שער ההקדמות, הקדמות ו׳Sha'ar HaHakdamot, Introductions 6

א׳הקדמה ו' והיא זאת אחר אשר נתבאר בהקדמות הקדומו' בדרך קצרה ובדרך כלל ענין הי"ס בכ"מ שהם איך יש בהם כמה וכמה בחינו' נבאר עתה ג"כ בדרך קצרה מדריגו' העולמות אשר נבראו תוך המקום והחלל הזה כנז' לעיל שאין דבר חוצה לו מן המקו' הזה כי כל העולמות כלם הם במקום הזה ואל יעלה בדעתך שהי"ס הנק' אצלינו בס' הזוהר בשם י"ס דאצי' אל תטעה לחשוב שהם היותר ראשוני' וגבוהים מכל מה שנאצל כי כמה עולמות קדמו להם ולרוב העלמם לא שלחו בהם יד להזכיר' בס' הזוהר אלא ברמז נפלא כאשר עיניך לנוכח יביטו ג' המאמרי' בס' התקו' בענין אדם קדמון לכל קדומי' כמו שנזכיר' בע"ה לפנים בהקדמה הזאת וכאשר כתבו בס' הזוהר בפ' בראשית דף כ"ג ע"א והובא ג"כ בס' התקו' דף קל"ד ע"א תקון ע' וז"ל ת"ח כמה עילות אינון סתימין דאינון מתלבשי' ואינון מורכבים בספיראן וכו' גם מאמר אחר נכתב בפ' נח דף ס"ד ע"א והובא ג"כ בפ' פקודי דף רכ"ו ובד' רס"ט וז"ל א"ר שמעון ארימית ידי בצלותין לעילא דכד רעותא עילאה לעילא לעילא וכו' ומרזא דמחשב' עילאה ולתתא כלהו איקרון א"ס וכו' ואם תשית לבך לדייק היטב התיבות היתירות והכפולות והרמזי' הנרמזי' אל המבין באלו המאמרי' הנז' תפלא ותשתומ' בראותך כמה מדריגו' על מדרי' לאין קץ ומספ' קדמו אל הי"ס הנז' אצלינו בשם י"ס דאצי' והמעיין בחבורינו זה אם יזכה ידע ויבחין ויעמוד אל תכונתם וכמו שנכתוב בסו' ההקדמ' הזאת והנה הגאונים הסתירו' במתק לשונם וקראים בלשון צחצחות שעל גבי כתר עליון וכיוצא בשמות ובכינויים האלה:

1

ב׳והנה עם היות כי אין קצבה ומספר אל העולמות הנבראי' במקום הזה כי הם אלף אלפים ורבי רבבות עולמות עם כ"ז נבאר קצת ממה שיש בנו יכולת לבאר במקום הזה בדרך קצרה ובראשונה נתחיל לבאר פרטי אחד אשר הוא כולל וממלא את כל המקום הזה כלו הלא הוא הנק' בשם אדם קדמון לכל קדומי' כי הוא קדם לכל שאר הנמצאים כלם וממנו מתפשטים כל העולמות כלם ובו נתלי' ונאחזים וממנו יוצאים ומאירים חוצה לו כמו שיתבאר באורך בע"ה בחבורינו זה ולרוב גדולת מעלת האדם קדמון הזה ולרוב העלמו לא נתעסקו בבאורו בס' הזהר כ"א בקצת מקומות מועטים ואף גם שם בהעל' גדול עד מאד ואזכיר מקצתם הנה בס' התקונין בתקון י"ט בסופו בד' מ"א ע"ב וז"ל א"ל אי הכי אשתמוד' דאית א"ק לכל קדמון ואית אד' אחרא וכו' גם בריש תיקון ע' דקי"ט ע"א וז"ל אמון מופלא רקים וצייר ציורין בהיכל דא"ק לכל קדימין וכו'. גם בתיקון הנז' ד' קל"ב ע"ב וז"ל אשכחנ' במתני' וכו' בסתרא דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה דאיהו קדמון לכל קדומים וכו'. ועתה נבאר עניינו דע כי האורות הראשוני' אשר נאצלו תוך המקום הזה דרך קו הישר המתפשט מן הא"ס הסובב את הכל כנז' לעיל הם בחינת י' ספי' אשר חבור כללותם נק' בשם א"ק (בדפו"י ד"ח ע"א) לכל קדומים הנז' לעיל והנה י' ספי' א"ק הזה הנה הם כוללים כל הבחינות הנזכרי' לעיל בהקדמות הנזכרי' אשר אלו הם כי הנה בראשונ' נאצלו י' ספי' האלו בבחי' עגולים שהם בחי' נפש הא"ק ויש להם בחינ' י' כלים בציור י' גלגלים עגולים ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות והכל נקר' בחי' כלי ובתוך כל כלי מהם יש בתוכו עצמות אור פנימי הנקר' נפש ומתלבש ממש בתוכו ועוד יש בחינ' אור מקיף סביב לו מבחוץ וגם הוא בחינ' נפש והכל הוא בצורת עגולים והעגול החצון שבכל' אשר כל שאר העגולי' נתונים בתוכו הנה הוא דבוק וקרוב עם הא"ס והא"ס סובבו ומקיף עליו והעגול הזה החיצון מכל' הוא המעולה והגדול שבכל' כנז' לעיל והוא הנק' עגול ספי' הכתר שבא"ק ותוך העגול הזה מתעגל עגול שני הוא הנקר' עגול ספי' החכמה של א"ק וכן על ד"ז הם י' עגולים זב"ז עד העגול העשירי הפנימי שבכלם והוא הנקר' עגול ספי' המלכות של א"ק ונמצא כי אלו י' עגולים דא"ק הם מקיפים כל החלל הזה אשר בתוך הא"ס והם קרובים אליו והוא מקיף עליהם סביב האמנם באמצע אלו הי' עגולים נשאר מקום חלל ואויר פנוי לצורך שאר הנאצלים ושאר העולמות אשר גם הם בבחי' עגולים זב"ז כנזכר לעיל וכבר נתבאר שם ג"כ מציאות הויית הכלים איך נעשית על ידי הצמצום שצמצם הא"ס עצמו ועל ידי מעוט האור היה כח בכלים להתגלות ואח"כ חזר האור להתפשט בתוכם והזהר אל תטעה חליל' וחס להעלות על דעתך כי בא"ק יש בחי' כלים ממש ח"ו כי כבר נתבא' אצלינו לקמן בעולם הנקודי' איך לא נתגלו בחינ' הכלים אלא משם ואילך ואם אנו קוראים ומכנים בחי' כלים כאן בא"ק הוא בערך עצמות האור אשר בתוכם אמנם ודאי שהכלים בעצמם הם אור זך בתכלית הזכוך והדקות והזהר אל תטעה בדבר הזה והנה אחר שאלו הי' ספי' דא"ק נאצלו בבחי' עגולים שהם בחי' נפש דא"ק אח"כ יצאו ונאצלו עוד י' ספי' מבחי' רוח דא"ק בתמונת יושר בציור אדם בשעור קומה בראש וזרועות וגוף ורגלים וכיוצא והוא מתחיל להתפשט ולהמשך מן הא"ס המקיף דרך הקו הנז' משם ולמטה כליל משלשה קוים ימין ושמאל ואמצע ובהם נכללים י' ספי' דבחי' יושר שבו כנז' לעיל. והנה אע"פ שראשית הקו הזה שהוא צורת יושר דא"ק מתחיל התפשטותו מן הא"ס ובוקע ונכנס בין כל העגולים מצד גגותיהם העליונים אל תחשוב כי ג"כ הוא נמשך הקו הזה ומתפשט עד למטה עד סיום תחתית כל העגולים כלם המתעגלים תחת רגלי יושר דא"ק אמנם שיעור התפשטותו איננו רק עד התחלת קרקעית העגולי' דעתיק יומין שהוא בחי' פרצוף כתר עולם האצילות כמו שנתבאר במקומו אשר העגולים הנזכרי' דעתיק יומין הזה הם מתעגלים מתחת רגלי היושר של עתיק יומין עצמו בלבד כמו שנבאר ונצייר ציורו בסוף ההקדמה הזאת בע"ה והרי נתבאר איך א"ק העגולים והיושר שלו הם ממלאים את כל המקום החלל והאויר הפנוי הזה שבתוך הא"ס אמנם נשאר מקום פנוי בין אור המקיף של היושר שבו אל הכלים והאור הפנימי דיושר שבו ושם נתהוו ונאצלו כל שאר העולמות אשר כלם נאחזים ונתלים בו באדם קדמון הזה וממנו יצאו כנזכר לעיל:

2

ג׳ונבאר עתה דרך קצור מופלג כללות כל העולמות שנתהוו בתוך זה המקו' והאויר הפנוי אשר בין האור המקיף דיושר של אדם קדמון הזה ובין הכלים דיושר שבו כנז' הנה בהקדמות הבאי' לפנינו בע"ה יתבאר הענין באריכו' גדול כל דבר ודבר בפני עצמו ובמקומו הראוי לו ושם יתבאר איך מבחי' היושר של אדם קדמון הזה יצאו ונתגלו אורות רבים אשר כללות' הם האורות הבוקעי' ויוצאים מן האזנים שלו ולחוץ. ואח"כ יוצאים אורות החוטם ואח"כ אורות הפה הנקראי' עולם הנקודי' וכל אלו האורות הם בדרך יושר בלבד ואין בהם בחי' עגולי' כלל ואח"כ יצאו האורות העיני' של אדם קדמון הזה ואלו נקראים עולם הנקודי' ויש בהם ב' בחי' אם עגולי' ואם יושר ומקו' מצבם ומעמד' הם מן הטבור של אדם קדמון הזה ולמטה עד סיום רגליו אשר המקו' הזה נקרא בדרך כללות נה"י דאדם קדמון וזה סדרם כי תחלה יצאו הי' עגולי' של עולם הנקודין ונתעגלו סביב הכלי' של נה"י דאדם קדמון הישר והאור הפנימי שלהם מלובש בתוכם כנודע ואלו העגולים של הנקודין שהם בחינת נפש שלהם כנודע הם סובבים על הכלי' ואור פנימי דיושר דנה"י דאדם קדמון כנז' וכבר נתבאר לעיל שגם אלו העגולי' של עולם הנקודין הם כוללי' אור פנימי דנפש וכלי' דנפש ואור מקיף דנפש וכללות זה נק' עגולי' של הנקודי' ועל אלו העגולי' של הנקדי' עומד אור מקיף דבחי' יושר של אדם קדמון ועל אור המקיף דיושר דאדם קדמון סובבים הי' עגולי' של א"ק עצמו הכוללי' אור פנימי וכלי' ואור מקיף והכל בחי' נפש וזה היה בתחלה האמנם אחר שנאצלו גם הי"ס של יושר דעולם הנקודי' הנקרא' (בדפו"י ע"ב) רוח הנאצל אחר הי"ס של נפש אז היה באופן אחר כי הלבישו הי"ס דיושר דנקו' הכוללי' אור פנימי וכלים ואור מקיף דיושר על גבי הכלי' ואור הפנימי דיושר דנה"י דאדם קדמון ועל היושר של הנקו' הלבישו אח"כ אותם העגולי' של הנקודין עצמם ועליה' הקיף האור המקיף דיושר דאדם קדמון ועליה' סבבו העגולי' דאדם קדמון עצמו והנה ג"כ יתבא' לקמן בחבורינו זה בענין עולם הנקודין איך הם שבעה מלכי אדום שמלכו ומתו ואח"כ נתקנו וכאש' נתקנו נעשו מהם בחי' ד' עולמו' אבי"ע וכל עולם מהם כולל ו' פרצופים כוללי' לבד מפרצו' אחרי' פרטים שהם ענפים היוצאי' מאלו הו' פרצו' ואלו הם ע"י. א"א. או"א. ז"א נוק' דז"א. ולכן נבא' עתה בדר' קצרה אופן מצבם ומעמד' ומושבם:

3

ד׳ונתחיל לבאר מלמעל' למטה הנה הא"ס הסובב והמקיף ע"ג הי' עגולים דאדם קדמון בג' בחי' שהם אור פנימי דנפש וכלי' דנפש ואור מקיף דנפש וכלם בצורת גלגלי' עגולי' ועד"ז הוא בכל שאר העגולי' שבשאר הפרטי' ולא אצטר' להזכי' ענין זה בכל הפרטי' וי' עגולי' א"ק סובבי' על גבי אור המקיף דיושר של א"ק עצמו ואור מקיף דיושר א"ק מקיף על גבי י' עגולי' עתיק יומין וי' עגולים עתיק יומין מקיף על גבי אור המקי' דיושר דעתי' יומין עצמו ואור מקיף דיושר דעתיק יומין מקיף ע"ג י' עגולי' א"א וי' עגולים א"א סובבים ע"ג אור המקיף דיושר דא"א עצמו ואור מקי' יושר דא"א מקי' ע"ג עגולי או"א וי' עגולי או"א סובבי' על אור מקיף שלהם דיושר ואור המקיף דיושר דאו"א מקיפי' על גבי י"ע ז"א ועגולי ז"א על גבי אור מקיף דיושר שלו עצמו ואו"מ דיושר דז"א על עגולי נוק' דז"א ועגולי נוק' על אור מקיף דיושר דנוק' עצמה ואור מקיף דנוק' דז"א דאצי' מקיף על י' עגולי עולם הבריאה אשר גם היא נחלקת לו' פרצו' ע"ד הנז' והם ע"ד הנז' בעול' האצי' וי"ע עולם הבריאה דרך כללות כנז' סובב על אור המקו' דיושר דעול' הבריאה ואור מקיף דיושר דבריאה על עגולי היצי' וי' עגולי היצי' על אור מקיף דיושר דיצי' עצמה ואור מקי' דיושר דיצי' על עגולי העשי' ועגולי העשיה על אור מקיף דיושר דעשיה והנה נשלמו כל בחי' העגולי' ואורות המקיפי' של יושר שבכל העולמו' כלם מלמעלה למטה בדרך כללות. ומכאן והלאה יבואו בחי' הכלים ואור הפני' שבתוכם דבחינ' יושר שבכל העולמות כלם אשר בחי' אלו הם הפוכות מן הנז' לעיל לפי שאלו כל מה שהוא גרוע במעל' מחבירו הוא מלביש ומקיף על חבירו המעולה ממנו כנז"ל וזה סדרן. אור מקיף דיושר דעשי' מקיף על גבי כלים והאור הפני' דעשי' דיושר ולא אצטרך לכפול כ"ז בכ"מ לפי שכבר נתבאר לעיל כי האור הפני' דיושר לעולם הוא קשור ודבוק עם הכלים דיושר שלהם עצמם והוא ממש מלובש בתוכם. וכלים ואור פני' דעשיה דיושר על גבי כלים ואור פני' דיושר דיצי'. וכלים ואור פני' דיושר דיצירה ע"ג כלי' ואור פנימי דיושר דבריאה. וכלים ואו' פנימי דיושר דברי' ע"ג כלים ואור פנימי דיושר דנוק' דז"א דאצי'. וכלים ואור פנימי דיושר דנוק' דז"א דאצי' על גבי כלים ואור פנימי' דיושר דז"א. וכלים ואור פנימי דיושר דז"א ע"ג כלים ואור פנימי דיושר דאו"א וכלים ואור פנימי דיושר דאו"א ע"ג כלים ואור פנימי דיושר דא"א. וכלים ואור פנימי דיושר דא"א ע"ג כלי' ואור פנימי דיושר דע"י וכלים ואור פנימי דיושר דע"י ע"ג כלים ואור פנימי דנה"י דאדם קדמון. וכלים ואור פנימי דנה"י דאדם קדמון על אור פני' דא"ס המתלבש בתוכו דרך הקו הישר המתפשט מן הא"ס להאיר ולהחיות כל העולמות כנז"ל והרי נתבאר היטב סדר התלבשות העולמות זב"ז וזה עג"ז ונתבאר איך הא"ס מתעלה בכל העולמות והמקבל ממנו בתחלה הוא אדם קדמון ואח"כ הע"י וכו' עד שנמצא כי כלים דיושר דעולם העשי' הם היותר חיצוני' ורחוקים מן אור הא"ס הפני' בתכלית הרחוק שאין הרחק גדול ממנו ולכן הכלים דיושר דעולם העשיה הם היותר גרועים במעלה יותר מן כל העולמות כלם ושם בעולם העשי' נתהווה העולם הזה השפל החומרי בתכלית העביות והגסות שאין כמוהו ונמצא כי כדור הארץ אשר אנחנו בו הוא הנקודה האמצעית שבכל העולמות כדמיון גרעין התמר שהוא באמצע והאוכל מקיפו על צדדיו וכ"ז הוא בערכנו אנחנו יושבי תבל ושוכני ארץ אבל בערך הא"ס הסוב' על הכל כנז"ל אדרב' עולם העשי' היא הקליפה החופפת על הכל וכל מה שמתקרב אל הא"ס הסובב הוא יותר פנימי עד שנמצאו י' עגולי אדם קדמון קרוב' אל הא"ס הסובב יותר מכל שאר העולמות כלם וכן בבחי' אור הא"ס הפנימי נמצא כי עולם העשי' היא הקליפה לכל העולמות וכל מה שמתקרב אל הא"ס הפני' הוא יותר פנימי עד שנמצאו הי"ס דיושר דאדם קדמון שהם פנימיי' מכלם ומקבלים אור הפני' של הא"ס תחלת שאר כל העולמות: (בדפו"י ע"ג)

