שער ההקדמות, תיקון ז׳Sha'ar HaHakdamot, Tikkun 7

א׳דרוש ה' בענין הצלם

1

ב׳ואחר שנולדו אלו המוחין דז"א ויצאו לחוץ אז הם מתלבשי' הכלי' דנה"י דאימא שנתרוקנו מאורותיהם והמוחין הנזכרים מתלבשים בתוכם ואח"כ נכנסים תוך ז"א ומתפשטי' בתוכו כמבואר אצלינו בדרושי ז"א בדרוש הצלם ובדרוש ד' שנכנסו לפרדם (ש' מאמר רז"ל במס' חגיגה) ושם נתבאר כי כשהנצח ה"י האלו נעשו כלים אל המוחין דזעיר והאורות שלהם עצמם נסתלקו ועלו למעלה כנז' לכן אותם האורות מאצילים ועושים נה"י אחרים חדשים ממש לבחינת כלים אליהם כדי שלא תשאר אימא חסירת נה"י שבה:

2

ג׳והואיל ואתא לידן נבאר פה כמה דברי' למה אין הכתר במספ' הי' ספירו' כנראה בפירוש מספר יצירה כי חשבון הי"ס מתחיל מן החכמה הנקראת ראשית גם נודיעך מציאו' ספיר' הכתר מה עניינה ומציאותה וכן מציאות המוחין של זעיר מה מציאותה. גם נודיעך סוד מה שאמרו רז"ל אי איפשר לב"מ שישתמשו בכתר אחד: הנה צריך לדעת כי ז"א יש לו בחי' צלם אחד אשר עליו נאמ' אך בצלם יתהלך איש ומתחלק לג' בחי' שהם ד'. האחת התחתונה שבהם היא בחי' הנקראת מוחין עצמם דז"א והם חב"ד שבו ובבחי' זו יוכלל כל מה שלמטה מהם עד סיום תשלום פרצוף של ז"א הבחי' הב' שלמעלה ממנה הוא הנקרא כתר דז"א. הבחי' הג' שלמעלה מב' היא הבחי' הנקראת אורות מקיפים של ז"א והבחינה הזאת נחלק' לב' והם נקראי' ב' אותיות ל"מ מן צלם והנה יש כנגד' שלש בחי' אחרו' למעלה בחלק התבונה. האחד היא הנה"י שבה הראשוני' שהיו בה בעת לידתה. והב' היא הנה"י שלה שנעשו לה מחדש אחר הלידה כנז" הג' היא ממקום מחצית הת"ת שבה ולמעלה עד הכתר שבה וג' בחי' אלו הם ממש מכוונות כנגד ג' הבחי' הראשונו' באופן זה. הבחי' הראשונה שבתבונה והראשונה שבז"א הנה נתבאר כי בעת לידתה נסתלקו האורות של נה"י דתבונה ועלו למעלה ונשארו הנה"י האלו כלים ריקים לגמרי כלל ואז נכנסו המוחין דז"א הכוללי' כל ט"ס דז"א מחכמה שבו ולמטה ונתלבשו תוך הנה"י דאימא בתחלה כי כל ספירה מאלו הג' דאימא יש בה תלת פירקין כנודע ונמצא כי ג' ספירות ימניות דמוחין דזעיר והם חח"נ נתלבשו תוך ג' פירקין כלי הנצח דאימא וג"ס שמאליות דמוחין דזעיר והם בג"ה נתלבשו תוך ג' פירקין כלי ההוד דאי' וג"ס קו אמצעי דמוחין דז"א נתלבשו בתוך היסוד דאימא כמבואר באורך בדרושי הצלם דז"א ואח"כ כל זה נתלבש תוך ט"ס דז"א עצמו מחכמה שבו ולמטה ונמצא כי אעפ"י שהכלי' והגוף של אלו המוחין הם מגוף התבונה והרוחניות שבתוכם הם מוחין דז"א עם כ"ז הכל נעשה בחי' אחת לפי שלהיות הכלים