שער ההקדמות, דרושי שבעה מלכים ה׳Sha'ar HaHakdamot, The Seven Kings of Edom 5
א׳דרוש הרפ"ח נצוצין
1
ב׳והנה צריכים אנו לבאר עתה כי אלו הז' מלכים שירדו בעול' הבריאה ירידתם זו היא מיתתם לפי שכל היוצא מן עולמו והולך ויורד אל עולם זולתו נקרא בחי' מיתה ואמנם אלו הז' מלכים כבר נתבאר שהם הז' ספי' אחרונות של עולם האצילות שנשברו ומתו ואמנם הכלי' שלהם בלבד הם אשר נשברו וירדו למטה בעולם הבריאה ואירע להם כמאורע האד' התחתון בעוה"ז השפ' הזה כי הנה הוא מורכ' מגוף ונפ' ובע' מיתתו גופו שב אל העפר אל הארץ כשהיה ונפשו ורוחו עולים ושבי' אל האלהים אשר נתנם אמנם מוכרח הוא שנשאר תוך הגוף ההוא הבלא דגרמי השורה על העצמו' בקבר בסוד ועצמותיך יחליץ כנז' בפ' שלח לך דף קס"ט עי"ש גם נתבאר אצלינו בשער המצות בפ' פנחס בדרוש מצות הירוש' ועי"ש איך תועלת זה ההבלא דגרמי הוא לסבת שיהיה קצת חיות קיים בעצמות ההם נמשך בהם עד זמן תחי' המתים וזהו סוד אותם העבירו' של האדם שעליהם נענש שלא לקום בזמן התחיה כמו שאמר הכתוב כספו בנשך נתן חיו לא יחיה והטעם הוא כי אותם העבירו' גורמות שאותו החיות והרוחניות המועט הנשאר בעצמות כנז' שיסתלק משם ויתייבש לחלוחיתם ולא יחיו בתחית המתים הפך מפסוק ועצמותיך יחליץ והוית כגן רוה והבן זה וזהו סוד פסוק העצמות היבשו' הנז' בנבואת יחזקאל ואמרו רבותינו ז"ל שהראה לו בהם עצמות איש אחד יבישות בתכלית האחרון ולא קם בתחיה ההיא לסבת כי בנשך נתן וכו' גם בכח אלו הנצוצות של חיות ואור שנשאר תוך העצמות בהם יודעים המתים ומספרים זב"ז כנז' בדברי רז"ל בגמרא ובסה"ז ועל ד"ז אירע בז' מלכים הנז' כי היו כלולים מאורות וכלים נפש וגוף ובעת מיתת' ירדו הכלי' והגוף שלהם אל העפר שהוא עול' הבריא' כנודע ואורותיהם שהם נפשותיה' עלו למעלה בעולם האצילי' כי שם שרשם וכמו שנתבאר היטב למעלה וכמו כן נשארו קצת נצוצי אור ורוחניות וחיות מוכרח לקיים ולהעמיד הכלים ההם שבעולם הבריאה עד זמן התחיה שלהם שהוא כאשר נתקנו ונעשו מהם עולם האצילו' כמו שיתבאר כי אעפ"י שהאורות נסתלקו עם כ"ז הניחו שם קצת ניצוצות כדי להעמידם ע"ז תקונם ותחייתם ובזה יתבאר לך כי מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש וכל מה שאירע למטה בעוה"ז אירע למעלה בתחלה וכמו שביארתי ענין מיתת המלכים ותחייתם ובסה"ז העלימו הסוד הזה בפ' תרומה דף קמ"ה ע"א ועי"ש באומרו ועם כל דא בכלא מנע נהורא האי חויא תקיפא: ודע כי מספר נצוצי האור שנשארו למטה תוך הכלים שבעול' הבריא' הוא רפ"ח נצוצין וזהו סוד ורוח אלהים מרחפת על פני המים כי אותיות מרחפת מ"ת רפ"ח פירוש כי הרפ"ח נצוצי רוח אלהים הם מרחפים על הכלים המתים ואמנם בלי ספק כי המעולה שבאורות עלה למעלה באצילות והנצוצות היותר גרעים הם שירדו עם הכלים ולכן צריך שנודיע בתחלה סדר מדריגת האורות ומעלתם זה למעלה מזה ואח"כ יתבאר מה הם בחי' רפ"ח נצוצין שירדו. הנה נתבאר אצלינו כי כל אורות עולם האצילו' הם בחי' הויו"ת ונודע כי ד' בחי' יש בהויו"ת או הוי"ה דע"ב דיודי"ן או הוי"ה דס"ג או הוי"ה דמ"ה דאלפין או הוי"ה דב"ן דההי"ן. ונבאר עתה ענין ההוי"ה דע"ב וממנה תקיש ותלמוד אל שאר ההויו"ת ודאי ופשוט הוא כי השרש של האור וכל העיקר שבו הם ד' אותיות ההוי"ה בהיותם פשוטים בלי מלוי וזה הוא עצמות ועיקריות האור ואמנם זה הוא בבחי' היותם אותיות ממש בצורתם ויש עוד בחי' אחרת והוא בהיות האותיו' בבחי' מספ' וחשבון המשל בזה אם נאמר כי ד' אותי' ההוי"ה הם בגמט' כ"ו ואין ספק כי צורת האותיות עצמם הוא יותר שרש ועיקריות האור יותר ממה שהוא בבחי' חשבונם ומספרם גם דע כי (בדפו"י כ"ג