שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות ל״אSha'ar HaHakdamot, Atzilut 31
א׳ביאור כניסת המוחין הנז' תחלה מלובשי' תוך נה"י דאו"א ואח"כ כיצד נכנסין תוך ז"א
1
ב׳ועתה נבאר כניסת אלו המוחין הנז' מלובשים תוך נה"י דאו"א ואיך בהיותם כך נכנסי' תוך ז"א ומתלבשי' בתוכו ונבאר בכניסת מוחין דנה"י דאימא ומהם יובן כניסת מוחין דנה"י דאבא. הנה נודע כי הנצח הנק' ירך ימין יש בו ג' פרקים וכן ההוד יש בו ג' פרקים ונמצא כי מוח החכמה דמצד אימא המתלבש תוך ג' פרקים דכלי הנצח דאימא הנה גם הוא יתחלק לג' שלישים וג' פרקים אלו דכלי הנצח דאימ' עם ג' שלישי מוח החכמה דמצד אימא שבתוכ' נכנסי' תוך ז"א ומתפשטים ומתלבשים תוך ג' ספי' תח"ן דז"א וכעד"ז ג"כ דכלי ההוד דאי' עם ג"ש מוח הבינ' אשר בתוכ' נכנסי' ומתפשטי' ומתלבשים תוך ג"ס בג"ה של ז"א שבקו שמאל שבו ועד"ז ג"כ מתפשטים ב' מוחין חו"ב דמצד אבא שבתוך כלים דנצ' והוד דאב' המתלבשי' תוך כלים דנצח והוד דאימא זה בג' ספי' קו ימין דז"א וזה בג' ספי' קו שמאל דז"א ונמצא שיש מוח חכמה דאבא ומוח חכמ' דמצד אי' מלובשי' בקו ימני דז"א ועד"ז מוח בינה דמצד אימא (נ"ל שמואל דמצד אבא) מוח בינה דמצד אימא מלובשים בכל קו שמאל דז"א והנה פרק הראשון דכלי הנצח מלובש תוך חכמה דז"א והפרק הב' הוא מתלבש בזרוע ימין דז"א הנק' חסד ונמשך עד סיומו שהוא עד מקום צפרני ידיו והנה כאשר יפשוט האדם זרוע על גופו יגיעו צפרני ידיו בראשי הירך הימני ולכן מסיום צפרני זרוע ימין יוצא פרק השלישי דכלי הנצח ונכנס ומתלבש תוך הירך הימנים דז"א עד סיום צפרני רגליו וכן הענין בג' פרקים של כלי ההוד השמאלי אמנם אל תחשוב כי כלי הנצ' וההוד נכנסים תוך הגוף עצמו דז"א כי הגוף איננו רק קו האמצעי והרי נתבא' ענין התלבשו' כלים דנצח והוד דאו"א עם המוחין שבתוכ' תוך ב' קוים ימין ושמאל דז"א ונבאר עתה בחי' התלבשות כלי היסו' דאו"א עם מו' של הדעת שבתוכ' תוך קו האמצעי של ז"א שהוא בחי' גופא דיליה ותחלה נבאר כלי היסו' דאימא הנה הנצח וההוד כ"א נחלק לג' פרקים אבל היסו' דאימא אין בו רק פרק א' לבד והוא מקום הרחם בית קבול טפת זרע הזכר ומקומו למעלה באמצע בין פרק העליון דנצח לפרק העליון דהוד ובחי' היסוד הזה מתלבש בדעת דז"א והנה עוד יש בחי' אחרת בו והוא אותו הבשר התפוח הנק' בדברי רז"ל שפולי מעיים באשה והוא הנק' עטרה שביסוד שבה ועטרה זו מתלבשת תוך שליש עליון של גופא דז"א הנק' ת"ת שבו עד מקום החזה שבו בלבד ומשם ולמטה בשאר הת"ת דז"א וביסוד שבו אין עוד התפשטות יסוד דאימא בתוכו ואז מפי היסוד דאימא שמסתיים התפשטותו במקום החזה יוצא משם אור המוח של הדעת דז"א ולחוץ וכיון שאין להם כלי צר שיגבילם ויקבצם בתוכו מתחלק ומתפשט בגופא דז"א ובהתרחבות ובגלוי בלי לבוש כלי היסוד דאימא ואז הה' חסדים וה' גבורות שהיו תוך היסוד דאימא מתגלים מן החזה דז"א ולמטה ושם מתחלקים הה' חסדים בחג"ת נ"ה דז"א כמבו' אצלנו בדרושים אחרי' והה' גבורות יורדות כלולות יחד ביסוד דז"א ושם עומדות וזהו סוד מה שאמרו רז"ל בספר התיקוני' כי יצח"ק הם אותיו' ק"ץ ח"י פי' כי אברהם הוא בחי' החסדים ויצחק בחי' הגבורות והנה אלו הגבורות יורדות בסיום וקץ ז"א שהוא ביסוד שבו הנק' ח"י כנודע ובזה תבין טעם אחר למה קו האמצעי שהוא הגוף הוא עב מאד ורחב גדול וב' קוים ימין ושמאל שהם ב' הזרועות הם דקי' וצרי' מאד ועו' למה יש שנוי בב' הקוי' ימי' ושמאל בהם בעצמם כי תרין פירקין אמצעים שלהם שהם ב' הזרועות הם יותר דקים וצרים מן תרין פירקין תחתונים