שער ההקדמות, דרושים בענין הדעת א׳Sha'ar HaHakdamot, Daat 1
א׳דרוש יקר הערך בענין הדעת
1
ב׳אמר חיים ויטאל (עיין בספר נהר שלום קט"ו כל דרוש זה) הנני מחבר דרוש יקר הערך בענין הדעת וזולת זה הדרוש אין שום ידיעה שרשית בעניני הי"ס ואכתוב מה שנלע"ד בו מכל אשר עיינתי בספר הזה: דע כי אעפ"י שהוזכר תמיד היותם י"ס אינם רק ה"ס וכל ספירה הוא פרצוף א' וכולל י' מדות והם א"א ואו"א וזו"ן וזה פרטם כי ספי' הכתר כוללת י' מדות ונק' א"א. וספי' חכמה כוללת י' מדות ונק' אבא וספי' בינה כוללת י' מדות ונק' אימא. וספי' הדעת דחסדים כוללת י' מדות ונק' ז"א אך כשנאצל לא היו בו רק ו' מדות חג"ת נה"י שבדעת והם הם החג"ת נה"י הנק' אצלינו מכלל הי"ס אבל אינם רק מדות ולא ספי' כמו הג' ספי' ראשונות וספי' הדעת דגבו' כוללת י' מדות ונק' נוק' דז"א. אך כשנאצלה לא היו בה רק מדה א' לבד הי' והיא מלכות שבדעת הנז' והיא היא המלכות הנק' אצלינו מכלל הי"ס אבל אינה רק מדה א' ולא ספי'. ואלו הה' פרצו' נרמזו בשם ההוי"ה בקוצו של יו"ד ובד' אותיותיה ולפי שהכתר אינו מכלל הי"ס והושם ספי' הדעת במקומו לכן נרמז בקוץ היו"ד ולא באות ממש ונמצא כי עיקר הפרצופים הם ד' או"א וזו"ן והם ד' אותיות ההוי"ה והם נכללות בג"ס בלבד שהם חב"ד ודעת כלול מתרין עיטרין וזה הוא סוד פסוק ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו ונמצא כי כל העולמות אינם רק ג' בחי' חב"ד והסבה היא כי שרש הכל הוא החסד והדין והרחמים ולפי שהרחמים מכריע ביניהם צריך שימצאו בו ב' בחינותיהם והם חו"ג תרין דעות ואלו עצמם הם ג' בחי' כהן לוי ישראל והם נר"ן והנה כל פרצוף מאלו הד' כלול מי' מדות אשר כל הי' אינם רק ספי' א' כנז' גם נודע כי כל פרצוף היותר זך מתלבש תוך התחתון:
2
ג׳ונתחיל מן הראשון הנה ספירת הכתר היא נשמת האצילות ונחלק לשלשה מוחין חכמה בינה דעת שהם נשמ' ורוח ונפש שלשה חלקי הנשמה כיצד עתיק ונוקביה חכמה ובינה והם נשמה ורוח. ואריך ונוקבי' הם ז"א ונוק' שבכתר ונקראי' דעת ונפש ושלשת שלשה חלקי הנשמה אחר כך ספירת חכמה ובינה הם רוח דאצילות ונחלקים לשלשה מוחין חב"ד שהם נר"ן שלשה חלקי הרוח כיצד או"א חו"ב והם נשמה ורוח והדעת שהוא זו"ן שבהם הם ישראל סבא ותבונ' ונקראים נפש ושלשתם ג' חלקי הרוח. אח"כ ספי' הדעת היא נפש דאצילות ונחלק לג' מוחין חב"ד שהם נר"ן ג' חלקי הנפש כיצד זו"ן חו"ב והם נשמה ורוח והדעת של הדעת שהוא זו"ן שבהם הם יעקב ולאה ונק' נפש ושלשתם ג' חלקי הנפש וכל הבחי' הנז' כלולים מי' ומתלבשים זב"ז ונמצא כפי זה כי הדעת בכל מקום הוא ז"א שבבחי' ההיא וא"כ כמו שז"א היה בו בתחלה קטנות שהם ו"ק ואח"כ נתוספו בו ג' ראשונות כן ב' הבחי' יש בדעת דעת עליון כח"ב שבו דבוק תחת או"א ודעת תחתון שהם ו"ק הם למטה בז"א בקטנותו:
3
ד׳ונבאר עתה כ"ז בפרטות פרצוף אחד שהוא ז"א וממנו תקיש בכללות כל הפרצופין יחד דע כי ז"א הוא פרצוף א' כולל עצמות וכלים והכלים שבו הם נכללים בג' כי הכבד למטה וכולל י' מדות שהם כל האיברים ומתלבש ע"י הוורידים שבו בכל הגוף והלב גבוה ממנו וכולל י' מדות ומתלבש תוך בחי' הכבד ע"י הדפקים שבו ומתפשט בכל הגוף והמוח גבוה מכלם וכולל עשר מדות מתלבשי' תוך בחי' הלב ע"י הגידי' המתפשטי' ממנו ומתפשט בכל הגוף ועד"ז ממש נחלק העצמות בג' נר"ן מתלבשים זב"ז ומתפשטים בכל הגוף לכן הכבד משכן הנפש והלב משכן הרוח והמוח משכן הנשמה והנה בהיות ז"א בזמן העיבור ג' כלילן בג' אין לו רק נפש ובזמן היניק' שנתפשטו ו"ק יש לו גם רוח ובזמן הגדלות יש לו גם נשמה כי גדלו בו ג' ראשינות שבו ונשלם לי' מדות ונבאר עתה ענין הגדלות הנק' מוחין והטעם הוא כי המוחין הם כלים של הנשמ' וכמו שהנשמ' נחלקת בנר"ן שבה כן המוחין נחלקים בג' והם חב"ד שבו ונודע כי כל מוח מאלו כלול מי' מדות ומתלבשים זב"ז בכל גוף ז"א כיצד מוח חכמה תוך מוח בינה ומוח בינה בתוך הדעת וא"כ אעפ"י שהדעת הוא ז"א שבג' חלקי הנשמה הנה כלול מי' אלא שהוא כדמיון הז"א שיש לו תחלה ו"ק ואח"כ ג' ראשונות כן מוח הדעת יש לו ו"ק ונק' דעת תחתון כי הוא נשמה לו"ק ז"א ודעת עליון והוא ג' ראשונו' שבו שהם חב"ד שבדעת אלו עומדים למעלה תחת ב' מוחין חו"ב דז"א וכאשר נגדל הז"א ויש לו ג' ראשונות ונמצא סמוך ראשו תחת או"א (בדפו"י ע"ד) ממש לוקח דעת העליון העומד שם ג"כ. עוד דע כי כמו שז"א הוא בן א' שנולד מזווג או"א כן הוא הדעת נולד ע"י זווג חו"ב ב' מוחין דז"א וכמו שנולדה נוק' דז"א עמו כן עיטרא דגבורה שבדעת נולדה עם החסדים שבדעת מזווג חו"ב וב' העיטרין נולדים תאומים כדמיון זו"ן ואח"כ ננסרים ומתפרשן ואז דעת החסד נשאר בז"א ודעת הגבו' ניתנו לנוק' הארותיו בתחלה שלא ע"י זווג לבנין פרצופה ואח"כ בעת הזיוג נותן לה הגבו' עצמם ועכ"ז נשארים בו שרשיהם כדי שלא יהי' גם הוא דעתו קלה והנה כיון שהדעת התחתון הוא בחי' ז"א שבדע' נמצא כי הדעת עליון שהוא חב"ד שבדעת שהם או"א של דעת תחתון יתלבשו בתוכו ונמצא כי בו"ק ז"א מתלבש דעת תחתון ולפנים ממנו יתלבשו ו"ק