שער ההקדמות, דרושי עולם האצילות ז׳Sha'ar HaHakdamot, Atzilut 7

א׳פרק בערכי הכינויין בשם ב"ן
1
ב׳דע כי יש כמה בחי' בב"ן. ב' בחי' בשם הוי"ה האחת היא ההוי"ה במלוי ההי"ן שהיא בגי' ב"ן. השני חבור ב' הויו"ת פשוטות הם בגי' ב"ן ובחי' אחת בשם אדנ"י כי בפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו יש נ"א אותיות ועם הכללות הם ב"ן וזהו סוד ועתה יגדל נא כח ה' ושתי בחי' ב"ן בשם אלהים האחת היא ב"ן אותיו' שיש בשם אלהים דמלוי יודי"ן בפשוטו ובמלויו ובמלוי מלויו הב' הוא ב"ן אותיות שיש כיוצא בהם בשם אלהי"ם דמלוי אלפי"ן ולפי ששני בנים אלו הם באלהים שהוא ביודין ובאלפין מה שאין כן בשל מלוי ההי"ן לכן נאמר ויבואו בני האלהים כי הם שני בנים לבד שיש בשם אלהי"ם אני הוא שם ההוי"ה דההי"ן בגי' ב"ן ועם ט' אותיותיה בגי' אנ"י הר האלהים הוא בשתי (בדפו"י ע"ב) בחי' האחד בבחי' הפנים שבו כזה כי אלהי' במלוי אלפי"ן בגי' אר"ץ ואם תסיר ממנו חשבון הה' אותיותיו הפשוטות שהם בגי' פ"ו ישאר ה"ר. הבחי' הב' בבחי' האחורי' שבו כי בהיות' פשוטי' הם בגי' ר' בזה האופן א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם ועם ה' אותיות השרש של אלהים הרי ה"ר. (אמר שמואל כך מצאתי הכינויי' האלו מבולבלי' ולהיות כי ילאה הקור' בהם ולא ימצא את מי שירצה אמרתי לכתוב אותם על סדר הא"ב ואעפ"י שכבר ביארתי ב' שמות של שם ב"ן ושל הר האלהים אין קפידא בכך). אחורים דהוי"ה דהה"ין הם בגי' קד"ם. גם אהי"ה דאלפי"ן עם הכולל בגי' קד"ם אחורים פשוטי' דהוי"ה בגי' ע"ב והמלואים בההי"ן בגי' קד"ם ושתיהם יחד בגי' רי"ו גם שם א"ל בפשוטו ובמלואו ועם שני הכוללי' בגי' רי"ו. (א"ש צריך עיון כי בלא ב' כוללי' עולי' רי"ו). גם הוי"ה דיודי"ן ע"ב והוי"ה דס"ג עם י' אותיותיה ע"ג והוי"ה דאלפין שהיא מ"ה עם מספר ד' אותיותיה הפשוטות שהם כ"ו הרי ע"ב וע"ג וע"א הם רי"ו. רי"ו הנז' דג' הויו"ת הנז' עם ל"ב נתיבות הם בגי' רמ"ח גם ארבע הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולים בגי' רל"ב ועם י"ו אותיותיהם הפשוטות של ארבע הוי"ה הנזכרים הם בגי' רמ"ח גם הוי"ה דיודי"ן בגי' ע"ב ואהי"ה דיודי"ן בגי' קס"א ושניה' בגי' רג"ל וד' אותיות ווה' עולים רמ"ח. (א"ש נלע"ד טעות קולמוס ואולי מונה עשר אותיות של ההוי"ה וד' אותיות הפשוטו' של אהי"ה עם הכולל הרי ט"ו עם רגל הרי רמ"ח ואין {(א"ש ומה שנלע"ד יותר אמתי הוא שצריך להגיה כך ועם ד' אותיות הוי"ה בפשוט' שהם ד' ובמלואם שהם י' ובכולל הם ט"ו ועם רגל הרי רמ"ח)} בידי להכריע. גם מצאתי חשבון אחר ולא הבנתי אותו והו' אומרו גם קמ"ג וצ"ד וה' בגי' רמ"ח ונלע"ד שצריך להגיה כך קמ"ג אהי"ה דאלפין ופ"ו אלהי"ם פשוט וי"ט מלוי הוי"ה דמ"ה הרי רמ"ח).
