שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות ג׳Sha'ar HaHakdamot, Atzilut 3
א׳דרוש בענין שמות הספירות שבארבע עולמות ובו יתבאר סדר ארבעה עולמות
1
ב׳הנה עולם האצילות הוא י"ס וזה פרטם ספי' ראשונה כתר והיא הנקראת א"א ספי' שנית ושלישית חו"ב הנקראי' או"א שית ספי' אחרות והס חג"ת נה"י הם הנקר' ז"א ומתחלקות אלו הו' לי"ס גמורות כמו שית' והספי' העשירי' מל' הנקר' נוק' דז"א וגם היא נחלק' לי"ס פרטיות ואלו הי"ס הנז' האירו והוציאו י' ניצוצי אור דרך המסך אשר תחת עולם האצילות ושם נעשו י"ס הנק' עולם הבריאה והם בחי' חותם של אלו הי"ס דאצילות כנז' בהקדמת ס' התקונין בד' ג' ע"ב ובד"ד ע"א וגם י"ס אלו של עולם הבריאה הם מתחלקות אל הפרצופי' הנז' שה' א"א ואו"א וז"א ונוקביה הם כדוגמת הפרצופין שבעול' האצילות כנז' אלא שאלו הם חותם המתפשט מעול' האצילות כנז' ונחת' בבריאה ואח"כ מכח (בדפו"י ע"ג) אלו הי"ס דבריאה האירו דרך המסך שתחתיו והוציאו י' נצוצות אחרות והם י"ס הנקר' עולם היצירה והם בחי' חותם אחד המתפשט מי"ס דבריאה ונחת' ביצירה וגם הם מתחלקות בסדר הפרצופין הנז' ממש אח"כ מכח אלו הי"ס דיצירה נחתמו י"ס דעשיה והם חותם אל הי"ס דיצירה וגם הם מתחלקות בסדר הפרצופין הנזכרי' והנה כל אלו הארבעי' ספי' שזכרנו בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כלם הם אלהיות וכלם אחדות אחד גמורה מראשית י"ס דאצילות ע"ס י"ס של העשיה אבל צריך שתדע השנוי שיש בין הי"ס של עול' זה לעול' זה. דע כי בעול' הבריאה אותם הי"ס אשר שם הנה הם נגלים ומאירי' להיות כי עולם הבריאה עליון מהיצירה והעשיה ולכן גם הג' ראשונות של י"ס דבריאה מאירי' אלא שעל ידי כן אין אור ז' תחתונו' דבריא' נכרת הארתם דסיהרא בטיהרא מאי אהניא וזהו סוד מה שאמרו בס' התקונין במקומות הרבה דתלת ספירן עילאין מקננן בבריאה ואין הכונה לו' שהם לבדם מאירות אלא שלהיות הם מאירות אין הארת הז' תחתונות נכרת ודע כי אלו הג' ראשונות שאמרנו שמאירות מקננות בבריאה אינו מדבר רק על הג' ראשונו' של הי"ס דנוקבא דז"א שבבריא' והענין הוא כי כל ג' עולמות בריא' יציר' עשי' כלם הם חלקי חיילות המלכות דאצילות ואע"פ שאמרו שם כי ג' ראשונות מקננן בכרסי' אינו על ג' ראשונות (ע"ח ש' השמו' פ"א) דאצי' אלא על ג' ראשונו' דמלכו' עצמה של בר יאה אבל ביצירה שהיא יותר למטה מהבריאה אין הג' ראשונו' של הנוקבא דז"א דיצירה מתגלי' רק אור הו"ק שבה בלבד הם מתגלי' וגם אור העשירי' שבה עם היותה מאירה אין אורה נכרת מפנין אור השש קצוות שלה שהם מאירי' מאד וזהו שאמרו שם בס' התקונין דשית ספירן מקננין במטטרו"ן ובעשי' התחתונה מכלם אין אור הט' ראשונו' שבנוק' דז"א דעשיה מאירים כלל רק העשירי' שבה בלבד וזהו שאמרו שם בס' התקונין דאימא תתאה מקננא באופן והרי נתבאר כל ד' עולמות אצילו' בריאה יצירה עשיה. ודע כי נוקבא דז"א דאצילות יש לה י"ס ובכל ספי' מי"ס שבה יש בה ג' בחי' והם פנימי ואמצעי וחצון כי הם כעין י"ס בתוך עשר אחרו' ואותם הי' בתוך י' אחרות באופן שיש בנוקבא דז"א ג' לבושים הנק' כלים וכל לבוש מהג' אלו יש בו י"ס נמצא שהם שלשי' ספי' ודע כי ג' לבושים האלו הנה הם בג' עולמות בי"ע פירוש כי כאשר נטרדה השכינה וירדה למטה בג' עולמו' הנז' הנה הי"ס שבלבוש הפנימי שלה נתלבשו בתוך י"ס דנוקבא דז"א אשר בבריאה ונעשו בחי' נשמה לאותם הי"ס דנוקבא דז"א