שער ההקדמות, דרושי הנקודים א׳Sha'ar HaHakdamot, Nekudim 1
א׳דרוש א' בעולם הנקודים
1
ב׳כבר נתבאר לעיל בתחלת הדרוש הזה כי לא התחיל בחי' מציאות כלים רק מעולם העקודי' ואילך ולכן בעולם העקודי' אשר שם התחלת מציאותם היו י' אורות תוך כלי אחד בלבד הנק' כלי דכתר ובו כלולים כל הי' אורות ולהורות על התקשרותם נק' עקודים ואח"כ נאצל עולם הנקודים ושם נעשו י' כלים לי' אורו' וכלם הם בבחי' כתרי' שבי"ס באופן שהם י' אורות דכתרי' של הי"ס ולהם י' כלים פרטי' ושאר ט' חלקי אורות שבכל ספי' וספי' באו נכללי' תוך אורות הכתרי' שלהם שבכל ספי' וספי' ולכן נק' י' נקודות ולא נקראי' י"ס גמורות וע' היטב בתחלת דרוש זה כי שם הארכנו ענין זה והנה י' נקודות אלו נאצלו ועמדו זו ע"ג זו ואורך שיעור קומת התפשטותם הוא מה שהוא נקר' עתה עולם האצילות כי עד המקו' אשר הגיע התפשטות י' נקודות אלו הוא עתה נק' עול' האצילות ומשם ולמטה הוא עול' הבריאה יצירה עשיה:
2
ג׳ודע כי י' נקודות אלו יצאו בבחינת עצמות אורות וכלים ובחי' הכלים שלהם הם ענין השכ"ה נצוצין הנודעי' וכנז' תמיד בסה"ז הנודעי' שהם השרשים של הדין אמנם אין אלו השכ"ה נצוצים נעשים כלים אלא על הז' נקודות תחתונות כי הם ז"פ אד"ם שהם בגי' שט"ו כנודע אבל הכלים של ג' נקודות הראשונות אינם מכלל ש"ך נצוצין אלו ולהיות כי אורות אלו הי' נקודות היה אור עצום ורב מאד וגם כי נוסף עליהם אור העליון המאיר בהם ולא היה בהם כח לקבלו לכן מתו אז אותם הכלים ר"ל כי ירדו למטה במקום הנק' עתה עולם הבריאה וירידת' היא מיתתם ולא היה זה אלא בז' הכלים תחתוני' אבל ג' כלים העליונים היה יכולת בהם לקבל האורות שלהם ולא מתו ונמצא כי הז' כלים התחתונים כאשר נאצלו ויצאו מבחינת עולם העקודים הנז"ל ובצאתם משם יצאו ונחלקו לי' נקודות ובהיותם יוצאי' משם תכף היו (בדפו"י ע"ב) מתים והכלים של הז' תחתונות ירדו למטה אל עולם הבריאה הנק' כך עתה אחר התיקון והז' אורות שלהם נשארו למעלה במקומ' מגולים מבלתי כלים ולסוד זה רמזו בסה"ז פ' פקודי דרנ"ד ובאדרת נשא באמרם כהני זיקין דאכתש אומנא בפרזלא ודעכין לאלתר וכו' אבל ג' הנקודות הראשונות נשארו למעלה הם עם הכלים שלהם שלא מתו כמו הז' תחתונות: ודע כי אלו הז' כלים התחתונים שמתו וירדו בעולם הבריאה ירד עמהם בחינת כח חיות המחיה אות' בהיות' שם וכח חיות זה הוא כדמיון החיות הנק' דורמיטא אשר באדם אבל לא יותר מזה ונמצא כי לא מתו לגמרי: ונבאר עתה עולם האצי' הנעשה מבחינת עולם הנקודים הנז' אחר שנתקן וזה ענין תקונו. הנה נתבאר כי הג' כלים ראשונים עם האורות שלהם לא מתו והנה מאלו ג' הכלים של ג' נקודות הראשונים הנז' נעשה מהם חד רישא עילאה ובתוכה ג' מוחין והאי רישא אקרי באדרת האזינו ריש' דלא אתיידע כלל והיא הנק' אצלינו בשם רישא דעתיק יומין כי מג' הנקודות הראשונות של י' נקודות הנק' עולם