שער ההקדמות, מטי ולא מטי א׳Sha'ar HaHakdamot, Mati velo Mati 1
א׳דרוש בענין מטי ולא מטי
1
ב׳ולכן נבאר פה ענין זה הנקרא בסה"ז מטי ולא מטי במקומות רבים ושומרהו לכ"מ שתצטרך אליו. הנה בבא אור העליון ליכנס תוך הכלי אין כח בכלי לסבלו וכדי שלא ישתבר הכלי התחכם האור ההוא והמציא המצאה גדולה והוא כי הנה בראשונה נכנס לתוכו ותכף חוזר ומסתלק מתוכו ובכל רגע ורגע שנכנס לתוכו נותן כח בכלי ומתחזק לאט לאט על דרך מדריגות ותכף יוצא ממנו כדי שלא ישתבר וכך הוא עושה פעמים רבות כי נכנס האור תוך הכלי ויוצא ונכנס ויוצא עד שנגמר הכלי ונתחזק ואז נכנס לתוכו ונשאר שם בקבע ושעור זמן חזרת הסתלקותו מתוך הכלי אינו אלא רגע אחד וזהו סוד כי רגע באפו וכו' כי הסתלקות האור מכונה בלשון אף ואין המשך אף הזה אלא רגע אחד בלבד כדי שלא יחרב העולם אמנם זמן חזרת כניסתו אל תוך הכלי אין לו שעור זמן קצוב אלא הוא תלוי כפי מעשה התחתונים אם עולים מעשיהם למעלה לרצון יתמיד האור ההוא להחיות העולמות כלם כל צרכם ואם לאו חוזר ומסתלק וזהו אמרו חיים ברצונו כי החיים הנמשכים ממנו אל כל העולמו' בזמן כניסת האור אין לו זמן קצוב אבל הדבר תלוי ברצונו יתברך אם יעלו מעשה התחתונים עדיו לרצון אם לאו ואמנם האורות האלו (בדפו"י ט"ו) של עולם העקודים להיות כי בהם נגלה התחלת מלאכת הכלי' כנז' לעיל כי אלו היו הכלים הראשוני' שנאצלו לעולם לכן אין עדיין כח בהם להתעכב האורות בתוכם בהתמדה ולעולם אלו האורות של העקודים נכנסים ויוצאים נכנסים ויוצאים תמיד בלי הפסק ומתנועעי' ממקומ' בדמיון שלהבת הנר אשר לא ישקוט מהיותו מתנועע תמיד כנז' בס"ה בפ' פנחס בפסוק אל דומי לך וכו' בד' רי"ט ע"א מה שאין כן באורות עולם הנקודים אשר הכלים שלהם אחר התקון היו כלים גמורים ויש כח בהם לעמוד ולסבול האורות שלהם בתוכם תמיד ולכן אחר שנכנסו האורות בתוכם אחר התיקון אינם צריכים להיות בבחי' מטי ולא מטי אלא תמיד הם מושרשים וקבועים בתוכם. ולמטה נבאר ענין התמדת בחי' זו הנקראת מטי ולא מטי באורות העקודים אף אחר חזרתם שנית וע"ש: ונבאר תחלה ענין ירידתם ועשייתם ג' כלים הראשוני' כנזכר כבר נתבאר למעלה כי אור הכתר נשאר מושרש עם השרש שלו הנקרא מאציל שלו וירד אור החכמה ובו כלולים ח' אורות התחתונים ונכנסו יחד אל תוך כלי הכתר וענין זה נקרא מטי כנז' ואז אור החכמה מצא שם את הרשימו של אור הכתר הנשאר תמיד בכלי כנז' והם מכים ומבטשים זה בזה ויוצאים ע"י הכאותיהם ובטישותיהם נצוצות של אור ומאלו הנצוצות נעשים הכלי' כמו שהודעתיך למעלה. גם הודעתיך שם כי להיות אור של הכתר גדול מאור של החכמ' אבל בבחי' אחרת כיון שאיר הכתר אשר פה אינו רק בחי' רשימו מועט לבד ואור החכמה עם היותו גרוע מאור הכתר הנה הוא אור שלם בשלימותו ולכן מצד שתי בחי' אלו זה מכה בזה ומוציא ממנו נצוצות וזה מכה בזה ומוציא ממנו נצוצות ואז נעשים שני כלים אחד אל הרשימו ואחד אל אור החכמה באופן שהם הכאות כפולות ועושות שני כלים אחד לרשימו ואחד לחכמה ואז נעשה אור הרשימו בחינת זכר הנקרא כתר ואור החכמה נעשה נקבה אליו ומתלבש אור הרשימו תוך אור החכמה כעין זכר ונקב' בסוד נקבה תסובב