שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות ד׳Sha'ar HaHakdamot, Atzilut 4
א׳סוד רמזים בשמות הנז' וסוד שם המפורש
1
ב׳האמיתי גם נשמת הדעת שהוא ההוי"ה בנקוד חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י דע כי זהו סוד הנקרא שם המפורש בכל מקום דרך סתם בדברי רז"ל כי סוד שם המפורש הוא בזו ההוי"ה שהיא נשמת הדעת דז"א וזכור סוד זה חסד שבו הלבוש האמצעי שבו הנקרא אלו"ה הוא שעליו אמר הכתוב מנשמת אלו"ה יאבדו והוא מה שאמרו בס' הזוה' בפ' משפטי' דף צ"ו ע"ב וז"ל וחתים לה בחד גושפנקא דלבוש יקר דיליה ומאן איהו שמא קדישא דאקרי אלו"ה וכו' הרי כי שם זה הוא לבושו של ז"א והבן זה גם דע כי זה השם נחלק לשני' והוא א"ל ו"ה כנז' בס"ה בפ' לך לך דף צ"ד ע"א וז"ל תו תנינן אלו"ה הכי הוא א"ל נהירו דחכמתא ו' דכר ה' נוקבא וכו' ונודע כי נהירו דחכמתא הוא החסד והבן זה ודע כי חצי האחרון שם הנז' של אלו"ה שהם שני אותיות ו"ה עליו רמזו רז"ל כי הוא המתחבר והמתקשר עם אותיות זכר"י ועולי' בגי' רמ"ח מצות עשה כנודע שהם בחסד:
2
ג׳אמר שמואל הרי נתבארה הקושיא הידועה למקובלים כיצד אומר בס' הזוהר שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח וגם במקומות האחרים נתבאר טעם לזה. גבורה שבו הלבוש הפנימי שבו הנקר' י"ה הוא אשר עליו רמזו רז"ל ואמרו שהוא המתחב' עם אותיות שמ"י ועולים בגי' שס"ה מצות לא תעשה כנודע שהם בגבורה גם השם הזה הוא סוד שלהבת י"ה והוא יוצא מן הבינה אל הגבורה גם (אמר שמואל הרי נתבא'עוד על השם הזה שבכאן הוא שאמרו טעם למה שאמרו חז"ל בספר הזו' בפ'בראשית וז"ל אמר ר' שמי עם י"ה שס"ה וכו'). אבא כך הוו קדמאי אמרי כד הוו מטאן להאי אתר מרחשן שפוון דחכימין ולא אמרי מידי בגין דלא יתענשון וכו' כנז' שם בדל"ב ע"ב והלבוש החצון שבו הנקרא הוי"ה בניקוד אלהי"ם הנה הוא מתלבש תוך הלבוש הפנימי דגבור' דנוקבא דז"א הנקראת ג"כ בשם הזה עצמו כנז"ל ובבחי' זו הוא שהנוקבא נקשרת ואוחזת בגבורה דז"א כנז' בס"ה בכמה מקומו'
3
ד׳תפארת שבו תמצא כי כל ג' הלבושי' שבו הם בחי' שמות ההוי"ה וזהו הטעם שאין שום ספירה אחרת נקראת בשם ההוי"ה בעצם כמו ספי' התפארת כנודע ובפרט בס"ה בפ' ויקר' די"א ע"א וע"ב גם הלבוש הפנימי שלו הוא בגי' אד"ם ובבחי' זו נקר' התפארת אדם כנודע והנה כן הוא בחכמה והוא בסוד מ"ה שמו ומה שם בנו כי תדע הנצח וההוד שבו כבר נודע כי תרוייהו הם תרי פלגי גופא ולכן בשתי לבושיהם החצון והאמצעי שניה' מתחברי' בכל אחד מהם כנז"ל וטעם הדבר הוא כי נודע הוא איך התחלת רישא דנוק' דז"א יצאה מאחורו מקום החזה שבו כנז' בסוף אדרא רבא כי קומת נוק' קצרה מקומת הזכר ונמצ' שעור קומתה מן החזה שבו עד סיום רגליו ממש ונמצאו כל י"ס שלה נכללי' בשעור שני שלישי ת"ת ובנצח ובהוד ויסוד וזהו הטעם שיש בנצ' והוד (בדפו"י מ"ב ע"א) כמה בחי' שהם תרין כוליין תרין