2
ג׳גם ההוי"ה דיודי"ן בבחי' פני' היא בגי' ע"ב ובבחי' האחורי' היא בגי' מקד"ם או קפ"ד גם שם אל במלוי אל"ף למ"ד הוא בגי' קפ"ד עם הכולל והוא הק"ף. גם פני"ם הוא בגי' ק"פ ועם ד' אותיותיו עולה קפ"ד והוא אחורי' דהוי"ה דיודי"ן שהיא ע"ב כאמור ועם הכולל הרי קפ"ה ובשני פנים שהם שני קפ"ה הם ש"ע נהורין דבתרין תפוחין עם ב' הכוללי': אחורים פשוטי' דהוי"ה דאלפי"ן ע"ב ומלואי' ק"ל ואחורי' וע"ב פשוטים דהוי"ה דההי"ן ע"ב ומלואי' קד"ם ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם הם בגי' תי"ח וסי' תח"י נפשי או חי"ת הארץ וע"ב ק"ל לבדו בגי' ר"ב ועם י' אותיות המלוי הוא רי"ב או רב"י. אהיה דההי"ן פשוטו ד' אותיו' ובמלויו י' אותיות ובמלוי מיליו כ"ה אותיות והכולל הכל בגי' חל"ב. (א"ש גם אהיה ברבועו עולה ד"ם וזהו סוד מה שאמר הכתוב כל חלב וכל דם לא תאכלו). אלהים דיודי"ן ש' ואדנ"י ס"ה בגי' יחד שס"ה. גם מצפ"ץ ש' ואדנ"י ס"ה בגי' יחד שס"ה. אדני אלהים בגי' קנ"א גם אהי"ה דההי"ן קנ"א גם אהיה כזה א' פעמי' א' ה' פעמי' ה' י' פעמי' י' ה' פעמי' ה' בגי' קנ"א.
3
ד׳אל יש בו כמה בחי' מן ג' יודי"ן ואל"ף שיש בשם ס"ג בהוי"ה ההיא נעשה שם א"ל. גם מן ג' יודי"ן ואל"ף שיש באהי"ה דיודי"ן נעשה שם א"ל. גם מספר ההוי"ה כ"ו וד' אותיותיה והכולל הם א"ל א"ל במלואו בזה האופן אל"ף למ"ד עולה קפ"ה. אדנ"י עולה ס"ה ושניה' יחד בגי' נ"ר ועם י' אותיותיו הנז' עולה ס"ר וזהו וירא ה' כי סר לראות. גם י' הויו"ת פשוטות הם בגי' ס"ר גם ג' היחודי' שהם הוי"ה ואהי"ה הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י בגי' נ"ר. א"ש ושני היחודי' לבדם והם הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י בגי' בא"ר. אלהים ד' פעמי' עם הכולל בגי' מש"ה. א"ש עוד מצאתי כתוב כך ולא הבנתי אותו וז"ל אלים משה שני פעמים אלהים פשוט במ"מ ת' וי"ג וי"ג מלוי הם תכ"ו. ואולי החשבון הוא כך אלי"ם משה בגי' תכ"ו. גם אלהים פשוט במספר מרובע ב' פעמים עולה ת' בזה האופן א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם וי"ג וי"ג אותיות של מלוי אלהים בזה האופן אלף למד הי יוד מם ב' פעמי' הם כ"ו והנה ת' וכ"ו עולי' תכ"ו
4
ה׳אחד כל אות משלשת' עולה במספר קטן אח"ד בזה האופן. אל"ף י"ב והכולל הרי י"ג חי"ת הרי י"ג. או ח"ת עם הכולל הרי י"ג דלי"ת י"ב והכולל הרי י"ג ונלע"ד שאין זה ממורי זללה"ה:
5