ע"א) כ"ז הוא בבחי' פנים וגם יש על ד"ז בבחי' האחו' של האורות שני בחינו' הנז' שהם האותיות עצמם וגם בבחי' מספרם. גם יש בחינה אחרת והיא בהיות ד' אותיות ההוי"ה בסוד מלוי כי בהיותם במלוי הם יותר דין כי כן מלוי בגימטריא עולה די"ן וגם כי שורש ההוי"ה הם ד' אותיות עצמם אבל המלוי היא פירוש ההוי"ה ויציאת אורותיה' בגלוי לחוץ והנה גם בזו הבחי' של המלוי יש בה ב' מדריגות הנזכרים שהם אותיות בעצמם או במספרם כנז' וכן על ד"ז במלוי המלוי של ההוי"ה באותיותיהם ובמספרם וכן כיוצא בזה עד אין קץ:
2
ג׳ונבאר עתה סדר מעלת מדרגותיהם הנה השרש והעיקר האורו' שהם בחי' ד' אותיות הוי"ה בעצמותם. ואחריה במדריגה הב' הם האותיות דאוחריי' הפשוטים במציאותם ולא במספרם והם י' אותיות כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה. אחריה מדריגה ג' הוא מספר וחשבון ד' אותיות ההוי"ה ביושר פשוטים והוא היות מספר' בגי' כ"ו. ואחרי' מדריגה ד' היא מספר י' אותיות של האוחריי' פשוטי' שהם בגי' ע"ב. ואחריה מדריגה ה' והוא י' אותיות דמלוי ההוי"ה ביושר כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י. ואחריה מדריגה ו' והיא האחוריי' של המלוי והם כ"ו אותיות כזה יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"י. ואחריה מדריגה ז' והיא מספר י' אותיות מלוי דיושר והם בגי' ע"ב. ואחריה מדריגה ח' והיא מספר כ"ו אותיו' אחוריי' של המלוי והם בגי' קפ"ד. ואחרי' מדריג' ט' והם כ"ח אותיו' מלוי המלוי של ההוי"ה ביושר כזה יו'ד ויו דל"ת הי יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד. ואחריו מדרי' י' והיא האחוריי' של מלוי המלוי והם קנ"ו אותיות כזה. יוד יוד ויו יוד ויו דלת. יוד ויו דלת ה"י. יוד ויו דלת ה"י יוד. יוד ויו דלת הי יוד ויו. יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד. יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד ויו. יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד ויו הי. יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד ויו הי יוד. ואחרי' מדריג' י"א והיא מספר כ"ח אותיו' מלוי המלוי דיושר והם בגי' תר"ו. ואחריה מדריגה י"ב והיא מספר קנ"ו אותיות אחוריי' של מלוי המלוי ועד"ז תלך עד אין קץ וסוף מדריגה למטה ממדריגה והרי נתבארו מדריג' הוי"ה דע"ב דיודין וממנה תקיש לשאר ההויו"ת דס"ג מ"ה ב"ן וכן עד"ז בכל השמות שיש בעולם: ואחר שביארנו סדר המדריגות ואמרנו כי כל מדריגה הקודמת לחבירתה היא אור גדול ומעולה על המדריגה התחתונה אליה. ונבאר עתה ענין הרפ"ח נצוצין מה עניינם וכבר נתבאר למעלה כי פשוט הוא שהנצוצו' היותר חלושי' ותחתונים הם אשר נשארו למטה בעולם הבריאה עם הכלים הנשברי' להחיות' ודע כי לא מכל הבחי' ירדו נצוצות במספר שוה לכלם כי הוי"ה דע"ב גדול' ועליונ' מהוי"ה דס"ג ודס"ג גדול' על מ"ה ודמ"ה גדול' על ב"ן ובודאי הוא כי מכל ד' הויו"ת אלו ירדו נצוצו' אל הכלי' שלה' להחיות' כי אין לומר שההוי"ה דב"ן התחתונה שבארבעתם ידדה בכלים ושלשה ההויו"ת הראשונו' נשארו למעלה כי הנה הנצוצות של ס"ג לא יש בהם יכולת להחיו' את הכלים דע"ב. גם נצוצות דמ'ה אין בהם כח להחיות את הכלי' דס"ג ולא נצוצו' דב"ן לכלים דמ"ה אמנם נצוצות מן ההוי"ה של ע"ב הוצרכו לירד להחיות את הכלים של ע"ב עצמו וכן ניצוצות של ס"ג הוצרכו לירד להחיות כלים של ס"ג עצמו. וכן ניצוצות של מ"ה לכלים של מ"ה ונצוצות של ב"ן לכלים של ב"ן אלא הענין הוא שהניצוצות היותר גרועים שבכל הוי"ה והוי"ה ירדו למטה להחיות הכלים של ההוי"ה ההיא והחלקים המעולים שבהוי"ה ההיא נשארו למעלה