שער ההקדמות, דרושי שבעה מלכים ט׳Sha'ar HaHakdamot, The Seven Kings of Edom 9
א׳דרוש ג' בביאור עתיק יומין ובענין הספקות שבו
1
ב׳ונבאר עתה בחי' ע"י הנה נתבאר לעיל כי הוא נעשה מספירת הכתר כלו דמ"ה והוא דכורא שבו והנוק' שבו הוא מן הה' ראשונו' דכתר דב"ן ומן ג' ראשונות דחכמה דב"ן ומן ד' ראשונו' דבינה דב"ן ומן ז' כתרים שיש בז' תחתונות דב"ן גם ביארנו למעלה כי ע"י הוא הנקרא רישא עילאה דלא אתיידע והיא העליונ' שבאותם התלת רישין שנזכרו בתחלת אדרת האזינו ונבאר עתה מה שייעדנו למעלה לבאר מלת רישא דלא אתיידע מה דאית בההיא רישא ולא קאמר דלא אתיידע מה הוי האי רישא והענין הוא כי הנה זאת הריש' עילא'נק' ע"י נכללת מן מ"ה וב"ן דו"ן והנה הרישא עצמה שהיא ע"י דכורא כבר אתיידע ענינה היטב כי הנה היא נעשת מן ספי' הכתר כלו של מ"ה ואין בו עירוב אחר אבל מה שנתערב בע"י מן ההוי"ה דב"ן שהיא נוק' שבו זה לא אתיידע מה דאית בההיא רישא כי כל הספק שלא נודע הוא בחלק הוי"ה דב"ן כמה בחי' ממנו נתערבו בע"י אבל במ"ה עצמו הנקרא רישא עילאה כבר נודע עניינה היטב ואע"פ שכבר נתבארו החלקים של ב"ן שנתערבו בעתיק כמה הם עם כ"ז יש ספקות רבות בעניינ' כמו שנבאר בע"ה זזה החלם: הנה נודע אצלינו שאין שום בחי' אור בעולם שלא יהיה כלול משתי בחי' והם או"מ ואו"פ ונמצא כי בהוי"ה דמ"ה או דב"ן מוכרח הוא שיהיה בכל א' מהם או"מ ואו"פ והנה בי' ספי' דהוי"ה דב"ן ודאי הוא ופשוט אצלינו שיש בהם א"מ ואו"פ ונשאר אצלינו בספק בי' ספי' דמ"ה החדש אם כשנאצל יצא כלול באו"מ ובאו"פ או אם יצא באו"פ בלבד ולא יצא עמו בחינת או"מ שבו וספ' זה תלוי בענין ספק אחר שיש לנו בהוי"ה דב"ן והוא כי אפשר לומר שכשחזר ועלה הוי"ה דב"ן למעלה בעת תקון המלכים כנז"ל בדרושי' שקדמו אפש' לומר שאו"מ שלו שהוא יותר גדול הערך מאוה"פ (בדפו"י ע"ד) כנודע ולכן נשאר למעלה דבק בשרשו ובמחצבו שהוא בחי' י' שרשים של עולם הנקודי' שעומדי' מתקשרים למעלה בספי' המלכו' דעולם העקודים כנז"ל בדרושים שקדמו ומה שנתחבר עם הוי"ה דמ"ה בעולם האציל' בעת תקון המלכים לא ירד להתחבר עמו אלא בחי' אוה"פ דב"ן כי הוא הצריך להתחבר עמו ולהתקן ע"י אבל אוה"מ דב"ן לא הוצרך להתחבר עם מ"ה להתקן ע"י כי אור גדול הוא ונשאר קשור בשורשו כנז"ל או אפשר שנאמ' כי שניהם או"מ ואו"פ דב"ן הוצרכו ליתקן ע"י שם מ"ה ושניהם נתחברו יחד עמו והרי הם ב' חלוקות ובכל חלוקה מהם יש ספקות רבות והנה בחלוק' הראשונה יש שני ספיקות ובחלוקה השנית יש ג' ספיקות ונציע ביאורם:
2
