שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות כ״וSha'ar HaHakdamot, Atzilut 26
א׳ביאור תקון עתיק יומין ותקון אריך אנפין.
1
ב׳וכשבא זמן תקון עולם האצילות התחיל התקון מלמעלה למטה כנז' בריש אדר' נשא אי רישא דעמא לא אתתקן עמא לא יכלי לאתקנתא ואז התחיל להתקן פרצוף עתיק יומין ונתרבו בו הכלים והמסכי' כנז"ל וזהו סוד ענין התקון כדי שיעבור האור בהמעטה ויוכלו לסבלו וכבר (בדפו"י ע"ג) נתבאר למעלה כי הנקודה הראשונה מן הי' נקודות הראשונו' היתה כלולה מן תלת רישין עילאין והנה הרישא עילאה שבשלשתם נתקנה ונעשית פרצוף עתיק יומין וזהו הנק' בריש אדרת האזינו רישא עילאה דלא אתיידע וצריך אתה לידע כי הנה שלשה ראשונו' דעתיק יומין הם מגולות אבל שבעה תחתונות שבו הם מתלבשות למטה תוך פרצוף א"א כמבואר אצלינו והנה אלו השבעה תחתונות שבו הם מתלבשות למטה כיון שנתלבשו באריך ואריך גם הוא נתלבש תוך או"א וזו"ן נמצא שיש קצת השגה וידיעה בהם ולשבעה התחתונות האלו אנו קורים עתיק יומין פי' כי השבעה תחתונות נק' שבע' ימי' ואלו להיותם ימים יותר עליוני' הם ימים עתיקין וזהו עתיק יומין רוצה לומר עתיק מבחי' שבעה ימים שלו אבל ג' ראשונות שבו שהם רישא דיליה שלא נתלבשו למטה כלל לא יש בהם שום אחיזה והשגה וידיעה כלל ולכן הם נק' רישא דלא אתיידע כלל נמצא כי ג"ר שבו נק' רישא דלא אתייד' וז' תחתונות שבו נק' עתיק יומין וזכור הקדמה זו גם צריך שתדע כי יש הפרש בין תקון ע"י לתקון א"א הנעשה מתרין רישין תתאין שבנקודה הראשונה כנז"ל והוא כי רישא עילא' משלשתם הנק' עתיק יומין כאשר נתקנה נתקנו ג' ראשונו' כח"ב דיליה הנק' רישא דעתי' ביחד בפעם א' ואח"כ נתקנו ג' אמצעיות חג"ת שבו ואח"כ נתקנו ג' אחרונות נה"י שבו מה שאין כן בתקון פרצוף א"א הנעשה מבחי' תרין רישין תתאין כנז' והענין הוא כי צריך שתד' כי יש שינוי א' בין א"א לשאר כל פרצופי האצילות כי בשאר הפרצופי' הנה ג' ראשונות הנק' כח"ב שבכל פרצוף מהם עומדים שלשת' יחד למעלה בראש הפרצוף ההוא מה שאין כן באריך כי בחי' חכמה שבו נעשת בחי' מוחא עילאה סתימאה דא"א אבל הבינה שבו לא היה בה כח לעמוד למעלה ברישא דיליה אמנם ירדה למטה בגרון דא"א ושם מקומה וטעם הדבר הוא כי אור עתי' יומין חזק וגדול במאד מאד והנה הוא מתלבש תוך א"א בבחי' הז' תחתונות לבד כנז"ל וכיון שא"א מקבל ממש אור עתי' יומין ולכן בחי' הבינה של אריך שהיא התחתונה שבשלשה ראשונות שבו לא יכלה לקבל האור הגדול ההוא דעתי' יומין הבא אליה בגלוי גמור וכדי שתוכל לקבל הוצרכה לרדת ממקום עליון הראוי לה שהוא ברישא וירדה למטה במקו' הגרון שבו כי שם ע"י ההרחקה תוכל לקבלו אבל בחי' בינה דאבא עומדת למעלה בראש דאבא במקומה הראוי לה כי כבר אור עתי' יומין נתלבש תוך א"א ונתמעט כחו ואינו נמש' בבינה דאבא רק ע"י מחיצו' ומסכים ויכולה לסובלו ועד"ז מכל שכן בבינה דאימא ובינה דז"א ובינה דנוק' כי נתרבו הלבושים קודם שיגיע אור עתיק יומין אליהם ולכן יש בהם כח לקבל אורו אף בהיותם למעלה בראש של כל פרצוף מהם ויושבת הבינה אצל החכמה שבפרצוף ההוא כחדא שריין (א"ש רציתי לכתוב כאן מאמר קטן בעתיק יומין אעפ"י שלא היה מקומו כאן ואחריו דרוש הש"ע נהורין דאריך אנפין):
2