הנקודי' הנז"ל מהם נעשת רישא דעתיק יומין דעולם האצי' ונק' רישא דלא אתיידע והג' אורות שבתוך ג' הנקודות הראשונות הנז' הם מתפשטים ומוציאים עוד עד מספר י' אורות והם י"ס דעתיק יומין ומן הז' נקודות התחתוני' נעשו ה' פרצופים אחרים שבעולם האצילות והם הנק' א"א ואו"א וז"א ונוק' והענין הוא כי בג' נקודות הראשונות לא היה בהם רק בחינת עתי' יומין לבדו אבל בז' תחתונו' יש בהם בחי' א"א ובחי' אבא ובחי' אימא ובחי' ז"א ובחי' נוקבי' הכל מעורב ונכלל יחד בכל נקודה ונקודה מן הז' נקודות הנז"ל ודע כי בז' נקודו' תחתונו' האלו יש בה' ג"כ מעורב בחי' עת"י כי בהכרח היא שבכל דבר תחתון בהכרח יש בו נכלל כח העליון המתפשט בו ולכן בחי' עת"י מעורב בהם בכלם ומתפשט בכל' ובתוכ' אבל כח התחתוני' אינו מוכרח להמצא ולהיות נכלל בעליון והענין כי האור התחתון בהיותו נכלל בעליון מתבטל ואינו עולה בשם מה שאין כן בהיות העליון נכלל בתחתון ולכן אין בג' נקודות הראשונות רק בחי' עת"י לבדו כנז' והרי כ"ז הוא בבחי' האורות וכן הוא בבחי' הכלים כי בשבעה הכלים תחתונים יש בהם בחי' כלים דעתיק ואריך ואו"א וז"א ונוקביה הכל מעורב יחד בהם:
3
ד׳ונתחיל לבאר ענין ג' הראשונות ותקונם הנה נתבאר למעלה כי הג' ראשונות לא מתו ונשארו למעלה אבל השבעה תחתונות מתו והכלי' שלהם ירדו בעולם הבריאה והאורו' שלהם עמדו למעלה במקומם מבלתי התלבש' תוך הכלים שלהם תחת ג' הראשונו' והנה כאשר בא זמן התקון התחיל מלמעלה למטה והג' נקודו' הראשונו' התחילו ליתקן ובהיותם מתפשטים למטה כדי ליעשות י' ספי' דעתיק יומין נמצא כי הג' נקודות הראשונות עצמם כבר הם במקומ' הראוי להם וכשהגדילו ונתפשטו למטה ונתוספו בהם ז' תחתונות כנז' אז היו אלו הז' התחתונות דעת"י יורדות למטה ומתפשטות במקום מצב ומעמד ז' אורות הנקודות התחתונות העומדות מבלי לבוש כנז' ודוחים אותם ממקומם ונכנסים במקומ' והרי נתבאר לך איך שעור התפשטו' קומת פרצוף דעת"י הוא מראש עולם האצילות וע"ס ובסיום קומתו נסתיים עוצם האצילות. אבל צריך שתדע כי אורות השבע' נקודות התחתונות הראשונות הנדחות ממקומם כנז' אל תחשוב שנדחו גם הם חלילה וחם למטה בעולם הבריאה כמו הכלים שלהם לפי שהירידה הוא ענין המיתה כנז' לעיל ואין מיתה אלא בכלים ולא באורות חליל' וחס אבל כאשר היו נדחים היו נדחים אל הצדדים רו"ל כי כאשר היתה מתפשט' נקודה אחת מן הז' תחתונות דעת"י למטה כנז' היתה נכנסת תוך נקודה אחת מאלו הז' נקודות תחתונות תוך פנימיותה ונשארת מלובשת בתוכה ועל ד"ז היה בכל הז' תחתונות עד שנמצא כי הז' נקודות תחתונו' דעת"י שנתוספו בסוד תוספ' כנז' נתפשטו ונתלבשו תוך הז' אורות תחתונים הנזכרי' לעיל ונמצאו ז' אורות אלו בחי' לבושים אל הז' תחתונות דעת"י והוא נעלם בתוכם והרי נתבאר בחי' י' אורות די' ספי' דעת"י איך נתפשטו למטה עד סיום עולם האצילו' וז' התחתונים שבהם