ו׳אחורים דאהי"ה דאלפי"ן עם ד' אותיות הפשוט ועם הכולל בגי' תקי"ג במספר החר"ש וזהו סוד החרש ואאלפך חכמ' ירצה כי היותו במלוי אלפין ונרמז במלת ואאלפך עולה החר"ש בגי' והנה נודע כי אהי"ה דאלפי"ן הוא בבינה הנקר' הוי"ה דס"ג אלא שעם עשר אותיותיה הם בגי' ע"ג שהוא בגי' חכמ"ה העולה ע"ג ולכן אמר הכתוב החר"ש ואאלפ"ך חכמה ועם האמור נוכל ליישב פסוק אחד שמצאתי מכתיבת אבא מארי זלה"ה בשער הפסוקי' באיוב ואין לו הבנ' וזה לשונו (בדפו"י ע"ג) ואאלפך בינה כל אל"ף היא בבינה והיא סוד א' של אהי"ה שהיא בבינה ובסוד אלף בית אלף בינה וזהו סוד ואאלפך בינה וכתב מורי אבי ז"ל וזה לשונו זה מצאתי כתוב ולא הבינותי כי הכתוב אומר ואאלפך חכמה א"ש אולי עם האמור אתי שפיר כי האמת הוא שכ' ואאלפך חכמה האמנ' בהיות כי ההוי"ה דס"ג עם י' אותיותיה עולה ע"ג כמנין חכמה כת' הרב הגדול זלה"ה ואאלפך בינה וגם כי אהי"ה דאלפי"ן היא בבינה כנלע"ד. אדני בגי' ס"ה וכן שם י"ה בשני מלואי' דיודי"ן וההי"ן בזה האופן יו"ד ה"י יו"ד ה"ה עולים בגי' ס"ה כמספר אדנ"י תוסיף עליהם י"ה פשוט ג' הרי פ' ועם ו' אותיות י"ה אדנ"י הרי הכל בגי' פ"ו כמספר אלהים גם שם י"ה במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א עולה בגי' כ"ו כמספר שם ההוי"ה העולה כ"ו הרי כי בשם י"ה נרמזו ג' שמות יהו"ה אלהי"ם אדנ"י גם ג' מלויי שם י"ה ביודי"ן יו"ד ה"י ובאלפין ובההי"ן עולי' בגי' צ"א כמספ' אמן (א"ש וכמספר הוי"ה ואדנ"י) אלהים במלוי יודי"ן הוא ש' בזה האופן אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ואם תסיר ממנו אלהי' פשוט שהוא פ"י נשאר המלוי לבדו בגי' רו"ח וסודו ורוח אלהים מרחפת אהיה בההי"ן עולה קנ"א והוי"ה בההי"ן עולה ב"ן ושניה' יחד בגי' בא"ר או אב"ר אלהים דיודי"ן עולה ש' והוי"ה דיודי"ן עולה ע"ב ושניה' יחד בגי' שב"ע אחורים הפשוטי' של ההוי"ה עולים ע"ב ואחורי' הפשוטי' של שם אלהים עולים ר' ושניה' יחד הם בגי' רע"ב וער"ב אהיה במלוי יודי"ן עולה קס"א אהי"ה במלוי אלפי"ן עולה קמ"ג הרי ש"ד עוד הוי"ה במלוי ההי"ן עולה ב"ן הרי שנ"ו עוד הוי"ה פשוטה כ"ו עוד אהיה פשוט כ"א סך הכל בגי' ת"ג וזהו סוד התגין אהי"ה דיודי"ן אהי"ה דאלפי"ן אהי"ה פשוט הוי"ה דההי"ן הוי"ה פשוטה סך הכל ת"ג:
6
ז׳אל ג' פעמי' בגי' מג"ן ועם ששה אותיותיהם והכולל הרי ק' וסוד ג' פעמים א"ל הנז' הם א"ל שד"י א"ל הוי"ה א"ל אדנ"י גם עשר שמות אלהים יש בהם חמשי' אותיות ואלהים פשוט ומלוי ומלוי המלוי יש בהם נ' אותיות אחרות הרי הם גם כן ק'.