הדעת העליון ויהיו נשמה אליו כדרך או"א אשר מתלבשי' ו"ק שלהם בלבד תוך ז"א: כלל העולה כי בחי' הדעת של זמן הגדלו' דז"א הוא בחי' חלק הנפש של הנשמה ונק' בחי' ז"א של הנשמה ונחלק לב' בחי' חב"ד שבו נקראים דעת עליון והם או"א ודעת שבדע' וז' תחתונות שבו נק' דעת תחתון שהוא ז"א שבדעת ובהיות ז"א גדול מתלבש דעת תחתון בו"ק וו"ק שבדעת העליון מתפשטים תוך דעת התחתון וג' ראשונות שבדעת העליון נשארין מגולים למעלה בראש ז"א וו"ק תרין מוחין חו"ב דז"א מתלבשים בתוכם ועד"ז יהי' בבחי' ג' מוחין דיניקה וג' מוחין של עיבור בהיות הז"א קטן כי הדעת שבהם הוא חלק הנפש של הרוח או חלק הנפש של הנפש ומזה תקיש לבחי' הדעת של כללות עולם האצי' כלו ביחד באופן כי לעול' הדעת הוא בחי' ז"א ברא דאו"א בכ"מ שהוא וכנז' איך ג' מוחין חב"ד הם נר"ן והנה כמו שנת' כי מוח הג' הנק' דעת כלול מי' מדות ויש בו ב' בחי' דעת כן כל מוח מהב' אחרים הנק' חכמה או בינה כלול מי' ויש בו דעת כלול מב' בחי' ונמצא כי כשמזדווגת איזו מדה מי' מדות שיש בפרטות איזה פרצוף עם חבירתה כגון מוח חכמה דז"א עם מוח בינה שבו מזדווג ע"י בחי' הדעת שבו עצמו ר"ל ע"י היסוד שבסוף הדעת התחתון שבמוח החכמה אלא שלהיותם בחי' מוחין אין אנו מזכירין שם יסוד שהוא בחי' ו"ק תחתונות וכשמזדווג הז"א עם לאה שהם פרצופין נבדלים ונפרדים אז מזדווגים בחי' ג' המוחין שלו ע"י הדעת שהוא המוח הג' כלו וגם בזה יהיה פירושו ע"י היסוד שבדעת העליון שבמוח הג' הנק' דעת אך אינו נקרא בשם יסוד להיותו בחי' מוחין דז"א וכשמזדווג ז"א עם רחל אז הזווג ההוא ע"י יסוד תחתון דז"א אשר בו מתלבש נשמתו שהוא יסוד הדעת התחתון ועד"ז למעלה באו"א כי כשמזדווג אבא עם אימא הוא ע"י היסוד העליון שבו אשר בסוף דעת דאבא עצמו הנק' דעת עליון ובהזדווגם יחד בבחי' ו"ק הנקראים ישראל סבא ותבונה אז הוא ע"י היסוד התחתון שהוא יסוד הדעת תחתון ולהיות או"א בחי' מוחין של כללות האצי' לכן אין נזכר היות זווגם ע"י היסוד שבהם אלא שם דעת אפי' בזווג ו"ק שהם ישראל סבא ותבונה משא"כ בז"א שזווגו העליון הוא ע"י הדעת שבו והתחתון ע"י יסוד ממש שבו כנז' ונמצא כי כשאנו אומרים שמזדווגים או"א ע"י הדעת הוא ע"י הדעת שבו שבפרצוף אבא עצמו ולא ע"י הדעת אשר תחת או"א שהוא בחי' ג"ר דגדלות דז"א כנז"ל כי זה נק' בן שלה' ואינו יסוד שבהם עצמם בפרצופם ואמנם עולה הוא תוך דעת עצמו דאבא להיותו שם בחי' מיין דכורין כנודע אבל הזווג עצמו לעולם אינו אלא היסוד והדעת (נ"א