ג׳הנה כפי החלוקה הראשונה והיא שנאמר שלא נתחבר עם מ"ה רק אור הפנימי דב"ן בלבד נמשך לנו עתה ספק באור מ"ה אם יש בו אור מקיף ואור פנימי או לאו לפי שאפשר שנאמר שכיון שלא בא רק אור פנימי דב"ן בלבד ונעש' אור מקיף אל אור מ"ה לפי שלעולם אור ב"ן גדול הוא מאד מאור מ"ה בבחי' אחת כנז"ל ואור מקיף גדול מן הפנימי כנידע ולכן הפנימי דב"ן נעשה מקיף אל מ"ה ואין צורך אל מ"ה שיהיה לו אור מקיף אחר מעצמו ונמצא כי שם ב"ן נעשה מקיף ושם מ"ה נעשה פנימי והם ב' אורות בלבד ועל ד"ז נמשך ג"כ ס' בבחי' הכלים והוא כי כבר נתבאר שהע"י לוקח לעצמו ג' ראשונות מחכמה דב"ן והנה מוכרח הוא שכפי האורות שלוקח מהם כן יהיה מספ' הכלי' שלוקח מהם והוא כי הנה ע"י כלול מי"ס וממה שלוקח מכתר דב"ן אינו מספיק לכולו ולחו"ב שבו הוא צריך ליקח כלי' לצורך הגדלתו כנודע כי עיקר התיקון הוא היות הכלי נגדל ונעשה פרצוף שלם כי אז יוכל לקבל האור שבתוכו והנה הספק הנז' שיש בענין הכלים שלוקח מאו"א הוא אם לוקח בחי' אחו' שלהם או הפנים שלהם או שתיהם אחו' וגם פנים וכפי הספק הנז' שאין בו רק אור אחד מקיף דב"ן ואור א' פנימי דמ"ה אינו צריך כלי כ"כ גדול ויספיק לו כשיקח האחו' של הכלי' דאו"א ואמנם האורות של או"א לא לקחם ע"י ואע"פ שכתבנו למעלה כי נתברר לנו שלקח ג' ראשונות דאבא וד' ראשונות דאימא אינו מוכרח שיהיו בראשו דע"י ואפשר שיהיו בגופו: ולהבין הדברים צריך שנקדי' הקדמה אחת והיא זו דע כי ע"י הוא הכתר של מ"ה ויש בו י"ס כנודע ואלו הי"ס של הכתר הנז' מתפשטים בכל פרצוף ע"י וכאשר מברר משם ב"ן החלק הצריך לו כנז"ל הנה הוא מברר חלק א' ומחברו עם בחי' הכתר דכתר דמ"ה ואח"כ מברר חלק ב' ומחברו עם חכמה דכתר דמ"ה ועל ד"ז מברר והולך עד שמברר חלק א' ממלכות דב"ן ומחברו עם מלכות דכתר דמ"ה והרי נשלם פרצופו דע"י והנה זה הוא כללות הענין ומה שאנו מסופקים הוא כמה חלקי' הוא מברר לחבר עם בחי' ג' ראשונות שבו הנקראים ראשו וכמה חלקים מברר לחבר עם בחי' גופו והנה מן אותם ה' ראשונות שלוקח מן כתר דב"ן כנז"ל ודאי שאלו הם מתחברים בכתר דכתר דמ"ה וב' בחי' אלו לבדם הם כתר דע"י ואין עוד שם בירור אחר אבל הספ' שיש כאן היא בענין האורות אם יש ב' אורות או ג' אורות או אור אחד בלבד פירוש אם נאמר כי אין כאן רק אור אחד לבד דב"ן והוא אור פנימי שלו ונעשה בחי' או"מ אל אור פנימי דמ"ה שנם אין כאן רק אור פנימי דמ"ה והרי יש כאן אור אחד מקיף ואור אחד פנימי או אם יש אור אחד פנימי דמ"ה ואור אחד מקיף דמ"ה ג"כ ואור אחד ג"כ מקיף דב"ן והרי הם ב' מקיפים ואחד פנימי או אם נאמר שיש ב' מקיפים אחד דמ"ה וא' דב"ן וב' פנימיי' אחד דמ"ה ואחד דב"ן וכמו שיתבאר בע"ה גם בחו"ב דע"י יש לנו להתעס' ולהתבונן כי הנה נודע לנו שיש בהם חו"ב