שער ההקדמות, דרושי אור פנימי ואור מקיף ג׳Sha'ar HaHakdamot, Ohr Penimi and Ohr Makif 3
א׳דרוש ג' בענין אור פנימי ואור מקיף כנז"ל
1
ב׳ענין או"פ ואו"מ שבכל עולם האצי' מבואר יותר בפרטות. הנה בראשונה נמשך ויצא אור גדול מן הא"ס להאיר בעול' האצי' ונתפשט בו ונחלק נב' כי חלק א' נכנס' בבחי' או"פ באצי' וחלק אחד שבו אשר לא יכול עולם האצי' לקבלו בתוכו ולהגבילו בתוכו נשאר מבחוץ אליו בבחי' או"מ ע"ד שנת' אצלינו בדרושי א"ק לכל קדומי' והאור המקיף הזה הנה הוא מקיף אל כל עולם האצי' כלו כי הנה גם ספי' הכתר דאצי' הכוללת בחי' עתיק יומין וא"א מתפשט בכל האצי' כלו כמבואר אצלינו בדרושי א"ק. גם דע כי האוה"מ הזה הוא בסוד אור ישר מתפשט מלמעלה למטה משא"כ באו"מ של בחי' אחרת שהוא בסוד אור חוזר ממטה למעלה כמו שיתבאר עתה בע"ה והענין הוא זה כי האור הא' שהיה בתחלתו או"מ הנה הוא תמיד בסוד אור ישר ממעלה למטה אמנם עוד נוסף בחי' אחרת הנק' ג"כ או"מ אשר נעשה מבחי' או"פ ואוה"מ הזה היא בסוד אור חוזר ממטה למעלה והוא כי האור הנכנס בתוך האצי' בסוד או"פ חוזר ויוצא בסוד או"מ ממטה למעל' בכל פרצוף ופרצוף שבאצי' ובכל מדריגה ומדריגה שבהם כמו שיתבאר ונתחיל מספי' הכתר דאצי' הכולל בחי' עתיק ואריך כנז' הנה האור הפנימי שנכנס בתוך ספי' הכתר דאצי' גם הוא אין יכולת וכח בכלי ספי' הכתר לסבול כל האור ההוא הפנימי שנכנס לתוכו אמנם אחר שנכנס לתוכו נשאר חלק א' ממנו בתוך פנימיותו בסוד או"פ וחלק א' ממנו אחר שירד ונתפשט ממעלה למטה מראשו ועד סוף בסוד או"פ חוזר ועולם בפנימיותו ג"כ ממטה למעלה עד ראשו ובוקע ויוצא בסוד שערו' הראש שהם בחי' צנורות חלולים שבתוכם נמשך ועולה האור הנז"ל ויוצ' דרך פיות צנורות קצוות השטרות החלולים שבראש ונמצא כי שערות הראש הם בחי' צנורות והמשכות אל האור הפנימי העולה ממטה למעלה ויוצא דרך פיות השערות ובצאתו לחוץ אז נעשה בחי' אי"מ חוזר ממטה למעלה אל הכתר הנז' ואם תשאל כיון שגם חלק אחד מאור הפנימי הזה אין כח בכלי הכתר לסבלו ועתיד לצאת בסוד או"מ למה נכנס מתחלה בסוד או"פ ויותר נכון הוא שישאר מבחוץ בבחי' מקו' כדרך שנשאר גם האור המקיף הא' הנק' אור ישר כנז'. והתשובה היא כי כונת המאציל העליון היתה שיהיו ב' אורות מקיפים א' לכל עולם האצי' כלו ביחד וזה יהיה בסוד אור ישר ואו"מ ב' אל ספי' הכתר לבדו בבחי' אור חוזר וכן עד"ז בשאר הספי' כמו שיתבאר לכן הוכרח הדבר להיות כן שבתחלה יכנס זה האור המקיף הב' גם הוא בפנימיות הכתר בסוד או"פ לפי שאם היה נשאר מתחלתו גם הוא בסוד מקיף כמו הראשון היה אורו רב ועצום והיה גם הוא מתפשט ויורד אור ישר מקי' ממעלה למטה עד סוף עולם האצי' כמו המקיף הראשון