שער ההקדמות, דרושי אבי"ע ג׳Sha'ar HaHakdamot, The Four Worlds 3
א׳טעם למה שאומרים בתפלה יוצר אור ובורא חשך והוא להפך כנודע
1
ב׳והנה במה שאמרנו יובן טעם יוצר אור ובורא חשך רמז כי היציר' היא רחמים והבריאה דין וטעם הדבר הוא לפי שהבריאה היא בחי' ההוי"ה מהופכת כזה הוה"י לפי שה' תתאה מלכות שבברי' היא גדולה ומעולה מן הו' שהוא ז"א כי היא יש לה ב' אורות מקיפי' והז"א אין לו רק אור מקיף א' וכן עד"ז הוא ה' עילאה אימא היא גדולה ומעולה מן הי' שהוא אבא כי היא יש לה פרצוף שלם והוא אין לו רק ו"ק ונמצאו ב' הנקבות גוברות על ב' הזכרים והרי זה דין גמור ה' על ו' ה' על י' והנה הטעם לזה הוא במה שביארנו לעיל כי אימא מקננא בכרסיא כי כל הבריאה נעשת ע"י אימא עילאה דאצי' ולכן הנקבות שבבריאה שלטין על הדכורין ולכן הוא דין ולכן נאמר בה ובורא חושך כי כל הבריאה ואפי' הזכרים שבה מסטרא דחשך שהיא הנקבה קא אתו משא"כ ביצירה שאעפ"י שגם בה הנקבות גדולות על הזכרים עכ"ז כלם באים מבחי' דכורא אפי' הנקבות שבה כי הרי ו' ספירן מקננן בכרסיא כי אימא דיצי' היא בינה שבו והנוק' היא מלכות שבו באופן שכלם הם דכורין ולא שייך בהו למימר דאף בהו שלטי נוקבין על דכורין ולכן כתיב ביה יוצר אור כי היצירה הוא אור דכורא כנודע כי אור וחשך הם דכורא ונוק' ואמנם העשיה גרועה מכל העולמות כי הרי אף הבריאה אינה אלא דינים וגבורות אבל העשי' שם הוא מדור הקלי' ואלהים אחרים כמבואר אצלינו: גם במה שנת' יובן מ"ש בס' התקונין כי האצילות רובו טוב ומעוטו רע ואפילו המיעוט ההוא איננו מעורב עם הטוב והבריאה חציו טוב וחציו רע אמנם אינם מעורבים והיצירה חציה טוב
2
ג׳{א"ש צריך עיון שהרי למעלה בד' ע' ע"ד כת' הפך מזה שהברי' רובו טוב ומעוטו רע והם מעורבים:} וחציה רע וגם הם מעורבים והעשי רובה רע ומעוטה טוב וגם שהם מעורבי' וטעם הדבר הוא במה שהודעתיך כי אין אחיזת הקלי' בג' ראשונות כלל אלא בז' תחתונות (בדפו"י עד ע"א) ולכן עולם האצילות שבכל ג' פרצופין הראשונים נתקנו ונשלמו ולכן הרע שבאצי' הוא מועט וגם שאינו מתערב אבל בברי' שאריך ואבא אין פרצופיהן שלימים לכן הרע והטוב הם חלקי' שוים אבל כיון שאימא יש לה פרצוף שלם לכן אין הרע שבבריאה מתערב עם הטוב ואין לרע אחיזה כלל בבריאה אבל ביצירה שגם אימא שבה אין פרצופה שלם לכן מלבד שהטוב והרע הם חלקים שוים עוד היא גרועה כי הרע מתערב עם הטוב ויש לרע אחיזה ושליטה בטוב דיצי' ובעשיה שכל הה' פרצופים אין להם פרצוף גדול יותר מבחי' ג' כלילן בג' ולא עוד אלא שאבא שיש בעשיה אינו רק נקודה א' בלבד לכן הרע שבעשיה רב מן הטוב וגם שהם מעורבים ויש אחיזה אל הרע בטוב אשר בעשיה. והנה בענין ב' זווגים שיש לזו"ן דאצי' אשר מהם נמשך האור אל יצירה ועשיה כנז"ל מצאתי לזולת קצת תוספת בו בשם מורי זלה"ה וזה ענינו