בעולם האצי' גם דע כי פשוט הוא שלא ירדו כ"כ נצוצות מן הוי"ה דע"ב כמו מהוי"ה דס"ג וכיוצא בזה כי אם שמהוי"ה דע"ב שהיא עליונה מכלם ירדו נצוצות מועטים מכל השאר ומהוי"ה דס"ג ירדו ניצוצות יתירות על הוי"ה דע"ב וכן נצוצי דמ"ה יתרי' על נצוצי דס"ג ונצוצי דב"ן יתירים מנצוצי מ"ה כי כפי גריעו' מדריג' ההוי"ה כך ירדו ממנה נצוצות יתירים על מספר הניצוצות של ההוי"ה שלמעלה ממנה וכדי שנבאר עניינם צריך שנקדים לזה הקדמה אחת והיא זו דע כי בעת שיצאו י' הנקודים הנקראי' עולם הנקודים כמבואר בדרוש שקדם ואז הניחו שרש ורושם בעולם האצי' וכאשר אח"כ הגיע זמן תקון הי' נקודות הנזכרי' הנה מנקודת הכתר נעשה אח"כ פרצוף א' נתקן ונקרא א"א ומשני נקודות חו"ב נתקן ב' פרצופין דאו"א ושש הנקודות הנקראים חג"ת נה"י נעשו פרצוף אחד לבד הנקרא ז"א ומן הנקודה העשירית נעשה פרצוף נוק' דז"א. וכבר נתבאר אצלינו כי כל אלו הפרצופין הם מתלבשים זה בזה כנז"ל בדרושי' שקדמו ואמנם כאשר נתקנו אלו הפרצופין ונתלבשו זה בזה לא הושמו במקומם הראשון ממש בעת שנאצלו הי' נקודות אמנם עמדו באופן אחר והוא כי הנה פרצו' א"א נתפשט ממקום נקודת הכתר עד סיום סוף עולם האצילו' כלו וכ"ז הוא שעור קומתו והנה או"א היו ראוים להיות במקו' חו"ב דא"א אבל לא כך היה אלא ירדו והלבישו את חו"ג דא"א כמו (בדפו"י ע"ב)שנתבאר בדרוש שקדם גם ז"א שהיה ראוי להלביש כל ו' קצות דא"א הנה איננו מלביש רק לג' אחרונות שהם נה"י דא"א אבל נוקב' דז"א זו עמדה ממש במקומה והלבישה את מלכות דא"א. ונחזור לענין ראשון כי העולה מכל זה הוא כי ההוי"ה דע"ב שהיא בחי' החכמה והוי"ה דס"ג שהיא בחי' הבינה הם מלבישים את חו"ג דא"א עם היות' בחי' חו"ב ונמצא עתה כי הוי"ה דע"ב היא בחסד ולכן חסד בגי' ע"ב וההוי"ה דס"ג היא בגבו' והוי"ה דמ"ה אעפ"י שכוללת שש קצות כנז' עכ"ז אינה אלא בנה"י לבד וההוי"ה דב"ן היא במלכות ונמצא כי כל הד' הויו"ת הנזכרים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן נכללי' בז' תחתונות בלבד ואח' שהצענו הצעות הנזכרים נבאר עתה מספר הנצוצו' שירדו מכל מדריג' ומדריגה. הנה מן הוי"ה דע"ב שהוא בחסד עלו ששה מדרגותיה הראשונות בעולם האצילות והם בחי' ד' אותיות הפשוטות דפנים ובחי' י' אותיו' פשוטות דאחוריי' ובחי' מספר ד' אותיות דפנים ובחי' מספר הי' אותיות דאחוריי' ובחי' עשר אותיות המלוי דפנים ובחי' כ"ו אותיות המלוי דאחו' הרי הם ו' מדריגות הראשונות ושאר כל המדריגות שלמטה מהששה הנזכרי' שהוא מהתחלת מדריג' השביעית שהיא מספר י' אותיות המלוי דפנים ולמטה הנה כלם ירדו למטה בעולם הבריא' ובודאי הוא שכל מה שהוא למטה מאיזו מדריגה הכל נכלל בה ואינו נחש' בפ"ע כי טפל הוא אליה וא"כ כיון שירדו מדריג' הז' מכ"ש שירדו כל המדריגו' שלמטה ממנה עד התחתונ' שבכלם ולכן אין אנו צריכים למנות כמה חשבון כל הנצוצו' שבכל המדרגו' שנפלו ואין אנו מכניסי' במספר אלא מספ' הנצוצו' של המדריג' הז' וכל השאר טפלי' ונכללי' בהם והנה מספר הנצוצות דמדריגה הז' אשר נפלה בעולם הבריאה הוא ע"ב ניצוצין שהוא מספר י' אותיו' המלוי של ההוי"ה דע"ב דיודי"ן ומן הוי"ה דס"ג שהיא יותר גרועה מהוי"ה דע"ב ירדו ממנה שתי מדריגות יותר עליונו' ממה שנפלה מהוי"ה דע"ב והוא כי הד' מדריגות הראשונות לבד שבה הם עלו אל האצי' ומן המדריגה הה' שבה ואילך הכל נפל בעולם הבריאה והנה המדריגה החמישית דהוי"ה דס"ג היא י' אותיות המלוי דס"ג דפנים בבחי' אותיות עצמם הם עשר נצוצין וכשתחבר עמה' המדריגה הז' שהוא מספ' י' אותיות דהוי"ה דס"ג הנז' והם ס"ג נצוצין אחרים יעלו הכל ע"ג נצוצין ומן הת"ת שהוא הוי"ה דמ"ה