שער ההקדמות, דרושי אבי"ע א׳Sha'ar HaHakdamot, The Four Worlds 1
א׳דרושי אבי"ע דרוש א' כולל מהא"ס עד סוף כל העולמות
1
ב׳דע כי כאשר עלה בחפץ הא"ס ית"ש להאציל ולברא ולצור ולעשו' את עולמו כלול מד' עולמות הנק' אבי"ע ראה כי לא היה כח בהם כנ"ל בעולמות עצמם לקבל האור הגדול ההוא הנמשך מא"ס ולא די בתחתונים אלא אף גם בי"ס עצמם של עול' האצי' לא הי' כח בהם לקבל האור העליון כי ספי' חכמה לא היתה יכולה לקבל האור העליון אלא באמצעות ספי' הכתר וכן עד"ז בכל השאר ולסבה זו הוצרכו לעשות כל אותם התקונים הנז' באדרא קדישא ולטעם זה הוצרך להעשו' ג"כ בחי' התפשטות ד' עולמות אבי"ע כי ענין ההתפשטות הזה הו' עצמו בחי' סבת התקון כמו שית'. והענין הוא כי הנה בכל העולמות יש בהם בחי' עצמות ובחי' כלים ותחלת הכל נתפשט הא"ס בבחי' י"ס דאצי' בסוד כלים כי הנה ענין התפשטו' מורה התעבו' האור והתגשמו יותר ממה שהיה טרם התפשטו ואלו הי"ס דאצי' היו בחי' י' כלים נעשים ע"י התפשטות הא"ס בעצמו רק שהאור ההוא נתעבה ונתגשם מעט ונעשו בחי' כלים ע"י ההתפשטות כנז' ואחר ההתפשטות הזה אשר ע"י נעשו י' הכלים אז נתלבש בתוכם עצמות האור של הא"ס בתוכם וזהו סוד (בדפו"י ע"ד) ענין עצמות וכלים הנז' אצלנו תמיד והנה כאשר ההתפשטו' של הכלי' הנז' הגיע עד מקום הנק' מלכות דאצי' ראה המאציל העליון ית' שאם יתפשט יותר לא יהיה כח בתחתוני' לקבל האור ההוא ולכן כאשר נגמ' מלאכת הכלי העשירי של האצי' נעשה שם פרגוד ומסך א' מפסיק בין עולם האצי' לשאר העולמות שתחתיו ואז הכה אור הא"ס המתפשט למטה עד שם והכה במסך ההוא ומכח הכאתו ופגיעתו שם חזר לעלו' בכח ממטה למעלה למקומו בסוד אור חוזר ואז אחר עלייתו נגמר מלאכת הכלים של עולם האצי' ואחר שנגמר מלאכת הכלים אז חזר הא"ס לירד ולהתלב' בהם בבחי' עצמות בתוך הכלי' ההם והנה עד המקו' אשר ירד והגיע בו אור הא"ס עצמו ע"ד הנז' עד שם נקרא' עולם האצי' לפי שהוא אור הא"ס עצמו אלא שהוא אחר התעבותו מעט ממה שהי' וענין התעבות הזה הוא מתחלק בג' חלוקות והוא כי הרואה אור גדול וחזק מאד לא יהי' בו יכולת לקבלו אם לא באחד מג' חלוקות אלו. האחד הוא ע"י הרחקה. הב' ע"י מסך. הג' הוא ע"י שתיהם שהו' הרחקה וגם מסך ואמנם הכתר של עולם האצי' מאיר בו הא"ס אור פשוט בלי שום אופן מהג' הנז' כי אין בו שום הרחקה ולא שום מסך כלל ולכן מצינו כי הכתר נק' א"ס לסבה זו והבן זה. אמנם הבינה של האצי' מקבלת אור הא"ס ע"י הרחקה כי הנה יש בין הא"ס לבינה ג' מדרגו' ולהיותה נרחקת מן הא"ס יש בה כח לקבל האור אבל ז"א אינו מקבל האור שלא ע"י רחוק לפי שהוא מקבל אורו מן הבינה עצמה בהיותו סמוך וקרוב לה אמנם הוא מקבלו ע"י דרך נקב וחלון קטן צר ובתוך הנקב ההוא עובר עצמות האור ממש בלי מסך כלל אמנם הנקב הו' צר מאד אבל נוק' דז"א האור שלה נמשך אליה דרך נקב וחלון כמו הז"א אלא שהוא ע"י הרחקה והרי ביארנו