גבר כל אחד בכלי שלו ושניה' ביחד נקראי' כלי אחד בלבד של כתר כלול מזו"ן כי אין ספי' פחותה מזו"ן ונמצא כי כלי הכתר נתעבה והוגשם ונגמר עתה לשתי סבות האחת היא כי אור העיקרי שלו שלא היה בו כח לסבלו כבר נשאר למעל' עם מאצילו והשני הוא כי אפי' אור הרשימו שנשאר בו נתלבש עתה באור החכמ' כנז' ונתמעט אורו ויש יכולת בכלי לסובלו עתה מה שאין כן בעת הסתלקו' האורות כי אז אור הרשימו היה מתלבש בכלי שלו בהתדבקות גמור ולא היה הכלי יכול להתעבות ולהתגשם לרבוי האור ההוא שבתוכו ועל ד"ז נכנס אח"כ אור הבינה בכלי החכמה וגם יש בהם שתי בחינו' הפוכות על דרך הנז' לעיל ולכן מכים זה בזה הכאות כפולות אור בינ' ואור רשימו דחכמה ויוצאות שני מיני ניצוצות ומהם נעשים שני כלים אחד לרשימו של החכמה ואחד לאור הבינה ואח"כ נתלבשו הרשימו של החכמה תוך האור של הבינה כעין זו"ן ושניהם בכלי אחד של החכמה וכן כשנכנס אור החסד בבינה אין בכלי דבינה רשימו גדול כמו שהיה בשנים הראשונים דכתר וחכמה וזה יובן עם הנז' לעיל כי אור הבינה נתרחק ממנה ג' מדריגות או קרוב להם כי אם היה ג' מדריגו' גמורו' היתה נעשת תכף כלי גמור בעת הסתלקות אורות כדוגמת ז' הכלים התחתונים אבל לא היו אלא קרוב לג' מדריגות ולכן אור הרשימו שלו קטן מאד ועתה בהכנס שם אור החסד והוא בן של הבינה כנודע וא"כ א"א שהבן שלה יהיה בעלה וא"נ להפך שיהיה אור הקטן הרשימו של הבינה זכר ואור החסד נקבה גם זה א"א ולכן הוצרך שהזו"ן שבכלי החכמה יהפכו פניהם כלפי מטה ומזדווגים יחד ונולד מביניהם אור אחד חדש ומורידים אותו למטה ונותנים אותו בכלי הבינה ע"י היות פניהם הפוכות למטה וכמו שיתבאר למטה ואז האור החד' הזה מכה באור הקטן הרשימו דבינה ושניהם מכים זה בזה ועושים ב' כלים אחד לזה ואחד לזה ואח"כ מתלבש אור החדש תוך זה הרשימו ונעשים כעין זו"ן ושניהם תוך כלי אחד דבינה בלבד ואור זה החדש נקר' יו"ד וכמו שנבאר עתה ואמנם אור החסד שנכנס בכלי הבינה כיון שהוא בן שלה כנז' לכן הוא נשאר בתוכה תמיד לעולם בבחי' מיין נוקבין שבה וזכור הקדמה זו היטב. וא"ת והרי כיון שהאור החדש הוא תולדה חדשה ואור הרשימו הוא קדמון איך יתהפך ויהיה נקבה אליו. אבל הטעם מבואר עם הנז' כי אור הרשימו הוא ממועט מאד וגם כי אור הרשימו הוא נותן בה בעת הסתלקות האורות אשר אז לא היתה כונתו להאיר אבל אור אשר בכלי החכמה הנעשה נקבה אל הרשימו שבה כנז' באה שם בעת התפשטות האורות אשר אז כוונת' להאיר ולסבה זו אפשר להיות שהבן היוצא מבין הזו"ן של חכמה יהיה זכר דאור רשימו שבבינה. עוד טעם ג' והוא כי זה האור החדש הנקר' יו"ד הנולד מתולדת זו"ן דחכמה אינו נמשך מעצמותם אמנם הם ע"י (בדפו"י ע"ב) זווגם המשיכוהו מלמעלה מן הכתר ולכן גדול כחו יותר מאור הרשימו שלבינה: ונבאר עתה ענין כללות זו"ן הנזכרי' דע כי הזו"ן אשר בכלי הכתר הם הזכר נקרא אות יו"ד והנקבה נקראת אות ה' והם כתר וחכמה זו"ן כנז' לעיל וכן על ד"ז הזו"ן שבכלי החכמה שהם חו"ב הם ב' אותיות י"ה ג"כ גם הזו"ן דכלי בינה שהם אור החדש ואור הרשימו הם שני אותיות י"ה ג"כ וכבר נתבאר כי עוד יש בחי' ג' בכלי הבינה והוא הנק' בן שהוא נק' אור