שער ההקדמות, דרושי אבי"ע ו׳Sha'ar HaHakdamot, The Four Worlds 6
א׳דרוש ו' בהפרש שיש בין ד' עולמו' אבי"ע
1
ב׳בענין הפרש שיש בין עולם האצי' ועולם הבריאה ועולם היצירה ועולם העשי'. כבר הודעתיך כי ד' עולמות אבי"ע הם נכללים בסוד ד' אותיות ההוי"ה גם הודעתיך כי ד' אותיות ההוי"ה מתחלקות בסדר הזה יו"ד בחכמה ה"א בבינה וא"ו בת"ת ה"א במלכות כיצד אות י' באצי' והיא בבחי' הוי"ה דיודי"ן העולה ע"ב הנק' חכמה בסוד כלם בחכמה עשית הנאמר על האצי' כמבואר במקומו. ואות ה' בברי' בבחי' הוי"ה העולה ס"ג בסוד אימא מקננא בכרסיא ואות ו' ביצי' בבחי' הוי"ה דאלפי"ן העולה מ"ה בסוד שית ספי' מקננן ביצי' ואות ה' בעשי' בבחי' הוי"ה דההי"ן העולה ב"ן בסוד מל' מקננא באופן נמצא כפי זה כי עולם האצי' בחינתו היא החכמה ובחי' עולם הברי' היא הבינה ובחי' היצי' היא בת"ת ובחי' העשי' היא במלכות וכ"ז מבואר ואין צורך להאריך בו כי הנה כמו שבעולם האצי' עצמו יתחלק לד' בחי' אלו כן הם כוללות אלו הד' עולמות והנה כנגד האצי' נאמר כלם בחכמה עשית לפי שכל האצי' נעשה בסוד החכמה וזה ביאורו של דבר:
2
ג׳דע כי אור המאציל העליון הנה הוא מתגלה באבא הנקרא חכמה והו' נעלם בתוכו בלי שום מסך ביניהם דעד החכמה הנק' מחשב' אתגלי הא"ס אבל מחכמה ולמטה אין אור הא"ס ממש מתגלה אמנם אבא הוא המתלבש ומתפשט בתוך כל האצי' להחיות אותו ונודע כי אבא מתלבש גו אימא ואימא גו ז"א וז"א גו נוק' וכפי זה קשה מה שאמרו כי אורו של אבא מתפשט בכל האצי' להחיותו אבל הענין הוא כי הנה אור עליון דא"ס הגיע עד אבא בהתרחבות גדול בלי היות מסך ומחיצה מפסקת ולכן עד אבא הנק' חכמה הכל נקרא בשם חכמה אבל מן אבא ולמטה נשתנה הדבר והוא כי אבא מתלבש תוך אימא ואימא תוך ז"א כו' כנז' אמנם עצמותו של אור דאבא ממש מתלבש ומתפשט בתוך אימא וכאשר אור אבא ניתן אל ז"א להאיר בו אין אימ' נעשת מסך ממש מפסיק בין אבא לז"א רק כי אימא נעשת כעין מחיצה ולבוש אל אור אבא ופי היסוד שלה פתוח כעין חלון פתוח ודרך שם יוצא אור אבא אל ז"א ואין מסך כלל בפי החלון ההוא ונמצא כי ז"א מקבל עצמותו של אור אבא אלא שההפרש הוא כי האור העליון בהיותו מאיר בג"ר דאצי' הוא עובר ומאיר דרך התרחבות גדול אבל ו"ק דאצי' הנק' ז"א מקבל אור העליון ממש אלא שהוא דרך חלון צר שהו' פי היסוד דאימא כנז' ובזה אין שינוי אור כלל מלמעלה לשל מטה וזהו ענין כלם בחכמה עשית כי כל האצי' מקבלים אור המאציל העליון אלא שעד אבא הנק' חכמה הוא בהתרחבות גדול ומשם ולמטה הוא עובר דרך חלון ואמנם כאשר האור עובר אל עולם הבריאה נתוסף בו שנוי אחר והוא כי אין הבריאה מקבלת האור אלא דרך מסך ממש מפסיק בינה לבין האצי' והנה אור העובר דרך מסך אינו האור הראשון עצמו רק תולדתו נולד ממנו ולכן נשתנה שם העה"ז ואינו נקרא אצי' רק בריאה כי היא בריאה חדשה שלא כראשונה כנז' וענין המסך הזה נתבאר במקום אחר אמנם עניינו בקצרה הוא כי הנה הבינה נק' אימא כי הי' אם הבנים זו"ן ומשמרת אותם כענין שנאמר כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו וכדרך הנשר הפורש כנפיו ומכסה על בניו שלא יקחם עוף אחר. כך אימא עילאה בי' דאצי' הי' בעצמה אינה מתיראת מן החיצונים כנודע כי אין אחיזה לחיצונים באימא עילאה אמנם יכולי' הם