דנה"י דאימא ריקים לגמרי בלי שום אורות דתבונה כאשר נכנסים אורות חדשי' בתוכ' והם המוחין דז"א הוסר מהם טבעם הראשון להיותם נה"י דתבונה וחוזרים להיות מן טבע ז"א ממש וחוזרי' להעשות גופא וכלים דז"א עצמו ממש ונקראים עצם מעצמיו ובשר מבשרו. ובזה יתבאר לך היטב איך ז"א נגדל הגדלה ממשיית בעת שהמוחין נכנסים בו כמבואר אצלינו כי בראשונה אינו רק בחי' ו' קצוות תחתונות ואח"כ נגדל ויש בו ט"ס שלימות ע"י ג"ס נה"י דתבונה הנכנסות בתוכו עם המוחין ודבר זה נראה דבר זר לכאורה כי איך יחוברו ג"ם דאימא עם ו"ס דז"א ויהיה הכל פרצוף אחד בן ט"ס דז"א והענין מובן עם האמו' כי בהיות' ריקנים מאורותיהם חוזרים להיות ממש בשרו של ז"א וגופו ועל שמו נקראים וע"י כן נמצאת שהיא הגדלה ממשיית של ז"א ואינו נקרא עוד מכלל גוף התבונה והרי נתבאר הבחי' הראשונה הכוללת ג' מוחין דז"א ובהם נכלל כל שעור קומת ז"א מחכמה שבו ולמט' והכל בבחי' מוחין כנז'. גם כוללת בחי' נה"י הראשונים דתבונה כנז"ל ונמצא היות בחי' זו מורכבת משני הפכים כי הכלים הם נה"י דאימא והאורות הם מוחין דז"א. הבחינה השנית שבתבונה והב' שבז"א והוא ענין הכתר דז"א איך נעשה מן הנה"י החדשים דתבונה הנעשים ממחצית התחתון דת"ת דתבונה כמו שנתבאר בדרוש הצלם כי הכתר דז"א הוא עצמו מחצית התחתון דת"ת דתבונה. ונבאר עתה איך הנה"י החדשים נעשו אל התבונ' ממחצית תחתון דת"ת שבה כנז' הנה נתבאר למעלה כי בעת הלידה עלו אורות נה"י דתבונה ועמדו (בדפו"י ע"ד) במחצית התחתון דת"ת שבה אשר שם היה מקום מעמד המוחין דז"א בסוד העיבור ובהיותם שם דחו את המוחין דז"א והוציאום לחוץ ונולדו' בסוד הלידה ובהיות' אורות הנה"י שם הוציאו והגדילו בחי' נה"י אחרי' חדשים ממש מבחי' הכלי' כי אותו הכלי של מחצית תחתון דת"ת דתבונ' הגדיל ע"י אורות הנה"י שעלו שם ונעשו ממנו כלים חדשים של נה"י דתבונה וזה המחצית תחתון דת"ת דתבונ' אשר הגדיל ונעשו ממנו ג"כ נה"י אחרים חדשים אל התבונה הנה זה עצמו ממש משמש ונעשה בחי' כת' אל ז"א והנה בזה המחצי' התחתון דת"ת דתבונה ובנה"י החדשי' שלה כנז' הנה מתלבשי' בתוכם האורות עצמם של התבו' שנסתלקו בתחלה ועלו מתוך הכלים דנה"י הראשוני' כי כיון שמכח אלו האורות נגדלו אלו הכלים דנה"י החדשים כנז' א"כ מוכרח הוא שיהיו עומדים במקומם בתוכם עוד ט"א כי בשלמא בתחלה הוצרכו להסתלק האורות מתוך הכלים לג' התועליות הנז' לצורך הלידה כנז"ל אבל עתה שאין עוד צורך בהסתלקות' לכן נשארים האורות במקומ' עתה באלו הכלים דנה"י חדשי' ועוד ט"א כי א"א