כנז' אבל עתה שנכנס בפנימיותו של הכתר ממעלה למטה ונשאר התפשטותו עומד כך ועוד חזר ועלה ונתפשט ממטה למעלה בסוד אור חוזר ג"כ והרי יש לו ב' בחי' המתפשטות הנה עי"כ נחלש ונתמעט כחו ואורו וכאשר חוזר ויורד להיות או"מ ממעלה למטה אחר צאתו מפיות השערו' של הראש אין בו עוד יכולת להתפשט עד סיום האצי' כלו רק עד שיעור (בדפו"י ע"ג) כל ספי' הכתר לבדו ולא יותר והוא כדמיון מה שבא במופת כי המים תיוצאים ממקור א' בארץ אם יהיו נגרים ויורדים במורד גדול יש בהם כח לעלות אח"כ שנית ממטה למעלה כשיעור גובה מקום המקור שבו יצאו מתחלה ממש בשוה אך לא יותר מזה וכן היה הענין הזה כי האור הזה כאשר נכנס בפנימיות הכתר שם הוא מקורו בראש הכתר וכאשר ירד עד סוף הכתר בפנימיותו וחזר ועלה ממטה למעלה אין כח בו לעלות יותר מן המקור שהוא בראשית הכתר ושם נשאר בסוד או"מ אל הכתר ממעלה למטה עד סופו בלבד משא"כ אלו לא נכנס תוך פנימיות הכתר שאז מקורו היה האין סוף עצמו והיה יכול לעלות ולידבק במקורו הא' שהוא הא"ס והיה נגדל ומתרבה כחו ועי"כ היה בו יכולת להתפשט עד למטה בסיום כל עולם האצי' כלו נמצאו עתה או"פ א' וב' או"מ המקיף הא' הוא אור ישר תמיד ממעלה למטה וגם כי הוא כולל לכל עולם האצי' והמקיף הב' היה בו בחי' אור חוזר ממטה למעלה ואח"כ מקיף ממעלה למטה ועוד כי אינינו מקיף בכללות לכל עולם האצי' רק אל הכתר דאצי' בלבד וזכור ענין זה של ב' מקיפים אלו כדי שלא תטעה במקומות אחרים אם נזכיר שכל או"מ היא בסוד אור חוזר או אם נזכיר שהוא באור ישר אח"כ מאו"פ דכתר נמשך או"פ ומקיף לאו"א כמו שנבאר והענין הוא כי כבר נת' אצלינו בדרושי א"ק כי היסוד דא"א שהוא מבחי' כתר דאצי' היא כלול מה' חסדים וה"ג שהם מבחי' אור מ"ה דאלפי"ן החדש ומבחי' אור ב"ן דההי"ן הראשון הנק' עולם הנקודים והחסדים בימין היסוד דאריך והגבו' בשמאלו כי כלם הם למעלה בגופא דא"א אלא שכללות' נתפשט עוד גם עד היסוד בו ונתקבצו שם וכאשר או"פ הזה החו"ג הנז' יוצאי' דרך פי היסוד ולחוץ מתחלקים והחסדים שבימין ניתנים אל אבא העומד בימין א"א כנודע והגבו' ניתנים אל אימא העומדת בצד שמאלו והגם שהחו"ג נכללו יחד ונתחברו ביסוד דאריך עכ"ז כיון ששרש' בתחל' בהיותם בתחלה בגופא דאריך היו נפרדים כי החסדים היו עומדי' בחסד ונצח דאריך מצד ימין והגבו' בגבורה והוד דאריך מצד שמאל לכן בצאתם מן היסוד ולחוץ חוזרים בקדמותם להפרד איש מעל אחיו אלו באבא מימין ואלו באימא מן צד שמאל ובזה תבין מה שאמרו באדר' האזינו דאו"א תרוייהו בחדא שריין וכחדא שקילין וכו' ועם כל דא אבא גניז וטמיר יתיר:
2
