שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות כ״טSha'ar HaHakdamot, Atzilut 29
א׳ביאור סדר התקון של אבא ואימא
1
ב׳ועתה נחזור לבאר סדר התקון של או"א הנה כאשר נתקן בתחלה רישא דע"י הכוללת כל שלשה ראשונות שבו בפעם אח' בבחינת תקון פרצוף גמור וכיון שהחכמה והבינה שבו נתקנו ביחד לכן גם או"א שהם בחי' חו"ב כנודע גם הם נוסף בהם קצת תקון וחזרו להיות בבחי' פני' באחו' שהיא הבחינה הג' מד' בחי' הנזכרים לעיל בהיות' בסוד נקודות בלבד ולא בבחינת פרצוף כמו שיתבאר לקמן ולא הוצר' להיות בהם בתחלה הבחינה הב' הנקראת אחור בפנים אמנם בפע' אחת נתקנו בשני הבחינות הב' והג' ותכף נתקנו בבחינת פנים באח' כי אבא הפך פניו באחורי' אימא והאיר בה אבל עדיין לא יכל' אימא להפוך גם היא פניה נגד פניו לקבל האור והוא היה בבחי' פנים והיא נשארה עדיין בבחינת אחור כי כיון שנתקן ראשו דע"י ונתמעט האור על ידי רבוי המסכים שנתחדשו בפרצוף ראשו בעת התקון כנזכר לעיל יכול אבא לקבל האור בבחינת פנים אבל לא אימא הגרועה מאבא ולכן נשארה בבחינת אחור אבל עם כל זה תוספת תקון הוא באימא כי כבר יכולה לקבל ההארה מבחינת הפנים של אבא אף על פי שמקבלו דרך אחוריה והטעם הוא לפי שאבא הוא דכורא והוא רחמים אבל אימא שהיא נקבה היא דינים ואע"פ שעתה על ידי תיקון רישא דעתיק נתמעט האור קצת עכ"ז אינה יכולה (בדפו"י מז ע"א) לקבלו אלא דרך אחורי' ודי לה שנתעלית לקבל האור מבחי' פני אבא והענין הוא כי עתה אבא הפך פניו והחזיר' כנגד החזה דא"א אשר שם נמשך ויורד אור פני א"א כנז"ל ואז מקבלו אבא מצד פנים שלו אבל אימא נשארו אחוריה כנגד החזה דא"א לסבה הנז' והרי הם פני' באחור והנה עתה בהיות' בבחי' הג' שהיא פנים באחור נמצא כי יש יותר תיקון באב' מבאימא בבחי' אחת אבל בחי' אחרת יש תיקון באימא יותר מבאב' והענין הוא כי הנה כאשר אבא מאיר באימא פשוט הוא שהוא נותן בה האר' י"ס והנה בין בהיות אבא עם אימא פנים באחור בין אם יהיה עמה פב"פ הנה ההארה הנמשכת מאבא לאימא אין בה שינוי כלל כי לעולם היא באה מבחי' פנים דאבא ותמיד ממשיך בה הארה מן הי"ס הנכללו' באבא כנז' אמנם בבחי' אימא עצמה יש בה שינוי כ"א תהיה פב"פ עמו אז עיקר ההארה של הי"ס דאבא מצד הפנים שלו יאירו בפני' שלה וההארה היותר גרועה תמשך ותלך לצד אחוריה להאיר בהם וכמעט שאפי' חלק א' מק' חלקי ההארה הנז' לא יאיר באחוריה באופן כי כל התועלת וההארה היא בפנים שלה אמנם אם תהי' פנים דאבא באחו' שלה אז הוא להפך כי עיקר ההארה מאירה באחורים שלה והטפל הולך ומאיר בצד הפנים שלה ואעפ"י שהאחורי' הם יותר עבים וגסי' מן הפני' עכ"ז אותה ההארה שעוברת בתוכם הן רב הן מועט עיקר' נשארת באחור' והמועט שבה הולכת לצד פניה ונמצאי' עתה האחו' שלה בריוח גדול כי עתה הם מתמתקי' הדינים אשר בהם ומאירים יותר מאד מן כאשר היתה פב"פ כנז' ונמצא בזה כי אחוריי' דאי' מתמתקי' ומאירים