שער ההקדמות, דרושי שבעה מלכים ז׳Sha'ar HaHakdamot, The Seven Kings of Edom 7
א׳דרוש באור החדש שיצא מן המצח
1
ב׳ועתה נבאר מאיזה מקום יצא אור החדש הזה הנקרא מ"ה כי כבר לעיל נתבאר מקום מוצא האורות האחרים שהם מן האזן והפה והחוטם ועינים של א"ק אמנ' אור החדש הזה הנקרא מ"ה יצא ממקום המצח של א"ק הנז' והנה נתבאר למעלה כי באזן וחוטם ופה יוצא מהם הבל גמור ממשיי מה שאין כן באור העינים והטעם הוא לפי שג' ראשונות דאזן וחוט' ופה הם טעמי' דס"ג ואור העין הם נקודות דס"ג. ואמנם אור החדש הזה הנקרא מ"ה שהוא אחרון מכלם אין בו לא בחי' הבל ממש כאורות אזן וחוטם ופה שהם טעמים דס"ג ולא בחי' אור הסתכלו' כאור העינים אלא הוא האר' בלבד נמשכת מן המצח דא"ק אשר על בחי' אור המצח הוזכר לפעמי' בסה"ז בלשון הזה והוא כד מצחא עילאה אתגלי וכו' והענין הוא כי רבוי האור אשר במקום ההוא גורם שנמשך ומתפשט הארה למטה ולפי שברישא דא"ק הוא מקום המוחין שבו שהם הוי"ה דע"ב ומושב' תוך הראש בפנים והמצח חופה ומכסה עליהם כנגדם ושם היה מקו' זווג האורות המוחין הנקראים ע"ב עם אורות דאזן וחוטם ופה הנקראים ס"ג כנז"ל לכן ממקום זה עצמו שהוא המצח המכוון כנגד המוחין משם יצא אור מ"ה זה החדש הנולד מזווג הנז' ובזה תבין מה שנז' במקומות רבים בסה"ז כד סליק ברעותא למברי עלמא וכו' והענין הוא כי ע"י אור היוצא מן המצח הנקר' מצח הרצון רעותא עילאה אז נבר' העולם והנה אור זה שיצא מן המצח נתפשט משם ולמטה ועיקר מציאותו היה עומד מן הטבור דא"ק ולמטה עד קרוב לסיום רגליו כנז' במקו' מעמד ומושב התפשטות עולם הנקודים כנז' גם נתבאר כי בתחלה נתקן עתיק יומין ואח"כ א"א וכו'. ודע כי זה האור דמ"ה החדש היוצא מן המצח הוא סוד המלך הח' הנקרא הדר שלא נזכר בו מיתה כנז' בפ' וישלח והוא היה המתקן והמקיים כל הז"מ שקדמו אליו אשר מתו וכאשר יצא תכף התחיל לברר בחי' מלכים הז' הנזכרים לעשות מהם בחי' נוקבא אליו שלכן נקרא אח"כ בשם אחד והוא הוי"ה דב"ן דההי"ן כנז"ל ולסבה זו נאמר וימלוך תחתיו הדר ושם אשתו מהיטבאל וכו' כמו שאמרו באדרת נשא דקמ"ב ע"ב ושם אשתו מהיטבאל בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי אשתו מה דלא כתי' הכי בכלה מהיטב' אתבסמותא דדא בדא גם שם דקל"ה ע"ב ושם אשתו מהיטבאל וכו' מ"ט משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין מ"ט משום דהוה דכר ונוקבא וכו' ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא וכו' הענין הוא כי עתה נתחברו דכר ונוקבא שהם מ"ה וב"ן ואתבסמו דא בדא כי שם ב"ן אתבסם ע"י שם מ"ה ולכן עתה נקרא אדם לפי ששם אדם אינו נופל אלא בהיותו כולל דכר ונוקבא כמ"ש הכתוב זכר ונקב' בראם ויקרא שמם אדם וכן שם מ"ה הוא בגי' אד"ם וא"ת והרי אינו נקרא אדם אלא בחבור