שהתבונ' תשאר חסירה ומוכרח הוא שתשתלם ותעש' לה נה"י אחרים לצורך עצמה והנה כבר נעשו לה כנז' וא"כ מה תועל' יש שיחזרו האורות להסתלק מתוך אלו החדשים לכשתצטרך לעשות עוד נה"י אחרים חדשים ללא צורך פעם ג' באופן כי האורות עצמם דתבו' שנסתלקו הם עצמ' המתלבשי' תוך מחצי' התחתון דכלי הת"ת וג' כלי דנה"י החדשים דתבו' ועתה הם יותר מעולים מבראשונה לפי שבתחלה לא היו רק הנה"י הראשוני' דתבו' ונעשו מוחין אל ז"א ועתה הם הנה"י החדשי' וגם מחצית התחתון דת"ת שבתבו' וכל זה נעשה בתחי' כתר אל ז"א ונודע כי הבחי' התחתונ' והקטנה שבספי' העליונה גדולה מכל מה שלמטה ממנה ונמצא כי זה מחצית התחתון דת"ת דתבו' הוא גדול ומעולה מאד יותר מכל הנה"י יחד ובזה יתבא' לך איך יש תוספ' ומעלה יתירה בכתר דז"א יותר ממעל' המוחין שבו. עוד יש תוספת גדול לאין קץ והוא כי המוחין דז"א היו האורות שלו עצמו והכלים היו מן הנצח הוד יסוד דתבונה הראשונים אבל הכתר שבו הכלים והאורות הכל הוא מן התבו' עצמה ממש כנזכר ואין ספק כי ענין זה הוא הבדל עצום שאין לו קצבה. ובזה יתבאר לך איך הכתר דז"א עליון ומעולה וגדול יותר מכל כללו' פרצו' ז"א כלו לגמרי ובזה יתבאר לך מה שנתבא' אצלינו בש' התפלות בענין ד' כריעו' וד' זקיפו' שצריך לעשות בתפלת י"ח דשחרית דחול ושם ביארנו כי כל שרש ורושם הד' מוחין דז"א ארבעת' הם בכתר שלו. ושם מושרשים ומשם יצאו ונאצלו הארבע מוחין שלו הנכללי' בחב"ד שבו ועוד יתבאר זה עתה למטה בע"ה. גם בזה יתבא' לך טעם למה אין הכתר נמנה בכלל הי"ס שבו כנז"ל וכסברת ה"ר יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד ז"ל כנז' בספרי המקובלי': והטעם הוא לפי שהמוחין דז"א האורות והרוחניות הם של ז"א עצמו ואעפ"י שהלבוש הכלים שלהם הם מנה"י דתבונה הנה הם נגררים אחר האורות שהם העיקר וכנז"ל והם נקראים גופא דז"א עצמו ולכן הי"ס דז"א מתחילים מחכמה שבו ולמט' והם חב"ד חג"ת נהי"ם אבל הכתר דז"א אין לו אחיז' וסייג כלל עם ז"א לפי שהאורות והלבושים הכל הם מעצמות התבונה ואין לו חלק בהם כלל ואינם אצלו אלא דרך השאלה וזהו פי' כתר מלשון כותרת ועטר' שהיא כעין כותרת המקפ' ויושבת על ראש האדם והיא בחי' מזולת גוף האד' עצמו ולכן אין הכתר נכנס במספ' הי"ס שבו כנז' אמנם עדיין צריכים אנו לתרץ דא"כ שאין לו שום אחיזה עם ז"א למה נקר' על שמו כתר דז"א והתשובה היא כי אין הכתר הזה מסבב ומקיף את ראשו אלא א"כ התבונה נשפלת למטה ויושבת על ראשו ונדבקת ומתחבר' בו ממש ובחי' זו נקראת כתר דז"א וכמו שיתבאר