דכת' דמ"ה והספק היא אם לוקח מן הכלים דחו"ב דב"ן פירוש כי נודע לנו שהוא לוקח ג' ראשונות דחכמה דב"ן וד' ראשונות דבינה דב"ן והנה ודאי הוא שחו"ב דחכמ' דב"ן וחו"ב וחס' דבי' דב"ן הנה הם נשאר' למטה בגופא דעתיק ואינם עולים למעל בראש ע"י אבל הספק הוא בשני הכתרים שלהם והם כתר דחכמה דב"ן וכתר דבינ' דב"ן כי ב' הכתרים האלו אפשר להסתפק ולומר כי שניהם עלו והיו בחו"ב דע"י ברישא דיליה או אם נאמר שגם הם נהיו למטה בגופא דעתיק וספק הזה נופל בין בבחי' האורות בין בבחי' הכלים אבל נודע שפשוט הוא שלוקח ג' ראשונות דחכמה דב"ן וד' ראשונות דבינה דב"ן כלם אלא שנתני' בגופא דיליה ואין ספק אלא בכתרים שלהם אם עולים בחו"ב דעתיק אם לאו כנזכר והענין הוא כי אעפ"י שהם כתרים אינם רק כתרי' אל או"א ולכן א"א שנסתפ' שעולי' בכתר עצמו דעתיק כי הנה כל כללות פרצוף עתי' נקרא כתר בערך או"א וא"כ אין להסתפק אלא או אם נאמר שעולים עד חו"ב דעתיק או אם נאמר שאף גם לזה אינם יכולים לעלות אבל (בדפו"י כ"ו ע"א) נהיו למטה בז' תחתונות שהם גופא דעתיק ואמנם שנים האחרו' שהם חו"ב דאב' דב"ן וג' האחרות שהם חכמ' ובינ' וחס' דבי' דב"ן אלו פשוט הוא שאינם עולים בראשו ונשארים בגופא דיליה גם בז' התחתונו' הנקראי' ז"מ יש בהם ספק והוא כי להיות שכל הז"מ הם בחי' גופא א"כ אין להסתפק אם עלו שום חלק מהם בעתיק כלל אמנם בז' הכתרי' שלהם יש להסתפ' אם עלו בע"י או לא עלו כלל ואף כאן גם באלו הכתרי' פשוט לנו שא"א שעלו בריש' דעתי' לסב' הנז' אבל מה שיש להסתפ' הוא אם עלו בגופא דיליה ויתחברו עם חו"ב דאבא דב"ן ועם חכמה ובינ' וחסד דבינה דב"ן ועם ז' תחתונות דכתר דמ"ה ומכ"ז יהיה נעשה גופא דעתיק או אם נאמר שאלו הז' כתרים אינם עולים כלל אפי' בגופא דעתיק וספקות אלו הנז' הם נופלים בין בענין האורות בין בענין הכלי' כמו שיתבאר בע"ה וזה פרטם בחי' ראשונה והיא כי לא בא רק פנימיות כתר דב"ן וה' ראשונות שבו בבחי' אור פנימי בלבד נעשה אור מקיף והכתר דכתר דמ"ה נעשה אור פנימי והנה כפי הבחי' הזו ודאי הוא שמספיקים אורות אלו לכל הראש של עתיק לפי שכבר יש בראשו כתר חו"ב דמ"ה והנה באור מקיף שלו אין בו רק אור פנימי דכתר דב"ן לבדו וא"כ א"א שיהיה אור פנימי גדול על אור המקיף ולכן נמצא כי האורות של ב' הכתרים דחו"ב דב"ן לא עלו ברישא דעתיק אבל האחו' לבדם של הכלים שלהם הם עלו בחו"ב דכתר דמ"ה לפי שבחו"ב דמ"ה אין בהם כלים לסבה שנתבאר' בדרושים הנז"ל שכ"ז שאין או"מ המכה באור פנימי אינו מתהווה בחי' הכלי וכיון שאין מקיף מבחי' מ"ה אע"פ שאור פנימי דב"ן נעשה אל הפנימי דמ"ה בחי' מקיף אינינו יכול להתהוו' מביניהם כלי