7
ח׳אהיה דיודין קס"א ודההי"ן קנ"א ודאלפי"ן קמ"ג ושלשת' תנ"ה וד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וארבעת' בגי' רל"ב והכל יחד בגי' תרפ"ז אהיה בגי' כ"א ועם ד' אותיותיו הם בגי' כ"ה וזש"ה כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכ' גם מילוי המילוי של ההי"ה דההי"ן הם כ"ה אותיו' אדני אלהי' בגי' קנ"א ושרש' הוא אהי"ה דההי"ן שגם הוא בגי' קנ"א אדני במילוי מילוי כזה אל"ף למ"ד פ"א דל"ת למ"ד ת"ו נו"ן וא"ו נו"ן יו"ד וא"ו דל"ת יש בו ד"ל אותיות ואם אות תי"ו תתמלא ביו"ד יהיו ל"ה אותיו' ואם תוסיף ד' אותיו' הפשוט וי"ב אותיו' של המלוי יהיו הכל נ"א אותיו' וזהו סוד ועתה יגדל נא כח ה' וי' של יגדל רבתי כי כשתוסיף י' בתי"ו יגדל שם ה' ויהיה נ"א אותיות וזהו יגדל נא אלהים פשוט ה' אותיות ומלא י"ג אותיות ומלוי המלוי כזה אל"ף למ"ד פ"א למ"ד מ"ם דל"ת ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת מ"ם מ"ם הם ד"ל אותיות והנה ה' וי"ג ול"ד הכל יחד בגי' ב"ן וזהו סוד ויראו בני האלהי' ואם נסיר א' מן וא"ו שבו ישארו ל"ג אותיו' ואם הההי"ן שבו תמלא בההי"ן ולא באלפי"ן יהיו ל"ב אותיות במלוי מלויו אהיה פשוט הוא בגי' א"ך ואם תמנה אותו כזה א"פ א' ה"פ ה' וכו' בגי' קנ"א כמנין מקו"ה וזהו סוד א"ך מעין ובור מקוה מים אלהים פשוט בגי' פ"ו ומלוי בגי' פ"ו ולכן כל מלוי הוא דין ולכן כ"ח אותיות שיש במלוי המלוי של הוי"ה הם דין ולכן י"פ כ"ח הם בגי' פ"ר שהם חמשה גבורות מנצפ"ך:
8
ט׳אלהים פשוט האחורי' שלו ר' ועם ט"ו אותיותיו בגי' אחו"ר ואחו"ר ב"פ ת"ל והם אחורי ז"א ונוק' גם הצנ"ע לכת בגי' אחור גה א"ת הוא ב' אחורי' דאלהי' עם הכולל וסודו ת"א הרצי' גם הוי"ה פשוטה כ"ו ועם ע"ב ק"ל שלה הם רכ"ח ועם ב' אלה"י העולי' עק"ב ועם הכולל הכל יחד בגי' א"ת:
9
י׳אלהים דיודי"ן ש' ואחוריי' דאלהי' פשוטי' ר' ואלהי' פשוט פ"ו וה' אותיו' אלהי' סך הכל תקצ"א וסודו עתיק"י משד"י עם הכולל אהיה יהוה אהיה בגי' חיי"ם ובינ"ה עם הכולל חיים אדני במלואו תרע"א ומלוי לבדו בגי' רו"ת והוא סוד כללות כל הדיני' שהם שכ"ה דיני' ופ"ר כמספר מנצפ"ך ס"ה רו"ת עם הכולל אהיה דההי"ן עם הכולל קנ"ב כמספר בנימ"ן אהיה פשוט י"ס בגי' רד"ו כמנין גלות מצרי' וי' הויו"ת פשוטו' בגי' ס"ר וסודו וירא ה' כי ס"ר לראו' ושניה' יחד בגי' ע"ת ועם ד' אותיות שם הוי"ה הרי דעת א"ש נלע"ד דעת של הזכר ז"א גם ע"ב ק"ל ע"ב קד"ם וב"ן וד' אותיותיו הם דעת של הנקבה דז"א: (בדפו"י ע"ד)
10
י״אאהיה דיודי"ן ודאלפי"ן ודההי"ן המלוי' א"ש ועם שלשה כוללים שלהם בלבד בגי' שצ"ב גם ארבעה הויו"ת של ג' אהי"ה הנז' הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בגי' רל"ב וכולם ביחד שצ"ה כמנין משנ"ה והו' עולים תרכ"ד וסודו דרכ"ת בים סוסיך סוד משנ' תורה.