דבריאה והלבוש אמצעי הכולל י"ס אחרות נתלבש בתוך י"ס דנוקבא דז"א דיצירה ונעשו בחי' נשמה להם והלבוש החיצון דאחורי' הכולל י"ס אחרות נתלבש בתוך י"ס דנוקבא דז"א דעשיה ונעשו בחי' נשמה אליהם והרי נתבאר ענין הכלים שלה הנקראי' גוף דנוקבא דז"א דאצילות ואמנ' ענין תקון העצמות והאורות אשר בתוכ' הנה עניינם הוא במה שאמרו בס' התקונין תקון ע' בד' קכ"ח ע"א בענין אותם הי' הויו"ת שכל הוי"ה היא בנקו' שלה בסדר קמץ פתח צירי עד ההוי"ה התשיעית שנקודה בשורק וא"ו וט' אלו הם כלם בז"א כנז' לקמן וההוי"ה העשי' לבדה היא בנוק' דז"א ואין בה נקוד כלל והנה זו ההוי"ה שהיא בלתי נקוד נעשת בחי' אור אל ג' הכלים והלבושים הנז' שהם ל' באופן זה הנה אות ה' אחרונה נקראת נפש של נוקבא דז"א ומתלבשת בתוך הכלים והלבוש החצון מכלם הנקרא אחורי' הנכלל מי"ס ואות ו' נקרא רוח שלה ומתלבשת בתוך י"ס אמצעיות שבלבוש אמצעי שלה ואות ה' ראשונה נקראת נשמה שלה ומתלבשת בתוך י"ס פנימיו' שבלבוש הפנימי שלה וכמו שנודע כי הנשמה משכנה במוח הרוח משכנו בלב והנפש משכנו בכבד כן ג' אותיות הו"ה הם נר"נ אל נוקבא דז"א והם מתלבשים תוך גוף שלה המתחלק לג' לבושים זב"ז כנז' וכל בחי' מהם מתלבש תוך לבוש אחד על דרך הנז' ואמנם אות י' של ההוי"ה שבה היא בחי' חיה הנק' נשמה לנשמה שלה והיא בתוך כולם ופנימית מכולם ודע כי כל אות מאלו ד' אותיות הוי"ה שבה גם היא מתחלקת לי' בחי' ואלו הד' אותיות הם סוד אותם הארבע אותיות של ההוי"ה שנתבאר בס"ה ריש פר' ואתה תצוה בסוד אותם הסמכין שיש לכל אות ואות ועי"ש היטב ואותה ההוי"ה שביארו שם היא ענין זאת ההוי"ה עצמה אשר בנוקבא דז"א דאצילות בלי ניקוד ואלו הי' סמכין שיש בכל אות מאלו הד' הם מתלבשי' תוך הלבו' שלו הכולל י"ס כנז' אשר גם הוא מתלבש בכל עולם מג' עולמות בריאה יצירה עשיה אמנם דע כי אע"פ שאמרנו ג' אותיות הו"ה הנזכ' הם נר"נ הנה אין זה אלא בבחי' נוקבא דז"א עצמה דאצילות אבל בבחי' ג' עולמות בריאה יצירה עשי' כבר נת' כי אותם הג' לבושים שלה הכוללי' שלשי' ספי' הם המתלבשי' תוך ג' עולמות הנז' ונעשת בחי' נשמה להם והנשמה הזו היא לבדה בחי' אלהות כי אינו נקרא אלהות רק בחי' עולם האצילות בלבד בין האורו' ובין הכלים אבל מבחי' הרוח של הג' עולמות ואילך אינם בסוד בחינת אלהות כי משם ואילך נקרא עלמא דפרודא בסוד ומשם יפרד באופן כי (בדפו"י ע"ד) חלקי הנשמה אשר בבריאה יצירה עשיה הנעשי' מבחי' הלבושים של האצילות כנז' הנה הם בחי' אלהות אבל חלקי הרוחין והנפשין והמלבושי' שהם הכלים והגוף אשר בבריאה יצירה עשיה הנה כלם הם בחי' עול' הפירוד ואינם בחי' אלהות עצמו ואמנם ענין הרוחין אשר בנוקב' בעולם הבריאה הם הרוחין אשר נתבאר בס"ה בפ' פקודי באותם הז' היכלות שנתבארו שם כי דע כי אותם ההיכלות הם הם הכלי דנוקבא דעולם הבריאה ובכל אחד ואחד יש בו חד רוחא כנז' שם וכן יש בכל אחד ואחד בחי' נפש הנז' שם בלשון חד חיותא דנפיק מגו ההוא רוחא וכן בחי' הכלים שהם הלבושים שלהם ועל ד"ז ביצירה ובעשיה ודע כי כ"ז שאמרנו עד עתה הוא בנוקבא דז"א דאצילות אשר לבושיה מתחלקים ומתלבשים בסוד נשמה של נוקבא דז"א דבריאה ויצירה ועשיה והנה על ד"ז ממש הוא בז"א עצמו דאצילות אשר ג' לבושיו מתלבשים בסוד נשמה אל ז"א דבריאה יצירה עשיה וכן על ד"ז באו"א ובא"א דאצילו' אשר לבושיה' מתלבשים בסוד נשמה באו"א ובא"א דבריאה יציר' עשיה.