ועד"ז הוא ממש בכל הכתרים של א"א ושל אבא ושל אימא וכו' וענין שוה הוא בכלם כי כל בחי' כתר אינו מחלק הפרצו' עצמו אלא מבחי' זולתו המכתיר עליו והבן זה ואין להאריך. ולכן נבאר ענין התבונה איך משפל' עצמה להעשות כתר של ז"א ובזה יתבאר לך מאמרי התיקונין והזוהר דאימא איהי כתר ועטרה על ברא והבן זה. והנה נתבאר איך נתגדלו בתבו' עוד נה"י חדשים אחרים כי הגדיל המחצית התחתון דת"ת שבה והוציאם ואמנם זה המחצי' התחתון דת"ת שבתבונה הוא לבדו נעשה כתר אל ז"א לפי שהכתר היא ספי' אחת בלתי נחלקת דרך קוים וגם מחצי' הת"ת בלתי נחלק אלא הכל אורות א' אמנם הנה"י החדשים נחלקים לקוים וא"א שיהיו כתר אליו ומחצית הת"ת הזה הוא רחב ויש חלל רחב בתוכו ואמנ' הראש של ז"א בן התבונה קטון מאד ובפרט בערך הת"ת דתבו' ולכן כשהתבונה יורדת למטה ומשפלת עצמה על ראש ז"א נכנס ראשו שבו כלולים ג' מוחותיו תוך החלל של הת"ת דתבונה ונמצאו מלובשים ומוקפים ומוכתרי' בו והת"ת הנז' קצתו התחתון יורד ומכס' ומכתי' וסובב כל המוחין דז"א מצדדיו והוא מבחי' הגלגלתא כנודע וקצתו העליון עומד ע"ג המוחי' למעלה מהם ובזה תבין למה נקרא כתר ואין (בדפו"י ל ע"א) הדבר כפי מה שחושבין קצת החכמי' כי הגלגלת הוא כתר והמוחי' הם חב"ד דא"כ נמצא שהכת' יהי' חצוני' ולבושי המוחין וחב"ד יהיו פנימי' של המוחין עצמם ונמצא היות הכתר תכלית הגריעות בערך חב"ד חלילה וחס ודבר זה אסור להאמין בו אבל הענין יובן עם הנז"ל כי הכתר גבוה במאד מאד על המוחי' לאין ערך ואין קץ ויש בו ב' בחי' והם הפנימי' שהם האורות הנק' ד' מוחין ממש והם שרשים אל המוחין עצמם חב"ד דז"א גם יש בהם חצוניות והם הכלים שלהם ואלו המוחי' שבפנימיו' הכת' הם גבוהים וגדולים לאין קץ ולאין ערך על המוחי' הנקראי' חב"ד והנה החצוניות של הכתר הוא הנק' בשם גלגלתא אשר קצה התחתון שלה היא נעשת גלגלתא וכותרת להכתיר ולהקיף על המוחי' התחתוני' הנקראים חב"ד דז"א כנראה בחוש העין ובחי' זו לבדה היא הנגלית לחוש העין באדם התחתון יען היא מתפשט' למטה בסוד גלגלתא אבל קצתו העליון שיש בכתר הזה אשר בו המוחי' העליונים כנז' הם עומדים למעלה בסוד או"מ על ראשו ואינו ניכר בחוש העין כלל באדם התחתון שבעול' הזה וכן עד"ז הוא בז"א כי מחצי' תחתון דת"ת דתבונה עם האור' שלה שבתוכו הם הנקראי' כתר דז"א וקצהו התחתון נעשה גלגלתא המקיף את המוחין הנקראים חב"ד שלו עצמו והיא הנקראת קצה חצוניו' הכתר הזה אבל קצהו העליון הו' למעל' מן המוחי' האלו ובתוכו מתלב' הפנימיו' שבכתר שהם המוחי' עליונים של הכתר עצמו בסוד או"מ עליו שהכל הוא מחלק הת"ת דתבונ' ואין לז"א כלל חלק בהם כנז' ועכ"ז נקרא כת' שלו יען יורד ושורה על ראשו ומכתיר אותו כנז"ל:

3

ד׳ועתה צריכים אנו לבאר דא"כ שהמחצי' התחתון דת"ת דתבונ' שור' על גבי המוחין הנקראי' חב"ד דז"א א"כ הנה"י החדשי' שנתחדשו בתבונ' היכן הם עומדים כי כפי הנראה צריך שיהיו עומדים ומפסיקים בין הכתר דז"א הנעשה מת"ת התבו' לבין ג' מוחין חב"ד שלו הנעשים מנה"י הראשונים של התבונה אבל זה יובן במה שביארנו לעיל כי התבונה משפלת עצמה וכופפת קומתה להעשו' כתר בראשו של ז"א והנה היא הכופף קומתו וסומך ונשען נכפפת ונעשת ממש בטבורו על עמוד אחד או כציור אות למד כזה על נער קטן העומד לפניו והיא נדמת כאדם ורגליו זקופים ונמשכי' לצד אחורי העומד ההוא וראשו וחצי גופו עליון זקופים גם כן מעומד על ראש העמוד ההוא ועד"ז הוא בכאן כי מחצית גוף התבונה מטבור ולמעל' זקוף ועומד כדרכה וחצי תחתון דת"ת שבה כפוף ושור'על גבי ראשו של ז"א להעשו' כתר אליו כנז' הנה"י החדשי' שבה שהם הרגלים דתבונה הם נמשכי' דרך אחורי ז"א עד למטה כמו שיתבאר ונמצא כפי זה כי חצי התחתון דת"ת דתבונ' אינינו מחובר עם הנה"י הראשוני' דתבונ' שנעשו לבושים אל חב"ד דז"א אמנם הוא מחובר עם הנה"י החדשי' המתפשטי' באחו' רישא דז"א כנז' ובזה יתבאר לך דרוש אחר שביארנו בענין גדלות ז"א בהמשך י"ג שנים ויום אחד ושם נתבאר איך יש זמן נודע לצורך ירידת הכתר והתפשטותו ברישא דז"א וכפי הנז"ל שמחצית הת"ת דתבונה הוא השורה על גבי המוחין דז"א א"כ אין כאן צורך לשעור זמן כי תכף אחר שנכנסו הנה"י הראשונים דתבונ' בסוד מוחין ממילא נשאר חצי הת"ת שורה עליהם בבחי' כתר אבל עם מה שביארנו עתה כי הת"ת מחובר עם הנה"י החדשי' ודאי כי צריך שעור זמן לכשיתפשטו הנה"י החדשי' באחו' ז"א ואח"כ ישרה הת"ת על גבי ראשו דז"א ויהיה שם בסוד כתר אליו גם בזה יתבאר לך דרוש אחר שביארנו לך במקומות רבים כי לפעמי' קו אמצעי דז"א הכולל כתר ודע' ות"ת ויסוד שבו נמשך ויורד למט' וב' הקוי' הימיני והשמאלי שהם קו החכמ' והח' והנצ' וקו הבינ' וגבור' והו' נשארי' עומדי' במקומ' ואינ' נמשכי' ויורדים למטה ממקומם ולכאורה הדבר הזה קשה להבין כי מאחר ששלשת הקוים הם גוף אחד של ז"א מחובר משלשתם איך יתכן שהקו האמצעי יעקר ממקומו ויושפל למט' וב' הקוים האחרי' ישארו במקומם אבל יובן עם הנז"ל כי הכתר דז"א אינינו מחובר עם המוחין דז"א ואינו מכלל גופו אלא בחי' ת"ת דאימא המכתיר עליו כנז' ולכן עולה הכתר ויורד כפי