שער ההקדמות, דרושי פרצוף רחל י״אSha'ar HaHakdamot, Partzuf Rachel 11
א׳טע' למה המו' של נוק' דז"א נעשו מן נה"י דז"א
1
ב׳ונבאר טעם למה המוחין של נוקבא דז"א נעשו מן נה"י דז"א ולא מן חג"ת שבו הענין הו' כי החסדי' שבנה"י הם אורו' מגולים ולכן נגדלי' ונכפל כחם לו ולה אבל אורות החסדי' שבחג"ת הם סתומים ואין בהם כח לעשות מוחין בנקבה. גם טעם למה לכתר הנקבה הספיק חצי שליש אור החסדים ולכל מוח מן ג' מו' שבה הוצרך שליש א' וחצי כמבואר אצלינו והטעם הוא כי החסד שממנו נעשה הכתר של הנקבה הוא אור מגולה אבל האור היוצא אל המוחין שלה הו' ע"י מסך כי הנה החסד מכה במוח החכמה שבימין ועוד מכה בנצח של אימא המלבישו ועוד מכה בנצח עצמו של ז"א שגם הו' סתום ואין בו פתח פתוח כלל כנודע ולכן צריך אור גדול יותר ממה שצרי' אל הכת' שלה
2
ג׳דרוש ברחל נוק' דז"א מהיכן יוצאת דע כי רחל נוק' דז"א בתחלה יוצאת מאחו' החזה של ז"א ונמשך שעור קומתה עד סיום רגלי ז"א וכן עד"ז יוצא יעקב מכנגד פניו של ז"א מן החזה ולמטה ואז נקר' רחל יונתי תמתי תאומתי ליעקב גם זהו סוד פ' ויהיו תואמים מלמטה כי יעקב ורחל תאומי' יחדיו ושוים בקומתם בהיותם עומדים למט' מן החז' דז"א כנז' אמנם כאשר רחל לוקחת גם בחי' לאה שלמעלה מן החז' אז נגדלת רחל ונעשת פ' שלם שוה בקומתה עד ראש ז"א כי אין רחל נגדלת אם לא עד"ז כנודע ואז חוזרת עמו פב"פ ואז כתיב ויחדיו יהיו תמים אל ראשו כי אז רחל וז"א הם תמים יחד ושוים בקומת' יען כי רחל נגבהה וגדלה עד ראשו ואמנם כבר הודעתיך כי בהיות הנקב' באחו' היא דבוקה אחו' באחו' דבוק גמור עם ז"א וזה לסבת היותה נעשת מן הגבו' היוצאות ממנו דרך אחו' אליה ואח"כ ננסרת וחוזרת פב"פ וכפי טעם הנז' היה ראוי שגם בחזרתה פב"פ תחזור להתדבק בו ממש לסבת היות אורות החסדים ניתנים אז ממנו אליה כנודע וכמו שמצינו כי גם או"ח בהיות פב"פ מתדבקים כחדא אבל הטעם הוא כי להיות או"א שוים בקומתם לכן נתדבקו יחד בהשואה כי כל איברי' (בדפו"י ע"ג) הם מכוונים זה עם זה ולכן כחדא שריין ולא מתפרשן ולכן זווגם תדיר משא"כ בז"א ונוק' כי גם בהיותם פב"פ אינם שוים בקומתם לזמנין כנודע ולכן אינם דבוקים יחד וזהו א' מן השנוים שיש מאו"א לזו"ן. דע כי כל הדינים כאשר הם מתפשטים והולכים הם רעים וכאשר השורש שלהם מאיר בהם הם מתבטלים:
3