שער ההקדמות, דרושי הנקודים ב׳Sha'ar HaHakdamot, Nekudim 2
א׳דרוש ב' בעולם הנקודים בתקון א"א
1
ב׳ונבאר תיקון א"א כבר נתבאר למעלה כי באותם השבע' כלים התחתוני' שמתו היה בהם מעורב בחי' עתיק וא"א ואו"א וכו' בכל כלי שבהם וכן בענין שבעה אורותיהם שנשארו למעל' בעול' האצילות היה מעורב בהם בכל אור ואור מהם כל הבחי' הנז' וכבר נתבאר איך כבר נתבררו בל בחי' עת"י שהיו מעורבות בהם ונתקן כל פרצוף שלו והנה עתה אח"כ חזרו ונתבררו בחי' א"א אשר בתוך ז' הכלים האלו ועלו למעלה באצילות ובתיכם נתלבשו בחי' האורות של א"א אשר בשבעה האורות שנשארו למעלה ומהם נעשה פרצוף א"א ולהיות כי עתה נתקן עת"י בבחי' פרצוף והאור נמשך דרך צנורות ומעברים (בדפו"י י"ח ע"א) צרים היה יכולת באלו הכלים דא"א לקבל אורותיהם ולכן עתה עלו גם הם למעלה ונתקנו והיה יכולת בהם לקבל האור מה שאין כן בראשונ' ונמצא כי מאלו ז' בחי' שיש לא"א בז' הנקודות התחתונות שנשברו בין בבחי' אורות בין בבחי' כלים מהם נתבררו ונתחברו ונעשה פרצוף א"א כלול מי' ספי' גמורות עם שאינ' רק ז' כחות כנז' וזה אופן התחלקו' האורות ומהם יובן בחי' הכלים ג"כ הנה ז' הבחי' הנז' הם חג"ת נהי"מ כנודע והנה כל בחי' מהם מתחלקת לג' חלוקות רוצה לומר חלקים ושלישים כמבואר אצלינו בסוד חסד חסדים ג' פירקין דזרוע ימין. גבורה גבורות ג' פירקין דזרוע שמאל כנז' בסה"ז פ' ויחי והנה ב' בחי' עליונות שהם חו"ג יש בהם ששה שלישים ונתחלקו לג' חלקים שני חלקים עליונים דחסד נעשה הכתר דאריך וב' שלישים האמצעיים שהם שליש תחתון דחסד ושליש העליון דגבורה נעשת חכמת אריך וב' שלישים תחתונים דגבורה נעשה בינה דאריך. אח"כ מבחי' התפארת מב' שלישים עליונים שבו נעשה תפארת דאריך ומב' שלישים עליונים דנצח נעשה חסד דאריך ומשליש התחתון דתפארת ומשליש התחתון דנצח נתחברו ונעשה נצח דאריך וזהו סוד שמצינו שהנצח יונק מן התפא' אח"כ מב' שלישים עליונים דהוד נעשה גבורה דאריך ומשני שלישים עליונים דיסוד נעשה יסוד דאריך ומשליש התחתון דהוד ומשלי' תחתון דיסוד נתחברו ונעשה הוד דאריך וזהו סוד שמצינו כי היסוד נמשך מן מן ההוד ונטיל לשמאלא. אח"כ מבחי' השביעית {א"ש קשה לי טובא במה שאמר כי היסוד נמשך וכו' אית ליה תלת פירקין ואנן קיימ' לן שאין לו רק ב' פירקין ושמא חשיב העטר' לא' ושאר היסו' לשנ' להיותן ארוך מה שאין כן ביסוד הנקב' שאין לו רק תרין פירקין וצ"ע : הנקראת מלכו' ממנה נעשת מלכות דאריך והיא בחי' העטרה שבראש יסוד שבו ולפי שאח"כ מבחי' המלכו' נעשה פרצו' אחד שלם הנקר' מלכות לכן צריך שכל בחי' השביעית תכלל בה כלה לגמרי מה שא"כ בשאר הבחינ' שמב' שלישים שבכל בחי' ובחי' נעשה ספי' אחת שלימה כנז' אבל