כיון ששניהם בחי' אור פנימי כפי האמת ולכן הוכרחו לעלות אחו' הכלים דשני הכתרים דחו"ב {ואני חיי' הכותב מסופק בזה כי עד עתה הייתי חושב שהכלים של מ"ה היו מתחברי' עם אלו האחו' דכלי' דב"ן אבל עתה מכח זו הקושיא הנז' נמצא שאין אפשרות להיו' כפי זה כלי ממ"ה כלל אלא כל הכלי' הם מב"ן כנלע"ד:} דב"ן להעשות כלים לחו"ב דכתר דמ"ה אבל האורות של הכלים הנז' אין צורך בהם לעלות כנז"ל וסי' אל הספק הזה הוא אא"ג פירוש אחד מקיף. אחד פנימי. ג' כלים שהוא כלי דה' ראשונות דכתר דב"ן וכלים דב' כתרים דחו"ב דב"ן ספ' הב' כפי הבחי' הראשונה הנז' הוא אם נא' שיש כאן אור אחד פנימי דמ"ה ויש לו ב' אורות מקיפים והם מקיף אחד דמ"ה ומקיף אחד דב"ן והוא אור פנימי דב"ן אלא שנעשה מקיף לפנימי דמ"ה ואמנם הוא מוכרח שיהיה ערך אורות הפנימיים בערך המקיפי' ולכן כפי זה צריך שנאמר שעלו גם האורות של אחו' ב' הכתרים דחו"ב דב"ן ונתחברו עם חו"ב דמ"ה ברישא דעתיק. וסימן הספק הזה הוא בג"ד פירוש ב' אורות מקיפים מקיף דמ"ה ופנימי דב"ן שנעש' מקיף גם הוא ג' פנימיים והם פנימי דמ"ה וב' פנימיים דאחו' דחו"ב דב"ן כנז' וד' כלים והם כלי דב"ן דכתר וכלים דאחו' דב' כתרים דחו"ב דב"ן וכלי של מ"ה הרי ד' כלים כי עתה שיש מקיף ופנימי דמ"ה כבר יש כלי דמ"ה ג"כ כמו שיש כלי דב"ן: בחינה ב' יש בה ג' ספיקו' היא זו אם נאמר שיש אור מקיף ואור פנימי דב"ן והנה ספק הראשון הוא אם יש ב' מקיפים אחד דמ"ה ואחד דב"ן וב' אורות פנימיים אחד דמ"ה ואחד דב"ן וכפי זה אין אנו עתה צריכי' אל אורות דחו"ב דב"ן כלל כי כבר יש בפנים אורות רבים ואדרבא אנו צריכים עתה כלים רבים לפי שאין כח בכלי דמ"ה לקבל בתוכו אור פנימי דב"ן ובשלמא אם היה כל אור ואור נתון תוך הכלי שלו ניחא אבל עתה הכלי של מ"ה מקבל אור ב"ן ואור מ"ה וכן כלי דב"ן מקבל אור ב"ן ואור מ"ה והנה אין יכולת בכלי של מ"ה לקבל אור דב"ן כנז' שהוא אור גדול כנז"ל ולכן הוצרך שיתגדל הכלי הזה ע"י הכלים דב' כתרי' דחו"ב דב"ן וכל בחינותיה' דפני' ואחו' יעלו כאן בריש' דעתיק להגדיל הכלי של עתיק כנז' אבל האורות שלהם אין צורך בהם שיעלו בראשו כי כבר יש אורות רבים ולכן ישארו למטה בגופא דעתיק וסימן ספק זה הוא בב"ו ב' אורות מקיפי' וב' אורות פנימיים וו' כלים שהם כלי דב"ן דכתר וכלי כתר דמ"ה וב' פנים וב' אחוריי' דכלים דכתרים דחו"ב דב"ן ספק הב' הוא אולי לא הוצרך לעלות למעלה בראשו דעתיק רק הפני' דכלי' דכתרים דחו"ב דב"ן אבל האחו' שלהם נשארו למטה בגופו וכפי זה יש כאן ד' כלים ונמצא סימן ספק זה בד"ד והם ב' מקיפים וד' פנימיי' וד' כלים לפי שכשעלו הפנים דכלים דב' כתרים דחו"ב דב"ן