שער ההקדמות, דרושי זעיר אנפין י׳Sha'ar HaHakdamot, Zeir Anpin 10
א׳דרוש י' בשעור זמן כניסת אלו המוחין דגדלות תוך ז"א
1
ב׳ונבאר עתה שעור זמן כניסת אלו המוחין דגדלות תוך ז"א שהוא מאחר היניקה עד תשלום י"ג שני' ויום אחד ואמנ' כבר נתבאר שעור זה הזמן בבחי' זמן ירידת החסדים תוך ז"א ממעל' למטה וחזרתם ממטה למעלה וכ"ז נמשך עד תשלום י"ג שני' ויום אחד והנה כמו שאנו מונים אותם בבחי' החסדים לבדם כן אנו צריכם לבאר מנין שלשה עשר שנים בירידת המוחין כלם בכללות'. והנלע"ד כי הטעם שמורי ז"ל מנה מספר הי"ג שנים בירידת החסדי' לבדם הוא לפי שעיקר גידול ז"א הוא ע"י החסדי' שהם המים המגדילי' את האילן והם הגורמי' הגדלתו בשעו' י"ג שני' אלו אבל ודאי כי גם המו' עצמ' הם יורדי' ונכנסים בסדר י"ג שנים גם נלע"ד שזה יובן בדרוש אחד ששמעתי ממורי ז"ל וזה הוא כי אעפ"י שאנו אומרים שאחר כניסת כל המוחין מתפשטים החסדים בתוך ז"א צריך שתדע כי מן העת אשר היו המוחין האלו הפנימיי' למעל' בסוד מקיף על רישא דז"א ועדיין לא נכנסו בתוכו כבר בהיותם שם נתחלקו החמשה חסדים ונתפשטו שם למעלה במקומם שהוא בשית פירקין אמצעיים ותתאין של הכלים דנה"י דתבונה וכאשר איזה פרק מהם נכנס תוך ז"א כבר החסד הראוי לו נכנס עמו שם ומה (בדפו"י ע"ב) שאנו אומרים שאחר שנכנסים המוחין אז מתחלקי' החסדי' ומתפשטי' כל אחד במקומו הכוונה היא כי כיון שעדיין לא נכנס מוח הדעת שהוא שרש העליון של אלו החסדים המתפשטים אין בהם כח ויכולת לפעול פעולותם והרי הוא כאלו לא נכנסו והעולה מזה הדרוש הוא כי ירידת החסדים והתפשטותם בז"א הוא ממש בזמן כניסת המוחין והכל הוא בזמן אחד כפי דברי הדרוש ההוא. ונחזור לענין בביאור י"ג שנים בכניסת המוחין עצמם וכן נבאר מה שיהיה מתשלו' י"ג עד שנת עשרי' ויש לי קצת ספק איך שמעתי ביאור דברים אלו ממורי זלה"ה והנלע"ד ששמעתי הוא זה כי הנה נתבאר כי בתחלה עומד ז"א בסוד עיבור תוך אימא ואח"כ נולד ונמשך זמן יניקתו ב' שנים ומשם ואילך נכנסים בו המוחין דגדלות עד תשלום י"ג שנים ויום אחד וזה סדר כניסתם. הנה המוחין מלובשים תוך נה"י דתבונה והנצח נחלק לג' פרקי' וההוד לג' פרקים אבל היסוד להיותו נקבה ואינו ארוך כיסוד הזכר אין בו רק תרין פירקין שהם היסוד והעטרה שבו ואמנם העטרה אינה פרק בפני עצמה כמו היסוד כנודע ונמצא כי בין הנה"י הם ז' פרקי' חוץ מן העטרה ולכן ז' פרקי' אלו נכנסי' בז' שנים והעטרה נכנסת ביום אחד הרי הם ז' שנים ויום אחד וכשתחברם עם הב' שנים של זמן