שער ההקדמות, מטי ולא מטי ד׳Sha'ar HaHakdamot, Mati velo Mati 4
א׳דרוש ד' בענין מטי ולא מטי
1
ב׳ואחרי שבארנו עלית האורות שבכתר למעלה בשרשי' שלהם וזה נק' לא מטי דכתר וגם עלו אורו' דחו"ב בכלי הכתר הנק' לא מטי דחו"ב נבאר עתה אופן יניקתם וקבלת הארתם ושפעם של אורו' הכתר מלמעלה מן השרשים איך הוא הנה בעלות זו"ן שבכתר למעלה הנה אין שם מקום לעמוד ולכנס בו לפי שהאור הראשון של הכתר אשר נשאר שם תמיד למעלה תחת מלכות השרשי' הנה הו' גדול מהם לאין קץ ולכן צריך שהמלכות של השרשים תעלה למעלה עם היסוד של השרשי' אשר הוא למעלה ממנה ואז יוכללו שניהם יחד זה ע"ז היסוד והמלכו' ואז הכתר של העקו' מוצא מקום מלכות השרשים פנוי וריקם ועולה שם ואח"כ שני האורו' זו"נ דכתר דעקודים עולים (בדפו"י ע"ג) למקום שהיה שם הכתר של העקודים הראשון העיקרי ושם נכללים שניהם יחד ולהבין זה צריך שנקדים לך הקדמה אחת לבאר כל לשון ובחי' כללות הנזכר בסה"ז ובתקוני' בהרבה מקומות ובאמרם לית ספי' דלא אתכלילת מחבירתה ובאמרם שמאלא אתכלילת בימינא וימינ' בשמאלא וכיוצא בלשונית אלו: דע כי ג' בחי' יש בענין הכללות הזה. האחד הוא כאשר ב' אורות יהיו כל אחד תוך כלי שלו בפני עצמו ואח"כ יכנסו ויתכללו יחד שניהם תוך כלי אחד בלבד וזהו נקרא הכללות הב' הוא כאשר ב' האורות יהיו זו"נ כי אז יהיה כללותם באופן אחר והוא כי הארת הזכר נכלל תוך כלי הנקבה והארת הנקבה גם היא נכללת בתוך כלי הזכר כי עתה יהיו ד' אורות תוך ב' כלים וזהו סוד ענין הנהו ד' רוחין דאתכלילו כחדא ואתקריאו אהבה כנז' בפ' תרומה דף קמ"ו ע"ב ועי"ש השלישי הוא כאשר שני האורות זה זכר וזה נקבה יתפשטו ויסתלקו מן הכלים שלהם ויעלו למעלה ויוכללו שני האורות האלו יחד בהיותם בלתי כלים והוא על דרך הנז' שעלו זו"נ שבכלי הכתר למעלה ונכללו שם יחד שניה' וזכור היטב הקדמה זו להבין תמיד ענין כללות הנזכר בכ"מ מה עניינו והנה בעליית זו"נ מתוך כלי הכתר ועלו למעלה במקום שהיה שם בראשונה אור הכתר אשר תחת מלכות השרשי' כנזכר הנה בתחלה יונק הזכר מן הכתר העליון הנקר' כתר השרשים דרך אמצעות אור הכתר אשר תחת מלכות השרשי' וזה הזכר נקר' רשימו דאור דכתר כנודע יונק אור גדול מאד מכתר השרשי' וע"י כך מתעלה מעלתו על נוקביה שהוא בחי' אור עיקרי הראשון של חכמה כנודע ועתה נוקביה טפילה אליו וגרועה ממנו לפי שעתה הוא היונק ומקבל שפע ולא היא ולכן היא עתה נכללת בו כללו' אחד ומקבל' גם היא שפע מכתר עליון של השרשים ע"י הכתר שתחת מלכו' השרשי' המשפיע והממשיך שפע הנז' אל הזכר הנזכר וזו הנקבה מקבלתו ע"י בעלה שהוא הזכר הנז' לפי שהזכר הוא בחינת רשימו של הכתר והם כלם מחצב אחד אבל הנקבה היא בחי' חכמה ואין לה שייכו' עם הכתר ולכן אינה מקבלת אור הכת' אלא ע"י הזכר ואחר אשר קבלו הזו"נ שפע מן הכתר הנה צריכה הנקבה לקבל שפע ממחצבה ומקורה העליון דוגמתה והוא מן חכמת השרשי' ואז החכמה של השרשי' יורדת למטה במקום הבינה של השרשים וכל שאר הספי' שתחתיה גם הם צריכות לרדת ממקומם עד שנמצא יסוד השרשים שירד במקו' מלכות השרשי' ושם נכללים יסוד במלכות הפך מבתחלה שעלתה המלכות