נתלבשו תוך ז' אורות התחתונים הראשונים וג' הראשונים דעתיק נשארו בסוד רישא דעתיק מגולה בלי התלבשו' תוך אורות אחרים: ועתה נבאר איך נעשו הכלים של י' ספי' דעת"י דע כי ג' הכלים הראשונים שהיו בתחלה שלא מתו מהם לבדם נעשה רישא דעת"י אבל הז' כלים התחתונים שלו נעשו מבחי' הכלים של עת"י שהיתה מעורבת בז' הכלים הראשוני' שמתו וירדו לעולם הבריאה ועתה נתבררו מתוכ' ועלו למעלה בעול' האצילו' והג' כלים ראשוני' שרשם ועיקרם נעשו ג' כלים הנקראי' רישא דעת"י (בדפו"י ע"ג) ובתוכם ג' אורות כתר חו"ב דעת"י ומהארה שלהם נתפשט' למטה ונתחברה למטה עם הבחי' שנתבררה מתוך הכלים שמתו כנזכר ומהתחברותם נעשו ז' כלים אל ז' אורות תחתונות דעת"י והטעם למה עתה נתקיימו ז' הכלים האלו ולא נשברו כבתחלה הוא לפי שבתחלה היו כלים אל כל הי' אורות אבל עתה אינם כלים רק אל ג' אורות בלבד הראשונים שנתפשטו ונעשו עתה י' אורות של עת"י ולכן יש בהם כח לסובלם. ולכן צריך שנודיעך ענין מה שאמרנו לך למעלה כי הג' אורות הראשונות נתפשטו ונעשו י' אורות של עת"י וכן בכ"מ שנזכיר בו ענין בחי' התפשטות יהיה בידך הקדמה זו כי אין הכוונה לו' שנתוסף בהם עוד אור חדש עליון נמשך מן הא"ס דא"כ חזר הדבר לענין ראשון ויתרבה האורות וימותו הכלים כבראשונה אבל הענין לו' כי הג' אורות ראשונים הם עצמם לבדם נתחלקו ונעשו ג' של שלש שלש ונשלמו לסך י' אורות ובהמשך התחלקות' נתפשטו למטה עד סיום עולם האצילות וע"י כן היה עתה כח ויכולת בז' הכלים שלהם לסובלם בתוכם והרי נשלם תקון י' ספי' דעת"י אבל עתה צריך לבאר ענין הפרש אחד שיש בעת"י בבחי' האורות שבו ובבחי' הכלים שבו והוא כי הכלים כבר נתבאר עניינם איך עיקר' ושרשם של ג' הכלים הראשונים שלא מתו מהם נעשה רישא דיליה ומן הארה שלהם שנתפשטו למטה ונתחברה עם ז' בחי' שהיו לעת"י תוך ז' הכלי' הראשונים שמתו וירדו לעולם הבריאה ונתבררו עתה ועלו ונתחברו למעלה עם הארת ג' הכלי' הראשונים ומכ"ז נעשו ז' הכלים התחתוני' של עת"י אבל בג' אורות הראשונים שביארנו כי נתחלקו לי' אורו' דעת"י יש בזה מבוכה גדולה וספק גדול איך היה ענין התחלקותם וזהו סוד מה שאמרו בתחלת אדרת האזינו דר"פ ע"א דהאי רישא אקרי רישא דלא אתיידע מה דאית בההיא רישא וכו' פירוש כי בחי' הרישא עצמה שהוא הכלי כבר נודע עניינה להיותה מגולת אבל האורות שבתוכה להיותם אורות נעלמים מאד בפנימיותה לא היה מי שהשיג ידיעתם איך נתחלקו וכמה חלקים מהם נשארו למעלה בתוך ההיא רישא וכמה חלקי' ירדו למטה בז' תחתונו' דעת"י ושני ספיקות יש בזה אם נאמר שכל הג' אורות ההם נשארו למעלה גו ההיא רישא ונעשו כתר חו"ב דעת"י ואח"כ נתפשטו בז' תחתונות באופן זה כי מן נקודת אור הכתר נתפשט כל קו האמצעי דעתיק והם תפארת ויסוד דעת"י ומן נקודת החכמה נתפשט קו ימיני והם חסד ונצח ומן נקודת הבינה נתפשט קו שמאלי והם גבורה והוד