שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות ל״וSha'ar HaHakdamot, Atzilut 36
א׳ביאור טעם השנויים שבין יעקב ולאה ורחל
1
ב׳ונבאר טעם השנויי' שיש בין יעקב ולאה ורחל הנה נת' לעיל כי כשהתחיל רישא דעתיק יומין להתקן אז התחיל קצת תקון באו"א כי חזרו מבחי' אחו' באחור ועמדו בבחי' אחור דאימא כנגד פני' דאבא ושם נתב' כי באופן זה יש יותר תקון באבא מבאימא בבחי' אחת ולאימא מבאבא בבחי' אחרת והנה גם לכן ביעקב ולאה היו בהם ב' בחי' אחרו' כיוצא בהם והוא כי הנה בבחי' א' היה תיקון לאימא יותר והוא כי כיון שפני אבא היו מאירי' כלפי אחורי אימא קבלו אחורי אימא הארה גדולה מאד ונתמתקו מאד משא"כ באחורי אבא שלא קבלו הארה ולא נתמתקו כי לא קבלו הארת שום פנים ולכן גם לאה שהיא אחורים דאימא היתה לה מעלה יתירה בעת התיקון שלה לפי שכיון שהיתה מתוק באחורי' דאימ' למעלה יותר מבאחוריי' דאבא לכן מזאת ההארה העליונ' שהאירה באחורי אימא נמשך קצת הארה ממנה למטה אל אחוריי' דאימא שירדה למטה שהיא לאה ועי"כ היה כח בלאה להיותה גבוהה מן יעקב שהוא אחוריי' דאבא כנז' כי לאה עלתה בחצי עליון דקומת ז"א מאחוריו ויעקב למטה בחצי התחתון דקומת ז"א מלפניו וזהו טעם למה שביארנו לעיל כי כשעלתה רחל למקומה ולא היה שם מקום אליה עלתה לאה למעלה ואז עמדה רחל במקום שהיתה בו לאה והנה צריך לתת טעם למה עלתה לאה ולא יעקב בעלה אבל הטעם מובן עם (בדפו"י מט ע"א) הנז' ועוד טעם אחר והוא כי עיקר יניקת לאה הוא מן בחי' המל' דאי' אשר נתלבש' בתוך ראשו של ז"א כנז"ל ולכן הוצרכ' לאה לעלו' למעל' עד אחו' ראש ז"א לקבל הארת' משם אבל יניקת יעקב הוא מן היסו' דאב' במקום גילויו שהוא מן החזה דז"א ולמטה כנודע ולכן עומד שם למטה ואמנ' רחל נוק' דז"א עמדה גם היא למטה לפי כי שם מקומ' האמיתי תחת החז' דז"א כמבוא' אצלינו בכמה מקומו' והרי נת' טעם למה לאה למעל' ויעקב ורחל למט' לפי שבבחי' א' יש יתרון לאחו' דאימא על של אבא ואמנם בבחי' אחרת ראינו שיש יתרון אל אבא על אי' והוא כי אי' לא היה בה כח לקבל האור העליון ולכן נשאר' בבחי' אחו' כשנתקן רישא דעתי' יומין כמו שהית' בתחל' אבל אבא היה בו כח יותר לקבל האו' העליון ולכן חזר אז בבחי' פנים והיו פניו כלפי אחו' דאימא כנז' ולכן גם עתה כשנתקנו יעקב ולאה שהם מן האחו' דאו"א היה יתרון ליעקב שהוא מאחו' דאבא על לאה שהיא אחו' דאימא והוא כי הנה ביעקב נתקנו כל י' האחו' שבי"ס דאבא והיה יעקב פרצוף שלם מכל י' אחו' דאבא לטעם הנז' כי אבא נתקן תחלה לפי שהיה בו כח לקבל האו' וחזר בפני' תחלה ועדיין אימא היתה בבחי' אחו' ועוד כי אבא הוא דכור' ואחו' מעולי' מאחו' דנוק' אבל לאה שהיא אחו' דאימא שהיא נקב' ואינ' חשוב' כמו הדכורא וגם כי נתאחר זמן תקונה כי לא יכלה לחזור פב"פ תכף כשחזר אבא ולכן לא קבלו כל האחו' שלה תי' רק האחו' של ספי' הי' שבה שהיא אחו' דמל' שבה בלבד וממנה לבדה נעשת פרצוף לאה ולא מכל הי' אחו' דאי' ואמנם כל הט' אחו' אחרים של ט' ספי' עליונו' דאימא נשארו למטה במקו' שירדו תחלה ולא יכלו להתברר בעת תי' יעקב ולאה ודע כי כל התי' והמצו' והתפלות שאנו עושים מן בריאת העולם עד ביאת משיחנו הכל הוא לתקן ולברר אלו התשע' אחו' דאימ' ולא יושלם ברורם ותקונם עד ביאת משיחנו במהרה בימנו אמן:
2