ג׳{א"ש אפ"ל שנמצא זה בדף ר"ץ ע"ב מהזו' וזה לשונו אבל האי אימא לא אפסיק רעו' דתרויהו לעלמין כחדא נפקין וכחדא שריין וכו' ובדף רצ"א ע"א וז"ל הני אב ואם כלילן ומתחברן דא בדא ואבא טמיר יתיר וכו' ע"כ}
3
ד׳והענין הוא כי הנה מאור אחד ליקחי' שניה' בהשואה אחת ואין חלוק ביניה' רק שזה לוקח מהימין וזה מן השמאל ובבחי' זו אמר ועם כל דא אבא טמיר וגניז יותר ועוד יתבאר באור אחד בענין זה והוא כי הנה נתבאר כי אור הימין הפנימי ניתן לאבא ונחלק לשני' חלק א' נעש' ממנו אור פנימי לאבא וחלק ממנו נעשה או"מ לאבא וגם זה הוא בחי' אור ישר כמו שיתבאר ואו"פ השמאלי ניתן לאימא וגם זה נחלק לשנים חלק אחד נכנס בה בסוד או"פ וחלק ממנו נעשה או"מ לאימא ואמנ' גם אוה"פ של אבא יוצא דרך פי היסוד בו ולחוץ נחלק לשני' חציו נעש' או"פ לאימא וחציו לאו"מ לאימא וגם בזה יובן מה שביארנו לעיל באדר' האזינו כי בערך היות או"א לוקחי' אוה"פ היוצא מיסוד דא"א נמצאי' היותם שוים ושקולי' זה לזה אבל להיות כי אימא לוקחת ג"כ או"פ היוצא מיסוד דאבא ומקבלת ממנו נמצא דאבא טמיר וגניז יתיר. וא"ת והרי אדרבא נראה שיש לאימא אורות רבים משל אבא כי אבא לוקח אור ימין דאריך בלבד ואימא לוקחת כל אור שמאל דאריך ועוד לוקחת קצת אור ימין דאריך שנכנס באבא ויצא דרך פי היסוד דאב' כנז' והענין יובן עם מה שנת' אצלינו כי לעול' נכלל השמאל בימין ונמצא כי מה שאבא לוקח אור הימין דאריך ממילא משמע שגם לוקח בחי' אור השמאל הנכלל בימין אלא שלהיותו טפל אליו איננו עולה בשם והכל נקרא אור הימין מה שאין כן באימא שאינה לוקחת רק אור השמאל לבדו ומה שלוקחת מן אור הימני הוא התמצית והשארי' היוצא מן יסוד דאבא ואינו אור גדול ולא עוד אלא שכיון שאור זה נכנס בתוך אבא מוכרח הוא שהוא מעורב עם אור אבא עצמו ונמצא כי אין אור זה נקרא עתה אור הימין דא"א אלא אור דאבא ונמצאת היא מקבלת מאבא עצמו ובבחי' זו גרועה היא ממנו הרי נתבאר כי לכתר דאצילות יש אור אחד פנימי וב' אורות מקיפי' האחד הוא אור ישר כולל כל האצילות כלו והשני הוא אור חוזר מקיף אליו לבדו בפרטות כנז"ל ולאבא יש לו אור אחד פנימי וג' אורות מקיפי' האחד הוא בחי' המקיף באור ישר של הכתר הכולל לכל האצילו' והב' בחי' המקיף ישר ג"כ שנעש' מבחי' אה"פ של הכתר כנז' והג' הוא בחי' או"מ בסוד אור חוזר בסוד אור היוצא דרך שערות ראשו ע"ד הנז' בא"א וזה הג' איננו מקיף רק אליו לבדו אבל הב' איננו מקיף אל הכתר רק אליו לבדו בפרטו' וגם נמשך (בדפו"י ע"ד) ע"ס האצילו' ולאימא יש שני או"פ האחד הוא הנמשך אליה מאוד פנימי דא"א והב' הנמשך אליה מאו"פ דאבא ויש לה ד' אורות מקיפים הא' הוא המקיף הישר של הכתר דאצילות הכולל כל האצי'. הב' בחי' או"מ ישר ג"כ שנעשה מאה"פ של הכתר. והג' הוא או"מ בסוד אור חוזר היוצא