שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות ה׳Sha'ar HaHakdamot, Atzilut 5
א׳(בדפו"י ע"ד) דרוש בה' פרצופין שהם שלמים
1
ב׳דע כי אין שום ספירה מן הי"ם שהם כח"ב חג"ת נה"י מלכות שתהי' בבחי' פרצוף שלם זולתי ה' מהם והם כח"ב ת"ת ומלכות כי כל א' משאר הספי' אמת הוא שהיא כלולה מי' והמשל בזה זרוע האדם אשר עם היותו נכלל מכל איברי הגוף ובו כח כלם ויש בו וורידים ועורקים מכל האיברים כנודע לבעלי חכמת הרפואה עכ"ז אינם ניכרים בו בגלוי אמנם הם נסתרים בו אבל הגובר והניכר בו הוא בחי' החסד וכיוצא בזה בשאר הה"ם אבל בה"ם הנז' שהם כח"ב ת"ת ומלכות יש בכל א' וא' מהם בחי' פרצוף שלם כלול מרמ"ח איברים ושס"ה גידים
2
ג׳ונבאר עתה בחי' המוח הג' שיש בכל פרצוף מאלו הה' הנז' הלא הוא המוח הנק' דעת כנודע ולהיות כי ספי' הכתר כל בחינתו תליין ביה ולא הויין ממש כנז' באדרא זוטא ובספרא דצניעותא ולכן אין אנו עתה בביאורו רק נבאר בחי' הדעת אשר בד' פרצופין האחרי' דבהון הוו ממש תיקוניה' והם נרמזי' בד' אותיות ההוי"ה כנודע ונקראים או"א וזו"ן. דע כי קודם שנאצל אדם העליון שהוא זו"ן שבעולם האצי' נזדווגו או"א בסוד אחו' באחו' ולכן יצאו מהם אותם הז' מלכי' שמלכו ומתו ונתבטלו כנז"ל בדרושים שקדמו וסיבת מיתת' היתה להיות' נאצלים בסוד הדינים קשים בבחי' זווג או"א אחו' באחו' ואין רצונינו עתה לבאר מה בחינתם של אז קודם שנברא העולם אשר היו אחו' באחו' כנז' ומה ענין אחוריי' אלו אמנם נדבר במה שהיה אחר בריאת העולם כי אז משם ואילך תמיד הם או"א פב"פ אבל זו"ן לפעמים עומדים פב"פ ולפעמים אחו' באחו' והנה בימי החול בחי' הדעת של נוק' דז"א הלבוש החיצון שהוא בחי' אחו' באחו' הוא הוי"ה פשוטה ברבועה העולה ע"ב כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה אשר במלואה עולה בגי' ק"ל כנודע והדעת הפנימי שבה בימי החול שהוא בחי' פב"פ דחול היא הוי"ה דההי"ן העולה ב"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה אמנם בשבת החיצון של ימי החול יורד למטה להאיר בתחתוני' כמו שיתבאר בע"ה והדעת הפנימי שבחול נעשה בו עתה בשבת דעת חצון ומתגלה בה דעת אחר יותר פנימי והיא הוי"ה דס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י והרי נתבארו שלשה בחי' לבושי הדעת שיש אל נוק' דז"א:
3
ד׳והנה הדעת של ז"א בימי החול הנה החצון הוא הוי"ה דההי"ן העולה ב"ן כנז' והפנימי הוא הוי"ה דס"ג ובשבת החצון שבחול יורד למטה להאיר בתחתוני' כנז' והדעת הפנימי שבחול נעשה בו עתה בשבת דעת חצון ומתגלה בו דעת אחר יותר פנימי והיא הוי"ה דיודי"ן העולה ע"ב כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והרי נת' ג' בחי' לבושי הדעת של ז"א האמנם או"א כבר ביארנו שאחר בריאת העולם אין בהם אחו' באחו' ולעולם הם פב"פ ולכן אין בשום א' משניה' רק ב' בחי' דעת לבד א' חצון וא' פנימי בין בחול בין בשבת לפי ששם לעול' הוא שבת ולא חול כנודע והנה הדעת החצון של אימא הוא שם אהי"ה במלוי אלפין העולה בגי' קמ"ג כזה אל"ף ה"א יו"ד ה"א והפנימי הוא אהי"ה במלוי יודי"ן כזה אל"ף ה"י יו"ד ה"י בגי' קס"א והדעת החצון של אבא הוא החצון של ז"א שבשבת והוא הוי"ה דס"ג והפנימי של אבא הוא הפנימי של ז"א שבשבת