2
ג׳ונבאר עתה בחי' שמות כל אלו השלשים ספי' שיש בג' הלבושי' והכלי' של הנוקבא דז"א דאצילות ונזכיר' ממעלה למטה.
3
ד׳הכתר שבה נחלק לג' לבושים. האחור שהוא החיצון הוא י' י"ה יה"ו יהו"ה והאמצעי הוא יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א והפנימי הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א החכמה האחור הוא י' י"ה יה"ו יהו"ה והאמצעי הוא יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א ו"ו יו"ד ה"א ו"ו ה"ה והפנימי הוא יו"ד ה"א ו"ו ה"ה
4
ה׳הבינה האחור הוא א' א"ה אה"י אהי"ה והאמצעי הוא אהי"ה והפנימי הוא אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה הדעת האחור הוא יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. והאמצעי הוא יו"ד יו"ד ה"ה יו"ד ה"ה ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה והפנימי הוא יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה החסד האחו' הוא א"ל והאמצעי הוא אל"ף אל"ף למ"ד והפנימי הוא אל"ף למ"ד הגבורה האחו' הוא אכדט"ם והאמצעי הוא אלהי"ס והפנימי הוא יהו"ה בניקוד אלהי"ם התפארת האחור הוא השתפ"א האמצעי צבאו"ת הפנימי הוא אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם הנצח האחור הוא ב"ם והאמצעי הוא א' א"ל והפנימי הוא א"ל ההוד האחו' הוא במוכ"ן והאמצעי הוא א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ס והפנימי הוא אלהי"ס היסוד האחו' הוא ש' ש"ד שד"י והאמצעי הוא שד"י והפנימי הוא שי"ן דל"ת יו"ד. המלכות שבה האחור הוא א' א"ד אד"נ אדנ"י. והאמצעי הוא אדנ"י והפנימי הוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. והנה הנשמ' שלהם הוא שם יהו"ה בלתי נקוד. אות י' נשמה לנשמה לפני' מכלם אות ה נשמה לי"ס פנימיות. אות ו' רוח לי"ס אמצעיות. אות ה אחרונה נפש לי"ס של אחור'. ודע כי לג' מלבושי' אלו שכל לבוש מהם כלול מי"ס כנז' הנה יש להם ג"כ בחי' או"מ אליהם ונמצא כי לי"ס של לבוש האחור יש כנגדו י' מקיפים. וכן לי"ס של לבוש האמצעי יש להם י' מקיפים. וכן לי"ס של לבוש הפנימי יש להם י' מקיפי' ונמצא כי לג' בחי' שבכתר שבה יש לה ג' מקיפים וכן בכל ספי' וספי' שבה ונמצא שהם שלשים לבושים פנימיים ושלשי' מקיפי' ודע כי כל אלו ג' מקיפי' הם מקיפי' מחוץ כל שלשה הלבושים פנימיים הנזכרים שיש בכל ספירה וספירה:
5
ו׳אמר הכותב חיים נלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל בודאי כי סדר ג' בחי' אלו המקיפים הם להפך מן סדר ג' הלבושים כי השלשה לבושים פנימיים הנה היותר חשוב ומעולה הנקר' פנימי הוא לפני' מכלם והיותר גרוע הנק' אחו' הוא חיצון בחוץ מכלם אבל במקיפי' הוא להפך כי היותר גרוע מכלם שהוא המקיף ללבוש האחורי' הוא היותר פנימי שבג' המקיפי' ועומד ומקיף על לבוש האחו' והמקיף הבינוני יושב ומקיף עליו והיותר חשוב שהוא המקיף של י"ס דלבוש הפנימי הוא עומד ומקיף ע"ג ב' המקיפי' האלו מחוץ להם כי בבחי' הפנימיי' כל החשו' ומעול' מחבירו הוא לפני' מחבירו אבל בבחי' המקיפי' כל החשוב ומעולה מחבירו הוא מקיף לחבירו כנלע"ד בודאי גם צריך שתדע כי כמו שבשלשים ספי' שבג' הלבושי' הפנימיי' היו בתוכם בחי' האורו' שלהם הנק' נשמה לנשמ' ונשמה ורוח ונפש שהם בחי' ד' אותיו' ההוי"ה המתלבשו' בתוכם בלי נקוד כן בל' ספי' שבג' המקיפי' הנז' שהם ג"כ לבושים יש בתוכם בחי' נשמה לנשמה ונר"ן והם ד' אותיות שם אהי"ה בלתי נקוד כמו שנבאר וזה עניינם בקיצור המקיף לי"ס החצוניות דאחורי' דנוקבא דז"א דאצילות והם י' מקיפי' ואלו הם מחוץ לכתר שבה א' א' אל"ף אל"ף א"א ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה א' א' ה' ה' י' י' אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד. א"א ה"ה י"י ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד ה"ה