שהיא יותר גרועה מהוי"ה דס"ג ירדו עוד שני מדריגות יותר עליונות והוא כי שני מדריגות הראשונו' שבה לבד הם שעלו לעולם האצי' ומהתחלת מדריגת ג' שבה עד סוף כל המדריגות הכל נפל בעולם הבריאה והנה כשנקח המדריגה השלישית שהיא מספ' ד' אותיו' הפשוטות שהם כ"ו וכשנקח המדריגה הז' שהיא מספ' עשר אותיות המלוי דפנים שהם מ"ה נחבר כ"ו עם מ"ה הרי ע"א ניצוצין ומן הוי"ה דב"ן הגרועה מכלם לא עלתה באצי' רק המדרגה הראשונה שבה בלבד וכל שאר המדריגו' ממדריגה שנית ולמטה כלם נפלו בעולם הבריאה והנה כשנקח המדריגה הד' שבה שהיא מספ' עשר אותיות דאחורי' שבה הם בגי' ע"ב והרי נתבאר מספ' רפ"ח ניצוצין שירדו מן ד' הויו"ת הנז' והם ע"ב ע"ג ע"א ע"ב. ועתה אנו צריכים לתת טעם אל קצת שינוים שנמצאו במספרי' האלו כי בהוי"ה דע"ב אין אנו לוקחין ממנה רק חשבון א' של המדריגה הז' ובס"ג אנו לוקחין שני מדריגות והיא הה' והז' ובמ"ה ב' מדריגות הג' והז' ובב"ן מדריגה א' לבדה והיא הד' ועוד כי משלשה מדריגות הראשונו' לקחנו בחי' פנים ומן הוי"ה הרביעי' לקחנו בחי' מספר האחו' וכמה שינוי' אחרים שיתבארו בכלל הביאו' והענין הוא במה שנתבאר כי הצד השוה שבד' הויו"ת הנז' הוא שמן המדריגה הז' ואילך שבכל הוי"ה מהארבעה הכל נפלו והנה כל המדריגות שתחת המדריגה הז' הנו' אינם נכנסות כלל במספר הרפ"ח ניצוצין כי כלם בטילות בה ולכן אין אנו מזכירים באלו הרפ"ח ניצוצין רק בחי' זו המדריגה הז' שבכל הוי"ה מהד' הויו"ת שזהו הטעם שנקרא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהוא מספר המדריגה השביעית שבכל הוי"ה מהם כי הם משונים במלואיהם ולכן אין מספר' שוים וגם לכן אין אנו מזכירים במספ' הרפ"ח ניציצין אלא אלו הד' מספרי' של המלויים שיש באלו ההויו"ת כמו שנתבאר זולתי בהוי"ה הרביעי דב"ן שלא הכנסנו במספ' הרפ"ח ניצוצין אלא המדריגה הד' שבה הנזכרת ולמטה יתבאר טעם לזה:
3
ד׳גם צריך שתדע כי במקום שאנו מונים בחינת הפנים אין בחינת האחוריי' נמנת במס' כלל לפי שאם הפנים נופלים כ"ש האחוריי' הטפילים להם ולכן בג' ההויו"ת הראשונות שמנינו בחי' הפני' לא זכרנו בהם האחוריי' כלל זולתי בהוי"ה הד' דב"ן שלא מנינו הפנים אלא האחוריי' לבדם וכמו שגם לזה נבאר טעמו לקמן בע"ה. גם צריך שתדע כי כל מקום שיש שני מספרים שוין אין אנו מונים שניה' המשל בזה כי הנה נתבאר כי הי' אותיות דמלוי ס"ג והי' דמ"ה ירדו בבריאה (בדפו"י ע"ג) ולכן כיון שמנינו בחי' העשר דס"ג אין אנו מונים הי' דמ"ה וכמו שביארנו כי גם המדריגה השביעית שהיא מספר י' אותיות המלוי שבכל הוי"ה לא היינו מונים כלם אלא לפי שהם חלוקות במלוייה' זה ע"ב וזה ס"ג וזה מ"ה וזה ב"ן וטעם לזה הוא מובן כשנקדי' הקדמה אחרת והיא כי הנה כאשר המדריגות שוות במציאותם שתיהם נשארות במדריגה העליונה שבהם פי' כי הנה המדריגה החמישי' דס"ג ודמ"ה שהם בחי' י' אותיות המלוי שלהם שתיהם נפלו בבריאה ואמנם עשר אותיות המלוי דמ"ה לא ירדו בבריאה במקום הראוי להם עם שאר ניצוצי מ"ה אלא נשארו מחוברים למעלה בי' אותיות מלו דס"ג להיות שוים במספרם י' וי' וזהו הטעם שי' אותיות דמלוי ס"ג הכנסנום במספר הרפ"ח ניצוצין אבל יו"ד אותיות מילוי דמ"ה לא הכנסנום במספר הרפ"ח ניצוצין כמו שתראה למעלה והענין הוא במה שנודע כי ההוי"ה דע"ב היא ירדה ונפלה בבריא' טרם שאר ההויות כי הנאצל' והמולכת בתחלה היא הנשברת והנופלת בתחלה ונודע כי ע"ב נאצל תחלה ולכן נפלה תחלה וכן עד"ז בס"ג מ"ה ב"ן ונמצא כי כשירדו הי' אותיו' מלו' דמ"ה כבר מצאו שם בבריא' את הי' אותיו' דמלוי ס"ג ובפגע בהם נתחברו עמהם ונתעכבו שם ולא ירדו עוד למטה במקומ' להיותם