שער ההקדמות, דרושי אבי"ע ד׳Sha'ar HaHakdamot, The Four Worlds 4
א׳דרוש ד' על הנז"ל בסדר ג' עולמות בי"ע
1
ב׳ועתה נבאר סדר ג' עולמות בי"ע בשמותם ובמעשיהם. ותחלה נבאר ענין המסך שבין האצילו' לבריאה מה עניינו. ואח"כ נבאר ענין נקוד' המלכו' דאצילות שירדה בבריאה ונעשת שם עתי' יומין של הבריאה כנז"ל ואח"כ נבאר שאר פרטי הבי"ע: דע כי מצאתי לזולתי בשם מורי זלה"ה כי הג' ראשונו' של א"א דבריא' שהוא בן ו' קצוות בלבד כנז"ל והנה הג' ראשונו' שבו הם חג"ת אשר נשארו מגולי' ולא נתלבשו תוך או"א הנה ג' האלה הם בסוד מסך וביאור הדברים אלו כך הוא כי הנה כאשר דמות והתנוצצות הי"ס דאצילות עברו דרך המסך אל הבריא' ונחקקו כנגדם י"ס דבריאה כנז"ל ואמנם לא בקעו ממש את המסך ועברו בו אמנם הארתם בלבד הוא שעברה דרך המסך ונחקקו י"ס דבריאה והנה גם חג"ת שהם ג' ראשונות דאריך דבריאה גם הם לא בקעו המסך לירד אל הבריא' רק הם כמו השאר שהם אור המתמע' ונחלש ועובר קצתו דרך המסך אמנם אותה הנקודה של המלכות דאצילות אשר ירדה ונתלבשה בחג"ת דאריך דבריאה ונעשת עתי' יומין (בדפו"י ע"ב) כנז"ל הוא אור עצמו של המלכות דאצילו' ממש ולכן היה בה כח לבקוע ממש את המסך ולשבר אותו וירדה ונתלבשה בבריא' כנז"ל כמו שהיא
2
ג׳ונבאר עתה ענין זו הנקודה מה עניינה כבר הודעתיך כי כשנאצלו זו"ן דאצילות היו שני המאורות שוים בקומתם וכאשר קטרג' הלבנה נתמעט' וענין מעוט זה הוא כי מה שהית' בתחלה פרצוף שלם מי"ס נתמעטה ועמדה בבחי' נקודה קטנה אחת כלולה מי' ושאר ט' נקודותיה נסתלקו ממנה לפי שכבר הודעתיך כי המלכו' בתחל' אצילותה לא נאצלה רק בבחי' נקודה אחת כנז' וזה שרש התחלת' ואח"כ הגדילה בסוד תוספ' ועמדה בפרצוף שלם של י"ס באמצעות ז"א כי לכן נקראת אספקלריא שאינה מאירה דלית לה מגרמה כלום וכשקטרגה נסתלקו הט"ס שבאו לה בתוס' על יד ז"א וחזר ז"א עצמו ונטלם והיא נשארה בסוד נקודה קטנה כבתחלה ומרוב קטנותה לא היה בה כח לעמוד אצלו והוכרחה לירד מאצלו ונעשת ראש לשועלי' בראשי' עולם הבריאה כי בתחלה היתה זנב לאריות כי הנקב' נקרא' זנב אל הזכר כמו שאמרו בתלמוד פרצוף היתה זנב היתה וכו'. ועתה צריך להודיע כי הנה עם היות כי נקודה זו היא מלכות דאצילות עצמו אם כן איך עולם הבריאה מתחיל מן הנקודה הזו ונכללת בכל עולם הבריאה כנז"ל. והתשובה היא כי עם היות שזו הנקודה היא עצמה היא בקעה המסך בקוע גמור וירדה למטה ובערך הבריאה נקראת נקודה זו בחי' אצילות ממש אמנם הנקודה הזאת היא בעצמה ודאי שאין לה ערך ודמיון עם אור האצי' לפי שכבר ידעת איך ערך ומדריגת הפרצופי' שבאצילו' עצמו הולכים הלוך וחסור כי' אבא גרוע מערך אריך לאין קץ ואי' מן אבא וז"א מן אימא ונוקב' מן ז"א כי כל אחד ואחד מתמעט האור ממה שלמעלה ממנו עד אין קץ והנה אם בהיות הנקבה שלימה בפרצופה אין לה ערך ודמיון עם הזכר ומכ"ש אחר שנתמעטה בתכלי' השפלות המעוט ועמדה על נקודה עשירי' שבה בלבד ולא עוד אלא שהוצרכה להבקיע מסך האצילות כדי לירד ובהכרח כי נתמעטה יותר ויותר על ידי בקיעתה את המסך ונוסף על כל זה אחר רדתה בעולם הבריאה כי אז נתמעטה מעוט שאין לו קץ וערך וכפי זה נמצאת