שער ההקדמות, הקדמות ב׳Sha'ar HaHakdamot, Introductions 2
א׳הקדמה ב' והיא זאת דע כי העשר ספירות הכלליות הכוללות כל עולם ועולם הנה הם נכללות יחד כלם בבחינת הוי"ה אחת והנה קוצו של יו"ד שיש בזאת ההוי"ה היא בספירת הכתר והיו"ד עצמה היא בחכמה וה"א ראשונה בבינה והו' בתפארת כלול משש ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אשר כללותם יחד נקראים בשם פרצוף אחד הנקרא זעיר אנפין. וה' אחרונה מלכות דזעיר אנפין כנזכר לעיל וכל זה הוא דרך כללות בהוי"ה הכוללת כל החמשה פרצופין יחד כנזכר לעיל אבל אם נחלק כל פרצוף ופרצוף בעשר ספירות פרטיות שבו. אז תהיה בפרצוף ההוא גם כן בחינת הוי"ה אחת פרטיית כוללת עשר ספירות הפרטיות ההם על דרך הכלליות והוא כי קוצו של יו"ד היא הכתר שהוא גלגלתא שבפרצוף ההוא והיו"ד עצמה היא בחכמה שהוא מוח ימין שבפרצוף ההוא והה"א ראשונה בבינה והוא מוח שמאל שבפרצוף ההוא והוא"ו הוא תפארת כולל שית ספירן והוא שש קצוות הגוף שהם תרין דרועין וגופא ותרין שוקין ואמה אשר בפרצוף ההוא והה'א אחרונה היא מלכות והיא עטרת היסוד שבפרצוף ההוא. והנה בכלל הקדמה זו צריכים אנו להודיעך ענפים אחרים המסתעפים ממנה כי כמו שבהיותינו ממשילי' ציור האורות העליוני' בתמונת אדם המתחלק לאיברים וגידים פרטיי' שוני' זה מזה כך בהיותינו ממשילים אותם בציור אותיות יתחלקו גם הם בכמה פרטים אשר זה ענינם: דע כי כל אות ואות משם ההוי"ה בכל מקום שהיא בין בכללות בין בפרטות כנזכר לעיל הנה מכל אות ואות מהם יוצא הוי"ה אחת וההפרש שבהם הוא בבחינת המלויים שבהם וזה ענינם הנה היו"ד שהיא רומזת באבא שהיא הספירה הנקראת חכמה יש בה הוי"ה אחת במלוי יודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והיא בגימטריא ע"ב והה"א ראשונה הנרמזה באימא שהיא הספירה הנקראת בינה יש בה הוי"ה אחת במלוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י והיא בגי' ס"ג. והוא"ו הנרמזת בזעיר אנפין שהם שש ספירות חסד גבור' תפארת נצח הוד יסוד יש בה הוי"ה אחת במלוי אלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא בגימטריא מ"ה והה"א אחרונה הנרמזת במלכות שהיא נוקבא דז"א יש בה הוי"ה אחת במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה והיא בגימטריא ב"ן ועל דרך זה ג"כ בפרטות כל פרצו' ופרצו' שבחמש רצופין הנזכרים אשר בכל פרצו' מהם יש הוי"ה אחת פרטיי' כנזכר יש בה הוי"ה אחת דע"ב במלוי יודי"ן בחכמה שבפרצוף ההוא והוי"ה אחת דס"ג בבינה שבפרצוף ההוא והוי"ה אחת דמ"ה בשש ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד שבפרצוף ההוא והוי"ה אחת דב"ן במלכות שבפרצוף ההוא וכמו שכל ספירה וספירה נפרטת ומתחלקת לעשר ספירות ועשר לעשר עד אין תכלית כנודע כך הוא התחלקות מלויי ההויו"ת שהם מתרבים ומתחלקים עד אין קץ כפי סדר חלוק פרטות הספירה עד אין קץ. והנה אחרי אשר הקדמנו לך כל ההקדמות האלה צריכים אנו לעורר אל המעיין הבא להתעסק בספר הזהר כי הנה ימצא בו מאמרים רבים שונים וחלוקים וסותרים זה את זה ואם לא יהיו לו ההקדמות האלו, נוחם יסתר מעיניו ואזלת יד שכלו להבינם ויבנה עליהם במות טלואות בלות בעקודים נקודים וטלואי' טלאי על גבי