ד' בחי' שיש בעולם האצי' אשר בהם יובדלו פרטי האצי' מיניה וביה אבל הצד השוה שבהם הוא שאין ביניהם מסך כלל ולכן כלם נק' עולם האצי' לפי שהא"ס אורו עצמו מתפשט בכל בחינותיו בלי שום מסך כלל משא"כ משם ולמטה כי אין אור הא"ס עצמו מתפש' בהם רק הארה הנמשכ' ממנו ועובר' דרך מסך והוא כי האור העליון היורד עד המסך המפסיק בין האצי' אל הברי' מכה שם בחוזק במסך ההוא וע"י אותה ההכאה מכח אותם הי"ס דאצי' שהגיעו עד שם והאור שלהם הכה במסך ההוא ועי"כ נתנוצצו מהם י' אורות ועברו דרך המסך ההוא למטה ונעשו שם י"ס דברי' מהתנוצצות הי"ס דאצי' שעל המסך ועד"ז ג"כ התנוצצו הי' כלים די"ס דאצי' ומהם נעשו י' כלים למטה בברי' נמצא כי מי"ס דעצמות האורו' דאצי' נעשו י"ס של עצמות דברי' ומהי"ס דבחי' הכלים דאצי' נעשו י"ס של כלים דברי' והכל דרך מסך ועד"ז נעשה מסך אחר בין הבריאה ליצי' ומכח ההכאה והתנוצצות י"ס דברי' בבחי' עצמות וכלים נעשו י"ס דיצי' תחת המסך דברי' בבחי' עצמות וכלים וכן עד"ז נעשה מסך בין היצי' לעשי' ומכח הי"ס דיצי' נתנוצצו הי"ס דעשי' בבחי' עצמות וכלים:
2
ג׳ובזה ית' לך טעם כי אחר שהכל נשתלשל מאור הא"ס עד סוף העשיה למה נתחלקו לד' עולמות אבי"ע ובמה יתחלקו זה מזה אבל הענין מובן עם הנז' כי בין כל עולם ועולם יש מסך ממש מבדיל בין זה לזה והאורות משתנים מזה לזה בהיותם עוברים דרך מסך ואין שום עולם מהם נדמה לחבירו ובזה יבדל כל עולם מחבירו עוד יש הבדל א' מן האצי' לבדו לכללות ג' עולמות האחרים והוא כי האצי' אור הא"ס נוקב ויורד בו כמו שהוא עד סוף כל האצי' בלי שום מסך כלל אבל חלוק פרטיו הוא כנז"ל שהוא הרחק מקום או שעור רוחב החלון אשר בו עובר האור אם רחב אם צר אמנ' אין בפרטיו שום מסך כלל משא"כ בשאר ג' עולמות בי"ע כי כל האורות שלהם עוברים דרך מסך כנז"ל אמנם יש הבדל באלו הג' עולמות בין זה לזה והוא כי עם היות הצד השוה שבהם שכלם הם מקבלים אורותיהם דרך מסך אמנם הבריאה נעשת ע"י מסך א' והיצי' ע"י ב' מסכים והעשיה ע"י ג' מסכים. ודע כי בענין הפרטות שיש בכל עולם ועולם מאלו הד' עולמות הם שוים כי כמו שיש ד' מדריגות באצי' לבדו כן יש ד' מדריגו' בכל עולם ועולם מהד' ע"ד מה שנת' בעולם האצי' ממש ובזה תבין מה שאמרו בהקדמת ס' התי' בדף ג' ע"ב די"ס דאצי' איהו וגרמיה וחייו חד בהון משא"כ בי"ס דבריאה והענין הוא כי אור הא"ס עצמו נוקב ויורד עד סוף הי"ס דאצי' בלי עוברו דרך מסך והוא מתאחד בהם משא"כ בי"ס דבריאה אשר אור הא"ס אינינו נוקב ויורד שם אמנם עובר שם דרך מסך והנה בענין חלוק ד' מדריגות פרטיות שבעול' האצי' בעצמו כבר ביארתיו למעלה מה ששמעתי ממורי ז"ל. עוד שמעתי ממנו דרך ב' והוא זה כי א"א נמשך אליו אור הא"ס בקרוב ולא ברחוק וגם כי בא לו האור בהרחבה גדולה אבל או"א בא להם האור של א"ס בקרוב ג"כ אמנם אינו בא בהרחבה כמו לאריך אמנם הוא בא להם דרך חלון וז"א בא לו