ג"כ עלו עמהם האורות שלהם דבחי' פנים וא"ת למה בספק שקוד' זה שסימנו בב"ו אמרנו שעלו הפנים והאחו' של הכלים דב' הכתרים דחו"ב דב"ן (בדפו"י ע"ב) ואז לא עלו שום אורות עמהם כלל ועתה בספק הזה שעלו הפנים של הכלים הנז' אמרנו שגם אורות הפנים שלהם עלו. והתשובה היא לפי שבספק הנז' שסימנו בב"ו עלו הכלים דבחי' פו"א והי' צריך שיעלו כל אורותיהם דפו"א והיו אורות רבים ולא היה כח ויכולת בזה הראש לסבול כ"כ אורות אבל עתה שלא עלו רק הפנים של הכלים נמצא שאין צורך שיעלו רק האורות שלה' דבחי' פנים בלבד ואינם כ"כ אורות כבתחלה וכן על ד"ז צריכים אנו לתרץ בזה הספק הג' שנבאר עתה שאין עולים רק האחו' של הכלים כי אז ג"כ עולים אורות האחור' הנזכרים ויש יכולת בראש הנזכר לסבלם:
3
ד׳ספק השלישי הוא אולי לא עלו למעלה רק האחו' של הכלים דב' הכתרי' של חו"ב דב"ן עם האורות שלהם לבד וגם סימן הספק הזה הוא בד"ד ע"ד הנז"ל בספק השני שקדם לזה והנה עתה בספ' הזה שהוא שעלו אחו' דשני כתרים דחו"ב דב"ן למעלה בראשו דעתיק א"א לומר שבחי' הפנים שלהם דכלים ודאורות נשארו למטה בגופא דעתיק ע"ד שהיינו אומרים בכל הספיקות הנזכרים אבל עתה בספק הזה אנו צריכים לומר שלא עלו כלל בבחי' עתיק ונשארו באו"א עצמם לפי שלא יתכן לומר שהאחו' עלו למעלה בראשו דעתיק והפני' נשארו למטה בגופו כי הפנים מעלתם גדולה משל האחו' ואמנם למעלה נתבאר כי בבחי' אחת נאמר שהפני' מעולי' מן האחו' לפי שהוא בחי' האור המחזירם ומחברם להיותם פב"פ ויש בחי' אחרת לומר שהאחו' מעולי' מן הפני' והוא לפי שאור האחו' הוא המגדיל כל הפרצו' אבל אור הפנים אינו עושה רק היותם חוזרים פב"פ ולכן כיון ששני בחי' אלו אמיתיות א"כ נכריע ביניהם ונאמר כי האמת הוא שבהיות שני האורות האלו נמצאים יחד ודאי שהאור הפנים מעולה וגדול על אור האחו' לפי שהנה תחלה בא אור האחו' והגדיל ועשה הפרצוף ועתה נתוסף עליו גם אוה"פ ומחזירם פב"פ ועתה הוא גדול מאור האחו' ולכן בספק השני שאמרנו שהוא שעלו הפנים למעלה והאחו' למטה בגופא הוא לפי שב' האורות נמצאים יחד בו ולכן הוצרך האור של הפנים לעלות למעלה ושל האחו' שעתה הוא גרוע ממנו ירד למטה אבל בספק הג' שהוא שעלו האחו' למעלה הנה אם נאמר שהפנים ישארו למטה א"כ נמצא כי שני האורות האלו נמצאים יחד וא"כ א"א שהפנים שעתה הם יותר מעולי' להיות' נמצאי' יחד כנז' ירדו למטה והאחוריי' יעלו למעל' ולכן צריך שנאמר שאוה"פ נשארו באו"א וכיון שעתה אין שני האורו' נמצאי' יחד הנה אור האחו' מעולה מאד על אור הפנים כי בהיות אור הפנים לבדו נפרד מן אור האחו' הוא קטן מאד מאור האחו' וכיון שכן אין קפיד' במה שיעל' אור האחו' בעתיק