טלאי כאשר הוא מצוי ונמצא דבר זה אצל המתחכמים בספר הזהר בעיון שכלם האנושי וסבת טעותם הוא מפני כי לא ידעו באיזו בחינה מתעסק המאמר ההוא ולא יבחין אם הוא באדם קדמון עצמו או אם הוא באותם האורות היוצאים ממנו אם בבחי' אורות האזן ואם בבחינת אורות החוטם ואם באורות הפה הנקראי' עולם העקודים ואם באורות העין הנקראים עולם הנקודים שהוא בחינת עולם האצילות טרם שנתקן. ואם באורות המצח שהוא עולם (בדפו"י ע"ג) האצילות אחר התיקון ואם בעולם אצילות בריאה יצירה עשיה וכ"ז הוא בדרך כללות ועל דרך זה ג"כ יש להסתכל אם מתעסק המאמר ההוא בפרטות פרצוף עתיק יומין שבכל עולם מהם או אם באריך אנפין או באבא או באימא או בישראל סבא או בתבונה או בזעיר אנפין או ברחל נוקבא דזעיר אנפין או ביעקב או בלאה. עוד צריך להבחין בפרטי פרטים אם מדבר בבחינת העשר ספירות דעגולים או בבחינת עשר ספירות דיושר בצורת אדם ואם באור המקיף או אם באור הפנימי ואם בעצמות אורות העשר ספירות או אם בכלים שלהם גדולה מכולם צריך להבחין כי אופני העשר ספירות ומצבן ומעמדן ומלואם וחסרונם עצמו מספר אם בעת אשר נאצלו ונתקנו ואם קודם תקונם שהם ענין השבעה מלכי' אשר מלכו בארץ אדום הנזכרי' בשתי האדרות ואם בעת קטרוג הלבנה ואם כאשר נברא אדם הראשון ואם אחר שחטא כי אז נשתנו כל העולמות ממציאותם ואם בדור המדבר ואם בבנין בית ראשון ואם בחרבנו ואם בבנין בית שני ואם בחרבנו גדול' מכולם אם בימי החול ואם בשבתות אם בימים טובים ואם ביו' ואם בלילה ולא עוד אלא שבכל עת ובכל שעה משתנים העולמות ואין שעה זו דומה לזו ומי שיסתכל בענין מהלך הכוכבים והמזלות ושינוי מעמדן ומצבן בכל עת ורגע זה אינו דומה לזה כפי פגישת הכוכבים זה בזה בשינוי גמור אשר זהו סבת הנולדים שאין זה דומה לזה כפי הרגע שבו נולד ומזה יוכל להסתכל לעולמות העליונים שאין להם קץ ומספר וגם לשינוייהם כי הלא הם משתנים בכל עת ובכל רגע כי התחתונים הם צל העליונים ואם עיני שכל לך תדע ותשכיל ממוצא דברינו כי אין שכל האנושי יכול לעמוד בדקדוק על כל הפרטים האלה וע"ז אמר דוד המלך ע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך וכן שלמה המלך ע"ה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כמבואר אצלינו בהקדמות הספר הזה ולך נא ראה בספר התיקונין בתיקון כ"ב ד' ס"ג ע"ב במאמר קם ר' שמעון ואמר סבא סבא וכו' ולבושים דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא ולבושין דלביש ביומא חדא לא לביש ביומא תניינא וכו' וממנו יתבאר לך איך משתנה מצב ומעמד העולמות אשר הם הלבושים שבהם מתלבש האין סוף לכמה שינויים בכל עת ובכל רגע וכפי השינויי' ההם נשתנו בחינת דברי המאמרים אשר בספר הזוהר וכלם דברי אלהים חיים בלי שום מחלוקת כלל ולא פליגי וכלם נכוחים למבין אין בהם נפתל ועקש חלילה וחס גם תמצא בספר הזוהר ובתיקונין כמה מיני בחינות הויו"ת שונות זו מזו במלוייהם אם במלוי שם ע"ב ואם במלוי שם ס"ג ואם במלוי שם מ"ה ואם במלוי ב"ן וצריך שתחקור שכלך ותדע באיזו בחינה מהבחינות הנזכרים לעיל מדבר המאמר ההוא כדי שתדע באיזו בחינה מהבחינות הנזכרים לעיל רומזת אותה ההוי"ה הנזכרת שם אשר בזה תבין איך עם היות שסדר ההויו"ת הם ע"ב ואח"כ ס"ג ואח"כ מ"ה ואח"כ ב"ן עם כ"ז יש בחינת ב"ן גדולה מבחינ' ע"ב וכן כיוצא בזה ובהיותך מעיין בשכלך ובחקירתך לעמוד על כל הנזכר לעיל אז אפשר שתשיג לדעת כונת המאמר ההוא שאתה עוסק בו אם יהיה אלהים עמך אם תהיה תמים בדרכיו כי לא ימנע טוב להולכים בתמים. עוד ראיתי לעוררך על ענין אחד הלא הוא כי צריך אתה לדעת כי רוב מאמרי הזוהר וכמעט כלם אינם מתעסקי' בענין העשר ספירות דבחינת עיגולים אלא בבחינת העשר ספירות שהם ביושר כמראה אדם וענין זה כולל בכל העולמות בין בהיות דבריו בעשר ספירות דאדם קדמון או באורות היוצאים ממנו או בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה בכלליהם ובפרטיהם הכל הוא בבחינת עשר ספירות דיושר כמראה אדם והנה אם דברי אלה נוכח פניך ואל יליזו מעיניך בקראך ספר הזוהר אם תרוץ לא תכשל ויכלת עמוד ואז תלך לבטח דרכך ויהי אלהים עמך:
1
ב׳הנה בראשונה נתרץ קושיא גדולה וחזקה שנתקשו בה חכמי' גדולים ולא ירדו לסוף עומקה הלא היא, כי בהקדמת ספר הזהר בדף א' ע"ב על פסוק שאו מרום עיניכם וכו' אמרו שם כי בספיר' הכתר ובחכמה לית תמן שאלה כלל ומן בינה ואילך הנקרא' עלמא דאתי, קיימ' לשאלה אבל איהו בארח סתי' ולא אתגלייא וכיון דמטי עד מלכות הנקרא' מה מה פשפשת מה ידעת הא כלא סתים כדקדמיתא גם במאמרי' אחרים על פסוק כי שאל נא לימים ראשונים אמרו כי אין מקום שאלה ודרישה וחקירה אלא בז' ימי בראשית שהם ז' תחתונות אבל בשלשה ספי' ראשונות אין מקום חקירה כלל ובתיקונין תיקון נ"ב ד' ס"ז ע"א וזה לשונו כתר עליון דא איהו שלימו דחמשי' שערי בינה ודא איהו דלא אתיהיב למשה דעליה אתמר נתיב לא ידעו עיט ועליה אמרו רבותינו ז"ל במופלא ממך אל תדרוש ובמכוס' ממך אל תחקור אין לך עסק בנסתרות במה שהורשת התבונן ובראש תיקון זה עצמו אמר שם הנסתרות דא אינון או"א נמצא כי בשלשה ראשונות אסור לאדם לחקור ולדרוש בהם כאשר תמצא בפסק ה"ר יצחק דלטאש ז"ל בתחלת הדפסת ס' הזהר עיין שם בישוב ובתירוץ המאמר הזה וכאלה רבים ואמנם מצאנו ראינו בכל ס' הזהר ובפרט בשתי האדרות ובס' התיקונין ובס' שיר השירי' הפליא לדבר בענין שלשה ראשונו' ובהפך ממה שאמר ז"ל בהקדמתו אל ספר הזוהר שהחקיר' היא אף בספירת המלכות הנקראת מה כלומר מה פשפשת מה ידעת הא כלא סתים כדקדמית' אבל יובן ענין זה במה שיתבאר בע"ה בענין אדם קדמון לכל קדומי' ואיך כל העולמות הם ענפים מסתעפי' ממנו עד שנמצא כי עולם האצילות הוא בחי' לבוש אל שלשה אחרונות נה"י שבו הנקראי' רגליו וכבר ידעת כי עולם העשי' היא כנגד מלכות הנקראת נוקבא דז"א. אשר מקומ' באחורי ז"א בנה"י שלו בלבד נמצא כי עולם האצילות כלו הוא בחינת עולם העשי' בערך מלכות דאדם קדמון ונמצא שכל עסק ספר הזהר בעולם האצילות אפי' בשלשה ראשונות שבו איננו רק בחינת עולם העשי' בערך אדם קדמון ודי למבין כי הדברי' סתומים וחתומי' וראינו עתה להקדים קצת הקדמות כמו שייעדנו למעלה. א' צריך אתה לידע כי ענין העשר ספירות הכלליות רוצה לומר הכוללות כל עולם ועולם הנה הם נכללות יחד כלם בבחינת פרצוף אדם א' כלול מרמ"ח איברים ושס"ה גידים ובו נכללות עשר ספירות באופן זה כי ספי' הכתר היא גולגלתא וחכמה בינה דעת הם תלתא מוחין וחסד גבורה תפארת הם דרועין