ה"א. מחוץ לחכמה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף ה"א ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד ה"ה ה"א. מחוץ לבינה א"א א"א ה"ה א"א ה"ה י"י א"א (בדפו"י מא ע"א) ה"ה י"י ה"ה. מחוץ לדעת י' י"א יא"ה יאה"ד יאהד"ו יאהדו"נ יאהדונ"ה יאהדונה"י. מחוץ לחסד א' אל"ף א"ה אל"ף ה"א אה"י אל"ף ה"א יו"ד אהי"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"ה. מחוץ לגבור' א' אלף אה אלף הה אהי אלף הה יוד אהיה אלף הה יוד הא. מחוץ לת"ת אל"ף אל"ף ה"א אל"ף אל"ף ה"ה אל"ף ה"א יו"ד אל"ף ה"ה יו"ד אל"ף ה"ה יו"ד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד ה"א. מחוץ לנצח אל"ף אל"ף ה"א אל"ף ה"א יו"ד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה. מחוץ להוד אל"ף אל"ף ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד אל"ף ה"ה יו"ד ה"א. מחוץ ליסוד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה. מחוץ למלכות אל"ף ה"ה יו"ד ה"א. המקיף לעשר אמצעיו' שבה הוא י' שמות של אהי"ה פשוטים ובלתי נקוד אהי"ה אחד בכל ספי' וספי' מאלוהי"ם אמצעיות שבה. המקיף לכל כללות י"ס שבה רוצה לו' אל הי"ס הפנימיות הוא ריבוע הוי"ה ואהיה משולבי' יחד כזה י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"ו יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה האור הנקרא נר"נ של שלשה חלקי לבושי המקיפי' הנזכ' שהם י' י' י' כנז' הוא שם אחד בלבד של אהי"ה פשוט ובלתי נקוד באופן זה אות א נשמה לנשמה הנקר' חיה והיא מבחוץ לכלם. ואות ה' בעשר' המקיפי' החצוני' מכלם בחי' נשמה. ואות ו' רוח בי' המקיפי' באמצע. ואות ה' אחרונה נפש בי' המקיפי' הפנימיי' מכלם. ז"א דאצילות הנה בחי' השלשים ספי' שיש בשלש' הלבושי' הנקראים כלים שלו הם אלו הכתר שבו נחלק לג' לבושים וכלים. החצון שהיא האחור הוא יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"א. האמצעי יו"ד ה"י וי"ו ה"א. הפנימי אל"ף ה"י יו"ד ה"י. החכמה האחור יו"ד ה"א וא"ו ה"א. האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה. הפנימי יו"ד ה"י וא"ו ה"א. הבינה האחור הוא אהי"ה. האמצעי אל"ף ה"א יו"ד ה"א. הפנימי אל"ף אל"ף ה"א אל"ף ה"א יו"ד אלף הא יוד ה"א הדעת האחור יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. האמצעי יו"ד ה"י וא"ו ה"י. הפנימי יו"ד ה"י וי"ו ה"י. החסד האחור אל"ף למ"ד האמצעי אלו"ה. הפנימי א' א"ל אל"ו אלו"ה. הגבורה האחור יהוה בנקוד אלהים. האמצעי אל"ף אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י אל"ף למ"ד ה"י יו"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם. הפנימי י"ה. התפארת האחור יהו"ה. האמצעי י' יה"ו יהו"ה הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א. הנצח וההוד דע כי שני ספי' אלו דנצח והוד הם נכללים בחד גופא בבחי' חצוניות והאחור שלהם וכן באמצעיו' שלהם אבל בבחי' הפנימיות שלהם הם נחלקים לתרין גופין ולכן האחו' או האמצע שלהם אינו רק שם אחד לשניה' והפנימי שלהם הם ב' שמות ואלו הם. האחור צבאו"ת. האמצעי צ' צ"ב צב"א צבא"ו צבאו"ת. הפנימי יהו"ה בנצח ואדנ"י בהוד. היסוד האחור שי"ן דל"ת יו"ד. האמצעי שי"ן שי"ן דל"ת שי"ן דל"ת יו"ד הפנימי יאהדונה"י. הנשמה שלהם היא זו בכתר יָהָוָהָ בקמץ אות י' נקודה בקמץ נשמ' לנשמה הנקראת חיה לפנים מן הכל אות ה' קמוצה נשמה לפנימי. אות ו' קמוצה רוח בתוך האמצעי. אות ה' אחרונה קמוצה נפש בתוך האחור החצון. בחכמה יַהַוַהַ בפתח מתחלקות ד' אותיותי' ע"ד הנז' בבינה יֵהֵוֵהֵ בצירי על דרך הנזכר. בדעת יָהֵוָהֵ חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י על דרך הנזכר בחסד יֶהֶוֶהֶ בסגו"ל על דרך הנזכר. בנבורה יְהְוְהְ שב"א ע"ד הנז' בתפארת יֹהוֹה בחול"ם ע"ד הנז' בנצח