דרך שערות הראש. והד' הוא או"מ ישר ג"כ שנעשה לה מאה"פ של או"א כנז' והנה ב' האורות המקיפי' שהם הב' וה"ד כל אחד אינו מקיף אל הכתר רק לאימא לבדה ונמשך עוד למטה ע"ם כל האצילו'אבל האור הג' החוזר איננו מקיף לכתר ולא לשאר האצילות רק לאימ' לבדה בפרטות ואח"כ מן הא"פ היוצא דרך פי היסוד דאימא יוצא אור אל זו"ן הכוללים ז' תחתונות דאצילו' כנודע והאור הזה נחלק לשני' חלק א' נעשה או"פ דז' תחתונו' הנז' ביחד לכלם וחלק אחד נעשה או"מ לכל הז' ביחד ואח"כ מאה"פ שנכנס בפנימיותם חוזר לעלות בסוד אור חוזר ויוצא דרך השערות ונעשה להם אור אחד מקיף דאור חוזר ע"ד הנז' באריך ובאימא ועוד יתבאר ענין או"פ ומקיף דזו"ן בדברינו עתה. והענין הוא כי הנה הכלל העולה הוא כי יש חלוק והבדל בין הג' ראשונות של האצילו' לז' תחתונות כי ג' הראשונו' אינם צריכות זו לזו פירו' כי האה"מ בסוד אור חוזר שיש לכ"א משלשת' אינו מקיף לכל שלשת' אבל מקו' הכתר מקיף אל הכתר לבדו ומקיף החכמה אל החכמה לבדה ומקיף הבינה אל הבינה לבדה ואין זו צריכה לזו והם נפרדות זו מזו בבחי' או"מ החוזר הזה מה שאין כן באה"מ שהוא בסוד אור ישר ממעלה למטה שאינו על דרך הנז' אבל הוא באופן אחר כי המקי' העליון הישר שבכתר הוא יורד ביושר ומקי' כל האצי' כלו מן הכתר עד סיום נוקב' דז"א והמקיף הישר שיש באבא אעפ"י שאינו מקיף את הכתר עם כ"ז הנה הוא יורד ביושר ומקי' כל האצילות לאבא וממנו ולמטה ע"ם האצילו' והמקו' הישר של אי' מקיף לאימא וכל מה שלמטה ממנה ע"ס כל האצי' אמנ' בז' תחתונות של האצילות שהם כללות זו"ן אין הדבר על דרך הנז' כי אלו היה כן היה ראוי שאה"פ היוצא מיסוד דאימא יכנס בחסד לבדו ויחלק לשנים חציו לאו"מ אל החסד וגם ימשך ע"ם כל האצילו' וחציו לאו"פ אל החסד ואח"כ יצא מהיסוד שבחסד וינתן אל ספי' הגבור' ויחלק לשני' חצי לאו"מ אל ספי' הגבורה ולכל שלמטה ממנה וחציו לאו"פ אל ספי' הגבורה ואח"כ יצא מהיסוד של הגבורה וינתן אל ספי' הת"ת וכו' על דרך הנז"ל ואמנ' אין הדבר כן רק אלו הז' תחתונות קשורות ומחוברות יתד וכריכות זו לזו כמו שית' והוא כי יוצא אור מפנימיו' אי' מן היסוד שלה וניתן לכל הו"ס ביחד הכוללות ז"א כנודע ונחלק לשני' חציו נעשה אור פנימי מתפשט' תוך כל הו' קצות הנקראי' ז"א ביחד וחציו נעשה אור מקיף א' לכל הו' קצו' הנקראי' ז"א ביחד ואח"כ יוצא או"פ מיסוד דז"א וניתן לנוקבי' דז"א ונחלק לשני' חציו לאו"פ אליה וחציו לאו"מ אליה שהיא מספי' התחתונה שבכל הז' תחתונות ונקראת נוקב' דז"א וטעם חלוק זה שיש בין הג"ר לז"ת הוא במה שהודעתיך כי כל י"ס דאצי' נעשות ה' פרצופים בלבד כי ספי' הכתר היא נעשת פרצוף שלם הנקרא א"א וספי' החכמה נעשת פרצוף