בכח רק מועט ועל ידי כן יכולי' לקבלו וזהו הטעם שהיו אז או"א בבחינת אחור באחור:
4