ג׳והנה זהו ענין עליית לאה הנז"ל להתקן כי הנה כאשר לאה זו שהי' אחו' דמל' בלבד דאימא עולה למעלה להתקן הנה היא עולה עד כנגד הדעת דז"א מאחוריו ואז בחי' פנימיו' דמל' דאימא העומד' שם מלובשת תוך הדעת דז"א היא מושכת את לאה שהיא האחו' שלה מבחוץ דז"א כי יש לה חשק גדול להדבק עמה כי היא אחו' שלה ומאיר' בה ומתקנת אותה ועוש' אותה בחי' פרצו' א' באופן זה כי הנה לאה אינה רק אחו' דמל' דאימ' כנז' שהיא ספי' א' בלבד וכשעולה באחורי דעת דז"א, אז פנימיות המלכות דאימא שבתוך הדעת דז"א נותנת בה כח האר' פנימיות ג' ספי' אחרות שהם נה"י דאימא שבתוך ראש ז"א אעפ"י שהאחורי' של ג' ספי' אלו לא עלו כנז' ואז נעשת לאה פרצוף א' מד' ספי' שהם נה"י מל' וזהו שיעור פרצופה והנה יש ללאה קצת דמיון עם רחל כי גם רחל אינה עומדת אלא בשעור מקום ד' ספי' תחתונות דז"א בלבד כנודע אלא שרחל היא בת י' ספי' שלימות והיא פרצוף גמור שלם אבל לאה אינה רק ד' ספי' אלו בלבד ובפרט כי כפי האמת אין בה רק אחו' דספי' א' בלבד אלא שהאירו בה עוד הארת פנימיות נה"י דאי' ועי"כ נעשת פרצוף מד' ספי' כנז' והנה כשנעשת פרצוף זה אז נק' גם היא ה"א עילאה שבשם כמבואר אצלינו וזהו סוד פ' אשירה לה' כי גאה גאה פי' כי הנה לאה נתגאת ועלתה במקו' גבוה באחו' רישא דז"א כנז' וזהו פשט כי גאה הראשון עוד נרמז תקון פרצופה במלת גאה הב' והו' כי אות ג' שבגאה רמז אל הארת ג' ספי' דנה"י דאימא שנתחברו בספי' א' שהיא פנימיות מל' דאימא הרמוזה באות א' שיש בגאה שהיא שרש של לאה החצונה ואחר שנתחברו ד' ספי' אלו הרמוז' באותיו' ג"א אז הארת' יצאה לחוץ בלאה החצונה ונעשת פרצוף מן ד' ספי' הנק' ה"א ראשונ' שבשם כנז' והיא אות ה' שבגאה כי כבר ידעת כי פרצוף הנקבה היא צורת ה' שהם ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כנודע והנה כדמיון שביארנו במלת גאה הוא רמוז במלת לאה כי הנה אות ל' שיש בלאה הם ג' ספי' נה"י דאימא אות א' דלאה היא ספי' המל' הפנימית דאימא שהיא עיקר ושרש של לאה החצונה וד'הארות האלו פנימיות מתחברו' בחוץ בלאה ונעש' צורת ה' של לאה כנז' ואמנם כללות הכל נק' לאה גם בזה תבין מה שנת' אצלינו במקו' א' כי לאה נק' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא והענין הוא כי מד"ת הוא בגי' ד' פעמים אל"ף והם ד' אלפין שבד' שמות אהי"ה ב' ביודי"ן וא' דאלפי"ן וא' דההי"ן אשר באימא כנודע בד' ספי' תחתונות שבה נה"י מל' ואמנם עיקרם הם בז"א ומהם יוצאת הארה אל לאה שבחוץ ויש בה הארת ד' מוחין כנוד' ותלמי' א' של מורי ז"ל שמו הר"י הכהן ז"ל א"ל כי נרא' לו ששמע ממורי ז"ל כי ב' בחי' דאחו' נפלו מן אימא בחי' א' הם י' אחו' די' ספי' דאימא שנפלו בהיות' עם אבא אחו' באחו' ואלו האחו' כלם לא עלו כלל ולא יעלו עד אחר ביאת המשיח ועוד בחי' ב' והיא י' אחו' אחרים דעשר ספי' דאימא שנפלו אח"כ בהיות' עם אבא פני' באחו' כי אז היה קלקול פעם אחרת באחורי אימא לפי שנשארה בבחי' אחור אעפ"י שאבא חזר בפנים והאחו' העשירי שהוא המל' מאלו האחו' הב' (בדפו"י ע"ב) הוא שעלה בבריאת העולם ונעשת ממנו לאה אשת יעקב כנז' וט' אחו' העליונות שבאלו האחו' הב' הם שאנו מבררים ומתקנים תמיד מבריאת העולם עד ביאת משיחינו האמנ' מן אבא לא ירדו רק בחי' י' אחו' הראשוני' שנפלו בהיותו חסר התקון שהיה אחו' באחו' עם אימא אבל אח"כ הוא חזר בבחי' פנים לבדו ונתקן כנז"ל ולכן לא ירדו עוד ממנו אחו' שניי' אבל מאימא ירדו עוד אחו' שניים כנז' לפי שנשארה בבחי' אחו' בפני' דאבא:
3
