שער ההקדמות, דרושי אבי"ע ה׳Sha'ar HaHakdamot, The Four Worlds 5
א׳דרו' ה' בסדר עולמו' בי"ע במקומות' ובשמו'
1
ב׳ונחזור לבאר עתה ענין סדר העולמות בי"ע במקומות' ובשמות' כבר הודעתיך כי כל ד' עולמו' אבי"ע יש בהם ב' בחי' הנקראי' עצמות וכלי' והנה ענין הכלי' של עול' הבריא' הם כך כי הכלי' של או"א של הבריא' הם השמות הנז' בדברי רז"ל והם אלו אכתרי"אל י"ה יהו"ה צבאות וכמו שידעת ששמות אלו הם שמות של כסא הכבוד עצמו. גם ידעת כי ג"ר של עולם הבריאה הם הנק' כסא הכבוד עצמו ואלו הם בחינת גופא דאו"א ממש שבברי' וגופא דז"א דברי' נק' מטטר"ון וגופא דנוק' דז"א נקרא סנדלפ"ון ואלו הם הנק' כלים דברי' וזה הוא עצמות הברי' הנה העצמות מתחלק לג' בחי' והם נר"ן ואמנם נפש של כל עולם הברי' בכללה הוא מה שביארנו לעיל שהי' כלים של י"ס דאצי' הכו במסך הברי' ומהם נתנוצצו י' נצוצי אור דרך המסך והם נתהוו ונעשו י' נפשות לי' כלים דברי' ואל תתמה מזה כי הנה הנצוצות המתנוצצות מן הכלי' של האצי' אף גם אחר שעוברים דרך המסך הם בחי' נפש ועצמו' של הכלי' דבריאה והרוח של כללות כל הבריא' נמשך מהכאת חצוניות הבינ' של אצי' במסך הברי' ומהנצוצות שנתנוצצו מן י"ס שלה נעשה הרוח של כל י"ס דברי' והנשמה של כל כללות הבריאה נעשה מן הכאת פנימיות הבינה דאצי' דרך המסך ומשם נתנוצצו י' נצוצות מי"ס פנימיות שלה ונעשו נשמה של הי"ס דברי' וגם לרמז אל בחי' רוח ונשמה אלו שנמשכו מן בינה אל הברי' אמרו בספר התיקו' כי אימ' מקננא בכרסיא נשאר לבאר ענין רישא דא"א דבריא' המגול' כנז"ל אשר בה נתלבשה אותה הנקודה דמלכות דאצי' הנק' ע"י כנז"ל והנה רישא זו לא נעשת ע"י מסך ע"ד השאר לסבה שאמרו למעלה כי להיות נקודה זו בחי' מלכות דאצי' ממש היה בה כח לבקוע ולשבר לגמרי את המסך ואפילו החצוניות שלה בקעה ממש המסך ואז העצמו' והכלי ממש עצמם ירדו בברי' ומהם נעשה רישא דאריך דבריאה המגולה כנז"ל: ונבאר עולם היצי' כבר נתבאר דשית ספיראן מקננן במטטרון והענין הוא כי מן פנימיות ז"א דאצילות אחר שנתלבש ונמשך וירד למטה עד המסך שבין אצי' לבריא' ומרוב האור שלו בקע ושבר ממש המסך ההוא ועוד ירד עד המסך הב' שבין ברי' ליצי' ומחמת התפשטותו עד המקום השפל ההוא נחלש כחו ולא יכול לבקוע ולשבר ממש את המסך הזה כמו המסך הראשון אמנם אורו הכה במסך ההוא ועבר דרך המסך התנוצצותו בלבד ולא ע"י בקוע ממש ואז מבחי' התנוצצות פנימיו' נעשה בחי' רישא מגולה דא"א דיצירה ע"ד מה שביארנו ברישא מגולה דאריך דברי' שנעשה מן המל' דאצי' ואמנם בחי' חיצוניותו ירד ג"כ עד המסך השני שבין ברי' ליצי' על דרך שנתבאר בפנימיותו ומההתנוצצות החיצוניות נעשו י' כלים לי"ס דיציר' הנק' גוף דיצירה האמנם בחי' הכלים ובחי' הנר"ן של הברי' לא הי' בהם כח להתנוצץ שנית דרך המסך הזה השני כי נחלש כחם בעברם דרך מסך א' אל הבריאה והעצמות של היצירה הוא זה כי הנה נשמת או"א דיצירה היא מהכאת אכתרי"אל הנז"ל שבברי' שהכה במסך שעל היצירה וממנה נתנוצצה נשמת או"א דיצירה. ומהכאת מטטרו"ן דברי' במסך הנז' נתנוצץ רוח או"א דיצירה. ומהכאת נדלפ"ון דבריאה במסך הנז' נתנוצץ נפש דאו"א דיצירה. והנשמה של ז"א דיצי' נק' מטטרו"ן ורוחו נקרא סנד"לפון ונפשו נקראת מיטטרו"ן בתופות יוד.