רצונו וצרכו לפעמים עולה ולפעמי' יורד ואמנ' ביאור עלייה וירידה זו היא כי הנה נתבאר שאלו הנה"י החדשי' מתפשטים לצד אחו' ז"א והטעם שאינם עולים ומתפשטי' דרך פניו הוא כי חפץ (בדפו"י ע"ב) ורצון התבונ' להסתכל ולהביט פב"פ עם בנה ז"א להאיר בו ולכך פניה כנגד אחו' של ז"א כי בהיות חצי גופה העליון למעלה גבוה מראשו של ז"א כשתכפוף פניה כלפו מטה תוכל להסתכל בפניו כדמיון אדם ענק אשר נסמך בטבורו על ראש הננם מאחו' וכופף פניו למטה ומסתכל בפני הננם מה שאין כן אלו יתהפך ויעמוד בפני הננס כי כשיסמך בטבורו על ראש הננם יהיו פניו מסתכלי' באחו' הננם והוא על דרך שנתבא' כי התבונ' נכנס' בציו' אות למ"ד על גבי ראשו של ז"א:

4

ה׳ונחזור אל הענין כי בהיות הנה"י שבה החדשים שהם היריכים מתפשטי' באחו' ז"א הנה הם מכסי' כל אחו' והעורף שלו עד למט' עד כנגד החזה דז"א והטע' הוא כי כפי שעור התפשטו' הנה"י הראשונים דתבונה תוך ז"א בסוד מוחין פנימים כן הוא שעור התפשטות הנה"י החדשים מאחו' בסוד מקיפים והענין הוא כי היסוד הראשון שנכנס תוך ז"א מסתיים במקום החזה כנודע ואלו הנה"י ג"כ מתפשטים מצד האחור עד המקום ההוא שכנגד החזה בלבד ואע"פ שהנו"ה דתבונה הראשונים נתפשטו עד סיום רגלי ז"א כנודע והנה אלו הנה"י החדשים שוים בארכם אל הנה"י הראשונים אין זו קשיא לפי שהנה"י הראשונים נתפשטו ביושר תוך ז"א ולכן נתפשטו עד סיו' רגליו אבל אלו הנה"י החדשי' הם מתעקמי' מעל הכתר דז"א ונמשכים לצד אחו' בדרך עקמימות ולכן מתקצר ארכם ואינם יכולים להתפשט רק עד כנגד החזה באחור ולא יותר והוא מקו' סיום היסוד הראשון דתבונ' שבתוך ז"א ממש כנז' ומקום זה ממש עד מקום שמתחיל הכתר של רחל נוקבא דז"א העומדת באחו' כנודע ודע כי כל אותו הלבנינות הנקרא חוורא כלשון האידרא היורד באחו' העורף דז"א וכל לבנונית רוחב הכתפים והגוף של ז"א עד מקום כנגד החזה באחו' כ"ז הוא בחי' התפשטות נה"י דתבונה החדשים שנעשים בחי' כתר ואו"מ אל ז"א ועל ד"ז יתבאר לך ענין החוורא דרישא שתמצא באדרא ובכ"מ תדרשנה כפי עניינו של הנקף והמקיף מה הם גם בזה תבין מה שאמרו באדרא דנשא דקכ"ח על א"א וז"ל ומהאי גלגלתא נפיק חד עיבר חוור דנחית לגלגלתא דז"א וכו' ופשוט הוא שהוא נמשך מצד האחו' דא"א עד רישא דז"א המגיע במקום טבורו כמבואר לעיל והוא בדרך החוור' דאחורי דז"א הנמשך עד רישא דנוקבא רחל כנז' ואמנם כדי לכסות החוורא הזו הנקרא כתר הנמשך עד כנגד החזה לכן נמשך חד קוצא דשערי (עי' ע"ח ש' מוחי' דצל' פ"ד ושכ"ה פ"ה) מרישא דז"א דרך אחו' ומגיע