ונכלל' ביסוד ואז גם הכתר שתחת השרשי' אשר עלה אז במקום מלכות השרשים מוכרח הוא לירד למטה במקומו הראשון וירד שם עם הזו"נ דכתר שעלו שם כנז' והטעם הוא כי אין לו כח לעמוד עם המלכו' השרשי' יחד במקומה כי היא גדולה עליו לאין קץ אם להיות שהיא שרש והוא ענף ואם שאינו מסוג אחד כי זו מלכות וזו כתר ולכן מוכרח לירד עם הזו"נ הנזכרים. ואם תקשה א"כ גם בתחל' למה הוצרך לעלו' ממקומו וישאר גם אז למטה במקומו עם הזו"נ שעלו שם. וטעם הדבר כי בתחלה היו הם חסירי אור ולא היו יכולים לשבת עמו יחדיו אבל עתה שכבר הם קבלו הארה ממקו' שהוא עצמו מקבל והוא מן כתר השרשי' ושלשתם מקבלים ממקום ההוא לכן כבר עתה יש כח בהם לעמוד עמו שם תחת מלכות השרשים. והנה טעם היות צריכות ירידת חכמת השרשים למטה במקום הבינה כנז' היא לפי שבהיותה במקומ' למעלה קרובה עם כתר השרשים אורה מתבטל באור שלו ואינה יכולה להאיר למטה בחי' הארתה אל הנוקבא דכתר דעקודים שהיא חכמה כמוה כנז' ועוד כי הנקבה דכתר דעקודים צריכה עתה שתקבל היא בתחלה קודם אל בעלה שהוא הזכר שבכתר לפי שזה האור הוא נוקביי ולכן הוצרכה חכמת השרשי' להשפיל עצמה ולרדת מדריגה אחת כדי שתהיה קרובה אל הנקבה התחתונה מדריגה אחת יותר על שעור המדריגות שיש בין כתר השרשים אל זכר כתר דעקודים וע"י כך תקבל הנקבה קודם הזכר ועוד כי בעוד שהענפים מוכנים ומעותדים לקבל אור ושפע מן השרשים אין השרשי' נמנעים מלהשפיע בהם כ"ז שעלו הזו"נ למעלה ויצאו חוץ מן הכלים שלהם וא"כ לא תוכל חכמת השרשים להשפיע למטה כיון שהכתר משפיע למטה והנה מוכרח הוא שהנקב' תקבל שפע מן החכמה ולכן ירדה חכמת השרשים מדריגה אח' למטה ממקומה ונשאר מקומה פנוי וריקם ובעוד היות נמשך שפע הכתר למטה ויורד שם במקומה הפנוי והריקם וממלא חסרונה יש לה זמן להשפיע למטה אל הנקבה והחכמה עצמה אינה מפסדת האר' הנמשך לה מן הכתר בהתרחקה ממקומה כי הרי השפע נמשך במקומ' וממל' החלל ההוא ומשם נמשך אלי' כל צרכה והנה כאשר ירדה חכמ' השרשי' במקום בינה של השרשי' כנז' היא משפעת אורה ויורד למטה והנקב' (בדפו"י ע"ד) התחתונה מקבלתו תחלה לפי ששתיהם מסוג אחד והם בחי' חכמות זו כיוצא בזו ובעוד' מקבלת אור זה נכללים בה הזכר שבה וגם הכתר העיקרי דעקודי' אשר תחת מלכות השרשי' כנודע ומקבלים גם הם על ידה משפע ההוא והיא העיקרית בסוד אשת חיל עט"ב והם טפילי' אליה והבן הקדמה זו וזוכרה כי תצטרך אליה לכמה מקומות ואחר אשר כבר קבלו חלקם הזו"נ של כתר דעקודים מן הכתר והחכמה של השרשים די ספוקם אז כתר השרשים אוסף הארתו אליו למעלה וחכמת השרשי' עולה במקומה שלה עצמה הראשון והכתר אשר תחת מלכות השרשים הופך פניו למעלה ואחוריו למטה ואז הזו"נ דכתר דעקודים יורדים למקומם ונכנסים תוך הכלים שלהם ושניהם לבדם יחד תוך כלי הזכר לבדו כנז' והנה עתה אור השרשים לא מטי בעולם העקודים וזו"נ דכתר דעקודי' מטי בכתר העקודי' יצא לנו מכ"ז כי אור הכתר העיקרי נשאר תחת מלכות השרשים ואור החכמה הוא העיקרי בכלי כתר העקודי' כי אור הזכר הוא רשימו לבד כנז' לעיל וזהו סוד כלם בחכמ' עשית כי בחכמה זו נאצלו כל העולמות אשר למטה ממנה:
2
