שער ההקדמות, דרושי שבעה מלכים ח׳Sha'ar HaHakdamot, The Seven Kings of Edom 8
א׳דרוש ב' בתקון המלכים הנז'
1
ב׳ועתה נבאר אופן תקון המלכים הנז'. ונתחיל בעליון מכלם והוא תקון פרצוף עתיק יומין הנה בתחלת אדרת האזינו אמרו דתלת רישין אינון דא לעילא מן דא ודא לגו מן דא ותלתיהון נקראים עתיקא קדישא וביאור הענין הוא כי כללו' ספי' הכתר של עול' הנקודי' נקראת בכללותה עתיק' קדישא ונחלקת לתלת רישין ורישא עילא' שבה' היא הנקראת עתיק יומין ותרין רישין אחרנין תתאין נקראים א"א כי הרישא תניינא היא נקראת כתר דא"א ורישא תליתאה נקראת חכמה דא"א מוחא סתימא שבו באופן כי ספי' הראשונ' שבעול' הנקוד' הנקרא' כתר כללות עתיק יומין וא"א וב' פרצופים אלו נקראים ספי' כתר דאצילו' ונמצא כי רישא עילאה דבאילין תלת רישין היא הנקראת ע"י ועל האי רישא איתמר באדרא זוטא דלא אתיידע מה דאית בהאי רישא ובודאי שצריך להבין ולדעת למה אמר דלא אתיידע מה דאית בהאי רישא והיה ראוי שיאמר מה דהוי ההיא רישא כי מלשון הזה נראה כי כבר נודע ענין הרישא בעצמה אבל מה שיש בתוך האי רישא הוא דלא אתיידע וביאור הדבר כך הוא כי כבר נתבא' לעי' שמשני בחי' שהם הוי"ה דמ"ה והוי"ה דב"ן נתקן כל האצילות כלו וצריכים אנו להודיע כמה חלקים של מ"ה יש בע"י שממנו נעשה הדכורא שבו וכמה חלקים מהוי"ה דס"ג אשר נקרא עתה הוי"ה דב"ן יש בע"י שממנו נעשת הנוקבא שבו וכן על ד"ז בשאר הפרצופין שבעולם האצילות ונודע מה שביארנו לעיל כי בהוי"ה דמ"ה יש ד' חלקים והם טעמים נקודות תגין אותיות וגם בבחי' הנקודות שבהוי"ה דס"ג שנקרא עתה הוי"ה דב"ן יש בה טעמי' נקודו' תגין אותיות והנה הוי"ה זו של מ"ה נחלקת לי"ס וכן הוי"ה זו דב"ן נחלקת לי"ס ומתחברי' יב"י בסוד דכורין ונוקבין והנה ע"י לוקח כתר של מ"ה והם הטעמי' של מ"ה ומזה נעשה הדכורא דע"י וא"א הדכור' שבו נעשה מן חכמה דמ"ה שהם הנקודות של מ"ה ואו"א לוקחי' בינה דמ"ה שהם התגין דמ"ה וזו"ן לוקחים ז' תחתונות דמ"ה שהם אותיות דמ"ה ובזה יתבא' לך איך צדקו דברי סה"ת שאמרו שם כי הטעמי' בכתר והנקודות בחכמ' והתגין בבינה והאותיות בזו"ן והנה סדר החלוק הזה הוא בבחי' הוי"ה דמ"ה הנז' בי"ס שבו אבל כאשר לוקחים (עיין ס' מבו"ש ד' ל"ד ע"א פ"ג) אותם ע"י וא"א ואו"א וזו"ן אינם נחלקו' בסדר הזה אמנם עתיק ואריך שניהם הם נקראים כתר דאצילות והם לוקחי' טעמים ונקודות דמ"ה כנז' ואו"א דאצילות שניהם נקראי' חו"ב דאצילות אבל אינם לוקחים רק התגין לבדם של מ"ה וזכור אל תשכח ואל תטעה בדברינו אלה שאמרנו שהע"י לוקח מהוי"ה דמ"ה או מהוי"ה דס"ג וכן בשאר הפרצופין אין כונתינו כי אלו הפרצופין האלו הם בחי' בפ"ע זולת המ"ה ודס"ג כי כבר נתבאר כי כל עצמות' ומציאות' של