שוים במספרם כנז' אבל המדריגה הז' שבהם אשר חלוקים במספרם כי זה ס"ג וזה מ"ה ואינם שוים לכן לא נכללו יחד במספר אחד ולכן כשירד בחי' מספר מ"ה ירדה עד מקומה עצמה ולא נתעכב' עם הס"ג העומדת למעלה ממנה בבריאה עצמה ולכן הס"ג והמ"ה נכנסו בפרטו' כל אחד במספר הרפ"ח נצוצין והנה גם מספר מדריגה הג' שבמ"ה שהיא מספר כ"ו נכנסה במספ' הרפ"ח נצוצין לפי שמן הע"ב והס"ג לא ירדה שום מדריגה ג' כנז' והרי נתבאר טעם השינוי שיש בג' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה:
4
ה׳ועתה צריך לתת טעם אל השינוים שיש בהוי"ה דב"ן והנה נתבאר כי להיות הוי"ה דב"ן במלכו' שהיא תחתונ' וגרועה מכלם שבירת' גדולה מכלם כי לא עלה ממנה באצילו' רק המדריג' הראשונה שבה לבד וכל שאר מדריגותי' עד א"ס כלם ירדו בבריאה ובזה תבין סוד למה המלכות לא נשארה רק בחי' נקודה אחת בלבד כי הרי לא נשאר ממנה רק מדריגתה הראשונה לבד שהם בחי' ארב' אותיותיה הפשוטות וצריך עתה לידע השנוי שיש ממנה אל ג' האחרות כי הנה נתבאר למעל' כי כאשר נמנים בחי' הפנים בכלל הרפ"ח ניצוצין אין בחי' האחוריי' נכנסת בחשבון כלל והנה בהוי"ה זו דב"ן מצאנו ראינו להפך כי לא די שאנו מונים בחי' האחורי' שבה כנז"ל אלא ששום בחי' פנים שבה לא נחשבו כלל במספר הרפ"ח נצוצין. והתשובה היא כי סבת מנין האחור' הוא בשביל שאין אנו מונים הפנים כי הרי בג' הויו"ת הראשונות שמנינו בהם מנין הפנים לא זכרנו מנין האחו' כלל אבל בהוי"ה זו שאין אנו מונים כלל מנין הפנים אנו מונין האחורי' שהוא מספר הי' אותיות פשוטות דאחורי' שלה שהם בגי' ע"ב כנז' ונשאר לנו עתה לתת סבה למה בהוי"ה זו אין אנו מונים בחי' הפנים כי הרי כמה מדריגות של פנים נפלו ממנה ונתחיל לתת טעם ממדריג' למדריג' הנה המדריגה הג' שהיא מספר ד' אותיות הפשוטות דפנים שהם בגי' כ"ו לא מנינו אותה לסבה הנז"ל כי כשיש ב' מספרים שוים אז מספר התחתון מתחבר עם העליון ונשאר למעלה עמו וכיון שכבר בהוי"ה דמ"ה נמנית מדריגה ג' הזו במספר רפ"ח ניצוצין הנה גם מדריגה הג' הזו דהוי"ה הרביעית דב"ן נשאר שם למעלה עמה ילא ירדה במקומה ולכן אינה נמנת בפני עצמה גם המדריגה הז' והיא מספר ט' אותיות המלוי שלה שהם בגי' ב"ן לא מנינו אותם עם שאין שום מדריגה אחרת דומה אליה אבל הטעם הוא במה שהודעתיך בענין הוי"ה זו של ב"ן אשר במלכות כי הנה היא בחי' ב' הויו"ת ממש ונקראת מער' המכפלה כי כל ג' אותיותיה כפולות ואף גם הראשונה כפולה היא במספרה כי כך עולים ב' אותיות מלוי אות ראשונהשהם ו"ד כמו האות עצמ' שהיא י' ואמנם ב' ההויו"ת האלו האחת היא בחי' ז"א והב' היא בחי' נוקבא דז"א עצמה וכאשר תחברם יחד זו"ן ומאיר בה אז ז"א נותן הארת ההוי"ה שלו לנוקביה ואז נמצאים ב' הויו"ת בנוקביה ונעשים בה בסוד חבור הוי"ה אחת מליאה בההי"ן שהיא ב' הויו"ת ג"כ כנז"ל ולהיות כי אין ענין זה נעשה בה אלא מז"א אין למנותו בבחי' בפ"ע בנוקביה ולכן אין אנו מונים מספר ההוי"ה זו שהיא ב"ן כנז'. וא"ת בשלמא הראשונה ניחא אבל הב' שהיא בחי' נוקביה עצמה למה אינה נמני' אבל הענין הוא כי גם הוי"ה זו נשארת דבוק' למעלה עם ההוי"ה הראשונ' ולכן גם היא אינה נמנית גם המדריגה הה' והיא בחי' ט' אותיות המלוי שבה לא נמנת לטעם הנז' כי עיקר אותיות ההוי"ה זו דב"ן במלויו הוא מן ז"א ולכן אינה נמנית בנוקביה והרי נתבארו מספר כל הרפ"ת (בדפו"י ע"ד) ניצוצין איך הם ד' פעמי' ע"ב וג' פעמי' ע"ב הראשוני' שבג' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה הם מבחי' פנים והע"ב הד' שבהוי"ה דב"ן הוא מבחי' אחורי' ואמנם שרש ד' פעמים ע"ב הנז' הם בחג"ת ומלכו' כנז"ל.
