שער ההקדמות, תיקון ד׳Sha'ar HaHakdamot, Tikkun 4
א׳(בדפו"י ע"ב) דרוש ב' בענין עיבור זעיר אפין ונוקביה לתוך אימא עילאה בהיות' בחינת פרצו' אחד בלבד:
1
ב׳ונבאר ענין עיבור זה דז"א ונוק' בתוך אימא עילאה בהיותה בחי' פרצוף א' לבד כנזכר דע כי ג' בחי' וחלקים יש בז"א א' הוא בחי' הכלים של המלכים דז"א כי נשברו ירדו בעולם הבריאה. שנית הוא בחי' האורות שלהם שעלו ונסתלקו למעלה בעולם האצילות. שלישית הוא בחי' רפ"ח ניצוצין של אורות שגם הם ירדו למטה עם הכלים ונשארו תמיד עמהם כדי להחיות' חיות מצומצם ומזון הכרחי כל ימי היותם נשברים ועומדי' בעולם הבריא' וכמו שנתבאר עניינם בסיום כל הדרוש הזה הארוך ועיין שם. והנה אלו הרפ"ח נצוצין הם בסוד האדם הנפטר מן העולם הזה אשר נשאר חלק נודע מנפשו תוך עצמותיו בקבר כדי שע"י זה יתקיים קיום מעט מצומצם ויוכל לחיות ולקום בתחית המתים ועד"ז נשארי' אלו הרפ"ח ניצוצין בתוך הכלים להחיות' לכשיוכלו לחזור וליתקן אח"כ בזמן האצילות אשר אנו עסוקים עתה בו באופן תקונו והנה כל ג' בחי' אלו נכנסו בסוד העיבור במעוי דאימא הנעשת עתה כלה פרצו' א' בלבד כנזכר וצריך שיהיה באימא ג' מקומות לכשיכנסו בהם ג' בחי' הנזכרים בסוד העיבור. המקום הראשון הוא בחי' היסוד שהיה אל אימא עילאה הנקרא' בינה בזמן היותה נחלקת לב' פרצופין הנקראים בינה ותבונה. השני הוא בחינת היסוד שהיה אל התבונה בהיות אימא נחלקת לב' פרצופים כנזכר. השלישי הוא במקום שיש באמצע בין סיום רגלי הבינה לראש התבונה בהיותם נחלקות לשני פרצופים כנזכר והמקו' הזה נק' מקום החתך כנז"ל והנה אעפ"י שעת' נתחברו שני הפרצופים ונעשו פרצוף א' כנז' עם כל זה כבר נתבאר אצלינו כי כל אור עליון אף בזמן הסתלקותו ממקומו לעולם נשאר בו חד רשימו דיליה תמן ולכן אעפ"י שהמקום שהיה בתחלה נקרא יסוד בינה עילאה הוא עתה נקרא מקום החזה של אימא בהיותה כוללת ונעשת פרצוף א' לבד וכן כיוצא בזה לשאר המקומות ונמצא כי במקום הרשימו שהיה נקרא תחלה יסוד הבינה שם נכנסו עתה בחי' האורות של ז"א ובמקום הרשימו האמצעי הנקרא מקום החתך נכנסו עתה הניצוצות הרפ"ח כנז' ובמקום הרשימו התחתון שהיה נקרא יסוד התבונה שם נכנסו הכלים של ז"א וכבר נתבאר לעיל כי כל ג' מקומות אלו הם עתה בחי' חצי תחתון דת"ת דאימ' בהיותה בבחי' פרצוף א' לבד ופשוט הוא כי אין ג' בחי' אלו נתקני' בשעור זמן אחד כי האורות שהם יותר זכים נגמר זמן תקונם בהמשך זמן ז' חדשים של עבור והנצוצות גרועים מהם ושוהה תקונם עד זמן ט' חדשים של העבור והכלים הגרועי' מכלם צריכים זמן של י"ב חדש ולכן תמצא שיש בכל העבורים שבעולם הזה השפל ג' מיני עבורים הא' הוא מז' חדשים והשני מט' חדשים והג' מי"ב חדש כנז' בתלמוד בההוא עובדא דאשתהי י"ב חדש ואכשר רבא תוספא' וביאורו של דבר הוא כי אמת שאין האורות נגמרים ליתק' עד סיום ז' חדשים אבל תכף משעה ראשונה מתחילי' להתקן ובחדש הראשון נתקן חלק מהם ואזי הם