דע כי בב' הפרצו' הנז' שהם עת"י וא"א לא יש בהם בחי' פרצו' נוק' בפני עצמה אמנם המלכיו' שבהם הם בחי' עטרת היסוד שלהם כנז' והטעם הוא לפי שבתחל' נאצל פרצ' עתיק לבדו והוא אחד ולכן אין בו נוקב' ואח"כ עת"י האציל פרצוף אחד הנקרא א"א והיה גם הוא א' כמוהו לכן אין לו נוקב' ועתה אשר כבר נאצלו ב' פרצופים והם עתיק ואריך אז משם ואילך נאצלו ב' ביחד זו"נ והם אבא זכר מצד עתיק ואימא נקבה מצד אריך וגם הם הוציאו ב' אחרים כהם והם ז"א זכר מצד אבא ונוקביה מצד אימא והרי נתבאר שנוי אחר שיש בין שני פרצופי עתיק ואריך לשאר פרצופין ונבאר שנוי אחד שיש בין פרצוף א"א לשאר הפרצופין כלם והוא כי כל פרצוף ופרצוף יש לו ראש וגוף והראש כולל ג' מוחין בתוכו כעין סגול והם חכמ' בימין בינה בשמאל דעת באמצע תחות תרוויהו והגוף כולל ז' תחתונות אבל פרצו' א"א אינו כן כי הראש שבו אין בתוכו רק חכמה לבד אבל בינה שבו לא היה בה כח לעמוד למעלה בצד שמאל החכמה ולקבל אור עת"י הבא אליה בקרוב גדול מגולה בלי לבוש ולכן ירדה למט' בגרון דא"א ושם מושבה תדיר כי כבר שם יכולה לקבל אור העתיק המגולה כיון שהיא יותר רחוקה כלפי מטה והדע' שבו ירד יותר למט' ונתפשט בה' ספי' מחסד עד הוד שבו ואין בו בחי' דעת בפ"ע מקובץ בחלקיו כמו שיש בשאר הפרצופין ונמצא כי כח"ב דא"א אינם כעין סגולתא כבשאר הפרצופין וכו' אלא עומדות שלשתם זו למטה מזו וזו על גבי זו אבל שש קצותיו הם בדרך קוים חסד ונצח בקו ימין גבורה והוד בקו שמאל תפארת ויסוד ומלכו' בקו אמצעי והדעת שבו מתפשט מחסד עד הוד שבו כנז': ונבאר עתה אופן התלבשות עתיק יומין תוך א"א. דע כי כל בחי' עת"י שהם אורות וכלי' שבו של ז' התחתונות שבו הם מתלבשים תוך הי' אורות של א"א ואל תתמה מזה איך האורות הפנימיים של אריך שהם תוך הכלים שלהם יהיו נעשים לבושים אל הכלים המלבישים את האורות דעתיק כי הנה זה דומה אל האדם התחתון הגופניי' אשר יש בו איברים פנימים וחצוני' ובכלם יש בחי' אור נשמה פנימית המחיה אותם והנה אבר הלב או הריאה וכיוצא מאיברים הפנימיים יש בו אור וכלי והנה הם נתונים ומלובשים תוך הגוף של אדם שהוא איברים חצונים כלולי' מאורות וכלים ולא מפני זה יעלה בדעתנו לומר שהכלי של הלב או הריאה הם יותר מעולים וזכים מן האור והנשמה שבכלי' האיברים חצוניים הסובבים עליהם אבל נאמר כי בלי ספק הכלי של הלב זך יותר מאד מן הכלי של הגוף החופה עליו וכן אור נשמת הלב גדול וזך מאד מאור נשמת הגוף החופה עליו ולכן ניתן הלב בתוך הגוף וכן הדבר בעת"י ובא"א כי הם כדמיון ב' הכלים שהם זה לפנים מזה ובתוך כל כלי מהם מתפשט האור והרוחניות שראוי לו גם יהיה זה דומה (בדפו"י ע"ב) לאשה עוברה כי העובר שבתוכה