דע כי הזווג המשובח הא' דבחי' פב"פ שיש לזו"ן דאצי' ממנו נמשך השפע אל או"א דיצירה כדי שיזדווגו יחד ויולידו וימשיכו בחי' שפע וחיות ומזון לבניהם שהם זו"ן דיצירה ותועלת השפע הזה הוא להגדילם כי בתחלה היו מבחי' ג' כלילן בג' ועתה נגדלי' ונעשי' בבחי' ו"ק כל א' משניהם אבל פרצוף גמור של י"ס עם מוחין גמורין א"א להיות בהם וז"ס מ"ש בס' התקונין שית ספירן מקננן במט"טרון פירוש כי הזו"ן דאצי' אינם ממשיכים הארה ושפע גמור ביצירה רק מבחי' שית ספירן שבו בלבד לפי ששרשו הוא ו"ק בלבד בתחלתו אבל מבחי' המוחין הבאים לו אח"כ בסוד תוספת כנודע אינו נותן כלום מהם אל היצירה וזהו אומרו שית ספירן מקננן ביצירה והענין הוא כי ע"י הזווג המשובח של זו"ן דאצי' נמשך נשמות ורוחין קדישין ומלאכים ויורדים ונמשכים אל עולם היצי' להתגדל שם בבחי' ו"ק בלבד וזהו סוד מה שאסרו חז"ל בסה"ז ובמדרש רבה לשמש האדם מטתו בימי החול אלא מערב שבת לע"ש והטעם הוא לפי שו' ימי החול הם בעול' היצי' ויען שזו"ן שביצירה אין להם ו"ק בלי מוחין אין בהם זווג כי אין זווג בלי מוחין ואמנם מן הזווג הב' הגרוע מבחי' אחור באחור אשר לזו"ן דאצילות משם נמשך הארה והשפע אל עולם העשיה אשר כל פרצופ' הם בבחי' ג' כלילן בג' והטעם הוא כמ"ש בס' התקונין דמלכו' מקננ' באופן ונודע כי כאשר הנקבה עומדת אחור באחור עם הזכר אין לה מקום רק בג' תחתונות שבו בלבד וזה היה שעור קומתה אז ולכן כאשר היא מקננת באופן באור זה הנמשך מן הזווג של אחור באחור אינה יכולה להאיר שם בעשיה רק שעור ג' כלילן בג' בלבד כפי שעור קומתה בזמן היותה אחור באחור: עוד צריך שתדע הקדמה אחרת ובה ית' ביאור אחר במ"ש בס' התקו' דאימא עילא' מקננא בכרסייא ושית ספירן מקננן ביצירה ומלכות מקננא באופן והענין הוא דע כי בחי' התבונה של אימא עילאה אשר היא המתפשטת ומתלבשת תוך ז"א של אצי' כנודע כל פרצופה יורדת להאיר בבריאה באופן זה כי ג"ר שבה מתלבשת בג"ר ובדעת דבריאה וג"ס אלו הם הנז' בסה"ז בכ"מ כסא הכבוד וכרסיא קדישא וו"ק מתלבשות בו"ק הבריאה והם הנק' ו' מעלו' לכסא וזה הכסא נק' כרסיא דרחמי והמלכות שבה מתלבשת במלכות הבריאה והיא הנק' כסא דין ונק' תכלת ונק' סנדלפון וזהו שאמרו אימא עילאה מקננא בכרסייא היא התבונה דאצי' כנז' ואחר שנתלבש' בבריאה ע"ד הנז' חוזרים ו"ק התבונה הנז' להתפשט ולהתלבש ביצי' ואלו הו"ק שבה נעשות בחי' נשמה אל הו"ק הנמשכים אל היצירה מן הזוג של זו"ן דאצי' כנז"ל וז"ס שית ספירן מקננן במט"טרון והמלכות של התבונה דאצי' הנז' גם היא מתפשטת בעשיה ונעשת בחי' נשמה אל ההארה הנמשכת אל העשיה מן הזוג הב' הגרוע דבחי' אחור באחור של זו"ן דאצי' שהיא בחי' ג' כלילן בג' כנז"ל ונמצא כי התבונה של האצי' מתפשטת בכל ג' עולמות בי"ע כי ג"ר שבה מתלבשות בבריאה וו"ק ביצירה והמלכות שבה בעשיה:
3