2
ג׳נשמת נוק' דז"א דיצירה נקרא נדל"פון ורוחה נקראת מיטטרו"ן בתוספת יו"ד ונפשה ג"כ נק' נדלפ"ון ג"כ בשם הנשמה שנה ג"כ עם שאין שניהם בחי' אחת אמנ' זו הנפש נמשכ' מכח הנשמה שלה הנקרא בשם זה ג"כ ועל הנפש הזו של הנקבה דיצי' הנקרא' ג"כ סנדלפ"ון הוא מה שרמזו רז"ל במס' חגיגה וז"ל במתניתא תנא והנה אופן א' בארץ זה נדלפ"ון שהוא גבוה מחבירו ת"ק שנה כו'. ולפי שהנקבה נק' ארץ כנודע לכן נאמר על הנפש שלה והנה אופן א' בארץ ר"ל במלכות דיצי' בבחי' הנפש שבה.
3
ד׳ונבאר עולם העשיה. רישא המגולה דאריך דעשיה הוא עצמו ממש סנדלפ"ון שהיה נפש דמלכות דיצי' כנז"ל. ויען שבכל שאר העולמות לא היה כך שהוא עצמו ישמש למטה לכן נאמר בו והנה אופן אחד בארץ להיותו רישא של העשיה הנקרא ג"כ ארץ ואל רישא זו שבכאן הנקרא סנדלפ"ון הוא שקרו אותו רז"ל שר היער כי סנדלפ"ון בגי' יע"ר וגם בגי' פ"ר. (אמר חיים הכותב מזה נוכל ללמוד כי כל בחי' נקודה שירדה מעולם לעולם כנז"ל הנה היא בהיות ע"ד) בה בחי' נפש בלבד כנלע"ד). נשמת או"א דעשי' נק' הדרניא"ל. ורוחם נק' קמוא"ל. ונפשם נק' מלכיא"ל. נשמת ז"א דעשיה נקרא קמוא"ל. ורוחו נקר' מלכיא"ל ונפשו נק' צדקיא"ל. נשמת נוק' דז"א דעשי' נקר' מלכיא"ל ורוחה נק' צדקיא"ל ונפש' נק' עטוריא"ל. עוד דע כי מטטרו"ן הוא בגי' שד"י שהוא בבחי' יסוד העליון דאצי' הנק' חי והוא מספר שני אותיות ט"ט מן מטטרו"ן ושאר אותיותיו הם רמו"ן והם ג"כ בגי' נוריא"ל וזהו סוד מה שאמרו בספר הזוהר בפ' פנחס ע"פ והחיות רצוא ושוב כי רצו"א בגי' נוריא"ל ושו"ב גי' שד"י כי ב' שמות אלו נרמזים במטטרו"ן כנז' ונודע כי החיות הם בעולם מטטרו"ן ואמנם סנדלפו"ן הוא בעולם העשיה לפי שעולם העשיה הוא כנגד המלכות כנודע והנה יש במל' בחי' ה' גבורות מנצפ"ך כנודע והם בגי' סנדל"פון להיותו נמשך ויוצא מכח ה' גבורות הנז' ולכן סנדל"פון נקרא שר היער ר"ל כי השר הזה יונק ונמשך מן הה' גבורות מנצפ"ך שהם בגי' יע"ר וגם הוא עצמו סנדלפו"ן בגי' יע"ר כנז"ל:
4