ד׳ועתה נבאר שאר השינוים הנה יעקב ורחל נשארו למטה מחצי ת"ת דז"א כמבוא' טעמו לעיל ואמנם יעקב עמד בפני ז"א לפי שהוא זכר אבל רחל לפי שהיא נקבה עמדה אחור ז"א וגם טעם אחר לפי שלא הי' עדיין בה כח לעמוד עתה פב"פ עם ז"א כמו שנבאר עתה ואמנ' טעם היו' אחורי דיעקב כנגד פני ז"א כבר נת"ל טעמו של דבר והוא כדי שיכפוף ז"א ראשו ויאירו פניו בפני יעקב ועוד טעם אחר כי כן היתה עמידתו בראשונ' טרם תקון זו"ן ואמנם טעם היות רחל עומדת אחור באחו' עם ז"א ולאה פנים באחור עם ז"א כנז"ל הטעם הוא כנז"ל בענין תקון רחל כי הנה רחל היא ספי' הי' מי' ספי' שבכללות עולם האצי' והיא פרצו' שלם מבחי' פנימית וחצונית הנק' פנים באחור והיא נוק' דז"א דאצי' פרצוף שלם ככל שאר ה' פר' שבעול' האצי' משא"כ בלאה שאינה רק אחורי' בלבד של הספי' השלישית דאצי' הנק' אימא ונמצא שאינה ספי' שלימה כספי' רחל כנז' ולכן אם פני רחל פונים לאחורי ז"א כדוגמת לאה היה פגם גדול בעולם לפי שהנה רחל היא נוק' והיא דינא קשיא אשר לכן הקלי' נאחזות בה יותר מן הזכר שהוא רחמים כי זהו סוד שנא' בה רגליה יורדו' מות ולא די שהיא נוק' אלא שהיא הספי' הי' היותר תחתונה שבכל י' ספי' דאצי' ולכן הקלי' נאחזות בה יותר מדאי ואם היתה פנים באחו' היו אחו' שלה מגולים והיו הקלי' נאחזי' בה יותר מדאי כי כל אחיזתם באחו' כנז"ל ובפרט באחו' האלו דנוק' התחתונ' כנז' ולכן היתה אחו' באחו' אבל לאה שאינה מכלל הי' ספי' דאצי' רק אחו' דאי' אין אנו חוששים כ"כ אם יתאחזו בה הקלי' כמו שאנו חוששים ברחל ולכן עומדת פניה באחו' ז"א ואחו' מגולות אין אנו מקפידי' לאחיזת הקלי' שם ולא עוד אלא שעוד יש טעם אחר כי לאה להיותה עומדת למעלה בג' ראשונו' דז"א אין החצוני' נאחזים בה שם כמו שהיו נאחזי' ברחל העומדת למט' בז' תחתונו' דז"א עוד טעם אחר כי לאה היא אחו' דאימא וכבר ידעת כי אין הקלי' נאחזים בג' עליונות שהם א"א ואו"א ואדרבה אימא דוחה את הקלי' בסוד כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו' ולכן אין הקלי' נאחזי' בלאה אף בהיות אחורי' מגולים משא"כ ברחל שהיה בה אחיזה גדול' כנז' ולא עוד אלא שאע"פ שהיו שתיהם שוות בענין אחיזת הקלי' בהם אין אנו חוששים ומקפידי' אם יתאחזו בלאה כמו אם יתאחזו ברחל לסבו' הנז' כי רחל עקרת הבית נוק' דז"א והיא ספי' שלימת פנים ואחו' שבי' ספי' דאצי' והזיקה מרובה מכאשר יתאחזו בלאה שאינה רק אחו' דספ' א' הג' ואם תשאל והרי אם לא יזיק יועיל וכיון שכן שהוצר' להיו' רחל עם ז"א אחור באחו' שלא יתאחזו הקלי' א"כ ג"כ לאה תעמוד אחור באחו' בז"א שלא יתאחזו בה הקלי' אעפ"י שאין היזק שלה גדול כהיזק רחל: והתשובה בזה הוא כי נודע שהקלי' צור' גבוה היא כמ"ש חז"ל על פ' והנה טוב מאד זה מלאך המות והמאציל העליון ראה כי הדבר מוכרח להניח מקום אחיזה אל הקלי' שיינקו משם חיותם להתקיי' אלא שאם אחיזת' היתה באחו' דרחל היו יונקים שפע גדול מאד משם לפי שיש בה בחי' פנים ואחור והיתה הקלי' גוברת בעולם ולכן נתן מקו' אחיזת' באחו' לאה כי אינם יכולי' ליינק משם רק דבר מועט די חיותם המספיק להם בלבד לפי שאין בה בחי' פנים ושפעה והארת' מועטת ועי"כ יתקיי' רצונו ית' בב' הבחי' אם בעמיד' הקלי' וקיומ' אם של' יתאחזו וינקו יותר מדאי
4
ה׳{א"ש להיות כי כבר נתעסקנו בדרושי לאה ורחל וראיתי לסמוך אל הדרושי' הנז' דרושי לאה אע"פ שאין כאן מקומם להיות כי יש דרושים אחרים קודמים לדרושים הללו כאשר עיניך תחזינה מישרים עם כל זה סמכתי לאה אל לאה}
5