או הדעת) הנכנסים בנקודת ציון יסוד הנקבה ועי"כ הוא החבור והזווג וכן בהזדווג ב' מוחין חו"ב דז"א זע"ז הוא ע"י הדעת או היסוד שבמוח החכמה לא ע"י הדעת שהוא המוח הג' כי זה הוא בן שלהם ולא יסוד או דעת מכלל פרצופיהם ומבשרנו נתזה אלוה כי אין זווג איש עם אשתו ע"י הבנים שלהם כ"א ע"י היסוד של עצמם. והנה גם בענין המוחין דז"א יש חילוק א' וצריך לבארו והוא כי נודע שיש לז"א ב' בחי' מוחין ג' מצד אבא וכלם נק' מוח א' חכמה דז"א וג' אחרים מצד אימא וכלם נק' מוח א' בינה דז"א. והנה אלו החכמה עם הבינה בהזדווגם יחד הוא ע"י המוח הג' דאבא הנק' דעת דמוחין מצד אבא כי הדעת הזה הוא מן כללות י' מדות שבג' מוחין אלו ואמנם כשמזדווגים ב' בחי' חו"ב פרטיות ששניהם מצד מוח חכמה הכוללם אינו אלא ע"י הדעת הפרטי שבחכמה הפרטיות שבג' מוחין דאבא ולא ע"י מוח הג' ממוחין דאבא הנק' דעת בפ"ע בן שלהם כנז"ל והנה הם דעת א' מצד אבא מוח הג' שבג' מוחין ההם והוא כולל ה' חסדים וה"ג ודעת ב' מוח הג' שבג' המוחין שמצד אימא וגם הוא כולל חו"ג וכל דעת מאלו נחלק לב' בחי' דעת עליון ודעת תחתון כנז"ל וכפי זה צריך להודיע ענין א' כי ברוב המקומות שתמצא בספר הזו' ובספרינו זה ענין ג' מוחין דז"א אין הכונה אלא על כללות כלם ר"ל כי כשמזכיר חכמה דז"א ר"ל כללות ג' מוחותיו דמצד אבא כי כלם נק' חכמה סתם דז"א והיא נשמה לנשמה שבו וכשמזכיר בינה דז"א ר"ל כללות ג' מוחותיו (בדפו"י נ"ד ע"א) שמצד אימא והם נשמה שבו וכפי זה יצא לנו טוב טעם למה אין אנו מונים את הדעת לספי' בפני עצמה מכלל הי"ס דז"א והוא כי כפי האמת אין בו רק ב' מוחין מוח חכמה דמצד אבא הנכלל מג' מוחין פרטיים חב"ד שבו ומוח בינה דמצד אי' הנחלק לג' מוחין פרטיים חב"ד שבה ואמנם בחי' מוח ג' דעת כלול מג' מוחין אחרים פרטיים אין בו כי אין למעלה בחי' פרצוף דעת זולת ב' פרצופי' של או"א כי הדעת שבז"א אינו רק מבחי' הב' דעות שיש בב' המוחין שבו מצד או"א ולא מפרצוף ג' זולת ב' פרצופי או"א באופן כי חו"ב דמצד אבא נק' חכמה שבו וחו"ב שבו דמצד אימא נק' בינה שבו ודעת דמצד אבא ודעת דמצד אימא הם דעת שבו אך כפי האמת חב"ד דאבא נק' חכמה שבו וחב"ד דאי' נק' בינה שבו אך מוח ג' בפ"ע לכשיהי' נק' בחי' דעת זולת ו' מוחין הנז' אין בו וא"כ צריך לבאר כי כמו שבפרטיות הפרצוף יש דעת בפ"ע למה לא יש בכללות י"ס עולם האצי' בחי' דעת בפ"ע והענין הוא כי פרצוף ז"א כלו הוא נק' דעת וכמו שנת' אצלינו כי כל האצי' נק' חב"ד שהם נשמה ר"ן:
4
