שער ההקדמות, תיקון ה׳Sha'ar HaHakdamot, Tikkun 5
א׳דרוש ג' בענין המוחין של זעיר
1
ב׳והנה ד' מוחין הם ונקראים חו"ב חסדים וגבורות כנוד' וכשנחלק י"ב חדשי העיבור של בחי' תקון הכלים כנז"ל הנה הם ד' רביעים שהם ג' חדשים לכל מוח ונמצא כי בכל ג' חדשים נגמר בו כלי אחד מתוקן ליכנם בתוכו מוח אחד ודע כי המוח ההוא הוא שם אלהים כנז' והוא בגי' פ"ו שהוא ממש בחי' ג' חדשים שבהם פ"ו ימים כנז"ל כי בהם נגמר כלי אחד אל מוח אחד הנקרא אלהים ועל ד"ז בכל ג' חדשים עד תשלום י"ב חדש שאז נגמרו ד' כלים לד' המוחין וכ"ז הוא בבחי' הכלים כנז' ונודע כי ד' המוחין הם בדרך פרט כי בכללם אינם רק ג' והם חב"ד הכולל חסדים וגבורות וכפי זה אינם רק ג' שמות אלהים ובחי' זו היא בסוד בחי' הניצוצות אשר זמן עיבור' הם ט' חדשים ובכל ג' חדשים נגמר מוח אחד של אלהים מן ג' מוחין הנז' ונמצא כי גם בבחי' הניצוצות ג"כ היה זמן היכר העובר בג' חדשים הראשונים כי כבר יש בו אז מוח אחד שלם מבחי' הניצוצות ונמצא כי בט' חדשים הראשונים נגמרים ג' שמות אלהי"ם שהם חב"ד של התינוק בסוד עיבור מבחי' ניצוצות ואמנם בחי' האורות נתקנו בג' חדשים הראשוני' ג"ס והם חת"י והטעם הוא לפי שהת"ת והיסוד הם קו האמצעי והוא רחמים והחסד הוא ג"כ מקו ימין ולכן אלו נתקנים בתחלה מכלם אבל הנצח אע"פ שהוא קו ימין כבר ידעת כי הוא נקרא רגל ימין ובפרט כי הנצח קשור בהוד וכמו שנתבאר אצלינו כי על הנצח וההוד אמרו (בדפו"י דף כ"ט ע"א) אמרו רז"ל בהדי הוצא לקי כרבא בדרוש החלב של היניקה שאינו נתקן עד שיהיה דם וחוזר ומתהפך לחלב והם בחינת נה"י שאינם נגמרים להתברר עד זמן היניקה וע"ש: אמר חיים הכותב זה מצאתי כתוב בקונטריסי ונלע"ד כי ענין אורות אלו אינם נכנסים בבחי' מוחין רק באורות ז"א עצמו ושייך ענין זה למעלה קוד' דרוש זה המוחין. ואני הכות' נסתפקתי אם שמעתי ממורי ז"ל כי המוח הזה שנתקן עתה בראשונה הוא מוח הראשון הנקרא חכמה או אם הוא מוח התחתון הנקרא דעת ובפרט כי הלא הוא חסדים וגבורות והם המגדילים את הולד כנודע ואמנם בענין המוחין כבר נתבאר אצלינו בכמה מקומות כי המוחין של זמן העיבור וזמן היניקה הם מוחין של אלהי"ם והאמת הוא כי מוכרח היא שאפי' בזמנים אלו של העיבור והקטנות יש במוחין בחי' הויו"ת ומה שאנו מזכירים אותם בשם של אלהים הוא על בחי' הניצוצות והענין היא כי מבחי' הכלים נעשו אל העובר תלת חללי גלגלתא שהם עצמות הראש שבהם ג' חללים ריקנים ומבחי' הניצוצות נעשו בו ג' קרומות אשר מכסים על תלת מוחין כנודע ולאלו הג' קרומות הוא שאנו קורים ג' שמות של אלהים לפי שהם בחי' הניצוצות ונודע הוא כי הנצוצין הם דינים כי לסיבה זו ירדו הרפ"ח ניצוצין למטה עם הכלים בעול' הבריא' כשנשברו ומבחינת האורו' נעשו בו שלש' המוחין עצמם והם הנקראים ג' הויו"ת ממש וזכור זה היטב וכ"ז הוא במוחין דבזמן העיבור ובזמן היניקה אשר שני זמנים אלו נקראים ימי הקטנות ואמנם בחי' המוחין שבזמן הגדלות הם הויו"ת אחרות עליונות נמשכות מן האורות יותר עליונים של המוחין דאו"א עצמם ומאשר הם ממשיכים מלמעל' מהם א"א וע"י כנודע. עוד צריך שתדע שנוי והפרש אחד שיש בין המוחין דקטנו' אל המוחין דגדלות והוא כי המוחין דקטנות הם המוחין החומרי' וגופניים דומים אל בשר גוף האד' אלא