שער ההקדמות, דרושי הנקודים ג׳Sha'ar HaHakdamot, Nekudim 3
א׳דרוש ג' בעולם הנקודים
1
ב׳ונשוב אל הדרוש הראשון שהתחלנו לכתוב בראשונ' אע"פ ששמעתיו ממורי ז"ל באחרונה וזה תשלומו. הנה כבר נתבאר למעלה איך נאצל עולם העקודים שהם אורות היוצאים מתוך הפה של א"ק ולחוץ ועתה נבאר איך נאצל עולם הנקודים שהם אורות היוצאים מן בחי' העינים של א"ק מהם ולחוץ ועיין בדרוש שקדם לזה ושם נתבאר כי בספי' המלכות של י' ספי' דעולם העקודים יש בה י' שרשים של הי' ספי' דעולם הנקודים כי על ד"ו הוא בכל עולם ועולם ועי"ש. הנה נתבאר לעיל כי ד' בחי' יש בכ"מ והם הוי"ה דמילוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ובכל בחי' מהם יש טעמים נקודות תגין אותיות והמוחין דא"ק הם בחי' הוי"ה דע"ב ומן מקום האזנים ולמטה עד סיום כל א"ק הוא בחי' הוי"ה דס"ג בלבד אבל אין זה אלא בתחלה בזמן שנאצלו המלכים הנקראי' עולם הנקודים אבל אח"ז תקונם והוא הנקרא עול' הברודי' ונקרא עולם האצילות אז נתהוו בחי' שני הויו"ת דמ"ה וב"ן ממקום העבור של זה הא"ק ולמטה עד סיום רגליו וכ"ז אינו אלא בבחי' האורו' היוצאים מתוך א"ק דרך נקבי אזניו וחוטמו ופיו וכו' כנז' לעיל אבל באורותיו הפנימי' אין לנו עסק בהם כלל: וכתב עוד במקו' אחר אבא מארי ז"ל וז"ל נלענ"ד כי אור ראש א"ק הוא ע"ב חכמה דס"ג ואור של אזן חטם פה בינה דס"ג בנפש רוח נשמה וישראל סבא ותבונה ירדו עד הרגלי' ואח"כ עלו ועמדו מחצי העבור ולמעלה והעלו מיין נוקבין לאו"א והולידו אור חדש ז"א ונוקביה וירדו מהטבור ולמטה והם מ"ה וב"ן שבס"ג בפנים וכנגד זה מבחוץ (בדפו"י ע"ג) אור שעלה ויצא מן העינים הן לישראל סבא ותבונה ואור היוצא מאור החדש דרך נקבי העור הוא לז"א ונוקביה שבחוץ והרי נתבאר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שבהויי"ת ס"ג הכוללת או אפשר כי האור שעל' למעלה מן הטבור הוא מ"ה וב"ן דס"ג ואור החדש הוא מ"ה וב"ן הכוללי' בכל פרטיהם וזה יותר נכון כי נשלמו ד' הויו"ת הכוללות כל א' מהם ע"ב ס"נ מ"ה ב"ן והאור שיצא מהעינים הוא מ"ה וב"ן דס"ג שבחוץ ואור היוצא דרך נקבי העור מהעבור ולמטה ומשאר הנקבי' הוא להוי"ת מ"ה וב"ן הכוללות וכל מ"ה וב"ן הכוללי' נקראים בחי' נקודים יען כלם טפלים אל נקודות דס"ג ועמהם יצאו נכללים בהם בתחלת יציאת' ונמצא כי עולם האצילות אינו רק מ"ה וב"ן שם הדד ומהיטבאל ובחי' ס"ג מתלבשת בתוכם ע"כ. וכבר נתבאר לעיל כי בהוי"ה דס"ג יש בהם טעמים ונקודות וכו' והנה הטעמי' נתחלקו בג' חלוקות והם באורות היוצאי' מן האזן ומן החוט' ומן הפה כנ"ל ואמנם הנקודות הם בחי' האורות היוצאי' מן העינים והענין כי הבל היוצא מן האזן הוא מועט ואינו נרגש אלא עד שישים האדם אצבעו על נקב אזנו וא' ירגיש איך ההבל אשר בתוכו ואינו יכול לצאת כבתחלה הנה הוא מתהלך תוך האזן ועושה ערבוביא ותנועה בתוך האזן והנה ההבל הזה בצאתו חוץ מנקב האזני' דאדם קדמון נעשה ממנו בחינת י"ס ואח"כ מן ההבל היוצא מנקבי החוטם שהוא יותר נרגש יצאו י"ס אחרות ואח"כ מההבל היוצא מן הפה שהוא יותר חזק ונרגש מכלם נעשו י"ס הנקראים עולם העקודים וטעם הדבר הוא כי כל מה שהאור מתרחק מלמעלה ומתפשט למטה