מתערבים למטה ונכנסים לתוך הכלים שמה שאינו נתקן אינו נכנס לתוך הכלים עד שיתוקן ועד"ז כל חדש וחדש נתקן חלק מהם עד גמר ז' חדשים שאז נגמר תקון כל האורות כלם ועד"ז הוא בבחי' הניצוצות הנתקנים בהמשך זמן ט' חדשים והכלים בזמן י"ב חדש ונמצא כי בג' ימים הראשונים הנקראי' ימי קליטת הזרע כנודע כבר התחיל להתקן קצת חלק מן האורות ומן הנצוצות ומן הכלים: ונתחיל לבאר ענין ימי הקליטה ומה עניינה הנה נתבאר למעל' איך האורות והנצוצות והכלים כל בחינה מהם נכלל' בסוד תלת כלילן בתלת ואז הלבישו את נה"י דא"א ועליה' חופים ומכסים או"א באופן שנמצא מחצית כל בחי' מהג' הנז' תוך אבא ומחציהם השמאלי תוך אימא ושם נתבאר כי זה היה בתחלה אבל אח"כ אפי' אותם שבאבא נתנים באימא והנה זמן נתינת כלם באימא הוא בג' ימי הקליטה כמו שיתבאר והענין הוא במה שנתבא' אצלינו כי עיקר סיבת כל הנזק והשבירה שהיה לז' המלכים האלו היה לסבת היותם נפרדים זמ"ז והיו זה עג"ז שלא בסדר ג' קוים כאשר הוא עתה אחרי שנתקנו ולכן אז היו נקראים בסוד רה"ר וכפי זה נמצא כי עיקר התקון הוא לחברם ולקשרם יחד שיתקשרו בסדר ג' קוים ימין ושמאל ואמצע ויחזרו להיות בסוד רה"י וזהו עיקר התקון (בדפו"י ע"ג) שלהם ונמצא כי כאשר עלו אלו הז' מלכים להתעבר תוך או"א ולהתקן שם עמדו מחציתם תוך אבא ומחציתם תוך אימא כנז' וביום הראשון משלשה ימי הקליטה נתחברו יחד אלו החצאים שהיו תוך אבא והיו לאחדים זב"ז כי נכלל חסד בנצח והיסוד בת"ת והמלכות ביסוד ונעשו בבחי' קוים ונתאחדו ונתקשרו זב"ז וביו' השני של ימי הקליטה נתקשרו ונתאחדו החצאים השמאליים אשר בתוך אימא ע"ד הנז' במחצית שבתוך אבא וביום השלישי נתחברו יחד כלם ב' החצאים כי אבא נתן לאימא גם המחצית הימני ואז נמצא כל זו"ן עומד תוך אימא ביום הג' של הקליט' ודע כי כל ההתקשרו' והחבו' הזה נעשה ע"י זווג שנזדווגו יחד או"א ואז יהיב אבא טיפת הזרע באי' ואימא גם היא נתנ' טיפה הנוקביית כנודע וע"י כן נתקשרו כל הז' מלכים יחד באופן כי מלבד היות כבר בחי' ז' הכלים של המלכים בעולם עם כ"ז הוצרך הזווג להזריע שני טפות זרע אחרות דכורין ונוקבין כדי שעל ידיהם יתקשרו ויתחברו ז' הכלים על דרך הנז"ל והנה כ"ז הוא בבחי' הכלים וכבר נתבאר כי המשך תקון הכלים הוא בשנים עשר חדש נמצא כי הם ז' הכלים בשנים עשר חדשים הם לערך א' וחמשים יום ומחצה לכל כלי וכלי והנה זמן התקון של האורות הוא בז' חדשים והנה הם ז' אורות ונמצא כי בכל חדש וחדש נתקן אור אחד ונדבר בענין בחינת הנצוצות כי צריך להרחיב בביאורם: הנה זמן המשך תקונ' הוא ט' חדשים כל חדש משלשי' יום והם מאתים וע' יום ומספר הנצוצות הם רפ"ח ניצוצין כנודע אצלינו ונודע מה שאמרנו רבותינו ז"ל על פסוק ויתן ה' לה הריון כי מספר ימי העבור הם ר"ע ימי' וביום רע"א אז נולד הולד כמנין הריו"ן שהוא בגי' ר"ע עוד אמרו רז"ל שאין האשה יולדת אלא לרע"א ימים או לרע"ב או לרע"ג והענין הוא כי ר"ע ימים