האור דא"ס ברחוק ובדרך חלון אמנם (בדפו"י ע"ב עא) רוחב החלון הבא בו האו' אל ז"א שעורו כרוחב החלון הבא אל או"א ממש ונוק' דז"א בא אליה האור ברחוק ובדרך חלון אמנם החלון הזה שבו נמשך אליה האור הוא יותר צר ואיננו רחב כחלון ז"א אבל הצד השוה שבהם שבכל ד' מדריגות אלו הוא שאינם ע"י מסך כלל כנז"ל. עוד יש בזה דרך ג' שמעתיו מזולתי בשם מורי זלה"ה וזה הוא כי ג' מדריגות בלבד יש בעולם האצי' הג"ר מקבלות האור מרחוק וז"א מקבל האור מקרוב אמנם הוא בדרך חלון והנוק' שלו מקבלת ברחוק ובדרך חלון ואני לא כך שמעתי:
3
ד׳ונחזור לבאר ענין זה יותר מבואר דע כי כאשר הא"ס רוצה להתפש' אורו בתוך הי"ס דאצי' צריך שבתחילה יתלבש עצמותו תוך החכמה ואחרי היותו מתלבש ומתעלם בתוכה אז מתפשט בתוך עולם האצי' עד סיומו וזה כדי שיהיה כח בי"ס דאצי' לקבל אורו החזק ע"י שנחלש מעט ע"י הלבוש הנז' ואם לא היה בתחלה מתלבש תוך חכמה הנז' לא היה יכולת בשום ספי' מהי"ס דאצי' לקבל אורו בהתפשטו בתוכו וזהו סוד כלם בחכמה עשית כי כל הי"ס דאצי' כלם עשאם הא"ס ע"י התלבשו בחכמה העליונה והיא נעשת מסך בין הא"ס אל האצילו' האמנם צריך שתדע כי חכמה זו אינה החכמה שבי"ס דאצי' כי זה לא יתכן שיתלבש הא"ס בתחלה בתוכה ואח"כ בכתר אבל ביאורו הוא במה שהודעתיך ענין דרושי א"ק לכל קדומים בסוד כי גבוה מעל גבוה שומר כי כמה עולמות יש למעלה מן עולם האצי' ובאותה החכמה אשר בעול' שעל האצי' שם נתלבש וע"י נתפשט אח"כ בעולם האצי' והוא ע"ד מה שנבאר עתה בשאר ג' עולמות בי"ע ואמנם כשהא"ס רצה להאיר בעול' הבריאה אז הוצרך שגם מלבד מה שנתלבש בתחלה בחכמה העליונה שלמעלה מעולם האצי' כדי להאיר באצי' עתה הוסיף לבוש א' על הלבוש הראשון ונתלבשה החכמה העליונה הנז' בבינה של האצי' עצמו ובהיות הא"ס מתלבש תוך שתיהם אז הוא מאיר בי"ס דבריאה ובזה תבין מה שכתבנו לעיל כי האור עובר מהאצי' אל הבריאה דרך מסך וענין המסך הזה הוא מה שאמרנו עתה כי מן הבינה דאצי' נעשה מסך לעבור האור דרך בו אל הבריאה וכן עד"ז כדי להאיר בי"ס דיצירה הוצרך להוסיף עוד לבוש ומסך אחר והוא כי גם בינה דאצי' מתלבש בז"א דברי' ואז ע"י ג' לבושים אלו מאיר הא"ס ביצי' וענין המסך שבין בריא' ליצי' הוא לבוש הנז' שנתלבש בת"ת דבריאה וכדי להאיר בי"ס דעשי' הוצרך להוסי' עוד לבוש ומסך אחר רביעי והוא שגם הז"א דבריא' מתלבש בנוק' דז"א דיצירה וע"י ד' לבושים אלו מאיר הא"ס בעשיה וזהו סוד מה שאמרו בהקדמת ס' התיקונין ובמקומות אחרים מן הספר הנז' כי אימא עילאה מקננת בכרסייא ושית ספיראן מקננן ביצירה ומלכות מקננא בעשי' והבן זה היטב ונמצא כפי זה כי כאשר עלה ברצון הא"ס להאציל עול' האצי' נתלבש בתחלה בחכמה שבעולם העליון שעל עולם האצי' ואחר שנתלבש בה אז נתפשט ונתלבש תוך הכתר והחכמה של עולם האצי' עצמו ונכנס והאיר בהם אבל לא הוצרך לשגם יתלבש עוד תוך הבינה שבאותו עולם שלמעלה