5
ו׳וצריך לבאר עתה כי הרי מכל ז' המלכי' ירדו ניצוצין וא"כ הניצוצי' שירדו מן נה"י כמה הם גם למה לא נמנו עם הרפ"ח ניצוצין ובתחלה נבאר מה שירדו מהם הנה נודע כי נו"ה הם תרי פלגי גופא ואין לכל אחד מהם הוי"ה גמורה בפ"ע אמנם שניהם נכללי' בהוי"ה אחת ונמצא כי האור של הנצח הוא חצי הוי"ה ואור ההוד הוא חצי האחר של ההוי"ה והנה כאשר נחלק ההוי"ה לשני חצאי' אין עולה בשם אלא חצי הראשון ב' אותיות י"ה שהם שם גמור מז' שמות שאינם נמחקים כנודע מה שאין כן בב' אותיו' אחרונות שהם ו"ה שאינ' שם בפ"ע ולכן הנו"ה הם ב' שמות של י"ה גם היסוד הוא שם י"ה לפי שאינו בחי' בפ"ע אבל הוא בחי' כוללת כל אורות העליונים כי לכן נקרא כל ולכן גם הוא אינינו הוי"ה גמורה רק ב' אותיות י"ה כנז' עוד טעם אחר למה היסוד נקרא י"ה והענין הוא במה שנודע כי בתוך ז"א מתלבשים ב' יסודות יסוד דאבא ויסוד דאימא ובתוך כל יסוד מהם יש ה' חסדים וה' גבורות והה' חסדים דיסוד דאימא מתפשטים תוך ז"א מן חסד שבו עד ההוד שבו והה' גבורות דאימא הם היורדו' ומתפשטו' ביסוד דז"א וכן הה' חסדים והה' גבורות דיסוד דאבא אשר אלו לא יצאו מתוך נרתקם כלל כנודע כי פי היסוד דאבא מסתיים בפי היסוד דז"א ונמצא כי יש בתוך יסוד דז"א י' גבורות וה' חסדי' כמנין י"ה ולכן היסוד דזעיר נקרא י"ה. עוד יש טעם אחר והוא בבחי' הה' חסדים של אימא המתפשטים בתוך ז"א כי הם ג' בחי' האחת היא שרשם למעלה בדעת של ז"א ושם יש שרש ה' חסדים. השנית היא כי הארת' מתפשט' מחסד שבו עד הוד שבו שהם ה' חסדים אחרים. הג' היא כי הארתם של אלו הה' חסדים הב' מתקבצת ביסוד דז"א הנקרא כל כנודע הרי הם ט"ו חסדים כמנין י"ה. ובזה נחזור אל הביאור ותחלה נודיע מספר הניצוצות שירדו מן נה"י כבר נתבאר כי הם ג' שמות של י"ה ואינם הויו"ת גמורות כמו שהיו למעלה בחגתו"מ. עוד יש שנוי אחר כי אלו ג' פעמים י"ה שלשתם הם במילוי אלפי"ן ע"ד הוי"ה דמ"ה שבת"ת והטעם הוא לפי שאלו הנה"י הם נה"י דז"א שהוא בחי' מלוי אלפי"ן כנודע ואמנם כל אותו הסדר של המדריגות שביארנו למעלה בהויו"ת הגמורו' ג"כ הם באלו השמות של י"ה והנה כדוגמת מה שירדו ניצוצו' מן הוי"ה של מ"ה שבת"ת כן ירדו ניצוצות מג' שמות י"ה האלו שבנה"י כי ב' מדריגות ראשונות שבכל שם י"ה הם לבדם עלו באצילו' וכל השאר אשר ממדריגה ג' ולמטה הכל ירדו והנה המדריגה הג' שבהם היא מספר ב' אותיות הפשוטו' של י"ה שהם בגי' ט"ו וכשנחבר ג' המדריגו' השלישיות אשר בג' י"ה הנז' שבנה"י יעלו בגי' מ"ה ואלו הם סך ניצוצות שירדו מן הנה"י אל הבריאה וכלם ממדריגה הג' שבכל אחת מהם ומכ"ש שירדו כל שאר המדריגות שבהם שמשם ואילך:ועתה נבאר טעם למה אין מ"ה ניצוצין אלו של הנה"י נכנסים גם הם במספר רפ"ח ניצונין וכפי זה היה ראוי שנמנה שהם שלג' ניצוצין ולא רפ"ח אבל הענין הוא כי הנה בענין האחורי' שלהם אין צורך לתת טעם כנז"ל כי אין האחורי' נמנים במקום שיש בחי' פנים ואמנם סיבת שאין אנו מונים אפי' בחי' הפנים שלה' מבואר ג"כ עם הנז"ל כי כל הניצוצות המתחברות עם המדריגה שלמעלה מהם אינם נמנים כי נכללים במספר אותה המדריגה העליונה שכבר נמנת והנה אלו הניצוצין דנה"י ברדתם