והוד יש בהם שני הווי"ת. האחת שבנצח מנוקדת בחירי"ק יִהִוִהִ והשנית שבהוד מנוקד' בקבו"ץ יֻהֻוֻהֻ והם מתחלקות על דרך הנזכר אלא שצריך לפרש קצת מעניינם והוא כי הנה היו"ד בחירי"ק והיו"ד בקבו"ץ הם נשמה לנשמה דנצח והוד לפנים מן הכל ואות ה' ראשונה בחיריק נשמה להוי"ה שהוא הפנימי דנצח. ואות ה' ראשונה בקבוץ נשמה לאדנ"י שהוא הפנימי דהוד. ואות ו' בחיריק ואות ו' בקבוץ הם רוח לנצח והוד באמצעי שלה' שהוא שם אחד בלבד של ריבוע צבאות כנז' לעיל והם מתלבשות יחד שתיהם באות אלף בציור ו' שבה אשר בצרוף צב"א שהיא האות הששית מן השם הנזכר והיא אות אל"ף הראשונה שבשם הזה המרובע וזה סדר התלבשם בו כי נודע שציור אות אלף הם שני יודי"ן ואות ו' באמצעם וזו הוא"ו נחלקת לשתי ווי"ן ברחבה כזה 
ולכן יש קצת אלפין בתורה שרומזות אל זו האל"ף הנזכרת פה ולכן צריך לכתבה באופן הנזכ' שיעשה לוא"ו שבאמצע שני היודי"ן שני ראשים אחת נוטה ראשה כלפי מעלה והשנית נוטה כלפי מטה א לרמוז אל אות ו' האמצעיות שבה שכוללת שני ווי"ן בה והנה בשתי ווי"ן אלו מתלבשות שני הווי"ן הנזכרי' הנקודות אחת בחירי"ק ואחת בקבו"ץ שהם בחי' רוח כנז' והנה ו'שבחירי"ק מתלבשת בוא"ו שנוטה לצד מעלה והו' שבקבוץ מתלבשת בוא"ו הנוטה לצד מטה ונמצא כי זה השם המרוב' שהוא לבוש אמצעי הכולל נצח והוד יש בו ט"ו אותיות ואמנם חמשה אותיותיו הראשונות שהם צ' צ"ב צב"א הם בנצח ותשעה אותיותיו האחרונות שהם צבא"ו צבאו"ת הם בהוד ואות א' הששית הנחלקת לשנים כי יו"ד עילאה וחצי הוא"ו הנוטה לצד מעלה כזה 
היא בנצח ויו"ד תתאה וחצי הוא"ו הנוטה לצד מטה כזה 
הוא בהוד ואות (בדפו"י ע"ב) ה' אחרונה בחיריק היא נפש הנצח ומתלבשת באות צ' ראשונ' שבשם צבאו"ת הנקרא לבוש האחור ואות ה' אחרונה בקבו"ץ היא נפש ההוד ומתלבשת באות ת' שהיא אחרונה שבשם צבאו"ת הנזכר. היסוד יוּ הוּ ווּ הוּ בשורק וא"ו על דרך הנז"ל כי יו הוא נשמ' לנשמה לפנים מן הכל. ואות הו ראשונה היא נשמ' לפנים. ואות וו רוח לאמצעי. ואות הו אחרונה נפש באחור שהו' החצון והרי נתבארו תשעה ספי' של ז"א ובהם כ"ז לבושי' כנז' והנוקב' משלמת לז"א לחשבון עשרה כנודע כי המלכות היא העשירית של הזכר ואלו הכ"ז לבושים דז"א הם מתחלקים גם הם בג' בחי' ז"א שיש בבריאה יצירה עשיה והם אלו בבחי' נממה על דרך הנז"ל בשלשים לבושי' של נוקבא דזעיר אפין ממש. המקיף לעשר ספי' חיצונות של ז"א והם עשר מקיפים ואלו הם מחוץ לכתר שבו הוא כסדר שלש שטות אלו ממש:
ולכן יש קצת אלפין בתורה שרומזות אל זו האל"ף הנזכרת פה ולכן צריך לכתבה באופן הנזכ' שיעשה לוא"ו שבאמצע שני היודי"ן שני ראשים אחת נוטה ראשה כלפי מעלה והשנית נוטה כלפי מטה א לרמוז אל אות ו' האמצעיות שבה שכוללת שני ווי"ן בה והנה בשתי ווי"ן אלו מתלבשות שני הווי"ן הנזכרי' הנקודות אחת בחירי"ק ואחת בקבו"ץ שהם בחי' רוח כנז' והנה ו'שבחירי"ק מתלבשת בוא"ו שנוטה לצד מעלה והו' שבקבוץ מתלבשת בוא"ו הנוטה לצד מטה ונמצא כי זה השם המרוב' שהוא לבוש אמצעי הכולל נצח והוד יש בו ט"ו אותיות ואמנם חמשה אותיותיו הראשונות שהם צ' צ"ב צב"א הם בנצח ותשעה אותיותיו האחרונות שהם צבא"ו צבאו"ת הם בהוד ואות א' הששית הנחלקת לשנים כי יו"ד עילאה וחצי הוא"ו הנוטה לצד מעלה כזה היא בנצח ויו"ד תתאה וחצי הוא"ו הנוטה לצד מטה כזה הוא בהוד ואות (בדפו"י ע"ב) ה' אחרונה בחיריק היא נפש הנצח ומתלבשת באות צ' ראשונ' שבשם צבאו"ת הנקרא לבוש האחור ואות ה' אחרונה בקבו"ץ היא נפש ההוד ומתלבשת באות ת' שהיא אחרונה שבשם צבאו"ת הנזכר. היסוד יוּ הוּ ווּ הוּ בשורק וא"ו על דרך הנז"ל כי יו הוא נשמ' לנשמה לפנים מן הכל. ואות הו ראשונה היא נשמ' לפנים. ואות וו רוח לאמצעי. ואות הו אחרונה נפש באחור שהו' החצון והרי נתבארו תשעה ספי' של ז"א ובהם כ"ז לבושי' כנז' והנוקב' משלמת לז"א לחשבון עשרה כנודע כי המלכות היא העשירית של הזכר ואלו הכ"ז לבושים דז"א הם מתחלקים גם הם בג' בחי' ז"א שיש בבריאה יצירה עשיה והם אלו בבחי' נממה על דרך הנז"ל בשלשים לבושי' של נוקבא דזעיר אפין ממש. המקיף לעשר ספי' חיצונות של ז"א והם עשר מקיפים ואלו הם מחוץ לכתר שבו הוא כסדר שלש שטות אלו ממש:6