שלם הנקרא אבא וספי' הבינה נעשת פרצוף שלם הנקראת אימא וו"ס תחתונות הנקראי' חג"ת נה"י כלם יחד אינם רק פרצו' אחד לבדו הנקרא ז"א. וספי' העשירי' היא פרצו' א' הנקרא' נוק' דז"א ולכן כל הו"ס הנעשות פרצוף אחד הם מחוברות יחד ומקיף אחד לכלם והרי ביארנו הענין הנז' כללות עולם האצילות ודע כי ממש על דרך זה הוא בפרטיו והענין הוא כי גם בי"ס עצמם הפרטיות אשר בפרצוף א"א לבדו הוא ג"כ על דרך הנז' כי תחלה האור נכנס בכתר דאריך עצמו או"פ ומקיף ומן האה"פ שלא יוצא אור חוזר דרך השערו' ומהיסוד שלו יוצא אור אל חו"ב שלו בסוד או"פ ומקי' וכו' והכל הוא ע"ד הנז"ל ממש בכללות י"ס הכוללות עולם האצילות כנז"ל וכן כמו שיש חלוק בין ג' ראשונו' דאצילו' לז"ת שבו כנז"ל כן יש חילוק ההוא עצמו בין ג' ראשו' דא"א לז"ת שבו וע"ד זה הוא ג"כ בי"ס דאבא בפרטיה' ובי"ס דאימא ובי"ס דזו"ן ואין להאריך כי הדבר מובן כי כל מה שהוא בי"ס הכוללו' כל האצילות כן הוא בי"ס הפרטיו' שבכל פרצו' ופרצוף וצריך ליתן טעם אל האמור בענין החלוק שיש בין ג"ר לז"ת ובו יתבאר:
4
ה׳סוד מצות ראשית הגז הנתן אל הכהן (א"ש ג"כ במקומו בש' המצות בפ' שופטים נת' דרוש זה היטב וע"ש) ותחלה נבאר
5
ו׳סוד אלפ"א בית"א דא"ט ב"ח ג"ז ד"ו וכו' כי היא בנויה על דרוש אורות המקיפי' של האצי' כנז' וזה סדרה הנה הכתר דאצילו' הוא אל"ף דא"ט ומורה על הכתר לבדו כי יש לו אור אחד מקיף בפני עצמו והט"ס שתחתיו נפרדות ממנה ואינם נכללות במקו' שלו וזהו ענין א"ט אות א' לבדה ואות ט' לבדה וכו עד"ז הוא ב' אותיו' ב"ח כנגד החכמ' כי החכמה שהיא אות ב' יש לה מקיף לבדה וח"ס שתחתיה נפרדות ואינ' נכללו' בו וכן ב' אותיו' ג"ז הם בבינה כי הבינה שהיא אות ג' יש לה מקיף לבדה (בדפו"י נו ע"א) וז"ס שתחתיה נפרדות ממנה ואמנם נמצא כי כל הז' תחתונות יחד באות ז' ואין החסד שבהם נפרד מן ו"ס התחתונות להיו' לו מקיף בפני עצמו אבל המקי' של החסד הוא מקיף אל כל הז' תחתונו' ומקשרם קשורות בקשר אחד וכלם נכללי' בזה המקי' של החסד ואין להם מקיפי' אחרי' אלא הוא וזהו סוד הג"ז הניתן לכהן כי מן אות הג' שהיא בינה יוצא או"מ א' אל כח ז' התחתונו' ביחד אשר זהו סוד אותיות ג"ז ואור זה ניתן מעיקרא אל החסד הנקרא כהן שהוא הראשון של הז' תחתונות כדי שכל בחי' אור המקיף היוצא מן הג' שהיא בינה לצורך הז' תחתונות שזהו כוונת ג"ז יהיה כללותו ניתן בחסד הנקרא כהן ראשית כלם ויהיו כל הז' נכללים בו:
6
ז׳{א"ש עוד יש לי דרוש אחד גדול בסוד אלפא ביתא דאטב"ח בנויה על בנין הנקבה רחל ואכתבנו במקומו בע"ה לקמן א"ש ראיתי לסמוך לדרושים הנזכרים שני דרוש' קטנים שנשתמטו ולא כתבתים למעלה והם קרובים אל הדרושים הנזכרים}
7