ואור הפני' באו"א כי בהיותם נפרדים נמצא אור האחו' מעולה וגדול על אור הפני' הרי הם ב' בחי' ובהם ה' ספיקות וסימנם אא"ג בב"ו בד"ד בד"ד וכלם הם מבחי' רישא דע"י והנה בערך ספיקות אלו ברישא דעתיק הם ג"כ בגופא דעתיק ואלו נתלים באלו ונמשכים מהם כי כפי מה שנאמר שעלה בראשו דעתיק משם יובן כי הנשאר ממנו ולא עלה מן בחי' שני הכתרי' דחו"ב דב"ן הם נשארים לבחינת גופא דעתיק ולכן אין צורך לבאר ענין הנשאר בגופא דעתי' והספיקו' הנופלי' בו ג"כ. אבל צריכים אנו לבאר בענין ז' הכתרי' של שבעה תחתונות דב"ן הנקראי' ז' המלכים שאמרנו שג"כ לוקחם ע"י לצורך גופא דיליה נבאר עתה הספיקות הנופלות בזה וגם הם נמשכים כפי ה' הספקות הנזכרים לעיל: ונתחיל בספק הראשון של בחי' הראשונ' וסימנו אא"ג כי אז הוא שנשארו אורות האחור' (נראה לי המעתי' שתי' אחו' מיותרת) דחו"ב דב"ן בגופא דעתי' בז' תחתונו' שבו ואז אור חכמה נשאר בחסד דעתיק ומשם מאיר אל ג' אמצעיות הנקראי' חג"ת דעתיק ואור בינה הוא בנצח דעתי' ומשם מאיר אל ג' תחתונות הנקראי' נה"י דעתי' אמנם ודאי שג"כ בהיותם עומדים בכאן למטה הנה ממקומם זה הם ממשיכים אור ממטה למעלה ברישא דעתיק להאיר בכלים שלהם העומדי' שם כנז"ל ואז הז' כתרים של הז' מלכים הם העומדי' בז' תחתונות דעתי' ומתפשטים כסדרם מחסד שבו עד מלכו' שבו והטע' הוא לפי שאורות או"א הם מאירי' למעלה בכלי' שלהם כנז' ולכן אם גם ז' כתרים אלו יתחלקו ויהיו עמהם שלשה ראשונות שבהם עם חכמה דב"ן בחסד דעתיק וד' אחרונות שבהם עם בינה דב"ן בנצח דעתיק היו גם הם משלחים הארתם למעלה והיה אורם חסר פה למטה ולכן לא נתחלקו בסדר חו"ב אבל נתחלקו בסדר הנז' ז' בז' גם דע כי פשוט הוא שאלו הז' כתרים צריכים שיאירו כל א' (בדפו"י ע"ג) וא' לחבירו בבחי' סדר הקוים כי החסד מאיר בנצח והגבו' בהוד והת"ת בקו אמצעי וכפי הספק השני שסימנו בג"ד הנה נמצא כי עלו אורו' חו"ב למעלה בראשו והם עצמם נשארים שם למעלה אבל עכ"ז הנה הם מאירים ממקומם דרך קוים מלמעלה למטה ושבע' הכתרי' הם ג"כ עומדי' למט' בז' תחתונו' דעתי' ע"ד הנז' בס' חג"ת נהי"ם וגם הם מאירים כל א' בחבירו דרך קוים ע"ד הנז' והטעם הוא כי בסימן אא"ג שהאורות היו למטה היו נותנים כח לז' הכתרים שיאירו דרך קוים ומה שלא חברו וקבצו אותם יחד במקומם עמהם היה לפי שכונתם להאיר למעלה בכלים שלהם אבל בזה הספק של בג"ד שחורות חו"ד דב"ן עלו למעלה הנה אין עתה בהם יכולת לקבץ את ז' הכתרים ולהניח ג' ראשונות מהם בחסד וד' בנצח אבל עכ"ז להיו' הם מאירים מלמעלה למטה עד מקומם לכן גם נותנים כח באלו הז' כתרים שיאירו זב"ז דרך קוים כמו שהם עושים. בחי' השנית