כל אלו הפרצופין אינו נעשה זולתי משני בחי' מ"ה וס"ג הנז' ולא עוד. ונחזור לענין כי גם הוי"ה דס"ג הנקרא ב"ן נתחלקה בפרצופין אלו של האצילות לבחינת נוקבין שבהם כנז"ל וזה סדר חלוקם הנה נתבאר כי י' נקודות דס"ג הם והם כתר חו"ב וכו' והנה הכתר כולל עתיק ואריך וחכמה הוא אבא ובינה היא אימא כנז' וכו' וזה ביאורו של דבר הנה ע"י לקח מזה הכתר של ס"ג חציו שהם ה' ראשונות שבו כי גם כתר זה כלול מי"ס והנה ה' ראשונות שהם עד סוף הגבורה שבו לקחם עתיק ומן הת"ת שבו ולמטה שהם ה' אחרונות שבכתר הזה נעשה א"א גם לקח ע"י מן החכמה דס"ג ג' ראשונות שבה וז' תחתונו' דחכמה דס"ג נשארו לבחי' אבא וזה שאמרו באדרא זוטא אבא אחיד ותליא בחסד פירוש כי אבא מתחיל מן החסד שבחכמה דס"ג ולמטה כי ג' ראשונות דחכמה דס"ג לקחם ע"י גם לקח ע"י ד' ראשונות של בינה דס"ג ושש תחתונו' דבי' דס"ג שמתחילים מגבורה שבו ולמטה לקחם אימא וזהו שאמרו באדרא (בדפו"י ע"ב) זוטא אימא אחיד ותליא בגבורה.
2
ג׳הכלל העולה כי דכורא דע"י נעשה מן כל הכתר כלו דמ"ה ונוק' דע"י נעשת מן חצי עליון דכתר דב"ן שהם חמשה ראשונות דכתר ומן ג' ראשונות דחכמה דב"ן ומן ד' ראשונות דבינה דב"ן ומן ג' חלוקות אלו של הוי"ה דב"ן נעשה נוקבא דע"י גם לוקח ע"י ז' כתרים שיש בז' תחתונות דהוי"ה דב"ן וגם הם נצטרפו בנוקבא דעתיק:
3
ד׳הכלל העולה כי ע"י דכורא שבו נעשה מן כל הכתר כלו דמ"ה ונקראים טעמים דמ"ה ונוק' שבו לוקחת חמש' ראשונות דכתר דב"ן וג' ראשונות דחכמה דב"ן וד' ראשונו' דבינה דב"ן ושבע' כתרים שבז' תחתונות דב"ן וכל אלו נקראים טעמי' דב"ן וא"א דכורא שבו לוקח חכמה דמ"ה והם נקודות דמ"ה ונוקב' שבו לקחה חמשה אחרונות דכתר דב"ן והם נקודות דב"ן ואו"א לוקחים בינה דמ"ה שהם תגין דמ"ה ומהוי"ה דב"ן לוקח אבא ז' תחתונות דחכמה דב"ן ואימא לוקחת שש תחתונות דבינה דב"ן וזו"ן לוקחים אותיות דמ"ה והם ז' תחתונות דמ"ה גם לוקחות ז' תחתונות של ב"ן זולת הז' כתרים שבאלו הז' תחתונות דב"ן שאלו לקחם ע"י כנז' נמצא כי עיקר העול' הנקרא בשם עולם האצילות הנחלקו' י' ספירותיו בה' פרצופין כנודע אינו אלא בבחי' עולם הנקודים דהוי"ה דס"ג שעת' נקראת הוי"ה דב"ן אשר מכתר שבו נעשו תרין נוקבין דע"י ואריך והם הנקראים כתר סתם דאצילות ומחכמה שבו נעשה אבא הנקרא חכמה דאצילות ומבינה שבו נעשת אימא הנקראת בינה דאצילות ומן חג"ת נה"י שבו נעשה ז"א דאצי' וממלכות שבו נוק' דז"א דאצילו' וכל בחי' י' ספי' אלו דהוי"ה דב"ן הם הנקראים עיקר עולם האצילות אחר שנתקנו הנקודי' אבל הוי"ה דמ"ה החדש' מתחלקות י' ספירות בי' ספירות דעולם האצילות שלא במקומם כנז' כי עתיק דכור' הוא כתר דמ"ה לבדו ואריך דכורא הוא חכמה דמ"ה לבדו ואו"א לוקחי' בין שניהם בינה דמ"ה נוסף על מה שלקחו חו"ב דב"ן וז"א לוקח חג"ת נה"י דמ"ה נוסף על חג"ת נה"י דב"ן ונוק' דז"א לוקחת מלכות דמ"ה נוסף על מלכות דב"ן כנלע"ד:
4
ה׳אמר הכותב חיים הנה כתבתי הנלע"ד כי ה' פרצופין שיש בעולם האצי' כל הזכרי' נעשו מן הוי"ה דמ"ה וכל הנקבות מהוי"ה דב"ן ואמנם ממקו' אחר נראה באופן אחר כי עתיק ואריך שאין להם נקבו' נחלקות בפ"ע לכן הדכורין הם ממ"ה והנוק' הם מב"ן לפי שהזו"ן הם פרצוף א' אך משם ואילך כל פרצוף מהם מוכרח הוא שיהי' נכלל ממ"ה ומב"ן כיצד הנה עתיק היה מכת' דמ"ה ונוק' מה' ראשונות דכתר דב"ן ואריך מחכמה דמ"ה ונוק' מה' אחרונות דכתר דב"ן ואבא ה' ראשונו' דבינה דמ"ה וז' תחתונות דחכמה דב"ן ואימא ה' תחתונות דבינה דמ"ה ושש אחרונות דבינה דב"ן וז"א חג"ת נה"י דמ"ה וחג"ת נה"י דב"ן ונוק' מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן נמצא כי ו' פרצופי' הם וכ"א מהם נכלל ממ"ה וב"ן וזה הפירו' נראה יותר אמת מהאחר וכן נראה ממ"א בפי' כי עתיק ואריך נעשו מכתר דב"ן ואבא מחכמה דב"ן ואימ' מבינה דב"ן וז"א מחג"ת נה"י דב"ן ונוק' ממלכות דב"ן הרי כי גם בזכרים אבא וז"א היו מן ב"ן ג"כ וכן כתבנו כי ע"י פגם התחתונים מסתלקים ג' ראשונות שבו וט' ראשונות שבנוק' מבחי' ב"ן וכן נתפרס' בכל הדרושים ענין עבור ויניקה ומוחין שיש לשניה' בכל יום ואם בז"א לא היה בו רק מ"ה בלבד איך מתמעט בכל יום והרי אין הפגם אלא בב"ן שהוא בחי' המלכים שמתו גם במקום אחר כתבנו כי שש קצות חג"ת נה"י דב"ן הם ז"א בתחלה במיתת המלכי' ומלכות דב"ן היא נוק' ובעת התיקון יצא הדר שהוא חג"ת נה"י של הוי"ה דמ"ה החדשה ונתחברה עם חג"ת נה"י דב"ן ונתקנו יחד בז"א ויצאה אשתו מהיטבאל מלכות דמ"ה ונתחבר' עם מלכות דב"ן ונתקנו והיו מלכות נוק' דז"א:
5
ו׳ועתה אנו צריכים לבאר ענין בחי' הנוק' הזו שנעשת בכל אלו הפרצופין מבחי' הוי"ה דב"ן שהם המלכי' שמתו מה ענינה הנה הודעתיך איך הם עתיק ונוק' אריך ונוק' ואו"א וז"א ונוק' והנה יש חלוק ביניהם ואין זה דומה לזה והנה בחי' הנקבה היא דינים כנודע כי היא מברור המלכים כנז"ל ועוד כי בהיות בחי' דכו"ן אינו הוראת אחדות גמורה כמי אלו היה דכורא א' לבדו והנה מצאנו בס' הזוהר באדר' נשא והאזינו כי אין בחי' זו"ן אלא מאו"א ולמטה אבל למעלה בע"י ובא"א לא נמצא כן בחי' זו"ן ולכן עתה נבאר מה אופן מציאותם של הנקבו' הללו אשר בכל עולם האצי' ונתחיל ממטה למעלה הנה בחי' זו"ן שהם מבחי' הז' מלכים שמתו ושם היתה מציאות מיתה ממש כנז"ל לכן בחי' זו"ן שהם זו"ן שבהם היו שני פרצופים נפרדים ונחלקים זה מזה לגמרי ואינם מחוברים אלא בהיותם אחו' באחו' כי אז אחוריי' מתדבקים וצריך נסיר' להפרידם אבל