ביעין. תרין שוקין תרין ירכין תרין רגלין לפי שבהם נכללים כל בחי' י"ס הנוק' והנה מקום השוקין של הזכר כנגדם הוא מקום הת"ת דנוק' הנק' גופא דיליה ומבחי' תרין ירכין דיליה ולמטה משם מתחיל מקום תרין שוקין וירכין ורגלין דנוק' נמצא כי במקו' שהזכר מתחלק ונפרד לשני שוקי' שם מקו' חבור ואחדות אחת של הנוק' שהוא גופא דיליה ת"ת דילה וזהו ביאור מה שאמרו בס"ה דהנו"ה אחקריאו תרי פלגי גופא והענין הוא כי מצד פנים שלהם הם נפרדים לשני שוקין שלו ומצד אחור שלהם הם מחוברי' בסוד חד גופא דילה ולכן הנצח וההוד שלו בבחי' שני לבושיהם האחור והאמצע הם מחוברי' יחד ובבחי' לבושיה' הפנימי' מתחלקי' לשנים כנז"ל. גם דע כי מצד הלבוש הפנימי שבנצח הנק' יהו"ה מתקרב הת"ת ועולה בנצח בימי החול. וכן מצד הלבוש הפנימי דהוד הנקרא אדנ"י מתקרב' המלכות ועולה בהוד בימי החול ומזדווגים שם יחד איהו בנצח ואיהי בהוד כנז' בס' התקונין. גם דע כי אותם שני הווי"ן הנחלק בקו' אמצעי של אות א של שם צבאו"ת שבלבוש האמצעי שלהם כנז"ל כזה א הם הנקראי' וו"י העמודי' והבן זה גם זהו סוד במה שאמרו בס"ה סוד היאורין הנזכ' בפ' וארא דכ"ז ע"ב בענין אותם היאורי' דהוו תצ"ט ופלגא מהאי סטרא ותצ"ט ופלגא מהאי סטרא וכו' ואלו התרין פלגין הם בחי' שני הווי"ן הנז' המתחברי' כאחד וכבר נתבאר שם אצלינו בזה המאמר איך מספר תצ"ט רמז אל שם צבאות הזה.
4
ה׳היסוד שבו מלבוש החצון שבו הוא שד"י במלואו ואם תסיר הפשוט ישאר מלויו בגי' ת"ק שהוא מספר שנות מהלך ועובי כל רקיע ורקיע כי בשם זה אמר לעולמו די כנודע. גם דע כי מצד שם הזה לכן נקרא היסוד כל שהוא בגי' חמשי' וכל אחד כלול מעשר הם ת"ק גם דע כי זה הלבוש החצון שביסוד שבו הוא נקרא ממש בשם הלבוש הפנימי שביסוד דנוק' והנה בעת הזווג מתחברי' ומתייחד' שניה' יחד זב"ז מצד אחדותם גם שם הלבוש הפנימי שבו הוא שלוב הוי"ה ואדנ"י ואל שם זה רמזו רז"ל בס' התקונין ד"ל ע"ב וז"ל בצדיק תרוייהו חד יאהדונ"הי וכו" המקיף לכתר דז"א הוא שני שמות כנז"ל והשטה הראשונ' היא שלוב שם המקיף דחסד ושם המקיף דגבורה שבו אלא ששם החסד הוא ביושר מראשו לסופו ושם הגבורה הוא למפר' מסופו לראשו כזה בתחלה אל"ף א' דחסד ואח"כ ה"י אחרונה דגבו' וכו' עד שבסוף השטה יש ה"ה אחרונה של החסד ואח"כ אלף א' דגבורה וע"ד זה בשטה שנית שהוא שלוב שני שמות המקיפים דנצח והוד שבו אלא ששם הנצ' הוא ביושר מראשו לסופו ושם ההוד למפר' מסופו לראשו
5
ו׳המקיף לחסד וגבור' ולנצח והוד שבו דע כי הההין שבנצ' ושבהוד הם ביודין ואלפין כנז"ל אך הההין דחסד וגבור' הם ממולאי' ביודי"ן וההי"ן והוא מלוי יותר גרוע ממלוי הנצח וההוד והטעם הוא לפי שהנצח וההוד הם תרין שבילין הזרע דנחית ממוחא הנק' חכמה ולכןהמלוי שלהם הוא יותר מעול' ממלוי חסד וגבורה ולכן הם ביודי"ן ואלפי"ן כנז"ל נוקבא דז"א הת"ת שבה שני הלבושי' החצון והאמצעי זה נק' צבאו"ת וזה נקרא השתפ"א שהוא חלוף צבאות בא"ת ב"ש וכבר נתבא' לעיל כי הגוף שבה הנקרא ת"ת עומד ממש כנגד אחורים דתרין שוקין דנצח והוד שלו וגם הם נקראים צבאות בבחי' ב' לבושיה' החצון והאמצעי ולכן שמותיה' שלו ושלה שוים במציאותם:
6
ז׳המקיפים שלה כלם הם בשם אהי"ה זולתי המקיף לדעת שלה כמו שיתבאר הטעם ונתחיל לבאר חלוקיה' דע כי כל הספי' שבה שהם בחי' דין הנה מלוי הה"א ראשונה של שם אהי"ה שבמקיף שלה היא במלוי ההי"ן ומלוי הה"א אחרונה שבו היא במלוי אלפי"ן כ' הנה האל"ף רחמים והה"א דין ולהיות הספי' ההיא בחי' דין גבר הדין וקדם אל הרחמי' כי הה"א ראשונה מלוייה בההי"ן והשנית באלפי"ן כנז' וזהו הענין כי במלכות ובהוד שבה הההי"ן הראשונות מלוים בההי"ן והשניות באלפין כי הם דיני' אבל ביסוד ובנצח שבה שהם יותר רחמים הההי"ן הראשונות שבהם מלוייהם באלפין והאחרונו' בההי"ן כי בהם הרחמי' גוברי' על הדין ובת"ת שבה אשר כולל לנצח והוד לכן יש בו שלוב שני הבחי' שבנצח ובהוד שבה אלא שבתחלה קוד' בחי' הנצח ואח"כ בחי' ההוד ולכן בתחלה מתחיל אלף אלף ה"א ואח"כ הוא אלף אלף הה כנז"ל וכן בגבורה שבה מלוי ההי"ן גובר וקודם אל מלוי אלפין להיותה בחי' דין אבל בחסד שבה מלוי אלפי"ן קודם למלוי ההי"ן להיות' רחמים ודע כי מה שנתוסף בחו"ג הוא כי יש בכל אחד מהם רבוע אהי"ה בפשוטו ובמלואו מצורפי' ומחוברי' יחד ובדעת שבה יש בו שנוי כנז' והענין הוא זה דע כי בראשונה טרם שבא עליה הזכר ביאה ראשונה לא היו בדעת שבה כי אם שני הלבוש' בבחי' הפנימיות והם הלבוש החצון והאמצעי בלבד העולי' בגי' ע"ב ק"ל דאלפין וע"ב קד"ם דההי"ן ואז היה לה מבחי' המקיף שם אהי"ה ע"ד הזה א"א אל"ף א"א ה"ה אל"ף ה"ה א"א ה"ה י"י אל"ף ה"ה יו"ד א"א ה"ה י"י ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד (בדפו"י ע"ב) ה"א ואחר שבא עליה הזכר ביאה ראשונה הניח ונתן בה בההוא רוחא הנז' בסבא דמשפטי' בדצ"ט ע"ב ואז נתוסף בה הלבוש הג' הפנימי שבדעת שבה שהיא הוי"ה דב"ן דמלוי ההי"ן כנז"ל וזה הלבוש הג' הוא סוד בנימין בן רחל רוצה לו' ב"ן ימי"ן והבן זה ואז חזר הדעת שבה למדריגת זכר הנק' ב"ן להעלות מ"ן כמבואר אצלונו וגם המקו' שלה נשתנה לשבח ולמעלה בסוד זכר ג"כ והוא שם יאהדונה"י ברבוע כנז"ל ואז המקיף הראשון שהיה תחלה בדעת שלה כנז' עלה למעלה בכתר שבה ונתחבר עמו בחי' רבוע אחד מסוד הנצח שבה ואז נעשה המקיף שבכתר שבה מבחי' ד' רבועי' שנים פשוטי' וב' מלאי' וארבעת' משולבי' וכלולי' זב"ז כנז"ל ובבינה שבה הוא ב' שמות אהי"ה פשוטים ברבוע' משולבי' זב"ז ונודע כי ב' פעמי' אהי"ה אהי"ה הוא בגי' מ"ב ופה הוא מקום סוד בחי' שם מ"ב הנעשה מב' שמות של אהי"ה כנזכר ברעי' מהימנא בזוהר דק"ח ע"ב וכן בס' התקונין מא' מכ"י וכן בחכמה שבה הם שלוב ב' שמות אהיה אלו אלא שהם ממולאי' במלוי ודע כי אל שם ב"ן מ"ב זה הנעשה מב' שמות אהי"ה האלו הוא שרמז הכתוב בפ' שמות כמ"ש הכתו' ויאמר אהיה אשר אהיה וחזר ואמר ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהי"ה שלחני וכו' והענין הוא לרמז כי בחי' ב' שמות אלו של אהיה הם בא"מ של ספי' הבינה שבנוק' דז"א הנק' כה כנודע:
7
ח׳אורות המקיפין של ז"א ונוק' מספרם כ"א ואלו הם י"פ אהיה בי"ס נוק' דז"א בסוד נשמה לנשמה ונר"ן שבהם כנז' לעיל וט"פ אהי"ה בט"ס ז"א ע"ד הנז' ואור א' כולל ומקיף לכל י"ס נוק' ע"ד הנז' הרי כלם כ"א מקיפי' עם אור א' כולל ומקיף לכל ט"ס דז"א והוא היות' מעולה שבג' המקיפי' שבו כנז' לעיל הרי כלם כ"א מקיפים וכלם בחי' אהי"ה הרי הם אהי"ה פעמים אהי"ה הנק' מספר המרובע כנודע והנה הוא עולה בגי' אמ"ת והוא סוד חותם אמת כי ז"א ונוק' נקראי' אמת כנודע והנה אותיות חות"ם הם אותיות חומ"ת והענין הוא כי אמת הנז' שהם שמות אהי"ה הם נעשי' חומת אור מקיף לז"א ונוק' והבן זה וכבר נת' לעיל כי עוד יש אור מקיף א' אשר הוא מקיף וסובב לז"א ונוק' לשניה' יחד אמנם אין זה נכנס במספר הכ"א מקיפי' הנז'. ענין בריאה יצירה עשיה כבר נתבאר למעלה כי י' כלים החיצו' דז"א ונוק' שבג' עולמות בריאה יצירה עשיה שכולם הם בחי' צרופי שם אלהי"ם והענין הוא כי ק"כ צירופי' יש בשם אלהי' והנה מקומ' הוא מן הז"א ונוק' דבריאה עד סוף כל העשיה באופן זה כ' הצירופי' הראשוני' שבו הם בכ' כלים חצונים דז"א ונוק' דבריאה ובעול' היצירה יש י' צירופין אחרי' בא"א וי' באבא וי' באימא וי' בז"א וי' בנוק' ובעולם העשיה יש ג"כ חמשי' צרופי' האחרוני' מתחלקי' ע"ד הנז' באריך ובאבא ואימא ובזו"ן אשר שם הרי הם ק"ך צירופי' מתחלקי' בי"ב פרצופין הנז' שמתחילין מן ז"א דבריאה עד סיום העשי' ובזה תבין מה שביארנו לעיל כי י' צירופי' הראשוני' וי' השניי' הם בזו"ן דבריאה והששיים והשביעיי' הם בזו"ן דיצירה והי' הי"א והי' הי"ב הם בזו"ן דעשיה ושאר הצירופין הם כסדר' בשאר הפרצופין של היצירה והעשיה כנז"ל גם בזה תבין מה שאמרו באדרת נשא ד' קמ"א ע"ב כי הז"א נקרא אלהי' והוא בג' עולמות בי"ע כנז"ל ואלו הם סוד פסוק והיו ימיו ק"כ שנה הנזכר בפ' תרומה בספרא דצנעותא בד' קע"ח סוף ע"ב ודע כי שם אלהים יש בקדושה וכנגדו יש שם אלהים המתפשט בקלי' הנק' אלהים אחרי' כנז' בסבא דמשפטי' בד' צ"ו ע"א וז"ל ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה איהו דאתפשט ואתפלג לכמה ארחין ושבילין ואקרי אלהים וכו' והענין הוא כי ק"ך צירופי' האלו כלם הם בחי' הקדושה והם מתחילי' מז"א דבריאה ומסתיימי' בסוף העשיה ומשם ואילך הכל הוא אלהים אחרי' בסוד הקלי' ובענין י"ס הפנימיו' וי"ס אמצעיו' דזו"ן דבריאה דע כי הנה נת' אצלינו כי כסא הכבוד שבעול' הבריא' עניינו הוא ג' אורות שנתנוצצו ונתחתמו מן כח"ב ואלו הג' אורות הם מתלבשי' ומתעלמין בתוך ג"ר כח"ב דא"א דבריאה ובג"ר דאבא ובג"ר דאימא אבל בזו"ן שבבריאה אין כל הג' אורות מתעלמי' בהם זולתי