שהוא חומר זך מן הבשר כנראה בחוש העין אבל המוחין דגדלות הם רוחניות המוחין ונשמה שלהם כמבואר אצלינו בדרוש המוחין ועי"ש. עוד שמעתי ממורי ז"ל כי הניצוצות הם בחי' נפש אל האיברים חצוניים ואורות הם בחינ' נפש אל האיברים הפנימיים כמו הלב והריאה וכיוצא באלו ואיני יודע איך נקשר ומתיישב דרוש זה עם דרוש הנז"ל שאמרנו שהניצוצות נעשו קרומות והאורות נעשו מוחין. ואפשר לי ליישב קצת ולומר כי הניצוצות שהם הקרומות ממשיכים חיות אל האיברים חצוניים שגם הם בחי' קרומות אל האיברים הפנימיים והאורות שהם המוחין עצמם ממשיכים חיות אל האיברים הפנימיים שגם הם בבחי' מוחין בערך האיברים החצוניים. גם שמעתי ממורי ז"ל בענין אלו הז' מלכי' שהם כללות זו"ן המצטיירי' תוך מעוי דאימא בסוד העיבור כנז"ל והנה כל אלו הם בחי' דיני' והם סוד ש"ך ניצוצין הנז' בס"ה במקומות רבים והענין כי הז"מ הם שבעה פעמים אד"ם לפי שכל אלו הבחי' הם בז"א שבו הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן שהיא בגי' אדם והנה ז' פעמים אדם הם בגי' שט"ו ואח"כ טפת זרע של אימא הם חמש גבורות כנודע ועל ידיהם מצטיירים ונתקנים השט"ו ניצוצין האלו כי טפת זרע דאבא הם חמש חסדים ונמצא כי שט"ו וה' הם ש"ך ניצוצין דגבורות ודינים גמורים ונודע כי גם במלכות לבדה יש בה כללות כל הז"מ דלית ספירה דלא אתכלילת בה בחי' המלכות ונמצא שיש ש"ך ניצוצין אחרים בנוקבא והנה כל ש"ך מאלו הם כפולים בסוד הדינים והגבורו' שהם כפולות ונמצא שהם שני פעמים תמ"ר א' בזכר וא' בנוק' וזהו סוד שהז"א נק' שמש שה' בחי' הדינים האלו שהם ב"פ ש"ך כמנין שמ"ש גם הנקבה נקראת תמ"ר כנגד ב"פ ש"ך שבה ג"כ וכל אלו הבחי' הם נכנסים במעוי דאימא ושם מצטיירי' ונתקנים כנז"ל. ונחזור עתה לענין הנז"ל כי כאשר ב' פרצופי הבינ' והתבונה נכללות בפרצוף אחד אז נמצאו בפרצוף הזה ג' מקומו' מקו' יסוד הבינה. ומקום יסוד התבונה ומקום החתך שביניהם. אשר בג' מקומות אלו נתעברו ג' בחי' זה"מ הנקראי' אורות וניצוצות וכלי' וזהו סוד מה שאמרו ז"ל כי העובר בג' חדשים ראשונים דר במדור תחתון וג' חדשים אמצעיים במדור אמצעי וג' חדשים אחרונים דר במדור עליון והם בחי' ג' מקומות הנז' גם זהו סוד מה שאמרו רבותינו ז"ל ג' חדשים ראשוני' התשמיש קשה לאשה ולולד והטעם הוא לפי שאז התשמיש והזווג הוא למט' ביסוד התבונה וכיון שכבר היתה שם בחי' הזווג והביאה ראשונ' אין צורך עוד זווג במדור ההוא ולכן קשה הזווג לאשה מבחי' היסוד שבה כנז' וגם קשה לולד שהם בחי' הכלים אשר במדור התחתון ההוא כי כבר הספיק להם הזווג הראשון. וג' חדשים האמצעיים התשמיש יפה לולד שהם הנצוצות אשר במדור ההוא ולכן יפה להם וצריכים לו אבל קשה לאשה כי אין מקום יסוד מעולם. וג' האחרונים יפה לולד שהם האורות העומדים שם שצריכים אל הזווג ההוא גם יפה לאשה לפי ששם הוא מקום יסוד וביאה ואין לה צער (בדפו"י ע"ב) ואל תטעה בדברינו לו' כי האמצעיים הולד הוא הניצוצות ובאחרונים הולד הוא האורות כי הנה זה הוא עיקר העומדים שם אבל אין ה"נ כי בחי' הכלים גם הם העולים בג' אמצעיים אל המדור האמצעי ובג' אחרונים עולים הכלים והניצוצות במדור הראשון ואח"כ בעת הלידה הולד הכולל כלים ניצוצות ואורות מתגלגל ויורד למטה במדור התחתון ושם נולד:
2