נרגש ומתגלה יותר אל התחתונים וג' בחי' אלו הם ג' חלוקות שיש בטעמי' דהוי"ה דס"ג ואח"כ יצאו מנקבי העינים דא"ק עוד י"ס אחרו' ונקראי' עולם הנקודי' ואין בחינתם ענין הבל היוצא כמו ג' בחי' האחרי' כי אור של הנקודות קטן מן אור הטעמים אבל אעפ"כ יש קצת כח הסתכלות בעינים וכמו שאנו רואים בחוש הראות בענין בת היענה שתחמם ביציה בראיית עיניה והסתכלותה בהם ויצאו מהם האפרוחי' וזה יורה היות כח מורגש ממשיי בענין הסתכלות שבעינים ומכת הזה יצאו י"ס הנז' הנקראים עולם הנקודים וזה וסוד שמצינו בספ' התקוני' תקון ע' ענין שם ההוי"ה המצטיירת בציור נקודים עגולים כדמיון עינים בכל אות ואות בסוד פסוק וגבותם מלאות עינים והענין הוא כי כל אורות העינים הם בחי' נקודי' כנז': והנה כשנתחיל לספור ולמנות מן הוי"ת ע"ב אשר בא"ק נמצא כי הוי"ה דע"ב היא באות י' של ההוי"ה וכל בחי' אורות הוי"ה דס"ג באות ה' ראשונה וכל הוי"ת מ"ה באות ו' וכל הוי"ת ב"ן באות ה' אחרונה גם אם נצייר ד' אותיות ההוי"ה בשם ס"ג לבדו נמצא כי הטעמים דס"ג הם אות י' והנקודות דס"ג הם אות ה' ראשונה ותגין הם אות ו' והאותיות אות ה' אחרונה הרי איך נקודות דס"ג היוצאים מן העין הם בחי' אות ה' ראשונה כנז' ואם נספור ונמנה כל ג' חלוקות הטעמים כל חלוק' בפני עצמה בג' אותיות ראשונות של ההוי"ה נמצא כי העינים הם אות ה' אחרונה של ההוי"ה הרי נתבאר כי העינים יש בהם בחי' ה' ראשונה וה' אחרונה וזהו סוד פסוק אני ישינה שנדרש בס' התקונין כאלו נאמר אני שניה והוא כי החכמה היא שניה והיא אחרונה כי כבר נתבאר לעיל כי הטעמים בכתר והנקודות בחכמה והתגין בבינה והאותיות בז' תחתונות ונמצא כי העינים הם בחי' חכמה שהם הנקודות ולסבה זו נקראו חכמי הדור עיני העדה כמו שאמר הכתוב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה וכן ונעלם דבר מעיני הקהל ולהיות כי באלו הנקודים היה ענין מיתת ז' המלכים הנז' באדרא כמו שנבאר לקמן לכן כתיב והארץ היתה תהו וכו' כי כבר ביארנו כי העינים הם בחי' ה' אחרונה הנקראת ארץ והארץ הזאת היתה תהו ובהו וחשך הוא ענין בטול המלכים היוצאים ממנה הנקראים נקודים כנז' ואח"כ נזכר תחייתם ותקונם בפסוק יהי אור ויהי אור: גם זה סוד פסוק פקח עיניך וראה שוממותינו וכו' כי באורות העינים אירע בהם ענין הבטול והשממות והמיתה וכדי לבאר פסוק זה נקדי' ביאור הענין אלו הנקודים ונאמר כי הנה נודע שהנקודות מספרם ט' כנז' בס' התקונין בתקון ע' והם קמ"ץ פת"ח ציר"י סגו"ל שב"א חול"ם חירי"ק קבו"ץ שור"ק בוא"ו והם מתחלקים בבחי' ט' ספי' מכתר עד יסוד כנז' שם וכמו שביארנו בטעמים שנתחלקו לג' חלוקות עליונות ואמצעיות ותחתונות כן הנקודות מתחלקות לג' חלוקות אלו כי החול"ם הוא עליון על האות והשור"ק אמצעי וכל ז' נקודו' אחרות הם תחתוני' למטה מן האות וכמו שנבא' ענין זה למטה והנה כל ז' נקודות אחרונו' כלם הם בציור יודי"ן חוץ מב' נקודות ראשונות שהם קמ"ץ (בדפו"י ע"ד) ופתח שיש בהם ציור ב' ווי"ן ואם נספור כל היודי"ן אשר יש בז' נקודות התחתונות יהיו י"ג יודי"ן ועולים בגי' ק"ל כמנין עי"ן להורות מקום מוצאם כי מן העין יצאו כנז' ומספר הקמץ והפת"ח הם יו"ד וב' ווי"ן שמספרם