4

ה׳והנה אחר שביארנו בקצרה סדר התלבשות כל העולמות צריכים אנו לבאר עד היכן הגיע התפשטות רגלי אדם ישר שבכל עולם ועולם כאשר התחלנו לבאר ענין זה לעיל בתחלת הקדמה הזא' והנה מוכרח הוא כי הקו הישר יהיה דבק ממש עם הא"ס הסובב וממנו מתפשט ויורד ומתלבש תוך פנימיות א"ק כנז' לעיל והוא נמשך עד סיום רגלי א"ק דיושר שהוא ממש עד חצאי עגולי עתיק יומין אשר סובבים תחת רגליו של בחי' יושר ועד שם מסתיימים רגלי היושר של א"ק כי אם נאמר שרגלי א"ק הישר הם נמשכים ומתפשטים למטה בתוך עגולי עצמו עד סיומ' וסופם יהיה נמצא שהקו הנז' חוזר ומתדבק גם בקצהו התחתון עם הא"ס הסוב' בעגול תחת א"ק ותחת כל העולמו' אם היה כך א"כ נמצא שהקו הזה יקבל ג"כ שפע והארה מן הא"ס דרך שם ולא יהיה בחי' מעלה ומטה ובחי' משפיעים ומקבלי' ועלות עלולים ולכן לא נמשך רגל הקו ההוא למטה כנז' לקמן קצור הענין הוא זה כי רגלי א"ק דיושר הנה הם מתפשטים ונמשכין עד חצאים התחתונים של עגולי עתיק יומין מצד מטה באופן כי עגולי עתיק יומין הם מקיפים וסובבים מתחת רגלי א"ק הישר ואין רגליו נכנסי' בתוכם ואמנם שאר כל הרגלים דיושר כגון רגלי עתיק יומין ורגלי א"א ורגלי ז"א ורגלי נוקבא דז"א כלם נמשכים בשקול ובהשואה אחת והוא עד חצאים התחתונים של עגולי א"א מצד מטה באופן כי עגולי א"א הם מקיפים וסובבים מתחת כל הרגלים דיושר הנז' האמנם יש פרצופים אחרים שאינם גבוהים ורמי הקומה על דרך אלו הששה הנז' כגון אבא ואימא ששעור קומתם הוא מן גרון דא"א עד הטבור דא"א כמו שיתבאר במקומם ולכן אין הפרצופים האלו מגיעים עד עגולי א"א כנז' להיותם קצרי הקומה וכל אחד ואחד יתבאר במקומו בע"ה בפרטות לקמן והילך ציור כל העולמות דרך קצר:

5

ו׳והנה פעם אחרת שמעתי מפי מורי ז"ל בענין דרוש תקון א"א איך נולד וינק מתרין פירקין תתאין דרגלי עתיק יומין ושם ביארנו כי תרין פירקין תתאין דרגלי עתיק יומין הנקר' עקבים הם מתפשטים יותר למטה מן רגלי א"א והם נכנסים בגבול עול' הבריאה כנז' שם ואפשר לו' כי ענין זה היה קודם שנגמר להתקן עול' האצילות אבל אחר התקון לא הוצרכו אותם העקבים להתפשט שם ואולי שחזר עתיק יומין לאסוף רגליו למעלה כשעור רגלי א"א ולא יותר כנלע"ד וצ"ע. ועוד יש לי ס' אח' בענין עגולי א"ק ויושר שלו כי לא נתברר לי מפי מורי זלה"ה איך הם מתחברי' יחד ואמנם בענין עתיק יומין כבר נתברר לי מפי מורי ז"ל כי העשר עגולים שלו כלם נמשכים ומתפשטים משיעור גובה שלשה ראשונו' דיושר שלו עצמו בלבד ואינם מתחברים כלל עם שבעה תחתונות שבו כנזכר שם במקומו ע"ש ואולי כי כך הדבר בא"ק ולא קבלתי דבר בזה ממורי ז"ל וצריך עיון. עד כאן נמצא מן הדרוש הזה ולא נמצא יותר:

6