יותר מן האחורי' דאבא לפי שהאחוריי' שלה מאירים מאור פני' דאבא אבל אחורי' דאבא אינם מקבלים הארה ומתוק אלא מן הטפיל' שעברה מן הפנים שלו לצד אחוריו כנז"ל כי הוא אינו מקבל הארת פני א"א רק בפנים שלו ולא באחוריו אבל בבחי' אחרת יש יתרון לאבא על אימא והוא בבחי' הפנים שלהם כי אבא נתקן יותר והיה בו כח לקבל דרך פניו האור העליון ולכן חזר פניו לצד החזה דא"א כנז' אבל אימא לא יכלה לקבל האור אלא דרך אחוריה להיותם יותר עבים וגסי' כדי שיתמעט האור ותוכל לקבלו כנז"ל ולהלן בע"ה בענין יעקב ולאה נבאר ענין יתרונות אלו מה גרעו ומה הוסיפו למטה ביעקב ולאה שהם בחי' האחוריי' דאו"א שירדו למקו' הנקוד' הי' למטה כנז"ל:
2
ג׳ביאור תיקון חג"ת. דעתיק יומין אח"כ נתקנו חג"ת דעתיק יומין ונודע כי תרין רישין תתאין של הנקודה הא' מהם נעשה א"א בבחי' תרין רישין דביה שהם כתר וחכמה שבו גלגלתא ומוחא כי בינה שבו כבר נת"ל שלא היתה בראש אלא למטה במקום הגרון שלו והנה תרין רישין אלו כתר וחכמה דא"א הם מלבישים את חו"ג דעתיק יומין ולכן כאשר נתקנו תו"ג דעתיק יומין נתקנו אז תרין רישין דא"א שהם כתר וחכמ' שבו בבחי' פרצו' גמור אבל הבינה שלו לא נתקנה עתה עמהם כנז"ל ואז נתוסף תקון גם באו"א כי חזרו להיות יחד פב"פ כי מקומם הוא בחו"ג דא"א זה מלביש החסד וזה מלביש הגבורה ואז פני או"א כנגד החזה דא"א ומקבלים אור עליון היורד מפני א"א עד שם והרי עתה או"א שוים ונמצא כי היו ג' הבחי' באו"א שהם אחור באחור ואח"כ פני' באחור ואח"כ פב"פ אבל הבחי' של אחור בפנים לא הוצרכה בהם כנז"ל ואמנם דע כי עדיין כל אלו הבחי' הוא בהיות או"א בבחי' נקודו' בלי תקון הנק' פרצו' שלם כלל ובהיותם בבחי' נקודות היה נתוסף בהם קצת תיקון והארה בג' הבחי' הנז"ל:
3
ד׳ביאור תיקון נה"י דעתיק יומין אח"כ נתקנו נה"י דעתי' יומין ואז נתקנו אחריה' חג"ת דא"א כנודע כי נה"י דעתיק מלובשים תוך חג"ת דא"א וחג"ת דאריך מלובשים תוך כתר חו"ב ג' ראשונות דאו"א ולכן אחרי שנתקנו חג"ת דא"א נתקנו גם כחו"ב דאו"א בבחי' פרצו' גמור תרין רישין דלהון
4
ה׳ביאור סדר התקון של זו"ן ועתה נבא' תיקון זו"ן הנה או"א שהם למעלה מלבישי' תג"ת דא"א התחיל תקונם תכף מכאשר נתקנה רישא דעתיק יומין בבחי' פרצוף ואז חזרו פנים באחור וכיון שחו"ב דעתיק יומין נתקנו יחד לכן הוצרכו או"א להיות בהם בתחלה הבחי' הב' של אחור בפני' כנז"ל אבל ז"א שהם יותר תחתוני' מלבישי' נה"י דא"א ולכן לא התחיל תקונ' עד שנתקנה רישא דא"א והיו בתחלה אחור באחור וכאשר נתקנה רישא דא"א כבר נת"ל כי החכמה דאריך נתקנה לבדה בתחלה וישבה בראשו בסוד מוחא ואח"כ נתקנה הבינה שלו וירדה למטה במקום הגרון שלו ולכן לא חזרו זו"ן תכף בבחינה השלישי' שהיא פני' באחו' אמנם כאשר נתקנה חכמה דא"א אז חזרו זו"ן בבחי' הב' שהיא אחו' בפני' פירו' אחורי' ז"א כנגד פני נוק' וכ"ז לא בבחי' פרצוף ממש הנק' תקון אלא בהיות' עדיין