כ"ב והוא רמז אל כ"ב אותיות אשר מהם נעשו הכלי' של אלו הנקודות כלם ואם תשאל איך נרמזו הכלים הגרועים שהם ענין האותיות בשתי הנקודות היותר עליונות מכלם והתשובה היא כי מאלו הב' נקודות עליונות שהם כתר וחכמה של הנקודי' נעשו הכלים אל כל הנקודות והם המציאו והולידו כלים לכל הנקודות אשר למטה מהם. עוד טעם שני והוא במה שיתבאר למטה כי הז' נקודים תחתונים הם הז' מלכים שמתו ונשברו הכלי' שלהם כי שבירתם זו היא מיתתם ונשארו אורותיהם שהם ז' הנקודות בעצמם מגולים בלתי כלים אבל ב' הנקודות ראשונות לא מתו ונשארו מתלבשים תוך הכלים שלהם ולכן נרמזו נקודותיהם בבחי' מספ' כ"ב אותיות שהם בחי' הכלים והנה הקמ"ץ הוא בכתר והכתר הוא טעמים כנודע והפתח בחכמה והחכמה היא נקודות כנודע ולכן נקראים ב' נקודות אלו באלו השמות קמ"ץ ופת"ח להורות אל מה שאמרנו לעיל והוא כי בעוד שלא נאצלו רק הטעמים של ההוי"ה דס"ג המתחלקות באזן וחוטם ופה היו האורו' ההם קמוצו' וסתומי' וכאשר נאצלו הנקודות שהם בחי' חכמה הנקראת עין ונקראת נקודת פת"ח אז היו האורות בפתיחו דעיינין ולכן נקראת פת"ח ובזה נבא עתה אל ביאור הפסו' הנז' לעיל פקח עינך וראה וכו' כי בהאציל את אורות העין שהם עולם הנקודים אז היה בפתיתו דעיינין ובהסתכלות ראיה וזהו פקח עינך וראה והנה נתבאר כי כל בחי' אלו הם בהוי"ה דס"ג ונודע כי הוי"ה דס"ג היא בספי' בינה הנקראת גבורות דמינה דיני' מתערין ולכן בטול ומיתת המלכים אלו היה באורות הוי"ה דס"ג הכולל' ולא עוד אלא שהיה אף גם בפרטות ס"ג שבס"ג כנז' לעיל כי גם הוי"ה זו דס"ג נתחלקת לטעמים נקודות תגין אותיות שהם בחי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ונמצא כי הנקודות דס"ג הם ס"ג שבס"ג והם עיקריות הוי"ה דס"ג ולכן אירע בהם בטול ומיתת המלכים וזהו סוד פסוק (עיין בשער הפסוקים בפ' זה) הכל ס"ג יחדיו נאלחו כי בבחי' הוי"ה דס"ג אירע ענין מיתה ובטול המלכים וגם לשון ס"ג עצמו מורה ע"ז מלשון נסוגו אחור שהוא מיתת המלכים והסתלקות אורותיהם מכליהם והנה גם שם עי"ן מורה על הוי"ה דס"ג על דרך מה שביארנו באזן ובחוט' ובפה והענין כי בחי' ס"ג באזן וחוטם ופה היא הוי"ה דמלוי ס"ג אבל בחי' ס"ג שבעין היא ענין ג' שמות אהי"ה שהם בגי' ס"ג ג"כ ואינה בחי' הוי"ה דס"ג עצמה וזו היא בחי' ס"ג אשר בעין והנה כל שם אהי"ה מאלו הג' לוקח כל בחי' הכ"ב אותיות הנרמזים בב' נקודות קמ"ץ ופת"ח כנז' לעיל כדי לעשות מהם כלים ע"י הסתכלות העין בהם ונמצא כי בהצטרף כ"ב אותיות עם כל שם אחד של אהי"ה יהיו ג' פעמים אהי"ה וג' פעמים כ"ב אתוון ס"ה בגי' עי"ן (נלע"ד עם הכולל) והרי נתבאר איך יש בחי' ס"ג בעין וזהו ענין הפסוק הנז"ל פקח עיניך וכו' כי ג' פעמים הוי"ה דס"ג אשר באזן וחוטם ופה הם בגי' פק"ח עם הכולל ואחריהם באו בחי' האורות מן העינים וזהו עיניך וגם במלת עיניך נרמזו ג' שמות אהי"ה הנז' כי כל שם מהם במלוי יודי"י והוא בגי' עיניך עם הכולל והענין הוא כי שם אהי"ה דיודי"ן בגי' קס"א ועיניך עם הכולל בגי' קס"א נמצא כי ס"ג הראשון נרמז במלת פקח כמו שביארנו וס"ג השני נרמז במלת עיניך אשר היה בו מיתת המלכי' ושממותם וזהו וראה שממותינו כנז"ל:
2