ובחי' זו היא ממש על דרך מה שביארנו בענין הכלים כי שרש ג' הכלים נשאר למעלה בראש ומהארת' נתפשט' למטה בז' תחתונות וכן הענין ממש באורות כי שרש שלשתם נשאר למעלה בההוא רישא ומהם נתפשטו ג' קוים עד למטה בז' התחתונות או אם נאמר כי אין מציאות האורות כמציאות הכלים אמנם מציאות האורות היה באופן אחר כי אור הראשון הנקרא כתר הוא לבדו נשאר למעלה גו ההיא רישא דעתיק ושם נתחלקה לג' והוא כתר חו"ב שבריש' דעתיק. והאור הב' הנקרא חכמה ירד למטה ונתחלק לג' חלקי' ונעשו חג"ת דעתיק שהם ג' אמצעיות שבו. והאור הג' הנקרא בינה ירד למטה ונחלק לג' חלקים ונעשו נצח הוד יסוד דעת"י והם ג' אחרונות שבו. והטעם למה אין אנו מסופקים גם בבחי' הכלים אם גם בהם היה אופן השני הנז' לעיל והוא שהכלי הראשון לבדו ממנו נעשה רישא דעתיק כי נתחלקה לג' חלקים והכלי השני נתחלק לג' אמצעיות והכלי הג' נתחלק לג' תחתונות. והתשובה היא כי א"א להיות כלל זה לפי שכבר נתבאר אצלינו כי כל בחי' השערות שנאצלו בכל המקו' שהם בין ברישא דא"א או דז"א ונוקביה כלם נאצלו לצורך תיקון של הכלים שמתו כי לא היו יכולים לקבל האורות הגדולים ובהיות נמשך להם האורות במעברים צרים דרך נקבי צנורות השערות כבר יכולים לקבל האור ולא ימותו ועוד כי גם השערות עצמם כלם בכ"מ שהם אינם אלא בבחי' הכלים שמתו ומהם נעשה השערות בסוד הן עשו אחי איש שעיר. גם נתבאר אצלינו כי רישא דאריך הוא בחו"ג דעת"י והנה נתבאר באדרא כי גם ברישא דא"א יש שערות וא"כ א"א שהכלים דחג"ת דעת"י נעשו מן הכלי הב' העליון הנקרא חכמה שירד כאן ונתחלק לג' כלים אמצעיים כי הרי ג' הכלים הראשונים לא מתו כנז' לעיל וא"כ איך יצאו כנגדם מבחוץ שערות ברישא דא"א וא"כ מוכרח הוא שכל ג' הכלים הראשונים שלא מתו מהם נעשה רישא דעת"י וכל הז' כלים התחתונים דעתיק נעשו מן בירורי המלכו' שהם הז' כלים שמתו ונתבררו כנז' לעיל ולכן יצאו שערות בראש א"א עם היותם בחו"ג דעתיק: הכלל העולה כי הי' נקודות הראשונו' כאשר יצאו ונאצלו בבחי' אורות וכלים הנה שלש' נקודות (בדפו"י ע"ד) הראשונות הם בחי' עת"י לבדו ומן הז' נקודות תחתונות נעשו ה' פרצופין הנקראים אריך ואו"א וז"א ונוקביה וגם באלו הז' נקודות תחתונות יש בהם בחי' עת"י בין באורות ובין בכלים וכאשר מתו אלו הז' תחתונות נשברו הכלים שלהם וירדו כלם למטה בעולם הבריאה וירידתם היא מיתה שלהם וגם בחי' הכלים דעת"י המעורב בתוכם גם היא ירדה עמהם למטה בעולם הבריאה והאורות של ז' נקודות תחתונות האלו נשארו לבדם בלי כלים למעלה בעולם האצילו' ובהם מעורב בחי' האורות דעת"י המעורב בתוכם כנז' וכשנתקן עת"י אז ג' הכלים הראשוני' שלא מתו מהם נעשה רישא דעת"י בלבד ומבחינת הארתם נתחברה עם בחי' הכלים דעת"י שירדה לעולם הברי' ועתה הובררה ועלתה ומהם נעשו ז' הכלים התחתונים דעת"י ובדבר הזה אין לנו ספק כלל. אבל בענין האורות