בבחי' נקודו' אלא שנוסף בהם קצת (בדפו"י ע"ב) הארה ע"ד הנז"ל באו"א וכשנתקנה הבינה דא"א במקו' הגרון כנז' אז נוסף בהם הארה וחזרו בבחי' פני' באחור פירוש פני ז"א כנגד אחורי נוק' וכאשר נתקנו חג"ת דאריך שאז נתקנו גם רישין או"א בפרצו' גמור אז נוסף בהם הארה וחזרו להיות זו"ן בבחי' הד' שהיא פב"פ ופני כלם נוטים נגד היסוד דא"א ע"ד הנז"ל באו"א והרי נשלמו ד' הבחי' בזו"ן וכ"ז בהיותם בבחי' נקודות בלבד והנה
5
ו׳{ונלע"ד חיי' שאין הכונה עד שנתקנו כל י"ס שבהם אמנם היה כפי סדר המדריג' שיש בהם הנז"ל בתקון או"א נמשך כפי' ערך התי' של א"א ונמצא כי כשנתקן חג"ת דאו"א נתקנו כח"ב דזו"ן בבחי' פרצוף גמור וכשנתקנו נה"י דאו"א נתקנו חג"ת דזו"ן ואח"כ נתקנו גם הנה"י שבהם כנלע"ד:} כיון שנתקנו או"א בבחי' פרצוף שהוא התקון האמיתי אז בא זמן תקון זו"ן בבחי' פרצוף ג"כ וכבר נתבאר לעיל כי ז' הנקודו' התחתונו' הם סוד ז"א ונוק' עצמם והם סוד אותם המלכי' של אדום שנז' בהם מיתה ממש שירדו בעולם הבריא' אל מקום הקליפו' הנק' מות מה שאין כן במלכי' דג' נקודות העליונות שהם האחורי' דאו"א כי לא מתו אבל ירדו מגדולת' כנז"ל והנ' כדי שיתוקנו זו"ן צריך להעלות' מעול' הבריא' אשר שם נפלו אל מקומם האמיתי העליון שהוא בעולם האצילות שמשם נפלו אמנם קודם שיוכלו לעמוד שם במקומם שבאצילות צריך שיעברו עליו ג' זמנים הנז' אצלינו בהרבה מקומות והם עיבור ויניקה ומוחין כי בתחל' עלו אלו הז' מלכי' שהם זו"ן בבחי' הכלי' שלהם שנפלו למטה במקו' המיתה ועלו למעלה באימ' עילא' אשר בעול' האצילות והיו שם בבחי' עיבור תוך בטן אימא שעור חדשי העיבור ואז זו"ן נתקנו קצת והוא כי ז"א היה בחי' תלת כלילן בתלת ולא ו' נקודות נפרדות כנז"ל באורך בתחלת הדרוש הזה בענין איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבי' ועי"ש היטב ותבין פירוש הדברים האלו על אמיתותם ונק' היתה עדיין בחי' נקודה אחד לבד ואח"כ נולדו ויצאו לחוץ והיו יונקים מן אימא עילאה וזה נק' זמן היניקה ואז ז"א היה נתקן בבחי' פרצוף משש קצוו' ונוק' היתה בחי' מדה וספי' אחת גמור' ואח"כ הגדילו זו"ן גדלות גמור ואז נגמר תקונ' האמיתי כי נעשי' כל א' משניהם פרצוף שלם מי"ס ודע כי זו"ן אלו אשר הם בחי' ז' הנקודות הנז"ל הם נקר' ישראל ורחל ואמנם עוד יש בחי' אחרות הנקר' יעקב ולאה והם בחי' אחורי' דאו"א שירדו למטה במקו' רחל נוק' דז"א כנז"ל וזכור ענין זה אל תטעה בענין שמותיה' ולכן ישראל גדול מן יעקב ורחל ג"כ נקראת עקרת הבית אשר היא עיקרה של בית כי היא מכלל הי' נקודו' הנז"ל מה שא"כ בלאה שהיא אחורי' בלבד של הנקוד' הג' וכמו שיתבאר עניינ' היטב להלן בע"ה וצריכי' אנו עתה להתחיל בענין התקון האמיתי של זו"ן הנקראי' ישראל ורחל והוא בחי' גדלותם בזמן ביאת המוחין שלהם כי הנה נתבאר לעיל כי ג' בחי' אלו שהם עיבור ויניקה ומוחין לא צדקו אלא בז"א הנקרא ישראל:
6