מ"ה וב"ן שהרי משם מ"ה לא נעשו אלא בחי' הדכורין ומשם ב"ן נעשו הנוקבין וא"כ איך שם מ"ה לבדו נקרא אדם. וי"ל כי הענין הוא כי כאשר שם מ"ה בירר ברורי שם ב"ן חברו וצרפו עמו ממש כמו שיתבאר בע"ה והיה אור שם ב"ן טפל אליו ויונק ומקבל שפע ממנו כדמיון הבן והבת שהם בני אב אחד שהבן יורש הכל והכל נקרא על שמו ומה שהוא רוצה נותן אל הבת אחותו ונמצא כי כח הבת נכלל' בבן ולכן שם ב"ן נכלל עם מ"ה שהוא הבן הזכר המברר את ב"ן שהוא בת נוקבא ומחברו אליו כנז"ל ולכן אינינו נחשב בחשבון כי לא היה לו שום תקון אלא ע"י מ"ה ולכן כאשר מ"ה מברר את הב"ן לוקח' תחלה לעצמו בבחי' תרין עיטרין שהם חסדים וגבורות ששניהם יורש' הזכר תחלה שהוא הוי"ה דמ"ה ואח"כ בעת הזווג נותן הזכר לנקב' עיטרא דגבורה שהיא הוי"ה דב"ן ונחשב כאלו משלו נותנו לה כי הכל היה שלו כנז' ונמצא כי ב' בחי' יש אל הנקבה אחד בהיותה כלולה עמו והב' אח"כ כשהיא בפ"ע כי אז נותן לה עיטרא דגבורה וזהו סוד ושם אשתו מהיטבאל וגו' כי הנה בשם זה יש בו אותיות מ"ה י"ט ואותיות מ"ה הוא האור החדש הנקרא הוי"ה דאלפין דמ"ה כנז' ואותיות י"ט הם בחי' הנוקבא בהיותה כלולה בו וטפילה לו כי אז אין הנקבה נקר' אלא בסוד י"ט שהוא בחי' מספר אותיות המלוי של הוי"ה דמ"ה כשתסיר שרשו שהוא כ"ו ישאר י"ט אשר זהו סוד אדם וחוה כנודע כי אד"ם בגי' מ"ה וחי"ה בגי' י"ט יען הוא כולל כל הוי"ה דמ"ה דאלפין ובהיות אשתו מחוברת לו נקראת חו"ה שהיא בגי' י"ט כמנין מלוי ההוי"ה דמ"ה כנז' והטעם שנרמזה באותיות המלוי היא לפי שהמלוי בגי' אלהי"ם שהוא מדת הדין כי הנקבה כלה דינים ובזה יתבאר לך טעם נכון למה הנקבה כלה דינים והוא לפי ששרשה היא מן הז"מ שמתו ואמנ' כאשר (בדפו"י כה) נקבתו נתפרדה ממנו ונתחלקה ואז היו שניהם בסוד אשה ובעלה אז נשתנו שמות' והוא נקרא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן והיא הוי"ה דב"ן דההין כנודע וחבור שניהם נקרא מהיטבאל מ"ה הוא דכורא הוי"ה דאלפי"ן ויטבא'ל היא הנוקבא הוי"ה דב"ן דההי"ן כי כן יטבאל בגי' ב"ן דהוי"ה דההי"ן. ונלע"ד חיים הכותב כי זהו סוד מה שאמרו באדרת האזינו ובפ' נשא בת מטרד בת מאימא דמינה דינים מתערין דטרדין לכלא פי' כי אימא היא נקראת הוי"ה דס"ג ומשם יצאה בת זו שהיא כללות המלכים שנעשת אח"כ הוי"ה דב"ן כנז"ל באופן כי לא נשאר לאימא רק הטעמים דס"ג ומן הנקודו' ולמטה שבהוי"ה דס"ג נקרא ברתא הנקרא' עתה הוי"ה דב"ן ולכך אנו מוצאי' כי בד' אותיות ההוי"ה הה"א לבדה היא כפולה לפי שהה' הראשונה שבה שם ס"ג ממנה יצאה הה' ב' שהיא שם ב"ן באופן כי שתיהם יחד אינם רק אות אחת ונתחלקה לב' לכך עיקר אותיות ההוי"ה אינם רק ג' אותיו' יה"ו כנודע כנלע"ד. ונחזו' לענין ראשון כי זה המלך הח' הנקרא הדר הוא המקיים כל ז"מ שמתו:
2