נקראת מכלל עולם הבריאה ואינה מכלל עולם האצילות ודע כי בכל עולם ועולם היה כן ונתחיל מעולם האצילות ונאמר כי הנה נתבאר למעלה כי על האצילות נאמר כלם בחכמה עשית כי הא"ס נתלבש בתוך החכמה העליונה שלמעלה מעולם האצילות ואותה החכמה עצמה בקעה בקיעה גמורה במסך שעל עולם האצילות והיא עצמה ירדה ונתלבשה בראש א"א דאצי' ונקראת עתיק יומין דאצילות ועל ידה מקבל האצילות אור הא"ס וזהו סוד כלם בחכמה עשית הנאמר על עולם האצילות כנז"ל ועל דרך זה ירדה מלכו' דאצילות בסוד נקודה והיתה עתיק יומין של בריאה כנז"ל ועל דרך זה גם מלכות דבריאה בבחי' נקודה אחת בקעה המסך שתחת הבריא' וירדה ביצירה והיתה עתיק יומין אשר שם ועל ידה מקבלת היצירה כל האור שלה וכן על דרך זה ירדה נקודת המלכות דיצירה ובקעה המסך שתחת היצירה וירדה לעשיה על דרך הנז' ממש והנה סבת כל הירידות הללו היו לתועלת העולמות כי על ידי ירידת נקודת כל המלכות שבכל עולם לעולם שלמטה ממנו מתקשר עולם בעולם ומקבל הארה זה מזה ע"י היות סיום העול' העליון ראש אל התחתון ממש וזהו סוד מצות יום השב' וסוד תוספ' יתירה שבו כי אז ביום ההוא נתוסף קדושה בכל העולמות ועל ידי תוספ' ההוא יש כח אל היכל העליון הנקרא קדש הקדשים ראש דבריאה לעלות אל האצילות וחוזר ליעשות אצילות גמור ממש לסבה הנז' ועל דרך זה בכל עולם ועולם והרי נתבאר היטב ענין מיעוט הירח הנז' בהרבה מקומות. אמנם דע כי כל זה היה בעת בריאת העולם כשנבראו המאורות שהם זו"ן שאז נתמעט הירח והנה אחר בריאת העולם אשר חזרה הירח להתקן וחזרה ועלתה עם השמש אחו' באחו' ואח"כ בראה הירח הנז' את אדם הראשון עם חוה בבחי' אחו' באחו' ואחר שנברא אדם הראשון על ידי תפלותיו ומעשיו החזירה פב"פ עמו ביום הו' בערב שבת כנודע. הנה כאשר חזרו התחתונים לחטא חזרה הירח להתמעט מתחלת האצילות וירדה בבריא' בסוד נקודה אחת כנז"ל ומאז עד עתה הכל תלוי במעשה התחתוני' וזהו סוד תקנת התפלת כי בכל תפלה חוזרת לעלות מן הבריאה אל האצילות ונגדלת ונתקנת ומזדווגת עמו ואחר סיום התפלה חוזרת למעוטה כבתחלה וזה ענין מתמיד מבריאת העולם עד לעתיד לבא שכתיב והיה אור הלבנה וכו' עם היות שאין כל התפלות שוות כמבואר אצלינו בשער התפלה ועי"ש וכבר ידעת כי כל דבר שבקדושה אינו נעקר ממקומה לגמרי ואעפ"י שזו הנקודה עולה ויורדת עם כל זה הרושם שלה נשאר תמיד קיי' בראש הבריאה אעפ"י שעולה אל האצילות וכן הענין במלכות שבסוף כל עולם ועול' כנז"ל והרי נתבאר כי מה שהיה בעת בריאת העולם ענין מיעוט הירח הוא עצמו הווה תמיד כ"ז החרבן עד לעתיד האמנם יש בזה חלוק אחד בלבד והוא זה כי כאשר נתמעט' הירח בבריאת העולם שהיה זה שלא על ידי התחתונים הנה הט"ס ראשונות שבה היו מסתלקות ממנה (בדפו"י ע"ג) ועולו' למעלה במקום שבאו שהוא בז"א בעלה האמנם כל המעוטי' שהיו אח"כ אל הירח אחר הפע' ההיא מאז ועד עתה אשר כלם היו מחמת פגם מעשה התחתוני' הוא מותר קשה כי אותם הט"ס מסתלקות ויורדות ומתלבשו' בקלי' בסוד שכינ' בגלות והבן זה וכמו שביארנו בפ' במסתרים תבכה נפשי מפני גוה מפני גאותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לאומות העולם ועיין שם:
3