יש לנו ספק והוא כי גם באורות נודע לנו בבירור שמן הג' אורות ראשונים לבדם נעשו כל י' ספירות אורות פנימיות דעת"י ומן האורות של עתיק המעורב בז' האורות התחתוני' שנשברו כליהם כנז' מהם נעשה אור המקיף אל עול' האצילו' כמו שיתבאר והספק הוא בג' אורות הראשונים לבדם אם נאמר כי שלשתם נשארו ברישא והתפשטותם נעשו ז' אורות התחתונים דעתיק או אם נאמר כי אור הראשון נחלק לג' ראשונות ואור הב' נחלק לג' אמצעיות ואור הג' נחלק לשלש תחתונות דעת"י: ועתה נבאר ענין אור המקיף הנז' לעיל איך נעשה מבחי' אור עת"י המעור' בז' אורות התחתונים שנשברו כליהם כנז' וצריך שתדע שיש שנוי והפרש אחד בענין אור המקיף של עת"י לבדו ובין אור המקיף שבכל שאר ה' פרצופים אריך ואבא וכו' כנז' לעיל דע כי לעולם אוה"מ הוא גדול מן אוה"פ אבל בעת"י לבדו אוה"פ שבו גדול מאוה"מ שבו כי הנה אוה"פ שבו נעשה מן ג' אורות עליונים לבדם שנתפשטו לי' אורות פנימים שבו כנז' לעיל אבל אוה"מ שבו נעשה מן ז' אורות תחתוני' שבו כנזכר. ועתה נבאר ענין אוה"מ הזה ובו יתבאר בקיצור אופן התלבשות כל פרצופי עולם האצילות זב"ז איך הוא. הנה נתבאר כי עת"י נתפשט שעור קומתו עד סיום עולם האצילות ושעור קומתו ממש הוא הנקרא עולם האצילות והנה עת"י הוא כולל י' ספי' בבחי' כלים ובבחי' אורות פנימיים בלבד ואח"כ בא פרצוף של א"א כולל כלים ואורות פנימיים בלבד והלביש את ז' תחתונות של עת"י עד סופם אבל ג' ראשונות דעתיק נשארו מגולים כי רישא דא"א מלביש מן חסד וגבורה דעת"י ואח"ך או"א מלבישים על א"א מז' תחתונות שבו ולמטה ואח"ך ז"א ונוקביה מלבישים לאו"א עד שנמצא כי עת"י מתלבש בבחי' כלים ואור פנימי שלו תוך כל המלבושים הנז' כלם והוא פנימי לכלם ונוקבא דז"א חצונה לכלם וכ"ז בבחי' אור פנימי אבל בבחי' אורות מקיפים הוא להפך כי אור מקיף דנוקבא דיושר היא יותר פנימית מכל שאר אורות המקיפי' ואו"מ דעתיק הוא יותר חיצון שבכל' והענין כי אור המקיף דנוקבא דז"א הוא חופף ומקיף על נוקבא דז"א עצמה ועליו עומד ומקיף אור המקיף דז"א ועליו עומד ומקיף אור המקיף דאו"א. ועליו עומד ומקיף אור המקיף דא"א. ועליו עומד ומקיף אור המקיף דעת"י באופן כי בכלם לא יש מי שיתחברו יחד אור הפנימי עם אור המקיף אלא בנוקבא דז"א בלבד ונמצא כי בבחי' אור פנימי דנוקבא דז"א חצונה מכלם ועת"י פנימי מכלם ובבחינת אור מקיף דעת"י מקיף וחיצון לכלם והנוקבא דז"א פנימי מכל' וטע' הדבר הוא כדי שבהיות הענין כך נמצא כי עת"י מאיר לכל שאר פרצופי האצילות בתכלית ההארה כי אור פנימי שלו שהוא פנימי לכל' בוקע ויוצא לחוץ ומאיר לכלם ואור המקי' שלו מאיר ג"כ על גבי כלם ונמצאו כל הפרצופים אחרים נתונים באמצעו של הפנימי והמקיף שלו וכלם מקבלי' הארה נפלאה ממנו ועל ד"ז ג"כ יהיה א"א מאיר בשאר הפרצופי' הנתונים באמצע אור הפנימי ואור המקיף שלו ומזה תקיש לכלם:
4