עד כנגד מקו' החזה עד ראש רחל נוקבא כנודע והטע' הוא כדי לכסות ולהעלים אור עליון ההוא. עוד יש לו טעם אחר כי אילו היה נמשך ההוא קוצא דשערי דרך פניו דז"א היה מכסה על פניו ויעלי' חלילה וחס השגחתו בתחתונים ולכן נמשך דרך אחו' גם דע כי בהיו' הכתר והחוורא הנז' מתפשט' דרך אחו' ז"א עד חציו כנז' נמצא כי האחו' דז"א שהם דינים תקיפין כנודע הם מכוסים בהאי חוורא ואין הדיני' יכולים לשלוט ולהתאחז בהם כלל והנה משם ולמטה כבר עומדת שם רחל עמו אחו' באחו' דבוקים וגם שם אין יכול' ושליטה אל הדינים להתאחז שם באחו' כמבואר אצלינו למעלה ונם במקות רבים כי לסבה זו יצאו ז"א רחל ונוק' מחוברים אחו' באחו' דבוק גמור כדי שלא יתאחזו שם הדינים טרם גמר תקון זו"ן כי אחר כך יהיו פנים בפנים ואין יכולת אל הדינים להתאחז באחוריהם:

5

ו׳עוד צריך להודיע ענין פרצוף לאה העומדת שם באחו' ז"א פניה כלפי אחו' כי הנה תכף אחר שנכנסו הנה"י הראשונים דתבונה עם המוחין של ז"א אשר בתוכם ואח"כ נכנסו ונתלבשו תוך ז"א כנודע והנה אח"כ יצאה פרצוף לאה באחור ז"א בחצי העליון ומסתיימת עד מקום התחלת ראש רחל שהוא מקום שכנגד החזה דז"א ולאה נעשת ממלכות דתבונה שנכנסה גם היא תוך ז"א כמבואר אצלינו ואחר שנעש' פרצוף לאה ירד הכתר דז"א עד המוחי' שלו כנז"ל ונתפשט דרך אחו' עד כנגד החזה כנז' ואז נמצאת גם לאה מתכסת תחתיו ממש וזהו סוד מה שאמרו בס' הזוהר בפ' ויצא דף קנ"ד כי לאה נקראת עלמא דאתכס' ובהיות הכתר הזה שהם הנה"י החדשים דתבונ' מתפשטים דרך שם כנז' הנה הם מכסים אחו' לאה כלה ועי"כ מתמתקי' כל הדינים הקשי' אשר בלאה כנודע שהיא נקראת דינא קשיא ואמנם סיום אלו הנה"י החדשים דתבונה מגיעים עד ראש רחל ומסופם וסיומם נעשה כתר של רחל. ובזה תבין טעם למה לא נזכ' באדרת נשא ואדרת האזינו בחי' לאה והטעם הוא לפי שהיא נכסת כנז' ועוד כי הלא היא מסתיימת בכתר של רחל ונכללת תוך הכתר שלה הנעשה מסיום הנה"י החדשים א"כ כל פרצוף לאה נכלל' בכתר של רחל וכאלו כל לאה אינ' אלא בחי' כתר של רחל. גם בזה תבין סוד ב"מ המשתמשי' בכתר אחד והענין הוא כי הנה הת"ת דתבונ' הגדיל (בדפו"י ע"ג) ונעשו ממנה נה"י חדשי' והת"ת ההוא נעשה כתר אל ז"א ממש כנזכר וסיומו שהם הנה"י החדשים שנעשו מן הת"ת כנז' עצמו הנה עתה נעשו ג"כ בחי' כתר אל רחל ונמצאו זו"ן רחל ב"מ משתמשי' בכתר א' שהוא הת"ת דאימא והרי כי אימא נקראת כתר דז"א וכתר דנוקביה והבן זה ותמצאנו בס' התקונין והזוהר. הבחי' הג' העליונ' שבשלשת' הלא הם המקיפי' דז"א והם שני