שער ההקדמות, דרושי פרצוף רחל י״גSha'ar HaHakdamot, Partzuf Rachel 13
א׳עוד דרוש אחר בנוק' דז"א
1
ב׳כבר הודעתיך למעל' בדרושי נוק' דז"א בדרוש ד' בענין שינוי הזמני' וגם בדרוש הקליפות ונתבאר שם כי יש ז' זמנים בנוקב' כו' ואמרנו כי נתמעטה ונשארה זנבא למעלה וט' הראשונות שלה ירדו למקום הקלי' וחסרו למעלה בקדושה וז"ס פ' כן משחת מאיש מראהו וסוד פ' והמה כאדם עברו ברית והוא כי כשנאצלו הקלי' יצאו בבחי' ז' בלבד ואדה"ר עשה להם פרצו' שלם בזו"ן שבהם ולא הי' להם תחלה הארה אלא מן הז' הזכר שית דילי' והנקבה חד נקו' דילי' לבד אבל עתה נעשה פר' שלם לז"א וגם לנוק' כי עתה לקח הכל הט' שלמעל שבקדוש' ונתחברו עם הנקודה שבה ונעשו י' והנה לפי שלעולם האצי' הוא קדוש מאד לכן לא היה תקון אל הקלי' שכנגדו רק בזו"ן לבד הנקר' מעשה אבל באו"א דקלי' דאצי' הנק' מחשבה אין להם שום תיקון וזהו סו' משארז"ל מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה לפי שהמחשב' רעה דקלי' לא נתקנה אבל מחשבה טובה דקדוש' נתקנה ולכן הקב"ה מצרפ' למעשה והנה בזמן חרבן בית שני חסר מן האצי' תקון פר' נוק' דז"א כנז' ומן הברי' נחסר גם ז"א וביצירה נחסר גם אימא ובעשיה נחסר גם אבא וכנגד זה היה להפך בעולם הקלי' כי באצי' הרע שבהם נתקנו זו"ן בפר' שלם ובבריא שבהם נתקן גם פר' אימא וביצי' שבהם נתקן גם פר' אבא ובעשיה שבהם נתקן גם פרצו' אריך שבהם:
2
ג׳דרוש קטן בענין קטרוג הלבנה ונבאר בענין קטרוג הלבנה. הנה הלבנה היא רחל נוקב' דז"א כי בתחלה נאצלה כנגד החזה דז"א ושם מתחיל כתר שלה והיא מתפשטת עד סוף עולם האצי' ואחר שקטרגה נטרדה משם וירדה בעולם הבריאה להיות שם ראש לשועלים ולכן עתה בתפלותינו אנו צריכים לתקנה בשתי תקונים הא' הוא להחזירה לכמות שהיתה וקודם הקטרוג בחזה דז"א בבחינת אחור באחור והתקון השני הוא להחזירה עוד אח"כ עם ז"א פנים בפנים עוד מצאתי כתוב וזה לשונו מעוט הלבנה מאיניהו דקאמר לכי ומעטי את עצמך היינו דכלהו מלכיות דידה דהיו בכל תשעה ספירן כלהו אנפילו ונחתו לתתא בהדה מה דלית הכי לכלהו ספירן דכולהו אית להו חוליקא בספירן בר מינייהו דהא כתר כלול מכלהו וכן חכמה וכל די בתרה אבל מלכות אתנטילת וכלהו הוו תשעה בלבד דכל מה דהוה מינה לעילא בהדייהו נחית לתתא בהדה ואיהו שלימו דכלהו דבר מינה כלהו הוו תשע דכלא דילה נחית לתתא ומשום הכי הויא אור חוזר דלית לה לעילא כלום ובעאת לאהד' ולסלקא לעילא והיינו דלית לה מגרמא כלום לעילא אלא כלא לתתא בהדה דיקא נמי דקאי דלית לה ולא קאמר דלית בה ומשום הכי בעינן לסלקא לה לעילא דליהדרו לאתרייה' כלהו מלכיות דידה ואיהו בהדייהו וזה נמצא מכתיבת יד הרב זלה"ה
3