ב' אורות התחתוני' שבהם שהם מבחי' חכמה ובינה בלבד ואלו ב' האורות מתגלי' גם בזו"ן דבריאה ומתעלמי' בג"ר דז"א וג"ר דנוק' ובזה נבוא אל המכוון שלנו דע כי ב' הצירופי' הראשוני' שבשם הוי"ה הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא כנז' ומתעלמי' בחו"ב דז"א דבריא' כנז' ושאר י' צירופי ההוי"ה הם בחי י"ס פנימיות דיליה וכן עד"ז ב' צירופי' הראשוני' מן י"ב צירופי' הראשוני' שבשם אדנ"י הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא ומתעלמי' בחו"ב שבו ושאר הי' צרופי' הם בחי' י"ס אמצעיו' שלו וכן כיוצא בזה בנוק' דיליה שבבריאה כי ב' צירופי הראשוני' שבשם אהי"ה הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא ומתעלמי' בתוך חו"ב שבה ושאר י' הצרופי' הם בחי' י"ס פנימיות שלה וכן ב' צרופי' הראשוני' מן הי"ב צרופי' האחרוני' שבשם אדנ"י הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא ומתעלמי' בתוך חו"ב שבה ושאר י' הצרופי' (בדפו"י ע"ג) הם בחי' י"ס אמצעיות שלה ובענין המקיף של ז"א דבריאה דע כי ב' צרופי' הראשון והאחרון שבי"ב צרופי אהי"ה הנה הם בחי' הנשמה של המקיפי' דזו"נ שבאצילות כנז"ל והנה אם תתחיל למנות מן החיה שבפני' עד הנפש שבחוץ יהיה אהי"ה כסדרו ואם תתחיל למנות מן הנפש שבחוץ עד החיה שבפני' בבחי' אורות המקיפי' יהיה שם היה"א למפרע ואלו הם בחי' צרוף הראשון והאחרון שבשם אהי"ה בי"ב צרופין ונשארו י' צרופין האמצעי' שבשם אהי"ה ואלו הם בחי' י' מקיפי' דז"א שבבריאה כנז"ל ובענין י' לבושי' הפנימיי' דז"א שביצירה שאמרנו שהם ו' צרופי' דע כי ו' צרופי' אלו הם עולי' בגי' קכ"ו ומקורם הוא שם אדני ברבוע כזה א' א"ד אד"נ אדנ"י כי גם הוא עולה בגי' קכ"ו ועשר לבושיו האמצעי' שהם ו' צרופי שד"י דע כי הש' בו"פ עולה בגי' אלף ות"ת וב' אותיות ד"י בו"ף הם בגי' פ"ד כמנין חנוך שהוא מטטרו"ן העולה בגי' שד"י כנודע והכונה היא כי אלו הי"ס האמצעיו' שבז"א דיציר' הם הנק' ציצי"ת דמטטרו"ן כנז' בפ' פנחס ברעיא מהימנא בד' רכ"ו ורכ"ז וזהו סוד מה שארז"ל כל הזהיר במצות ציצית משמשי' לו לע"ל אלף ות"ת עבדים והטעם הוא כי הלובש ציצית דמטטרו"ן הוא בסוד עבד להקב"ה הנרמז בו"פ ד"י ולכן זוכה שישמשו לו עבדים כמספר אלף וח' מאות הנרמז בשש פעמים ש' של שד"י כנזכר.
8
ט׳נשמת ג' חלקי המקיפי' דז"א דעשיה דע כי שם יו"ד ה"י ו"ו ה"י עולה בגי' רל"ו שהוא שעור קומתו של יוצרנו כנז' בספר פ' היכלות שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות והוא כמספר ור"ב כ"ח זהו מש"ה גדול אדונינו ורב כח.
9
י׳אמר חיים ויטאל הכותב זה מצאתי כתוב בקונטרסי כאשר שמעתי ממורי זלה"ה ועתה הוקשה עלי באורו כי שם הנז' אינו עולה בגי' רל"ו רק ס"ב וחשבתי בלבי אולי זה פירושו כי ההוי"ה הנז' ברבועה בסוד האחוריי' שלה פשוטי' ומלואי' ע"ד הנז' הם בגי' ע"ב קס"ד שה' בגי' רל"ו כנז'.