יש בה ג' ספיקות והנה כפי ספק הא' שסימנו בב"ו אז האורות דחו"ב הם למטה בז' תחתונות באופן זה אור חכמה עומד בחסד ומאיר בג' אמצעיות חג"ת ואור בינה בנצח ומאיר בג' תחתונות נה"י ועתה כפי זה אין האורות האלו צריכי' להאיר אל הכלים שלהם מלמט' למעלה לפי שכבר יש למעלה ב' אורות גדולים פנימיי' וכיון שהדבר כן נמצא כי עתה יש באורות האלו כח ויכולת לאסו' ולקבץ יחד עמהם את הז' כתרים של הז' תחתונות באופן זה ג' כתרי חג"ת עם החכמ' אשר עומדת בחסד וד' כתרי נהי"ם עם הבינה אשר בנצח וגם הם מאירי' הארתם ע"ד אורות חו"ב כי הג' שבחסד מאירי' בג' אמצעיות והד' שבנצח מאירי' בד' אחרונות וכפי הספק הב' שסימנו בד"ד אז אורות הפנים דחו"ב עלו ברישא דעתיק ואורות דאחו' הם למטה בגופא אור חכמה בחסד ואור בינה בנצח ואז נמצא כי אוה"פ דחו"ב שעלו ברישא דעתיק הנה הם מתפשטים דרך קוים עד למטה בגופא באופן זה כי חכמה מתפשט' דרך קו ימין ומאיר דרך הקו ההו' ואיננו שעומדת למעלה וממקומה מאירה למטה הארה בעלמ' אמנם היא עצמה ממש מתפשטת דרך הקו ההוא וכן עד"ז מתפשטת הבינה דרך קו השמאלי למטה וכן אור הכתר דמ"ה וב"ן מתפשטים דרך קו האמצעי עד למטה וכפי זה יפלו עתה ג' הספקות בז' הכתרים או אם נאמר שכל א' מהז' עומד במקומו בסד' חג"ת נהי"ם או אם עומדי' ג' מהם הראשונים בחסד וד' בנצח וזה לסבת היות אור האחוריי' דחו"ב עומדים בסדר הזה או אם נאמר שכיון שנמשך מלמעלה אור פנים דחו"ב דרך קוים כנז' א"כ אין אלו הז' כתרים צריכים להתחבר ולעמוד עם אורות האחו' דחו"ב ולכן כל א' עומד במקומו שלו כסדר חג"ת נה"י מלכות. גם יש ספק אם הם מאירי' דרך קוים כמו שגם אורות פנים חו"ב הם מתפשטי' ומאירים דרך קוים כנז' או אם נאמר שהם מאירים זה עג"ז והדבר בספק. וכפי ספק הג' אשר סימנו ג"כ בד"ד אשר אז אורות אחו' דחו"ב למעלה ברישא והם מאירי' ממקומ' עד למטה הארה בעלמא אבל לא בדרך קוים אלא שממקומו העליון מאיר חכמה בג' אמצעיות ואימא בג' אחרונו' ועתה יש שני הפסדו' הא' הוא שאין האורות עומדי' למטה וגם שאפי' מה שמאירי' מלמעלה אינו בדרך קוי' שהיא הארה הנכונ' ובזה נמצאו שני הפסדו' אל הז' כתרי' תחתוני' וכפי זה גרם כי הז' כתרים נפרדי' ועומדי' כל א' במקומו בסדר חג"ת נה"י מלכות ולא עוד אלא שכאשר הם מאירים זב"ז אינם מאירי' דרך קוים אלא זה לזה כיצד החסד לגבורה והגבורה לת"ת וכו' והרי נתבארו כל הספקות שקבלתי ממורי ז"ל אמנם יש עוד ספיקות רבות לאין קץ ולא קבלתים ממורי זלה"ה בעו"ה גם דע כי כפי אלו הספיקות שנופלים בעתיק יש ספקות אחרים בשאר האצי' נמשכים ותלויים כפי הספיקות הנז' אשר בעתי' וא' מהם הוא אם או"א לקחו