הם מספר ימי ט' חדשי' שלימים שמוכרח הולד להתעכב גמר בשולו על תשלומם וג' הימים היתירים הם ג' ימי הקליטה אשר הדבר בספק אם נקלט הזרע ביום ראשון או הב' או הג' והנה אם תסיר ח"י מן רפ"ח ישארו ר"ע והענין הוא כי הח"י נצוצין הם נתקני' ונגמרים בשלש ימי הקליטה והר"ע ניצוצין נתקנים בר"ע ימי העיבור ניצוץ אחד בכל יום וצריך לתת טעם אל מספר הנז' כי הנה בג' ימי הקליטה מוכרח הוא שיהיה קצת חיות נכנס בגוף הטפה הראשונה שממנה נוצר הולד כמו שאמרו בגמרא בעובדא דאנטונינוס שאמר לו רבי שאי איפש' להשהות הבשר ג' ימים בלא מלח וסימניך זרע יעבדנו משעה שנזרע וכו' כי אלולי כך היתה הטיפה נסרחת ונפסדת ולכן אלו הח"י ניצוצין נכנסים תוך הכלים בג' ימי הקליטה ונשלם תקונם בג' ימים אלו ולהורות ע"ז היה מספרם ח"י ניצוצין להורות כי כבר עתה יש קצת חיות בכלים אלו ודע כי האמת הוא שמספר י"ט ניצוצין הם הנכסים עתה ואין לתמוה על הניצוץ האחד היתר על מספר ח"י כמו שיתבאר והנה ביום הראשון נכנסים ו' נצוצות וביום השני ו' נצוצות וביום השלישי נכנסים ז' נצוצות והענין הוא כי ביום הראשון מתקשרים אותם הכלים של מחצית הימני שבתוך אבא כנז"ל ואז נכנסי' לתוכם ו' ניצוצות להחיותם ולקשרם והטעם הוא כי ו' הוא סוד ו' שציורו ציור קו אחד והוא כנגד החיות הנכנס בכלים של קו ימין וביום הב' שמתקשרים הכלים של מחצית השמאלי שבתוך אימא ואז נמשכים ונכנסים בתוכם ו' ניצוצות אחרות ו' שניה שהיא בחי' חיות קו שמאל. ועדיין בב' ימים אלו לא נתקן קו האמצעי לפי שעדיין הוא נחלק לחצאין חציו הימני בתוך אבא וחציו השמאלי בתוך אימא ולכן ביום הג' אשר כלם ניתנים לאימא ושם מתחברים כלם אז קו האמצעי נשלם ונתאחד והיה אחד ואז נכנסים ז' הניצוצות האחרים שהיא סוד ו' ג' חיות קו האמצעי: ונבאר עתה טעם למה נכנס ניצוץ אחד יתר על מספר הח"י כי כפי הנראה היה מספיק בחי' הניצוצין כיון שכבר יש בהם חיות כנז' ואמנם לבאר ענין זה היה צריך ביאור ארוך אלא שהיינו צריכים לבאר בתחלה ענין סבת היות' מספר רפ"ח ניצוצין וכבר נתבאר עניינם למעלה ועי"ש ובו יובן טעם אל השאלה הנז' אבל נבאר עתה הענין בקצרה הנה נתבאר למעלה כי ברפ"ח ניצוצין אלו יש בחי' ד' הויו"ת של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ונודע כי ההוי"ה דב"ן דההי"ן הם ניצוצי הנוקבא וג' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה הם ניצוצי הזכר ונמצא כי אלו הניציצין הם בחי' אלו ההוי"ת הנכנסים בז"א להחיותו ואמנם אין בחי' ההויו"ת עצמם נכנסים בתחלה אבל בחי' המלויי' שלהם הם הנכנסי' תחלה ואח"כ נכנסים ההויו"ת עצמם והנה ג' מלויים ההויו"ת הדכורא הם מ"ו ל"ז י"ט והיותר קטן במדריג' מכלם הוא י"ט שהוא מלוי מ"ה ההוי"ה הג' ומלוי זה הוא הנכנס בראשונ' בג' ימי הקליט' כי בפחות משעור מספר מלוי זה אין בו חיות שלם אל הזכר ולכן הוכרחו ליכנס כל הי"ט ניצוצין בג' ימי הקליט' כנז' גם יש טעם אחר