10
י״אהמקיף לי"ס חצוניות דנוק' דיצירה הוא שלוב ב' שמות אדנ"י אלהי"ם ודע כי שניהם עולי' בגי' קנ"א וכן אהי"ה במילוי ההי"ן הוא בגי' קנ"א וכן אהי"ה במספר המרובע שלו כזה א"פ א' הפ"ה יפ"י הפ"ה בגי' קנ"א ג"כ פרטיים אחרי' שיש בדרוש הנז' הנה נת' למעלה כי בכל ספי' וספי' מי"ם דא"א או מי"ם דאבא אומי"ם דאימא או מי"ם דז"א או מי"ס דנוק' יש בכל ספי' מהם ג' בחי' של כלים והם חצון ואמצעי ופנימי גם נת' כי בכל ספי' וספי' מהם הכוללת ג' כלים הנז' יש בה אורות בחי' חיה ונר"ן חוץ מי"ם של הנוק' דז"א שאין לה רק בחי' חיה א' כוללת בכולם ונשמה א' כוללת בכולם ורוח א' כולל בכולם ונפש א' כוללת בכלם. גם נת' כי בכל ספירה וספי' מכל הי"ם שיש בכל הה' פרצופין הנז"ל יש לה עוד בחי' אחרת אור וכלי מקיף עליה וכמו שבבחי' הספי' הפנימית יש בה ג' כלים כנז' כן בבחי' אור וכלי המקיף שעליה יש בה ג' אורות וכלי' מקיפי' באופן שהוא מקיף א' לכל כלי וכלי מן הג' כלים והם ג' מקיפים ומלבד אלו הג' מקיפי' שיש לג' כלים של הספי' עוד יש אור אחד מקיף על ג' המקיפי' ההם שבספי' ההיא וכן עד"ז בכל ספי' וספי' יש אור מקיף על הג' אורות האחרי' המקיפי' ומלבד זה יש עוד אור א' מקיף לכל הי"ם דז"א ולכל הי"ס דנוק' לשניהם ביחד ומקיף ע"כ המקיפי' כלם אשר להם גם דע כי כל אלו האורות המקיפי' אשר לזו"ן כלם הם אור של אימא הנק' בינה אשר היא מקפת את בניה בסוד ופרוש עלינו סוכת שלום אבל דע כי אין זה אלא עתה אמנם אח"כ לע"ל אז יברא ה' חדשה בארץ כי נקבה תסובב גבר פי' כי האורות המקיפי' את ז"א הנק' גבר יהיו מבחי' אור נוק' עצמה לפי שאז תתעלה נוק דז"א למעלה ממנו כמבואר אצלינו בסוד צדיקי' יושבי' ועטרותי' בראשיה' וזו הנקבה התחתונה תסובב ותקיף אותו לע"ל ולסבה זו כל אלו המקיפי' דזו"ן הם שמות של אהי"ה כנודע כי שם זה הוא באימא גם דע כי בכל מקום או"מ הוא גדול מאוד יותר מן אור הניקף והוא נשמה אליו גם דע כי עד"ז ג"כ כל אור המקיף על אור המקיף חבירו והוא חצון ממנו הנה הוא מעולה וגדול על חבירו והוא נשמה אליו כי אעפ"י שגם הוא בחי' אור המקיף הנה הוא ניקף משעליו וטפל אליו ונעשת בבחי' פנימי אצלו גם דע לכל אותן י' הויו"ת המנוקדות בקמ"ץ ופת"ח וכו' שהם בחי' חיה ונר"ןלז"א וכן לאותה ההוי"ה שהיא חיה ונר"ן דנוק' דז"א הנה לכל אות ואות מהם יש אור א' מקיף אליה גם דע כי כל בחי' אורות המקיפי' את ז"א יש לאותם השמות הנקודות אבל בשמות אורות המקיפי' את נוק' דז"א אין בהם נקודות גם ענין זה נוהג בכלים של הספי' עצמם כי כל ספי' הנוק' אין בהם נקודות מה שא"כ בז"א גם דע כי בספי' הנצח וההוד בין של זכר או של נקבה אין בשמות שלהם שום מלוי לעולם והטעם הוא לפי שהנצח וההוד הם נקראי' תרי בדי ערבות והערבה אין לה לא טעם ולא ריח ולכן אין בשמות' שום מילוי ואל זה הסוד שאין בהם מלוי הוא שרמזו ונתכונו רז"ל באמרם שהערבה אין לה לא טעם ולא ריח והבן זה:
11