ז׳אלף הי אלף יוד הי הה אלף אלף הי יוד יוד הה אלף אלף
7
ח׳הי הה יוד אלף הה אלף אלף הי אלף יוד הי הא אלף
8
ט׳אלף הי יוד יוד הא אלף אלף הי הא יוד אלף הא אלף
9
י׳מחוץ לחכמה. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף ה"י ה"י ' ה"ה ה"א. אלף אלף אלף אלף. הי הי הה הא. יוד יוד יוד יוד. אלף אלף אלף אלף. ה"י ה"י ה"ה ה"א יוד יוד יוד יוד ה"ה ה"א ה"י ה"י:
10
י״אמחוץ לבינה. אלף אלף אלף אלף. אלף אלף אלף אלף. הה הא הי הי. 'אלף אלף אלף אלף הה הא הי הי יוד יוד יוד יוד אלף אלף אלף אלף הה הא הי הי יוד יוד יוד יוד הי הי הה הא.
11
י״במחוץ לדעת אלף אלף אלף אלף הי הה אלף אלף אלף הי הה יוד יוד ' אלף אלף הי הה יוד יוד הה הי
12
י״גמחוץ לחסד אלף אלף הי אלף הי יוד אלף הי יוד הה
13
י״דמחוץ לגבורה אלף אלף הה אלף הה יוד אלף הה יוד הי
14
ט״ומחוץ לתפארת אלף אלף אלף אלף הי הא אלף אלף הי הא " יוד יוד אלף אלף הי הא יוד יוד הא הי
15
ט״זמחוץ לנצח אלף אלף הי אלף הי יוד אלף הי יוד הא
16
י״זמחוץ להוד אלף אלף הא אלף הא יוד אלף הא יוד הי
17
י״חמחוץ ליסוד אלף אלף הי הא יוד יוד הה הה. ומצאתי גרסא אחר בקונטריסי עצמו כזה אלף אלף הי הא יוד יוד הא הה:
18
י״טהמקיף לעשר ספי' אמצעיות שבו. בכתר אהיה בקמץ: בחכמה אהיה בפתח. בבינה אהיה בצירי. בחסד אהיה בסגול. בגבורה אהיה בשבא. בתפ' אהיה בחולם. בנצח אהיה בחיריק. בהוד אהיה בקבוץ. ביסוד אהיה בשור"ק ואו כזה אוהויוהו המקיף לי' ספי' פנימיו' שבו אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת הא אלף האור הנק' נשמה לנשמה ונשמה ורוח ונפש של שלשה חלקי המקיפי' הנז' שהם עשרה עשרה עשרה כנז' הוא שם אהיה בקמץ בכתר באופן זה אות י' קמוצה נשמה לנשמה הנק' חיה והיא מבחוץ לכלם אות ה קמוצה נשמה בי' מקיפי' החצוני' אות ו' קמוצה רוח בי' מקיפי' האמצעי' אות ה' אחרונה קמוצה נפש בי' מקי' הפנימיי' בחכמה אהי"ה בפתח מתחלק על דרך הנז' בבינה אהי"ה בצירי ע"ד הנז' לעיל בחסד אהי"ה בסגו"ל ע"ד הנז' בגבו' אהי"ה בשב"א ע"ד הנז' בתפארת אהי"ה בחולם בנצח אהי"ה בחירק בהוד אהי"ה בקבוץ ביסוד אהי"ה בשורק וא"ו על דרך הנז':
19
כ׳אור המקיף לכל כללות ז"א ונוק' לשניה' יחד מחוץ כל המקיפי' שלה' כלם הנז' לעיל הוא זה אלף אלף למד אלף למד פא אלף למד פא הא אלף למד פא הא אלף אלף למד פא הא אלף יוד אלף למד פא הא אלף יוד ואו אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת הא אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת הא אלף:
20
כ״אנוקבא דזעיר אפין דבריאה ל' כלים הם אלו י' החיצו' הם י' צירופי' השניי שיש בק"ך צירופי אלהי' כנודע י' אמצעי' הם י' צירופי' שבשם אדנ"י מן הי"ב צירופי' האחרוני' שבו חוץ מהב' הראשוני' של הי"ב אלו האחרוני' שאינם בכלל זה י' הפנימיי' הם י' צירופי שם אהו"ה חוץ מן השני' הראשוני' אשר בי"ב צרופי שם זה וכל ג"פ י' י' הנז' הם כסדר' ממעל' למטה ומתחלקי' ג"כ בי"ס הנוק' כסדרם מכתר שבה עד מלכות שבה ועיין לקמן כי ההיכלות של בראשית הם דכורין ושל פ' פקודי הם נוק'
21
כ״בהנשמה לי"ס שבה הנז' הם אלו י' לבושי' הפנימיי' שבנוק' דז"א דאצי' כנז' לעיל והרוחין והנפשין הם הרוחין והחיות שנכתבו בשבעה היכלי הבריאה כנז' בספר הזוהר בפ' פקודי כנז' לעיל ובפ' בראשית כי אותם השבעה היכלות הם היכלי הנוק' דז"א דבריאה. (בדפו"י ע"ג)
22
כ״גהמקיף לי"ס החיצו' שבה צירוף ושילוב שם אהי"ה ואדנ"י כזה א' א"א אא"ה אאה"ד אאהד"י אאהדי"נ אאהדינ"ה אאהדינ"הי.