מהאצי' רק בחכמה לבד וע"י נכנס ומאיר בכתר וחכמ' שבאצי' עצמו והנה זה היה מספיק למה שרצה להאיר בכתר וחכמה דאצי' אמנם כאשר רצה להאיר בשאר החלקי' שמן הבינ' דאצי' ועד סופו אז פשיטא שהוצרך להתלבש גם בבינה דאצי' לפי שאי אפשר שזו"ן דאצי' יקבלו אורם אם לא ע"י הבי' כנודע אמנם מה שאנו אומרים שכל עול' האצי' מקבל אור הא"ס ע"י התלבשות אותה החכמה העליונה הנז' בלבד ולא יותר הענין הוא כי לא שימשה הבינה דאצי' רק למעבר בעלמ' כי דרך בה עובר אור הא"ס המלובש בחכמה העליונה ומאיר בזו"ן דאצי' אמנם אין הבינה דאצי' נעשת מסך סתום לשיעבור האור הנז' דרך המסך אמנם יש בה חלון פתוח אשר דרך בו יורד האור לזו"ן ונמצא כי האמת הוא שאין אור זו"ן יורד אליהם אם לא ע"י בי' בהכרח אלא שהאור הזה עובר בה דרך מעבר בלבד ואינו משתנה כלל כיון שאין שם מסך מפסיק. וזכור הקדמה זו למה שתמצא בספרי המקובלי' כי פעמים כאשר האור יורד מספי' אחת לחבירתה יורד האור כמו שהוא ואינה משמשת רק למעבר ולפעמים מתערב האור בה ומשתנה ואח"כ יורד למטה ויובן זה בהקדמה הנז' ונמצא א"כ כי כיון שאין אור הא"ס יורד דרך מסך מן הבינה אל זו"ן א"כ אין זה נק' התלבשות כיון שאין שם מסך כלל וא"כ אור הא"ס עצמו בהיותו מלובש בחכמה עליונה בלבד הוא המאיר ממש תוך זו"ן דאצי' והרי נת' היטב איך בעולם האצי' נאמר כלם בחכמה עשית. ואמנם להאיר בבריאה הוצרך שהא"ס יתלבש עוד גם בבינה דאצי' וזו הבינה נעשת מסך ב' סתום לגמרי למטה בסוף האצי' כמבואר אצלינו בברכת מלביש ערומים וע"ש ודרך המסך הזה מקבלים אורם הי"ס דבריאה אפי' הכתר והחכמה אשר שם ונמצא כי האצי' הוא מקבל אור החכמה לפי שהא"ס מתלבש בתוכה וא"כ אינו נחשב רק כאלו מקבל מהחכמה אבל הבריאה מקבלת אור הבינה לפי שהא"ס והחכמה מתלבשים בבינה ונמצא כי אין הבריא' (בדפו"י ע"ב) מקבלת רק מן בינה בלבד וזהו סוד מה שכתבנו לעיל בשם ס"התקונין כי אימא עילאה מקננא בכרסיא כי הבריאה הנק' כסא הכבוד מקבלת האור מן הבינה לפי שהיא נעשת מסך מבדיל בין הא"ס והחכמה אל הבריאה והנה קשה כפי זה דא"כ נמצא כי כל מדריגות הבריאה וזו"ן דאצי' שוות ואין הפרש בין זו"ן דאצי' אל הברי' שהרי כלם מקבלים האור מן הבינה כנז' והתשובה היא כי כבר ביארנו למעלה שהבינה דאצי' אינה משמשת לזו"ן רק למעבר בלבד ואינה נעשת מסך לגבי דידהו והנה הם מקבלים אור החכמה העליונה בעצמה כמו שביארנו על פסוק כלם בחכמה עשית משא"כ בעולם הבריאה כי כלו מקבל האור מן בינה עצמה שהרי היא נעשת מסך גמור מבדיל בסוף עולם האצי' כנז"ל ודע כי המסך הזה הנה הוא נעשה מבחי' החיצוניות של הכלי דבינה דאצי' ועי"כ הוא עב וגם ואין האור עובר בו כמו שהוא למעלה וכעד"ז הם שאר המסכים שבין כל עולם ועולם וזכור זה והנה כמו שנת' בעולם האצי' כן הוא בעולם הבריאה כי גם האור שנמשך אל נוק' דז"א דברי' אעפ"י שנמשך לה דרך ז"א דברי' איננו נעשה מסך רק