בחי' או"א אשר לא היתה בהם מיתה ממש רק בטול בלבד כנז"ל לכן בחי' זו"ן שבהם היו ב' פרצופים נפרדים זמ"ז כדמיון (בדפו"י ע"ג) שזכרנו בזו"ן אמנם חבור זו"נ היתה בזמן היותם אחו' באחו' בלבד כנז' אבל או"א הם מתחברים יחד תמיד לא יתפרדו כלל והם פב"פ ואין ביניהם רק כותל א' מפסקת ביניהם ובזה תבין סבת היות או"א בזווגא תדיר ובחי' א"א שלא היה בו אפי' בטול בעלמא אמנם להיות א"א מבחי' ה' אחרונות של י' נקודו' הכתר כנז"ל וכבר נתבא' למעלה שבנה"י של הכתר אירע קצת בטול בבחי' היותם נכנסים בסוד מוחין ברישא דאו"א לכן אין בו בחי' זו"ן בשתי פרצופין גמורים נפרדים אמנם הזו"ן שבו הם נכללים בפרצוף א' לבדו כי בחי' הזכר שהיא הוי"ה דמ"ה שבו היא עומדת בצד הימין של אריך והוי"ה דב"ן שבו שהיא בחינת הנקבה שבו עומדת בצד שמאלו ובזה יתבאר לך מה שנזכיר להלאה בענין או"א איך הם מלבישים לא"א זה בצד ימינו וזה בצד שמאלו כי כל צד ימין דאריך הוא נקרא דכורא וכל צד שמאלו נקרא נוקבא אבל בבחי' היות הכל פרצוף א' בלבד לכן אמרו בס' הזוה' כי על הכתר נאמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי דאיהו יחיד בלי תניינא עמיה ולית ליה נוק' וע"י שהוא מבחי' ה' ראשונות של הכתר שלא היה בהם בטול כלל לכן דו"ן שבו שהם בחינת מ"ה וב"ן הם מחוברים יחד לגמרי ולזה נתכוונו באדר' באמר' ובגין כך לית בהאי עתיק' ימינ' ושמאלא כלל וכו' פי' כי המ"ה והב"ן שבו הם מתחברי' יחד בין בצד ימינו בין בצד שמאלו ובכן נמצ' שאין שם ימין ושמאל נופל בו כמו שנופ' באריך שצד ימינו היא דכורא וצד שמאלו נוקב' האמנם ענין דו"ן מ"ה וב"ן שבע"י הם מתחלקי בבחנ' אחו' ופנים כי בחי' מ"ה היא בצד פנים שלו בימינו ובשמאלו ובחי' ב"ן שבו היא באחו' שלו בימינו ושמאלו ובהיותו עד"ז הוא חבור גמור שהמ"ה והב"ן שלו נמצאים בין בימינו בין בשמאלו גם בזה נמצא מעלה יתירה בע"י מכל שאר הפרצופי' כי נודע שאין בחי' למעלה שאין בה פנים ואחו' ושם מ"ה יש בו פנים ואחו' ושם ב"ן יש בו פנים ואחו' והנה בע"י עומדים שני אחו' דמ"ה וב"ן יחד מחוברי' זב"ז ודבוקים זב"ז ומצד זה יש בחי' הפנים של מ"ה ומצד השני יש בחי' הפני' של ב"ן ונמצא כי אין נגלה בעתיק בחי' אחו' כלל כי משתי צדדיו הם פנים אלא שהפנים של ב"ן אנו קורים אותם בחי' אחוריי' דעתיק בערך הפנים של מ"ה שהם הנקראי' פני' דעתיק ולכן אין בעתי' בחי' אחו' ופנים כלל אלא כלו בחי' פני' לבד כנז' אבל בא"א אשר מ"ה הוא בימינו וב"ן משמאלו נמצא כי הפני' דמ"ה והפנים דב"ן הם נקראי' פנים דאריך בימינו ובשמאלו והאחו' דמ"ה וב"ן הם האחו' דאריך בימינו ובשמאלו ונמצא כי יש בא"א בחי' אחו' ופנים ממש וכן בשאר הפרצופי' כלם יש בהם פנים ואחו' מה שאין כן בעתיק:
6