שער ההקדמות, מטי ולא מטי ב׳Sha'ar HaHakdamot, Mati velo Mati 2
א׳דרוש ב' בענין מטי ולא מטי
1
ב׳ונבאר עתה ענין מטי ולא מטי הנז' לעיל שאירע בחזר' האורו' פעם ב' דרך כללות ואח"כ נחזר לבארו דרך פרטות כבר נתבאר כי אור הכתר נשאר במאציל והתחיל לצאת אור החכמה ויצאו עמו כל שאר האורות אשר תחתיו כלולים בו ונכנסו בכלי הכתר וזה נקרא מטי בכתר אח"כ חזר אור החכמ' לבדו להסתל' ממנו ולהכנ' במאציל וזה נקר' לא מטי בכתר אבל שאר האורות הכלולים בו נשארו תוך הכלי ולא נסתלקו כי כלי הכתר יכול לסבלם ובעוד המשך זמן הסתלקות הזה נקרא לא מטי בכתר אור החכמה בכלי הכתר היה כלי הכתר ממשיך אל כלי החכמה פנים בפני' את הט' (עיין ע"ח ש"ז פ"ב) (בדפו"י ע"ג) אורו' התחתוני' ואז נקרא מטי בחכמ' ואחר שקבל כלי החכמ' הט' אורו' הפך פניו כלפי מטה כנגד כלי הבינה שתחתיו להאיר בו אבל עדיין אינו נותן בה האורות התחתוני' וטעם הפיכת הפנים כנז' הוא למה שביארנו לעיל כי הזו"ן אשר בכלי החכמה מזדווגים יחד ומולידי' אור חדש הנקרא יו"ד ונותנים אותו בכלי הבינה ולכן הופכים עתה פניהם למטה לתת אור החדש הזה בכלי הבינה אכן שאר האורות נשארים עדיין למעלה בכלי הבינה (אמר שמואל נלע"ד טעות סופר הוא וצריך לומר בכלי החכמה) אח"כ חוזר אור החכמה להיות מטי בכתר ואז אור הבינה לבדו אשר ירד בכלי החכמה כנז' חוזר לעלות בכלי הכתר וזה נקרא לא מטי בחכמה כי חשקה ותאותה להדבק עם אור החכמה אשר בכלי הכתר לקבל הארה ממנה וזה נעשה ע"י שחוזר' כלי החכמה להפוך פניה למעלה ואז עלה אור הבינה שבכלי החכמ' אל הכתר אבל אור הבינה הראוי לכלי הבינה לא עלה כי בינה נקראת אם הבנים ואינה נפרדת מבניה שהם שאר האורות התחתונים וצריך שתדע כלל אחד והוא כי באורו' יצדק בהם לשון התפשטו' והסתלקו' ולא יצדק בהם פנים ואחור אבל בכלים יצדק בהם לשון פנים ואחור והנה אחר שכלי החכמה הפכה פניה למעלה ונסתלק האור ממנה אז חוזרת להפוך פניה למטה ונותנת שאר האורות בכלי של הבינה ואז הוי מטי בבינה כי א"א לשום נתינת אורות זה לזה אם לא בהיותם פנים בפנים ואמנם כלי הבינה אינה הופכת פניה כלפי מטה לכלי החסד להאיר בו בלבד על דרך הנז' לעיל לפי שאין כח בכלי החסד לקבל האור פנים בפנים לפי שיש כאן אורות ז' התחתונות ועוד אור עצמה של הבינה שהוא גדול מכלם יחד ולכן נשארת כלי הבינה אחור (באחור) עם כלי החסד אבל כלי הבינה יש בה יכולת להיות פנים בפנים עם כלי החכמה כנז' לקבל האור שלה לפי שחכמה ובינה שוים הם כנודע ואם הוא מפני שיש ג"כ שם ז' אורות תחתונים אין זה נקרא תוספ' אור כי כלם בטלות ואינם נחשבות אצל אור הבינה מאומה כי היא גדולה מכלם יחד ונודע כי או"א כחדא שריין מה שאין כן הבינה עם ז' תחתונות שהם בנים שלה וטפילים אליה. אח"כ חוזר להיות לא מטי בכתר והוי מטי בחכמה כי האור של כלי החכמה שעלה בכלי הכתר כנז' לעיל חזר עתה להתפשט בכלי החכמה שהוא מקומו. ואז כבר ז' הבנים שיש בכלי הבינה הגדילו ואינם צריכים לאמם להגדיל' ואז כלי הבינה שעדיין פניה כלפי מעל' הנה האור שלה עולה בכלי החכמ' כי חושקת ומתאוה להתחבר עמה ואז נקרא לא מטי בבינה ואח"כ הופכת פניה כלפי מטה אל כלי החסד פנים בפנים עמו ונותן בו ז' אורות תחתונים ואז נקרא מטי בחסד ואח"כ הופך כלי החסד את פניו כלפי מטה עם כלי הגבורה ומאיר בו הארה בלבד ואע"פ שנתבאר למעלה כי כלי הבינה לא הפך פניה למטה בכלי החסד להאיר בו הטע' הוא כי בינה נקראת אם הבנים ויש לה תוספת ויתרון עצום עליהם ואין בהם כח לסובלה אבל השש קצוות עצמם כל אחד מהם יכול לסבול הארת חבירו פנים בפנים אף אם אינו נותן בו ממש בחינת האורו' כנז' אח"כ חוזר להיות מטי בכת' ולא מטי בחו"ב וחסד לפי שאור החו"ב שניהם לבד מסתלקי' ועולים יחד לכלי הכתר מרוב חשק' ותאות' לינק משרשם ואז יש מרחק גדול בין אורות חו"ב שעלו בכלי הכתר ובין אורות ז' הבנים הנתונים בכלי החסד כי הרי יש עתה ביניהם מרחק ב' מדריגות גמורות ואז אור החסד לבדו עלה בכלי הבינ' לינק משם והפך כלי החסד פניו למעלה והרי עתה הוי לא מטי בחו"ב וחסד ואח"כ חוזר כלי החסד להפוך פניו למטה כלפי פני הגבור' ונותן בו ו' האורות תחתונים ואח"כ כלי הגבורה הופכת פניה למט' להאיר הארה בלבד לכלי התפארת פנים בפנים אח"כ חוזר להיות לא מטי בכתר ומטי בחכמה ואז גם אור הבינה מחמת חשקה בבנה הגדול הנקרא אור החסד העומד בכלי שלה מתפשטת ויורדת בכלי שלה וזהו סוד פסוק כי חפץ חסד הוא ואין הוא אלא בינה כד"א ועבד הלוי הוא ואז הוי מטי גם בבינה ואז כבר החסד ינק ממנה ובפרט כי הו' קרוב אליה ולכן גם היא יורד לכלי שלו והוי מטי גם בחסד והוי לא מטי בגבורה כי הופכת פניה למעלה ועולה אור שלה לכלי החסד ואז כלי הגבורה חוזרת והופכת פניה למטה פב"פ עם כלי הת"ת ונותנת בו ה' אורות תחתונים והוי מטי בת"ת ואח"כ הופך כלי הת"ת פניו למטה עם כלי הנצח להאיר בו הארה בלבד אח"כ חוזר להיות מטי בכתר ולא מטי בחו"ב כי שניהם עולים בכתר לקבל הארה וגם לא מטי בחסד כי עולה בכלי הבינה מחמת חשקו מפני ההרחק הגדול אשר יש עתה בינו לבין אורות חו"ב שעלו והוי מטי בגבורה ולא מטי בת"ת כי אור הת"ת חושק לעלות בכלי הגבור' וזה ע"י שהפך פניו כלי הת"ת למעל' ואח"כ חוז' כלי הת"ת להפוך פניו כלפי כלי הנצח ונותן בו ארבע (בדפו"י ע"ד) אורו' תחתוני' והוי מטי בנצח והיפך כלי הנצ' פניו כלפי מטה להא' הארו' בלבד לכלי ההוד אח"כ חוזר להיו' לא מטי בכתר והוי מטי בחכמ' וגם מטי בבינה לסבה כי חפץ חסד הוא ואח"כ גם הוי מטי בחסד כי כבר קבל הארתו כנז' לעיל ולא מטי בגבורה כי עולה ליינק מן החסד ומטי בת"ת ולא מטי בנצח כי הופך פניו ועולה אורו בת"ת ואח"כ חוזר כלי הנצח והופך פניו עם כלי ההוד ונותן בו ג' האורות ואח"כ כלי ההוד הופך פניו למטה בכלי היסוד להאיר בו הארה בלבד אח"כ חוזר להיות מטי בכתר ולא מטי בחו"ב ובחסד ומטי בגבורה ולא מטי בת"ת ומטי בנצח ולא מטי בהוד שאז הופך פניו למעלה לעלות אורו ואח"כ חוזר והופך פניו למטה ונותן ב' האורו' בכלי היסוד ואז