יש בו גוף ונשמה ונתון תוך האש' שיש בה גוף ונשמה ולא יעלה בשום שכל לו' כי גוף העוב' הוא יותר רוחני מנשמת האשה להיותו נתון בתוכה ויותר פנימי מתוכה והדברים פשוטים: ונחזור לענין כי הנה ג' ראשונות דעתיק שהם רישא דיליה דלא אתיידע כנז' לעיל אלו נשארו למעלה מגולות לגמרי אבל הז' תחתונות דעתיק שהם גופא דיליה הם לבד' מתלבשים תוך א"א ויכול לקבל אורותיה' אבל לא מג' הראשונו' וזה אופן התלבשות' חסד דעתי' בכת' דארי' וגבור' בחכמ' ות"ת בבינה כי להיות כתר ח"ב דארי' בחי' רישא צריך כל אחד מהם להלביש ספי' אחת שלמה של עתי' ואינו מספי' להם מדות חסרות אבל גופא דאריך עם היותו כלול מז' ספי' הספיק להם נהי"מ דעתיק להתלבש בהם וזה סדרם ע"ד התחלקו' הנז"ל דא"א והוא כי כל ספי' וספי' מאותם שנים נו"ה דעתיק נחלקת לג' חלקים שהם ג' שלישים והם ג' פירקין שבכל ירך מהם כי שני שלישי' שהם שני פירקין עילאין דנצח דעתיק הם מתלבשי' פרק העליון בחסד דארי' ופרק הב' בנצח דאריך ופרק עליון דהוד דעתיק בגבורה דאריך ופרק הב' בהוד דאריך והיסוד דעתיק אין בו רק ב' פירקין והם יסוד ועטרה שבראשו והם מתלבשים יסוד דעתיק בתפארת דאריך ועטרה דעתיק ביסוד דארי' ומלכות דעתיק נתלבשה במלכות דאריך לפי שצריך להוציא { אמר שמואל הרי מפורש כי היסוד דעתיק אין בו רק שני פירקין} שלימה על דרך מה שנתבאר לעיל בענין מלכות דאריך שנעשה ממדה אחת שלימה נשארו עתה ב' פירקין והם פ' תחתון דנצח דעתיק ופרק תחתון דהוד דעתיק ואלו נתחברו יחד במלכו' דעתיק ושם נתלבשו ונעשה מהם ב' דדים אל בחי' המלכות דא"א בשתי צדדיה והם כעין דמיון שני דדי הבהמה שהם למטה ולא למעלה כמו דדי האשה ותועל' דדים אלו הוא שהם היו מניקים אז שפע אל הז' כלים שהם ז' מלכי אדום שמתו כנז"ל וירדו לעולם הבריאה ובהיות' שם הם יונקי' משני דדים אלו החיות הצריך להם בהכרח ולא יותר רק בצמצום להחיות עצמ' בלבד וזהו סוד פסוק גמולי מחלב עתיקי משדים הם שני שדי' הנזכרי' הנעשים מתרין פרקין תתאין דנצח והוד דעת"י כנז' וזהו יסוד המלך הנקר' הדד בן בדד שתמצא בו שני פעמים דד דד שהם שני דדים הנז' ואח"כ נשתנה שמו ונעשה הדר ברי"ש בסופו שהוא בחי' יסוד וכמו שיתבאר במקומו בע"ה וכבר הודעתיך למעלה כי באלו הכלים שמתו וירדו בעולם הבריאה ירד ג"כ עמהם כח חיות להחיותם בערך זמן הדורמיטא והשינה אשר באדם אבל לא מתו לגמרי כנז"ל ועוד יתבאר זה בדרושי' אחרים בעז"ה. אמר הכותב פקח עיניך איך מה שהעלים למעלה בענין מלכות של אריך שאינה רק בחי' העטרה הוצרך לגלותה עתה בענין עת"י שהזכי' בה בחי' עטרה המתלבשת ביסוד דאריך ועוד בחי' מלכות המתלבשת במלכות דאריך המניקה לשבעה מלכי אדום שירדו בבריאה וצ"ע:
2