והוא הוי"ה דע"ב דיודי"ן וזהו סוד מה שמו ומה שם בנו כי תדע כי האב והבן שמותם שוים כי כח הבן מכח האב הוא וכבר נת' בדרוש שקדם לזה כי בכל ספי' וספי' יש ג' לבושים הנק' גוף וכלים ועוד יש בתוכם בחי' האור הרוחני אשר מתלבש בתוכ' בסוד נר"ן ונשמה לנשמה והם ד' אותיות ההוי"ה שבתוך כל ספי' וספי' ואותם שבז"א הם ט' הויות בט' ספירותיו והם מתחלפות כפי נקודיה' הוי"ה בקמ"ץ בכתר ובפתח בחכמה וכו' כנודע ובדרוש שקדם נת' כ"ז וע"ש ונמצא כי אלו הבחי' שביארנו פה בענין הדעת אינו אלא בבחי' הלבושי' הנק' כלים. גם צריך שתדע בענין הדעת הפנימי של נוק' דז"א בחול שהוא הוי"ה דב"ן דההי"ן כנז"ל הנה יש בו בחי' נקוד אלא שכפי היום כך משתנה נקודו ר"ל כי ביום הא' של ז' ימי השבוע יונק באופן א' ואז תהיה נקודו כפי יניקתו והנה נקודו ביום הא' שבימי השבוע הוא כזה יוֹד הֶה וָו הֶה והטע' הוא לפי שביום זה החכמה שבה הנק' יו"ד יונק מצד הת"ת הנק' חולם והבינה שבה הנק' ה"ה יונק מצד החסד הנקרא סגול והת"ת שבה הנק' ו"ו יונק מצד הכתר הנק' קמן והמלכות שבה יונק מצד החסד הנק' סגו"ל ושמור כלל זה לכל בחי' הנקודים שבכל השמות שבעולם וענין השנויים שבהם מה עניינם כי כפי מקום יניקתם אז כך משתנה נקודם וזכור אל תשכח. ביום הב' היו"ד בחול"ם הה"ה בשב"א הו"ו בציר"י הה"ה בשב"א. ביום הג' היו"ד כלה בחול"ם ה"ה ראשונה בחול"ם והשניה בסגו"ל הו' ראשונה בחולם והשניה בסגול ה"ה ראשונה בחולם והשניה בסגו"ל והענין הוא כי בה' ימי השבוע אין נקוד באותיו' הכפולות רק בד' אותיות הפשוטו' בלבד אבל ביום הג' והו' שהם כננד הת"ת והיסוד כנודע יש (בדפו"י מג ע"א) נקוד גם באותיות הכפולות רוצה לומר במלוי שבהם וכל תשעה אותיו' הוי"ה דמלוי ב"ן ננקדי'. ביום הרביעי היו"ד בחולם. הה' ראשונ' בחיריק והשניה אין בה נקוד כנז'. וו' ראשונה בפת"ח והשני' אין בה ניקוד כנז. הה' ראשונה בחיריק והשניה אין בה ניקוד כנזכר.
4
ה׳ביום החמישי היו"ד בחולם. הה' בקבוץ הו"ו בשבא הה' בקבוץ. ביום הששי היו"ד בחולם. הה' ראשונה בשורק וא"ו והשניה בשבא. הו' ראשונה בשורק וא"ו והשניה בשב"א. הה' ראשונה בשור' וא"ו והשניה בשב"א. ביום השביעי בניקוד צבאות כזה היו"ד בשבא הה' בקמץ הוו' בחולם ה' אחרונה אין לה ניקוד כזה יְוד הָה ווֹ הה.
5
ו׳גם דע כי בתחלת בריאת העולם כאשר עדיין לא נתחברו זו"ן וחזרו להיותם פני' אל פני' לא נתגלה עדיין בחי' אות יו"ד בשום מלוי השמות לפי שלעול' כל בחי' אות יו"ד היא סוד המוח וכאשר אין זווג אין צורך אל המוח ולכן לא היה מתגלה אות היו"ד בשום אות של מלוי השמות ולא נמצאת רק יו"ד א' של ההוי"ה בלבד וזהו סוד של ענין ההוי"ה של מלוי ההי"ן העולה ב"ן אשר היא מורה על בחי' היותם אחו' באחו' ואין בה רק אות יו"ד א' של ההוי"ה לבד כנז'.גם דע כי כאשר לא חזרו זו"ן להיות' פנים בפני' אשר עדיין לא נאצלה בחי' ספי' היסוד הנ' ג"כ עדיין אז לא הי' נגלה מציאות הדעת העליון המכריע בין אבא לאי' וזהו הטע' למה אין הדע' נמנה בכלל הי"ס גם בזה תבין ענין גלוי אותיו' אב"ר מן אברה' הנז' בהקדמת ס"ה בפ' בראשית ד"ג ע"ב (א"ש רציתי לסמוך לדרוש וכבר נת' זה שם אצלינו וע"ש הנז' דרוש אחר של ה' פרצופין שלימים אעפ"י שלא היה כאן מקומו).
6