להתאחז בזו"ן בניה ולקח שפע משם ולכן היא פורשת כנפי' עליהם לשמרם וכנפיה נעשות להם כעין מחיצות כדמיון ענני כבוד הפרושים על ישראל במדבר ושומרים אותם מחצים ואבני בלסטראות וכיוצא והנה היא חופפת וסובבת עליהם ומלבישתם מכל צדדיהם ואפילו מלמטה להם מתחת רגליהם וכמו שנתבאר בשע' התפלה בברכת מלביש ערומי' (בדפו"י עה ע"א) ובברכת שעשה ליכ"צ ושם נת' ענין המלבושי' והמנעלי' העליונים מה עניינם באופן שיש תחת רגלי זו"ן מסך א' מפסיק כעין המנעל של הרגלים ואין להאריך יותר בכאן ונמצא כי כל בחינ' האור היורד מעולם האצי' לעולם הבריאה אינו אלא דרך המסך ההוא של בינ' דאצי' כנז' אלא שאין המסך הזה נעשה אלא מן לבוש החצון של בינה כנז' שם במקומו ובזה יתורץ קושיא אחת שיש בדברינו אלה כי איך אפשר שמל' דאצי' תקבל אור ז"א דאצי' ועולם הבריאה הגרוע יקבל אור מן בינה דאצי' אבל הענין הוא כי אין הברי' מקבלת האור אלא דרך הלבו' החצון שבכל לבושי הבינה דאצי' ואל זה הסוד רמזו בתקון ששי בס' התקו' די"ח ע"ב באמרם כי אימא מקננא בכרסיא ונמצא כי האור אשר בעולם האצי' הוא האור בעצמו אבל האור שבברי' איננו עצמותו רק העובר ע"י מסך אמנם איננו כשאר המסכים שביצי' ועשי' כמו שיתבאר כי זה המסך של הבריאה הוא מסך קרוב לפי שנעשה מן הבינה שהי' הספיר' הג' שבאצי' ומשם מקבלת האור. ואמנם עולם היצי' איננו מקבל האור שלו הנמשך אליו מן הברי' רק ע"י מסך וגם ע"י רחוק ואמנם המסך הראשון שיש מן האצי' אל הבריאה אינו נז' עתה ביצי' רק המסך האחר הנוסף בו מחדש המפסיק בינו לבין הברי' וכן עד"ז אעפ"י שיש אל העשי' ג' מסכים הא' שיש בין האצי' לברי' והב' שיש בין הברי' ליצי' והג' שיש בין היצי' לעשיה עכ"ז אין אנו מזכירים בעשיה רק מסך א' והוא הנוסף בו מחדש בין היצי' אליו. ונבאר ענין המסך הנוסף ביצי' אשר הו' ברחוק כנז' הנה נתבאר כי המסך שבין אצי' לבריאה נעשה מן בינה דאצי' אבל המסך הזה שבין הברי' ליצי' נעשה מן ז"א דברי' כי הנה ז"א דבריאה מקיף ומלביש ונועל את המלכות דברי' אפילו מתחת רגליה ע"ד הנז"ל ודרך המסך הזה עובר האור אל היצי' מעולם הברי' וזהו שאמרו בס' התקו' כנז"ל כי הת"ת מקנן במלאך שהוא עול' היצי' והרי שהו' מסך רחוק כי איננו נעש' אלא מן הת"ת דברי' משא"כ במסך הראשון הנעש' מן בי' דאצי' ולא מן הת"ת דאצי' וטעם שינוי הזה שכחתי אותו ואמנ' עו' היצי' נתגרע יותר כי איננו מקבל אור היצי' רק ע"י מסך אחר ברחוק ובמעוט וביאור הענין הוא כי המלכות עצמה דיצירה עושה מסך תחת רגלי' מן הלבוש החצון שלה כדי שלא ירד אור עצמותה ממש אל העשיה אלא דרך המסך הזה וזהו שאמרו בס' התקונין כי מלכות מקננא באופן שהיא העשי' והרי זה נקרא מסך רחוק לפי שהיה ראוי שזה המסך יהיה נעשה מן הת"ת דיצי' כמו שמסך היצי' נעשה מן הת"ת דברי' כנז"ל אמנם נתרחק ונעשה מן המל' דיצי' ולכן נק' מסך יותר רחוק משל היצי' גם נוסף בו מיעוט אחר והוא כי נודע שכל בחי' מלכות נקרא אספקלריא דלא נהרא ולית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מבעל' ונמצא כי לא די שהמסך נעש' ממנה שהיא היותר אחרונה שביצירה אשר לסבה זו נקרא רחוק אלא אף גם יש בו מיעוט גדול לפי שמלבד היותה אחרונה ותחתונה הנה אין לה אור מעצמה כנז' ולכן מסך זה נקרא מסך רחוק וממועט.
3