בבריאה נתחברו עם הניצוצות שירדו מהוי"ה דמ"ה שבת"ת ועמדו עמהם שם בבריאה למעלה ולא ירדו אל מקום הראוי להם ולכן אינם נמנים בפ"ע ואמנם צריך אני לבאר מה שאמרנו לעיל כי אינם מתחברים אלא בהיות מספרם שוים וא"כ למה נתחברו אלו של נה"י עם אותם של הת"ת והענין הוא כי הנה כבר נתבאר כי המדריגה השלישי' שבהם ממנה התחילו לירד ניצוצותיה והנה הם ג' פעמים י"ה שמספר' מ"ה והרי הם שוים עם מספר ההוי"ה דמ"ה שבת"ת ולכן נתחברו עמה ואע"פ שאין בחינתם שוה כי שם הוא מספר י' אותיות של המלוי וכאן הוא מספר ב' אותיות הפשוטות עם כ"ז אין הכוונה רק למצוא מציאות בעלמא שיהיו שוים במספרם עם שאינם שוי' במציאותם ואין בזה חשש כמו שיתבאר עתה בבחי' אחרת וזה עניינם הנה המדריגה הז' שלהם הוא מספ' האותיות המלוי שלהם שהוא יו"ד ה"א דאלפי"ן כנז' והנה הוא בגי' כ"ו והנה הוא שוה ג"כ עם מספר ארב' אותיות פשוטות דמ"ה שהוא כ"ו אשר כבר הם נכנסו במנין הרפ"ח ניצוצין ולכן נתחברו אלו הכ"ו עם אותם כ"ו ולכן אינם נמנים אלו הכ"ו בפ"ע והנה גם במדריגה זו יש שאלה הנז' כי ב' מספרים אלו שהם כ"ו כ"ו אינם שוים במציאותם כי אלו ממספר אותיות המלוי ואלו ממספר (בדפו"י כ"ד ע"א) אותיות הפשוט. אמנם התירוץ בזה הוא כי הנה נתבאר שהמדריג' הה' דמ"ה שבת"ת שהיא י' אותיות המלוי דאלפין עלו ונתחברו עם י' אותיות דמלוי ס"ג להיותם שוים במציאותם והנה יש חשש אולי גם המדריגה הז' שלהם שהוא מספרם שהם מ"ה יעלו גם הם למעלה כי המספר נגרר אחר האותיות בעצמם שהם שרשיהם ואם יעלו גם הם נמצא הכלי של הת"ת גרוע וחסר מאד מניצוצות אור ולא יוכל להתקן ולחיות אח"כ בזמן תחית המלכים ותקונם כנז"ל ולכן צריך שיעלו אלו הניצוצות דנה"י שהם מ"ה וכ"ו שהם ב' המדריגות שלהם הג' והז' ויתחברו עם הניצוצות שבת"ת המדריגה הג' והז' שלהם שהם בגי' מ"ה וכ"ו וע"י כן לא יעלה המדריגה הז' של התפארת למעלה עם שרשה שהיא המדריגה הה' שבה שעלתה אל הוי"ה דס"ג כנז' וא"כ כיון שכל התכלית אינו רק לסבה זו אין אנו חוששי' שיהיו שוים ממש במציאותם לגמרי ובכל שהוא של יחס של דמיון של מספר שוה שיש ביניהם מספיק לשיעלו שם ויתחברו עמהם כי אלו היו ממש שוים לגמרי בכל מציאותם אפי' שלא ע"י סבה הנז"ל היו עולי' אבל עתה שיש סבה הנזכרת עולים אע"פ שאינם שוים לגמרי במציאותם וא"ת ולמה בהוי"ה דע"ב דיודין אין אנו חוששים ומתייראים שמא המדריגה הז' שבה שהיא מספר י' אותיות המלוי שבה שהוא ע"ב שמא יעלה אל האצילות עם שרשו שהם מדריגה ה' שהם י' אותיות המלוי עצמם והיה ראוי מפני חשש זה שהמדריגה החמישי' דס"ג שהם י' אותיות המלוי עצמם יעלו למעלה ויתחברו עם המדריגה הז' של ע"ב כדי להעמידה שם שלא יעלו. והתשובה היא כי הנה בהוי"ה דע"ב לא ירדה המדריגה ה' שבה אל הבריאה מעולם כי נשארה באצילות ולכן א"א שתעלה המדריגה הז' שבה למעלה באצילות כי כיון שירדה בעולם הבריאה אין בה כח לעלות מעולמה לעולם אחר יותר עליון ובפרט כי לא ברצונה ירדה אל הבריאה אלא בע"כ שלא היה בה כח לישאר באצילות ולכן ירדה ואיך תוכל עתה לעלות כלל אבל המדריגה הז' דמ"ה היתה יכולה לעלות ולהתחבר עם שרשה שהיא המדריגה הה' שלה