וגופא ונה"י הם תרין שוקין ואמה הנקראת ראש הגוי' ומלכות היא נוקבא דיליה אבל אם נרצה לפרט ולחלק אלו העשר ספירות הנזכרי' הכלליות בפרטי' רבים אינם מתחלקו' רק בבחינת ה' פרצופין בלבד וכל פרצוף מהם כלול מתרי"ג איברים וגידים כנזכר וזה סדרן כי ספירת הכתר הוא פרצו' שלם כלול מעשר ספירות פרטיות ונקרא אריך אנפין ואמנם בו נכלל בחינת פרצו' עתיק יומין ואין כאן מקו' ביאורו. וספיר' חכמ' גם הוא פרצו' שלם ונקרא אבא. והבינ' גם היא פרצ' שלם ונקראת אימא. ושש ספירות אשר מחסד עד יסוד גם הם פרצוף אחד שלם ונקראים ז"א וספירה העשירית הנקראת מלכות הנקראת נוקבא דז"א גם היא פרצו' שלם כולל עשר ספירות פרטיות שבה. ואמנם בחינת ספירת המלכות הפרטית אשר היא העשירית אשר בעשר ספירות הפרטיות שבכל פרצו' ופרצוף כנזכר הנה ענינה הוא זה כי אם היא המלכות שבפרצו' הזכר כגון אבא או ז"א הנה המלכו' שבו היא בחינת העטר' שבפי גיד האמה הנקרא יסוד בסוד וברכות לראש צדיק כנזכר בס' הזוהר בפ' ויצא ד' קס"ב ע"א וזה לשונו רבי ייסא זוטא הוה שכיח קמיה דרבי שמעון אמר ליה מאי האי דכתיב וברכות לראש צדיק לצדיק מבעי ליה וכו' אבל בחינ' המלכו' אשר בפרצו' הנקרא נקב' כגון אימא או נוקבא דז"א הנה המלכות שבה היא בחינת עטרת היסוד שבה כי היסוד עצמו הוא הרחם מקום ההריון ובחינת הבשר התפוח אשר עליו בולט מבחוץ נקרא עטרה ונקרא בדברי רבותינו ז"ל שפולי מעים כנזכר בענין סימני האיילנית ועיין שם וכל זה הוא במלכות פרטיית שבכל פרצוף ופרצוף אבל בספיר' המלכות הכללית שבכל עולם ועולם הנה גם היא פרצוף שלם כולל עשר ספירות פרטיות שבה כשאר כל הפרצופין החמש' והיא נקראת נוק' דז"א כפי בחינת כל עולם ועול':
2
ג׳ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח בגוף חלילה וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך חס ושלום אמנם לשכך את האזן לכשיוכל האדם להבין הדברי' העליוני' הרוחנים בלתי נתפסי' ונרשמי' בשכל האנושי לכן נתן רשות לדבר בבחי' ציורים ודמיונים כאשר הוא פשוט בכל ספרי הזוהר וגם בפסוקי התורה עצמ' כלם כאחד עונים ואומרי' בדבר הזה כמו שאמר הכתוב עיני ה' המה (בדפו"י ע"ב) משוטטים בכל הארץ עיני ה' אל צדיקים וישמע ה' וירח ה' וידבר ה' וכאלה רבות. וגדולה מכלם מה שאמר הכתוב ויברא אלהי' את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה וכו' ואם התורה עצמה דברה כך גם אנחנו נוכל לדבר כלשון הזה עם היות שפשוט הוא שאין שם למעלה אלא אורות דקים בתכלית הרוחניות בלתי נתפשי' שם כלל וכמו שאמר הכתוב כי לא ראיתם כל תמונה וכאלה רבות ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיל ולצייר בה הדברי' העליונים והם בחינת כתיבת צורת האותיות כי כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון וגם תמונ' זו דבר פשוט הוא כי אין למעל' לא אות ולא נקוד' וגם זה דרך משל וציור לשכך את האזן כנזכר ולכן נבאר עתה הקדמה הנזכר על דרך ציור האותיות גם כן ובבחי' ציורי' אלו אם ציור האדם ואם ציור אותיות שתיהם מוכרחי' להבין ענין האורות העליוני' כאשר תראה ספרי הזוהר בנוים עפ"י שתי בחינות הציורים האלה ובחינת ציור האותיות אעשנה כמו הקדמ' אחרת וזו היא,
3