שהם היריכים שהם יותר עבים וגסים אבל הטעם הוא (בדפו"י ע"ד) לפי שב' המוחין הנק' חו"ב דז"א באים מלובשי' תוך הכלי' דנצח והוד דאימא או דאבא מראשם ועד סופ' מכוסים ונעלמי' ואין האור שלה' מתגלה ואינו יכול להגדיל ולהחזיק הכלי' דקו ימין ושמאל דז"א אשר סובבי' ומלבישי' עליו ולכן הזרועות והשוקי' הם צרי' ודקי' מאד אבל הגוף שהוא קו אמצעי אשר האור שלו שהוא מבחי' מוח הדעת האמצעי מתגלה מן החזה ולמטה והוא מגדיל ומרחיב גופא דז"א בהתרחבות גדול ולא עוד אלא שאפי' שליש העליון שהוא עד מקו' החזה הנה עטרת היסוד דאימא אשר בתוכו כנז"ל הוא כלי רחב ואינו צר כמו עטרת היסוד של הזכר ואפי' שם עומד אור הדע' בהתרחבו' גדול ולכן אותה העטרה נק' רחובות הנהר כי נהר דא בינה ועטר' זו שלה נקראת רחובות הנהר כי משם מתרחב ויוצא אור הדעת שיש בתוכה בהתרחבות וכשיורד מהחזה ולמטה נתוסף עוד גלוי גמור באור ההוא ומרחיב ומגדיל את גופא דז"א כנז' ואמנם להיו' שהזרועו' משתרשי' ויוצאי' מן הגוף בשלישו העליון למעלה מן החזה אשר עדין לא נתגלה שם אור הדעת לכן הם יותר דקים וצרי' מן היריכים המשתרשי' ויוצאי' מן הגוף בסיומו אשר שם ה' חסדים של הדעת בגלוי גדול ומשם מאירים קצת אל היריכים שבשני הקוים ימין ושמאל ונתרחבו והגדילו ונתעבו יותר מן הזרועות:
2
ג׳ונבאר עתה התפשטות כלי היסוד דאבא עם המוח דדעת שבתוכו איך מתפשט בקו אמצעי דז"א הנה היסוד של הזכר הוא יותר ארוך משל הנקבה והנה יש בו תרין פירקין והם היסוד והעטרה שבו והם מתפשטי' בכל קו אמצעי דז"א שהם ג' בחי' דעת ת"ת ויסוד ונמצ' כי היסוד עצמו דאב' אינו רק תרין פירקין אבל מתחלק לג' שלישי' בהתפטו' תוך קו אמצעי דז"א כנז' ובזה לא יקשה בעיניך אשר נת' אצלינו במקום אחר כי גם היסוד דאבא נחלק לג' פרקי' ע"ד הנצח וההוד דאבא והנה פרק היסוד הוא יותר ארוך מאד מפרק העטרה שבו ולכן פרק היסוד מתפשט בב' בחי' כי ראשיתו העליון אשר מקומו מחובר באמצע בין פרק עליון דנצח דאבא לפרק עליון דהוד דאבא הנה בחי' זו מתפשט ומתלבש בקו אמצעי דז"א בדע' שבו ועוד הולך ומתפשט יותר עד החזה דז"א במקו' שמסתיים עטרת היסוד דאימ' כי עד שם מגיע התפשטות בשר התפוח של היסוד ושאר בחי' היסוד דאב' הנפרד מנצח והוד דאבא ואינו דבוק ומתאחז בהם הוא מתלבש ומתפשט מן החזה ולמטה עד סיו' ת"ת גופא דיליה וזהו טעם התחברות תרין דרועין דז"א בשליש עליון של הגוף עם היות' קוי' בפ"ע והסיבה היא כי כמו שראשית העליון של יסוד דאבא מחובר ודבק בו ממש עם תרין פירקין עילאין דנצח והוד דאב' ומש' ולמטה מתפרדי' ונעשי' ג' קוי' נפרדי' כן הענין בתרין דרועין וגופ' דז"א המלבישי' את נצח הוד יסוד דאבא כי בראשית' הם מחוברי' יחד הזרועות עם הגוף עד מקו' החזה ומש' ואילך מתפרדי' לג' קוי' דוגמת נה"י דאבא המתלבשי' בתוכ' עד"ז ממש כנז' ועטר' היסוד דאב' מתפשט' תוך היסוד דז"א ואין תימא אם עטרת יסוד דאבא גדול בשעורו ככל תרין פירקין דיסוד דז"א כי אבא אריכא וז"א זעירא ונמצא כי נה"י דאבא הם שוים בארכם בכל קומת ז"א בכל ג' קוים אלו עד סיומ' ואפי' היסוד שלו מסתיי' בשעור היסוד דז"א שוה בשוה משא"כ בנה"י דאימ' כי היסוד שבה נשלם במקו' החזה דז"א ואינו מתפשט עד סיום היסוד דז"א ונמצא כי אין חלוק בין הנה"י דאבא לנה"י דאימא אלא בבחי' היסוד שבהם לבד כנז' ולכן גם בדעת שבתוכ' היה שנוי כי הדעת שביסוד דאב' הוא מכוסה וגניז וטמיר תמיד בכל קו האמצעי ואינו מתגלה כלל אורו אבל הדעת שביסוד דאימא מתגלה אורו בגלוי גמור מן החזה ולמטה דז"א בתוך גופא דיליה:
3