משמש למעבר בלבד ונמצא כי אעפ"י שהנוק' אחרונה שבבריאה גם היא מקבלת אור הבינה דאצי' עצמה כשאר מדריגות הבריאה דוגמת מה שביארנו באצי' וכעד"ז בפרטות היצי' מיניה וביה כי כולם מקבלי' אור ז"א דבריאה עצמו ואין העליונים דיצי' משמשים אל התחתונים רק למעבר בעלמא וכעד"ז הוא בפרטות העשיה מינה ובה כי הא"ס אחר התלבשו בחו"ב דז"א מתלבש ג"כ בנוק' דיצי' ועל ידה מקבלת כל העשיה והעליונים שבה אין משמשים אל התחתונים שבה רק למעבר בעלמא כנז' וזהו סוד מ"ש בס' התקוני' ו' ספי' מקננן ביצי' במטטרו"ן ואימא תתאה מקננא בעשיה: כלל העולה כי עולם האצילות מקבל אור חכמה עליונה שלמעלה מעולם האצי' בלבד לפי שהחכמ' ההיא נעשת מסך מבדיל בין הא"ס ובין עול' האצי' ועולם הבריא' מקבל אור בינ' דאצי' בלבד אחר אשר נתלבש בה הא"ס והחכמ' העליונה וע"כ לא יחשב כאן רק אור הבינה לבד אחר אשר היא נעשת מסך מבדיל לגמרי בין החכמה העליונה אל הבריאה ועד"ז מקבל עולם היצי' מז"א דבריא' בלבד עצמו לסבה הנז' וכן עולם העשיה מקבל מנוק' דיצירה עצמה בלבד לסבה הנז' וכבר נתבאר הטעם למעלה למה הוצרכו כ"כ מסכי' ומלבושים ואמרנו כ"א לא היה אור הא"ס מתלבש באלו הלבושים לא היו העולמות כלם יכולים לקבל אור הא"ס הגדול רק שכל עולם ועול' כפי כחו כך ימעטו מסכיו כי האצי' יספיק לו מסך א' בלבד וגם שהוא מסך זך מאד כי הוא מן החכמה העליונה כנז"ל ועד"ז בשאר העולמות עד שנמצא כי עולם העשיה הגרוע מכלם הוצרכו לו ד' מסכים ולא עוד אלא שרוב המסכים ההם אינם זכים ובפרט המסך האחרון שבין יצירה לעשיה שנעשה מן הנקב' תתאה דיציר'. והנה בזה תבין מ"ש בסה"ז כי ד' עולמות אבי"ע נרמזים בד' אותיות הוי"ה י' באצי' ה' בבריאה ו' ביצי' ה' בעשיה והענין הוא כי האצי' מקבל אורו מן חכמה העליונה כנז"ל ולכן נק' י' והבריאה מקבלת מן בינה דאצי' ולכן נק' ה' והיצי' מן ז"א דבריאה ולכן נק' ו' והעשיה מנוק' דיצירה ולכן נק' ה' תתאה: (א"ש ראיתי לסמוך כאן דרו' קטן מקושר עם האמור אעפ"י שכבר העתקתי אותו בדרושי' הקודמי' ד' ן' ע"א של ביאור ההוי"ה של ד' אותיו' בכמה דרכים וז"ל דע כי ד' אותיות יהו"ה מתחלקות בד' עולמות אבי"ע כיצד אות י' באצי' והיא בבחי' הוי"ה דיודי"ן העולה ע"ב הנק' חכמה בסוד כלם בחכמה עשית הנאמר על האצי' כמבואר במקומו. ואות ה' בבריאה בבחי' ההוי"ה העולה ס"ג בסוד אימא מקננא בכרסיי' ואות ו' ביצירה בבחי' הוי"ה דאלפי"ן העולה מ"ה בסוד ו' ספירן מקננן ביצירה ואות ה' בעשיה בבחי' הוי"ה דההי"ן העולה ב"ן בסוד מלכות מקננא באופן ע"כ גם בזה תבין מ"ש בסה"ז בפ' פקודי ד' רס"ב ע"ב בענין מחשבה ורעותא וקלא ודבורא ועיין במה שביארנו אנחנו שם במאמר ההוא איך רומז אל ד' עולמות אבי"ע:
4