הוי מטי ביסוד ואח"כ הופך כלי היסוד פניו למטה להאיר הארה בלבד בכלי המלכו' אח"כ חוזר להיות לא מטי בכתר ומטי בחו"ב ובחסד ולא מטי בגבור' ומטי בת"ת ולא מטי בנצח ומטי בהוד ולא מטי ביסוד כי הופך עתה פניו למעלה ועולה אורו בכלי ההוד לקבל הארה ואח"כ הופך כלי היסוד פניו למטה ונותן במלכות אור שלה שהוא אותה אות ד' שנעשית מזווג זו"ן שבכלי הבינה כנז' לעיל והוי מטי במלכות והרי נשל' עתה התפשטות כל הי' ספי' דאורות דעולם העקודים וכ"ז ע"י בחינת התפשטות והסתלקות הנקרא מטי ולא מטי כנז' לעיל וזה הוא בחי' התפשטות הראשון של חזרת האורות דפעם שנית אשר בזמן אצילותם הראשון: וכבר נתבאר לעיל כי גם תמיד אח"כ לעולם חוזרים אורו' עולם העקודים להיותם תמיד בבחי' מטי ולא מטי והענין הוא כי אחר התפשטותם הראשון של חזרת האורות בעת אצילות' שאז היה לא מטי בכתר ומטי במלכו' כנז' ואז נשלמו להתפשט' כל האורות בעולם העקודים הנה אח"כ חוזר להיות מטי בכתר ולא מטי בחו"ב ובחסד ומטי בגבורה ולא מטי בת"ת ומטי בנצח ולא מטי בהוד ומטי ביסוד ולא מטי במלכות ואח"כ חוזר בתחלה וכן הוא תמיד חוזר חלילה לעולם ועד והדברים מבוארים ולקמן יתבאר ההפרש שיש בין מה שהיה בפעם הראשונה בהתפשטות הראשון למה שהיה משם והלאה תמיד: כלל הדברים הוא בכל האורות הנזכרים כי לעולם חשקו ותאותו של התחתון הוא לעלות אל האור העליון כאשר עומד האור העליון במקומו המשל בזה כאשר הוא מטי ביסוד והאור ירד במקומו אז הוי לא מטי במלכות כי האור שבו מסתלק אל היסוד לקבל ממנו הארה וזה ענין נוהג בכלם חוץ מן אור החסד עם הבינה שהוא להפך כי כשמטי האור בבינה אין כח בחסד לקבל משם כי יש הפרש גדול ביניהם כיתרון ערך אם עם הבנים והוי גם מטי בחסד וכאש' לא מטי האור בבינה כבר יש כח בחסד לעלות בבינה ועולה שם לפי שיש מרחק גדול רחוק שתי מדריגו' גמורות כי אור בינה עלה עד הכתר כנז' לעיל ולזה צריך גם הוא לעלות עד כלי הבינה ואז הוי ג"כ לא מטי בחסד ואין זמן שיהיו נמצאים יחד אור בינה ואור חסד בכלי הבינה זולתי באותו רגע קטן אשר אור בינה מטי ונכנס בבינה ואז עדיין אור החסד שם ונמצא עמו יחד ברגע ההוא ותכף יורד אור החסד למטה למקומו כי אין בו כח לקבל האור הגדול כנז' ועם מה שהקדמנו בכלל זה יתבאר לך היטב ההקדמ' הנודעת כי י' ספי' יש בהם ב' מדריגות והם ג' ראשונות שהם חשובו' כאחת ושבעה תחתונות מדריגה אחרת: עוד יש חלוק אח' בין הג' ראשונות עצמם בענין מטי ולא מטי והוא כי מן הראוי היה שכשהוא מטי בכתר יהיה לא מטי בחכמה ומטי בבינה כמו שהוא בסדר ז' תחתונות וכן כשהוא לא מטי בכתר יהיה מטי בחכמה ולא מטי בבינ' אבל אין הענין כך והטעם הוא לסבה הנז' כי הג' ראשונות חשובות כאחת ולכן כשהוא מטי בכתר אז הוי לא מטי בחו"ב כי שתיהם עולות שם יחד בכתר וכשלא מטי בכתר אז מטי בחכמה והיה ראוי שישאר אור בינה בחכמה ויהיה לא מטי בבינה כנז' לעיל אבל הטעם הוא כנז"ל כי חפץ חסד הוא ורוצה לירד אצלו להאיר בו ולכן הוי ג"כ מטי בבינה:
2