אוה"פ של ג' ראשונות דחו"ב או לאו כנז"ל ועד"ז ספיקות רבים גם צריך שתדע כלל א' בענין הספקות הנז' והוא בענין אורות חו"ב העולים ברישא דעתי' כנז"ל כי הנה הם מתחברי' עם חו"ב דכתר דמ"ה כנודע וכנז"ל אמנם החלוק שיש כפי הספקות הנז' הוא כי אם עולים אוה"פ שלהם אז ודאי כי הם מתחברי' עם חו"ב דכתר דמ"ה כנודע אבל אם אין עולים רק אורות האחו' שלהם אז אינם מתחברי' עמהם אמנם חו"ב דכתר דמ"ה נעשים בחי' אור פנימי ואורות האחו' הנז' דחו"ב דב"ן נעשים בחי' אור אחו' אל אור הפנימי הנז' דמ"ה ואם עולים שניהם האורות הפנימי' והאחו' דחו"ב דב"ן אז הפני' הם מתחברי' עם חו"ב דכתר דמ"ה והאחו' האלו הם נעשים אחו' אל אורות מ"ה הפנימי כנז' אמנם אין זה אלא באורות חו"ב דב"ן אבל בכתר דב"ן העולה למעלה פשוט הוא כי לעולם הם מתחברים יחד עם כתר דכתר דמ"ה ואין שם שום חלוק ביניהם. אמר חיים הכותב נשאר לי לבאר ספק א' ולא קבלתי ממורי ז"ל והוא בענין ה' ראשונות דכתר דב"ן שכתבנו (בדפו"י ע"ד) למעלה שלקחם ע"י וה' אחרונות שבו לקחם א"א ובאותם ה' ראשונו' שלקח ע"י יש לי ספק אם נאמר שחמשת' נתערבו ונתחברו עם כתר דכתר דמ"ה בלבד או אם נאמר שכיון שאלו הה' הם בחי' פרצוף א' א"כ נוכל לומר שהגדילו כפלים ונעשה מהם פרצוף א' כלול מי' ספי' ואז נתחברו י' ספי' אלו עם י' ספי' שיש בכתר דכתר דמ"ה: והנה לסבת היות כל אלו הספקות בע"י לכן קראוהו בשם רישא דלא אתיידע כנז' בריש אדרת האזינו לפי שלא נודע לנו מה אורות יש בו וכמה לקח וספק זה עצמו היה אל ישעיה הנביא ע"ה ולכן אמר והשביע בצחצחות נפשך וכו' וביארו בספר הזוהר בפרשת ויחי ד' רכ"א ע"ב כי צח חד צחות תרי וכו' וביאור הענין הוא כי גם אל ישעיה היה הדבר הזה בלתי נודע אצלו והיה מסופק בענין הצחצחות האלו אשר מקומם הוא בע"י והיה מסופק אם הוא לוקח צח א' או שני צחות והוא כמה שנתבאר לעיל כי שני בחי' יש בע"י והם מ"ה וב"ן ושניה' בגי' צ"ח עם הכולל והיה מסופק אם אין בראשו דע"י רק כתר דב"ן עם כתר דכתר דמ"ה ולא יותר ויהיה זה צח א' או אם נאמר כי גם עולי' בראשו בחי' אורות חו"ב דב"ן כנז"ל ומתחברי' עם חו"ב דכתר דמ"ה והרי זה צח שני ונמצאו בראשו ב' צחות ולכן נקט לישנא דספיקא והוא צח צחות צח וצחות כנז' ודע כי ביסוד דע"י יש בו ה' חסדים וה' גבורות ואעפ"י שע"י כלול ממ"ה וב"ן הנקראי' דו"ן כנז"ל וכפי זה היה מהראוי שיהיו ביסוד שבו ה' חסדים וה' גבורות ממ"ה שהוא דכר וה' חסדים וה' גבורות מב"ן שהוא נוקבא כמו שהם כן באו"א וזו"ן. והתשובה היא לפי שבחי' דכו"ן שבעתי' אינם נפרדי' אבל הם מחוברים יחד כנז"ל ולכן אין ביסוד שבו רק ה' חסדי' וה' גבורות בלבד:
4