שנתחברה עם מדריגה הה' דס"ג כנז' לפי שאין עלייתה אלא מספירה אל ספירה אחרת אבל הכל הוא בעול' הבריאה עצמו ולכן עלו ניצוצות נה"י עמה כדי לעכבה במקומה עם הכלי שלה ולא תעלה לכלי דס"ג. וצריך לתת טעם כי כיון שנתבאר שהניצוצות של נה"י לא נתחברו עם הוי"ה דמ"ה שבת"ת אלא כדי שלא תעלה המדריגה הז' שבת"ת למעלה עם שרשה שעלתה בהוי"ה דס"ג שהיא המדריגה הה' שלה שהם י' אותיות דמ"ה וא"כ היה צריך שימצאו בחי' י' אותיות דבחי' מלוי באלו הנה"י כדי שיהיו במקו' אותם הי' אותיות דמלוי מ"ה שעלו אבל הענין הוא כי הנה בב' שמות של י"ה שבנה"י כבר יש בהם י' אותיות של מלוי שהם חמש וחמש וכבר אלו הם תמורת אותם י' אותיו' דמלוי דמ"ה שעלו אל הס"ג ואע"פ שהנה"י הם ג' שמות י"ה ונמצא שבמלוייהם הם ט"ו אותיות אין בזה חשש רק אלו היו אותיות פחותות מי' אבל אם יהיו יתירות מי' אין בזה חשש כי בכלל מאתים מנה והרי נתבאר כי כל הניצוצות של נה"י עלו ונתחברו עם הניצוצות של הת"ת ולכן אין נכנס במספר רק הניצוצות של ד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם רפ"ח ניצוצין אשר הם מוזכרים בהרבה מקומות בחבורינו זה
6
ז׳אמר הכות' הבט נא וראה כי הכלי' של נה"י נשארו בלי ניצוצותיה' בתוך עצמם כנז' ולכן כל הדינים והשבירה היתירה היתה באלו הג' האחרונות כמבואר אצלינו כי ג' כלים אלו לא נתבררו ולא נתקנו לגמרי אף בעת התקון וכל שליטת החצונים ואחיזתם הוא בהם ודי בזה. והסתכל עתה וראה איך תיקון אלו המלכים עד שנעשה מהם בחי' עולם האצילות לא נעשה ולא נתקן בפעם אחת רק מדריגה אחר מדריג' ותקון אחר תקון כי הנה בתחלה לא נברא ולא היה כלל בחי' כלי בעולם ונודע כי עיקר התקון הוא הויית הכלים להגביל ולהלביש את האורות ואח"כ כשנאצל עולם העקודים התחיל להתהוות בחי' כלי רק שלא היה רק כלי אחד כולל לכל הי"ס שבו כנז"ל במקומו ואח"כ כשנאצלו אלו הנקודים הנקר' מלכים קודם שנשברו נתהוו להם י' כלים לי"ס שבהם והרי זה תקון אחר עוד היה בהם תקון אחר כי שלשה עליונות שבהם נתקנו בסדר ציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כנז"ל כי זהו עיקר התקון כמו שיתבאר לקמן בע"ה מה שאין כן בז' תחתונו' ואחר שנשברו היה קצת תקון באורות ז' המלכים התחתונים והוא כי נכנסו דרך קוים של כח"ב כנז"ל. גם הכתר עצמו נתקן מעט תחלה במה שנתפשט עד מקום הטבור שלו בלבד כנז"ל ואח"כ נתפשט עד סיומו כמו שיתבאר לקמן ואחר שעלה ברצון המאציל לתקנם העל' גם הכלים בעולם האצילות בבחי' קוים כמו שיתבאר וענין זה היה בעת (בדפו"י ע"ב)העיבור הראשון דזו"ן וקודם לכן מעט זמן ואח"כ כשהיו בבחי' קוים באו האורות שלהם ונכנסו בתוך הכלים שלהם וזה היה ע"י העיבור הראשון אבל לא היו רק בבחי' ג' קוים בסוד תלת כלילן בתלת בלבד אח"כ נתפשטו בסוד שש קצוות שהוא זמן היניקה ואח"כ נשלמו בסוד פרצוף דגדלות גמור הנקרא עיבור שני דמוחין ואז נשלמו כל הי' כלים עוד היה הפרש אחר כי קודם שום זמן עיבור לא היה רק בחי' אור וכלי מצומצם ואח"כ הגדיל הכלי ונתרחב בבחי' צורת פרצוף וע"י כן מתמעט האור ונתקן תקון גדול ע"י הגדלת הכלי וכמו שיתבאר לקמן כל אלו הבחינות היטב בעזרת האל:
7