והו' כי (בדפו"י ע"ד) ג' הויו"ת אלו הניתנים בז"א הם בתחל' בחי' חיות עצמו והוא מלוי מ"ה ואח"כ לוקח חיות מן אימא והוא מלוי דס"ג ואח"כ לוקח חיות יותר גדול מאבא והוא מלוי דע"ב ולכן מוכרח הוא שבתחלה יכנס בו חיות עצמו שהוא מלוי מ"ה שהוא י"ט בג' ימי הקליטה ואח"כ יקח דס"ג ואח"כ דע"ב בסדר מעלת המדריגות ודע כי בחי' ג' קוים שהם סוד ג'פעמים ו' ניציצות שנכנסו בג' ימי הקליטה הם הם סוד ג' אלפי"ן שיש בהוי"ה דמ"ה והנה עוד יש סימן אחר אשר נתנו חכמים ז"ל והם מ' יום של יצירת הולד והענין הוא כי אחר שנכנסו בז"א י"ט ניצוצי מלוי מ"ה בג' ימי הקליטה הנה נכנסים אח"כ ניצוצי מלוי ס"ג שהם ל"ז בל"ז ימים אחרים הרי כי ביום מ' נכנס גם מלוי ס"ג שהוא מאימא וזהו סוד טעם למה אין צורת הולד ניכר עד מ' יום לפי שכל ציור הולד הוא מאימא כי לכן נקודת הצירי היא באימ' בסוד וייצר ה' אלהי' כנז' בסה"ת תקון ע' ונמצא כי י"ט ניצוצין דמלוי דמ"ה הם בחי' הולד עצמו הנקרא ז"א ול"ז ניצוצות מלוי ס"ג הם בחי' טיפ' זרע אימ' אשר על ידה מצטייר הולד והנה אם תחבר י"ט עם ל"ז יהיו נ"ו ניצוצו' כמספר א"ל יהו"ה וכבר ביארני לך כי ז"א נקרא א"ל יהו"ה וכן נקרא עולם היצירה והענין הוא כי עתה נשלם להקרא בשם א"ל יהו"ה ואפשר כי לכן שם זה הוא בעולם היצירה לפי כי כאשר יש לו נ"ו ניצוצות כמנין א"ל יהו"ה אז נגמר יצירתו וזהו לשון יצירה הנקרא עולם היצירה עוד יש זמן אחר שנתנו חכמים ז"ל והם ג' חדשים הראשונים שאז ניכר העובר כמו שאמרו בגמרא האש' לא תחלוץ ולא תתייבם עד ג' חדשים שיוכר עוברה ופירוש הענין הוא כי אחר שנכנסו ב' מלויים י"ט ול"ז במ' יום הראשונים עתה נכנסים מ"ו ניצוצו' דמלוי ע"ב במ"ו ימים אחרי' והרי כי בפ"ו ימים נכנסו ג' מלויי ע"ב ס"ג מ"ה ואז כבר ניכר העובר לפי שגם טיפת הזכר שהיא ע"ב נגמרה להצטייר ג"כ וזה הוא היכר העובר לגמרי ומה שאמרו בגמר' ג' חדשים הראשונים וכו' אינם בדקדוק ובפרט אם תמנה אותם ג' חדשי' חסירי' שהם פ"ו ימים כנז' ואם תחבר כל הניצוצות הנכנסים בפ"ו ימים הם ק"ב וזהו סוד קב חרובין הנזכר תמיד בדברי רז"ל במדרשים ובס"ה ובתקונין והענין הוא כי בהיות ג' מלויים חסירים מן הכלים דז"א היה אז נקר' קב חרובין בסוד המלכים שנחרבו ומתו ונתבטלו וכשזה הק"ב נכנס בו אז נבנ' ונשל' ואז חייב בחלה בסוד אדה"ר חלתו של עולם וזהו שאמרו במשנה שמאי אומרים מקב לחלה גם זהו סוד שרמזו חז"ל רוצה אשה בקב ותפלות מט' קבין ופרישות וכבר נתבאר אצלינו במקום אחר איך ב' בחי' הק"ב הם האחד הוא ק"ב טוב וב' נקרא קב של חרובין ועי"ש ושאר ניצוצות נכנסי' ניצוץ א' בכל יום עד תשלו' ר"ע ימי ההריון כנז"ל. והנה גמרנו לבאר ענין הכלים והניצוצות והאורות:
2
ג׳עוד חסר לנו לבאר ענין אחר והוא כי נודע כי גם אל העובר בהיותו בבטן אמו בסוד העיבור יש לו בחי' מוחין אלא שהם בחי' שמות של אלהים כמבואר אצלינו במקומות רבים וצריך לבאר מדריגות זמן תקונם:
3