ה׳גם תבין מה שאמרו בס"ה כי האצילות נקרא מחשבה. והבינה נקראת דבור ונקראת רצון והענין הוא כי כאשר נתפשט הא"ס הנה בתחלה נתהוו בחי' הכלים של י"ס דעולם האצילות ומה שהיה גנוז בכח יצא לפועל בסוד כהדין קמצא דלבושיה מיניה ואח"כ חזר הא"ס לשוב להתעלם במקורו מחמת היות הכלי' עבים וגסים כפי ערכו ואח"כ מהכאת הכלים דאצילות במסך שתחתיו נתנוצצו י"ס דבריאה בבחי' עצמות ועל דרך זה היה מן הבריאה אל היצירה ומן היצירה אל העשי' כנז"ל באורך. והנה כבר ידעת כי י"ס דאצילות או דבריא' יצירה עשיה נחלקי' לה' בחי' והם כחבת"מ והם הנקראי' בשם א"א ואו"א וזו"ן וכל ה' מדריגות נקראי' אדם אחד דאצילות או דבריאה יצירה עשיה וכל אלו הה' מדריגות מתנועעות ע"י מחשבה אחד כדרך אדם אחד כלול מכמה מדריגות ואיברי' חלוקים וכלם מתנועעי' על ידי מחשבתו ואין צריך (בדפו"י ע"ג) ששום אבר מאיברי האדם ידברו לו ויצווהו לעשות מלאכתו. המשל בזה כאשר ירצה האדם ללכת אל איזה מקום איננו צריך לדבר אל רגליו ולצוותם שילכו שם אמנם בעלות הדבר במחשבתו תכף רגליו הולכות מאליהם ועל דרך זה בשאר פעולות הדברים. ונרחיב הענין בזה יותר ונאמר כי הנה מצאנו שהמחשבה עם הפעולה באות כאחד כי הנה כאשר האדם אוכל לא יצרך לחשוב בתחלה איך ילעוס המאכל ואיך ינוע שיניו ואיך יבלע המאכל ואח"כ יאכל המאכל ההוא אמנם המחשבה מתפשט' בתוך האיברים שבהם אוכל ונמצא המאכל והמחשבה נגמרים ובאים כאחד ביחד ועל דרך זה עולם האצילו' נקרא עול' המחשבה לפי שהא"ס המאיר בו איהו וגרמיה חד כמו שביארנו לעיל בס' התקו' והענין הוא כי הנה הא"ס בהיותו מתלבש בחכמה עליונה הנקרא' מחשבה מתפשט בתוך מדריגו' האצילות ממש ואז מחשבה ומעשה שבאצילו' הכל הם דבר אחד ברגע אחד בלתי שיקדים זה לזה וזהו סוד אומרו איהו וגרמיה חד בהון כי הוא עמהם דבוק ביחד והוא הנקרא מחשבה איננו מקדי' אל מעשה האצילות כי הכל נעשה ביחד אבל עולם הבריאה אינו כך ואיננו דומה כדמיון האדם עם מחשבת עצמו אמנם יתדמה כשני אנשים יחד או כמלך עם עבדיו כי כאש' ירצה המלך לצוות לעבדו שיעשה לו פעולה פלונית לא יספיק במה שתתפשט מחשבתו תוך גוף עבדו אבל יצטרך להוציא בפיו דבור גמור ולצוות לעבדו על המעשה ההוא. וכך הוא בעולם הבריאה כי הדבור אשר יצטרך האצילות שהוא המחשבה לדבר אל הבריאה הוא בחי' הכאת האורות דאצילות במסך שעל גבי הבריאה כי הכאת הכלים דאצילו' במסך הוא בחי' הפה המכה במסך והקול והדבור היוצא מן הפה הוא עצמות האורות של הא"ס בכלי' דאצילו' היוצא מן הפה שהם הכלים המכים זב"ז שפה עם שפה ושיניי' עם שיניים וכן על דרך זה וע"י כך יוצאות הנצוצות אל הבריאה כנז"ל וכבר ידעת כי זה המסך שעל הבריאה נעשה מן הבינה דאצילות כנז"ל והנה הבינה נקרא' פה בכל מקו' כנודע שממנה יוצא הקול שהם זו"ן ודי בזה:
5
ו׳א"ש הדרו' הזה נכתב באורך בדרוש סוד תקיעת השופר ומצאת שם כי תדרשנו למה הבינה נקרא פה, ע"כ ולכן בי"ס דברי' אין האין סוף חד בהון כמו שהוא באצי' והרי נתבאר לך איך בברי' יש ג' בחי' שהם הארת הכלים והעצמות של י"ס דאצי' והמסך דבינ' דאצי'
6