11
י״באדני בגי' ס"ה הוי"ה דאלפי"ן בגי' מ"ה והם זו"נ ושניה' יחד בגי' ק"י וכנגדם חי יוסף הצדיק ק"י שנים בעבור כי הוא רומז ליסוד הנקרא כל האחוז בשמים ובארץ:.
12
י״גאדני י"פ הוא בגי' תר"ן וסודו ותרן לשון אלם ועם הכולל בגי' נארת ברית עבדך שהיא בחי' היסוד שבה הכולל ה' חסדי' וה"ג וכול' בבחי' שמות אדנות וזהו נארת ברית עבדך גם ששה הויו"ת בגי' יוס"ף
13
י״דאלהים במלואו ג"פ עם ג"פ א"ל עולה אלף (אמר שמואל כך מצאתי ואולי הענין הוא כך כי אלהי' דיודי"ן בגי' ש' וג"פ ש' עולה תת"ק וג"פ א"ל בגי צ"ג וששה אותיות א"ל א"ל א"ל והכולל ס"ה אלף כנלע"ד).
14
ט״ואלהים דיודי"ן ש' ואחורי' פשוטי' ר' וה' אותיותיו הכל בגי' שר"ה
15
ט״זאלהים פשוט ה' אותיות ומלא י"ג אותיו' ומלוי מלויו ל"ד אותיו' ס"ה בגי' ד"ל וסודו כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ר"ת אלהי' וסך אותיו' יחד"ל אמת הם ז' הויו"ת דס"ג וגם ששה הויו"ת דס"ג בגי' חשמ"ל אדני והוי"ה משולבי' כזה יאהדונה"י י"פ בגי' תתקי"א עם הכולל וכנגד' חיי שת בן אדה"ר כי סודו ביסוד הכולל י' שמות הנז'
16
י״זאדני פשוט ס"ה ול"ה אותיו' מלוי מלויו הרי ק' גם הוי"ה דס"ג ומלואה ל"ז בגי' ק'.
17
י״חאהיה דיודי"ן קס"א תסיר אהי"ה עצמו ישאר המלוי ק"ם וכן ההוי"ה דע"ב דיודי"ן ע"ב תסיר הכ"ו עצמו של ההוי"ה פשוטה ישא' מ"ו נמצאו ב' המלואי' הנז' כמספר מקו' גם באופן אחר המ"ו כנז' וק"ם הוא י' הויו"ת בפשוט' ובמלוא' יש בהם י"ד אותיות י"פ י"ד הוא ק"ם ומ"ו הרי מקו"ם. אמר שמואל גם ההוי"ה עולה בגי' מקום באופן הזה י"פ י' ה"פ ה' ו' פעמים ו' ה' פעמים ה' סך הכל כמספר מקום
18
י״טאהיה דההי"ן יש בו כ"ז אותיות תסיר ממנו ד' אותיות הפשוט ישארו בו כ"ג והם סוד סנהדרי קטנה שהם כ"ג.
19
כ׳אלף יש בה ב' ציורי' והם צור' יו"ד כזה א וצור' יו"י כזהא ושניה' בגי' מ"ו כמספר הוי"ה דמ"ה דאלפין עם הכולל לרמוז כי הי' סוד מילוי אלפין ולכן שרשה הוא משני ציורי אות האלף כנז'.
20
כ״אאלהים אותיותיו הם י"ה מלא י"ה הם המוחין דקטנות דז"א ומלא הם הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן עם מספר כ"ו של ד' אותיותיו הפשוטו'
21