23
כ״דהמקיף לי"ס אמצעיות שבה הם י' צירופי שם אדנ"י עצמם הנז' בי"ס אמצעיו' שבה אלא שבכאן בסוד המקיף הם במילואהם
24
כ״ההמקיף לי"ס פנימית שבה הם י' צירופי שם אהו"ה עצמם שבי' ספי' פנימיות שבה בהפוך אלא שכאן הם במלואיה באלפין
25
כ״ונשמת ג' חלקי המקיף שלה הוא שם אהו"ה במילוי יודי"ן בכל א' מג' חלקי בחי' כפי ההפוך והצירוף הנז"ל בכל א' וא' והם י' צירופי אהו"ה
26
כ״זז"א דבריאה ל' הכלים הם אלו י' החיצונים הם י' צירופים הראשונים שיש בק"ך צירופי' של שם אלהים כנודע י' האמצעי' הם י' צירופי אדנ"י מן הי"ב צירופי' הראשונים שבו חוץ מב' הצירופי' הראשוני' שבאלו הי"ב ראשוני' שאינם בכלל זה י' הפנימי' הם י' צירופי יהו"ה חוץ מן הב' צירופי' הראשו' שבי"ב צירופי שם זה וכל ג' פעמים י' י' י' הנז' הם כסדרם ממעלה למטה כנז' בענין הנוק' דז"א דבריאה
27
כ״חהנשמה לי"ס שבו הנז' הם י' לבושים הפנימים של ז"א דאצילות כנזכר לעיל והרוחין והנפשין לא קבלתי ממורי זלה"ה.
28
כ״טהמקיף לי"ס החצוניות שבו הם י' צירופי שם אהי"ה חוץ מהשני' צירופין מצרוף הא' ומצרוף האחרון אשר בי"ב צרופי שם זה אשר אלו השנים אינם בכלל זה והם כסדרם ממעלה למטה: המקיף לי"ס אמצעיות שבו הם י' צרופי אהי"ה הנז"ל עצמם אלא שבכאן הם במילוי דההי"ן:
29
ל׳המקיף לעשר ספירות פנימיות שבו הם עשרה צרופי אהי"ה הנזכרים עצמם אלא שבכאן הם במילוי אלפי"ן:
30
ל״אנשמת שלשה חלקי המקיפים שלו הוא שם אהי"ה במילוי יודי"ן בכל אחד משלשה חלקי בחינות כל אחד ואחד כפי ההפוך והצרוף הנז' בכל אחד ואחד והם י' צרופים הנז' שבשם אהי"ה:
31
ל״באור המקיף לשניהם לז"א ונוק' מחוץ כל המקיפים שלהם הנז' הוא רבוע שלוב יהו"ה אהי"ה כזה י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"י יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה:
32
ל״גנוקבא דז"א דיצירה ל' הכלים הם אלו י' החיצונים הם י' צירופי' השביעיים שבק"ך צירופי אלהי"ם כנודע י' האמצעיים הם י' אותיות שם אלף למד וו הה אות אחד בכל ספירה כסדרם ממעלה למטה י' הפנימיים הם י' צרופי שם אלו"ה מן הי"ב צירופים הראשונים שבו חוץ משני צרופים הראשונים שבאלו הי"ב שאינם בכלל זה:
33
ל״דהנשמה שלהם הם י' לבושי' אמצעיים שבנוק' דז"א דאצילות כנז' לעיל והרוחין והנפשין לא קבלתי:
34
ל״ההמקיף לי"ס חיצוניו' שבה הוא שלוב אדנ"י אלהי"ם ברבוע כזה א' א"א אא"ד אאד"ל אאדל"נ אאדלנ"ה אאדלנה"י אאדלנהי"י אאדלנהיי"ם:
35
ל״והמקיף לי"ס אמצעיו' הוא שם אלו"ה במלוי יודי"ן כזה אל"ף למ"ד וי"ו ה"י:
36
ל״זהמקיף לי"ס פנימיו' הם ו' צרופי שם יה"ו כלם במלוי ההי"ן עד"ז יו"ד ה"ה ו"ו: נשמת ג' חלקי המקיפים שלה הוא שם יה"ו במילוי ס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו. ז"א דיצירה ל' הכלים הם אלו י' החיצונים הם עשר צירופים הששיים שבק"ך צירופי אלהי"ם כנודע י' אמצעיים הם ו' צירופי שד"י ויש בהם ח"י אותיות והם סוד ט"ט מן מטטרו"ן בסוד תשעה ממעלה למטה ותשעה ממטה למעלה י' הפנימיים הם ו' צרופי שם יה"ו וגם יש בהם ח"י אותיות והם סוד ט"ט מן מטטרו"ן בסוד תשעה ממעלה למטה ותשעה ממטה למעלה:
37
ל״חהנשמה שלהם הם י' לבושי' אמצעיי' שבז"א דאצילות כנז"ל והרוחין והנפשין לא קבלתי:
38
ל״טהמקיף לי"ס חצוניות שלו הוא שלוב שם אהי"ה ואלהים ברבוע כזה א' א"א אא"ה אאה"ל אאהל"י אאהלי"ה אאהליה"ה אאהליהה"י אאהליההי"ם:
39
מ׳המקיף לי"ס אמצעיות הם ו' צרופי שם שדי במילואיהם:
40
מ״אהמקיף לי"ס פנימיו' הם ו' צרופי יה"ו במילוי אלפין:
41
מ״בנשמת ג' חלקי המקיפי' הוא שם יה"ו במילוי יודי"ן מצורף כפי המקיפי' ז"א דעשיה ל' הכלי' הם אלו י' החיצוני' הם י' צרופי הי"א שבק"ך צרופי אלהי' כנודע י' אמצעים הם ו' צרופי שם אל"י י' הפנימי' הסי' צרופי אלו"ה מן הי"ב צרופי' האחרוני' שבו חוץ מב' צרופים הראשוני' שבאלו הי"ב שאינם בכלל זה:
42
מ״גהנשמה שלהם הם י' לבושי' החצוני' שבז"א דאצילות כנז' לעיל והרוחין והנפשין לא קבלתי:
43
מ״דהמקיף לי"ס חצוניות שבו הוא שלוב אלוה ואלהים ברבוע כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאלל"ו אאללו"ה אאללוה"ה אאללוהה"י אאללוההי"ם
44
מ״ההמקיף לי"ס אמצעיו' הוא שם י"ה במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ה"ה (בדפו"י ע"ד)
45
מ״והמקיף לי"ס פנימיות הוא תשעה אותיות שם אל"י במלואו כזה אלף למ"ד יו"ד אות אחת בכל ספירה כסדרם:
46
מ״זנשמת ג' חלקי המקיפין הוא שם יה"ו במלוי כזה יו"ד ה"י ו"ו.
47
מ״חנוק' דז"א דעשי' ל' הכלי' הם אלו. י' החצוני' הם עשר' צרופי' האחרוני' מכל ק"כ צרופי אלהים כנודע והם חלק הי"ב י' האמצעי הם י' אותיו' אלי ה"ה ו"ו יו"ד יו"ד שהם הם הוי"י במלואו בההי"ן י' הפנימיי' י' צרופי' של הוי"י הנז' חוץ מב' צרופו' הראשונים שבי"ב צרופי שם זה:
48
מ״טהנשמה שלהם הם י' לבושי' החצוניי' שבנוקבא דז"א דאצילות כנז"ל
49
נ׳המקיף לי"ס חצוניות שלה הוא שלוב אלי ואלה ברבוע כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאלל"י אאללי"ו אאלליו"ה:
50
נ״אהמקיף לי"ס אמצעיות הם תשעה אותיות יו"ד וי"ו וי"ו שהוא שם יו"ו במלואו ביודי"ן:
51
נ״בהמקיף לי"ס פנימיות הוא עשר אותיות שבמלוי שם הוי"י ביודי"ן כזה הי ויו יוד יוד
52
נ״גנשמת ג' חלקי' המקיפי' הוא שם יה"ו במלוי כזה יו"ד ה"א ו"ו תם
53
נ״דועתה אבאר לך קצת רמזים באלו השמות הנז"ל ואתחיל בז"א דאצילות בפנימי שבו דעת שבו כל שלשה לבושיו הם עולים בגי' קפ"ז והוא שם פז"ק שבשם הששי דשם בן מ"ב דאנא בכח וכו' כנודע גם הוא בגי' מקו"ם עם הכולל של התי' עצמה גם הוא רבועו של ההוי"ה הנקראת מספר בהכאה כזה י"פ י' ה"פ ה' ו"פ ו' ה"פ ה' הרי קפ"ז עם ההוי"ה עצמה גם זהו סוד מש"ה ויפגע במקום הוא בזה הדעת דז"א העולה מקו"ם בגי' כנז' גם נשמת הדעת שהוא ההוי"ה בניקוד חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י:
54