אותיות לם מן צל"ם אשר הם בחי' חצי גופ' העליון דתבונה עד ראשה וכבר נתבא' אצלינו במקו' אחר כי המקיף העליון הנקרא מ' דצלם הוא בד' ראשונות של התבונה והמקיף התחתון דז"א הנקרא ל' דצלם הוא בג' אמצעיות דתבונ' עד הטבור וחצי התחתון דת"ת הוא הכתר דז"א כנז"ל ואע"פ שגם הוא או"מ אינו נכנס בכלל אורות המקיפי' האחרי' עליונים כמו שיתבאר וג' אחרונות דתבונה המתפשטי' בט"ס של ז"א מחכמה שבו ולמטה כנז"ל הנה הם בחי' צ' דצלם כי צ' הם ט' עשרות ונמצאו ג' אותיות.דצלם כסדרם ממטה למעלה והנה הל' אינה ג"ס גמורות אלא שנים וחצי והם חסד וגבור' דתבונה וחצי עליון דת"ת שבה כי חציו התחתון הוא כתר דז"א כנז' ואמנם אלו המקיפי' יש בהם בחי' אחרת משונית משני בחי' האחרות והוא כי הלבושים והכלים שלה' הם הכלי' עצמם דתבונה שהם ד"ס ראשונות וב' האמצעיות וחצי שבה והאורות שבתוכם הם כפולים כי הנה יש בתוכם האורות עצמם שלה' שהם אורות התבונה עצמה ועוד יש משותפי' עמהם האורות של המקיפי' דז"א עצמו ממש שלו ובזה יתבאר טעם למה אין הכתר דז"א בכלל המקיפי' והטעם הוא ראשונה לפי שאע"פ שהוא בחי' או"מ ומכתיר ומסבב עם כ"ו כיון שהוא יורד ודבק ממש ושורה על ראשו אינו נקרא מקיף אבל ב' המקיפים הנזכ' הנה הם רחוקים למעל' ומשם מאירים למטה בז"א בבחי' או"מ ועוד כי הכתר דז"א האור והלבוש הכל הוא משל התבונה ואין לז"א חלק בהם כלל כנז' אבל ב' המקיפי' האלו הנה יש בהם ג"כ אורות דז"א עצמו שלו כנז' אלא שהם מחוברי' עם אורות התבונה ומלובשי' תוך הכלים שלהם ולכן נקראי' מקיפי' דז"א ואמנם אלו היו אלו המקיפים אורות ולבושי' דתבונה בלבד ואין לז"א חלק בהם לא היו נחשבים כלל עם הז"א אפי' בבחי' הכתר לפי שהכתר דבוק עמו כנז' ואלו רחוקי' ממנו מאד אבל להיות בהם אורות ז"א עצמו לכן נקראי' בשם מקיפי' שלו כלל העולה כי המוחין דז"א הם אורות ומוחין דז"א עצמו בלבד ולבושיה' הם הכלים דנה"י הראשוני' דתבונה עצמה בלבד והכתר דז"א האורות והלבושי' הם חצי תחתון דת"ת ונה"י החדשים דתבונה עצמה בלבד ואין לז"א חלק ושותפות לא באור ולא בלבוש וב' המקיפים דז"א הלבושים ו"ס עליונות וחצי העליון דת"ת דתבונה עצמה לבדה אבל האורות הם משותפים כי יש תוך הלבושי' והכלי' הנזכ' אורות דתבונ' עצמה ואורות דז"א עצמו:

6

ז׳אמר שמואל ויטאל המעתיק עד הנה נשלמו כל הדרושים הנז' על הסדר שסדרתי אותם ועתה אחזור להעתיק עוד דרושים שנמצאו ג"כ בא"ק ואילך בפעם אחרת במקצת שינויי' שבהם ולכן לא עירבתי אותם יחד כאשר עיניך תחזינה מישרים בעהי"ת:

7