החסד והו' בחי' מיין נוקבין שבבינה ושים עיניך ולבך אל דרוש הזה ובו יתבאר מה שנתבא' אצלינו בדרושי או"א ענין מאמר ס' יצירה הבן בחכמה וחכם בבינה וכו' ואיך שניהם כלולים זה בזה והבן זה מאד. עוד נחזור לבאר בחי' הזו"ן הנז' והוא כי כל בחי' מאלו הג' ספי' ראשונות נקרא' אות יו"ד במלואה כי הנה כלי הכתר נקרא ד'. והזו"ן דאורו' שבו נקראי' ב' אותיות י"ו הרי שלשתם יו"ד וכן ג' אותיות יו"ד בחכמה והם זו"ן דאורות והכלי אבל בכלי הבינה יש בו ג' יו"ד ושלשתם בחי' אורו' והם הזו"ן והבן שבהם כנז' אבל הכלי לא נרמז בו באותיות יו"ד שבו והנה שבעה ספי' תחתונות לא היה בהם בחי' זו"ן כמו שהיה בשלש' ראשונו' לפי שאלו הז' כלם זכרי' כנודע וגם כי כבר נעשו כלי' גמורי' בעת הסתלקות האורות כנז' לעיל ואמנם כך היה עניינם כי אור הגבורה נכנס בכלי החסד כי גם הוא זכר כמוהו ואור התפארת נכנס בכלי הגבורה ואור נצח בכלי התפארת ואור הוד בכלי הנצח ואור יסוד בכלי ההוד ואור המלכות בכלי היסוד והנה יש עתה דוחק אחר והוא כי אור המלכות נקבה ואיך יכנס בכלי של היסוד שהו' הזכר ועוד כי הנה עתה כלי המלכו' נשאר ריקם בלי אור ולכן הוצרך שהזו"ן דכלי הבינה יזדווגו גם הם והולידו אור החדש ונקר' אות ה' דוגמת הבינה הנקראת ה' עילאה כנודע וזו הה' נחלקה בציורה לשני אותיות ד"ו כנודע ואות ו' ירד בכלי היסוד ונעשה בחי' זכר אל אור המלכות שנכנס שם שהיא נקבה וזהו סוד מה שאמרו בס"ה על פסוק צדיק כתמר יפרח מה תמר סליק דכר ונוקבא כחדא וכו' והבן זה ואות ד' ירדה אל כלי המלכו' והרי נשלמו כל הי' ספי' דעול' העקודי' ובזה יובן מה שאמרו בס"ה והתקונים בהרבה מקומות כי המלכות נקרא' אספקלרי' דלא נהר' מגרמה כלום והוא לב' סבות האחד הוא כי האור העקרי שבה נסתלק ממנה ונשא' בכלי היסוד ולזה אמר דלית לה מגרמה ולא עוד שאפי' בחי' אור רשימו לא הניח בה כמו שהניחו שאר האורות בכלים שלהם בעת הסתלקותם כנז' לעיל ולא נשאר בה אור כלל מעצמה רק אור אחד חדש שהוא אות ד' הנז' שנמשך מזווג דכר ונוקבא שבבינה והבן היטב. טעם היות נקראת המלכות אות ד' ונקראת דלה ועניה ויובן עם הנז' לעיל. גם בזה יובן ענין התהפכות העוה"ז דעקודים איך ע"י השארות אור דכתר תוך המאציל נכנסו האורות שלא במקומם והכלים הזכרים נעשו כלים לאורות הנקבה וכלים הנקבה לאור הזכר ועם הנז' נתבאר היטב כי כבר נשאר בכל כלי וכלי בחי' רשימו של האור שלו עצמו כי הרי רשימו דכתר נשאר בחי' הזכר שבכלי הכתר אלא שהוצרך למלאת חסרונו שיכנס אור החכמ' להיות נקבה אליו וכן על ד"ז בכלי החכמ' הרשימו שבו נשאר בו בבחי' זכר ונכנס בו אור הבינה ונעשת נקבה אליו למלאת חסרונו ועל ד"ז בכלי הבינה שהיא הנקבה נשאר רשימו שבה לבחי' נקבה כמוה ממש ונכנס בה אור חדש זכר למלא חסרונה וכן בכלי היסוד יש בו בחינת זכר ג"כ אלא שנתמלא חסרונו גם בזה תבין מה שביארנו לעיל וגם יתבאר לקמן כי בעת חזרת האורות פעם ב' נכנסו ט' אורות בכלי החכמה ואם הכתר נשאר עם המאציל אינ' רק שמונה אורות לבד בכלי החכמה אבל בזה יובן עם מה שביארנו כי עם אור זה החדש הנקרא ד' שנכנס בכלי המלכות בו נשלם מספר עשר ספירות דעקודים:
2