היניקה יהיו ט' שני' ויום אחד וזהו מה שאמרו רז"ל כי בן ט' שנים ויום אחד ביאתו ביא' לפי שכבר נכנסו בו כל המוחין ואמנם כ"ז שלא נכנסו בו תלת פירקין עילאין דנה"י דאימא נמצא שעדיין היה בן ו' שנים ויום אחד ולזה אמרו רז"ל הפעוטות. מבן ו' שנים ויום אחד מקחם מקח וממכרם ממכר במטלטלין ואמנם תשלום שעור זמן עד י"ג שני' ויום אחד בשיעור כניס' המוחין הפנימיי' דצל' דאימא כבר נתבאר במקו' אחר ואין כאן ביאורו:
2
ג׳ולכן אלך לי לבאר מה שנכנס אחר י"ג שנים ועד עשרי' וכאן הוא הספק האמיתי שכתבתי שיש לי במה ששמעתי ממורי ז"ל ואכתוב שני דרכים. הנלע"ד ששמעתי בראשונ' הוא כי הנה עד הי"ג שנה נכנסו המוחין פנימיי' הנקראים צ' דצלם דאימא ומכאן ואילך עד שנת העשרי' צריך שיכנסו ג' בחי' האחד היא המוחין מקיפי' שהם ל"ם דצלם דאימא. השני' היא המוחין פנמיי' שהם צ' דצלם דאבא. השלישי היא מוחין מקיפי' שהיא ל"ם דצלם דאבא ואני מסתפק בזה כי נלע"ד ששמעתי שבתחלה נכנסים שני מקיפים ל"ם דצלם דאי' בחמשה שנים הי"ד והט"ו והי"ו והי"ז והי"ח ויום אחד ולזה נאמר בן שמנה עשר לחופה ובשתי שני' הי"ט ועשרים נכנסין מוחין פנימיים צ' דצלם דאבא ואז מוכר בקרקעות ומתשלום עשרים שנה ואילך נכנסים בו המקיפים ל"ם דצלם דאבא ואמצם בזה יש לי קושיות רבות כי למה צריכי' חמש שנים בכניסת המקיפים דאימא וכן איך בשתי שנים נכנסים הפנימיים דאבא וגם כי לא מצינו רמז ברז"ל לכניסת המקיפין דאבא מעשרים ואילך והנלע"ד יותר בבירור ויותר אמיתי הוא זה כי בשתי שנים הי"ד והט"ו נכנסים בתחלה ב' מקיפים דאימא כל אחד בשנה אחת וכמו שנתבאר בענין ליל שבת כי המקי' של הל' דצלם או של מ' דצלם אינם נחשבים כל אחד מהם רק לבחי' ספי' אחת בלבד ואינם כמו הפנימיים שהם צ' דצלם שהוא פרצוף גמור בכל ז"א ויש לזה רמז בדברי רז"ל כי כשנכנסו המוחין פנימיי' דאימא אז נאמר בן י"ג למצות כי אז נקרא איש גמור כנודע וגם כי כל בחי' מצוה היא בנקבה כנודע וכן ט"ו לתלמוד כי כבר נכנסו בו גם המקיפים דאימא ואח"כ נכנסים הפנימיים דאבא שהם כללות ג' מוחין בשלש שנים הי"ו והי"ז והי"ח ואז נאמ' בן י"ח לחופה מפני שעתה שיש לו פנימיים דאבא דוכרא והרי הוא ראוי לגמרי לקחת אשה אבל בן ט' שני' ויום שלא היה בו רק פנימיי' דאימא נקבה ביאתו ביאה באקראי בעלמא אבל לא בקבע להיותו בעל אשה ואעפ"י שהפנימיים דאימ' הוצרך זמן אחד רב הטעם הוא מפני שעדיין לא היו בז"א מוחין דגדלות כלל ולא היה בו כח לקבלם אלא בהמשך זמן רב אבל אחר שנכנסו מוחין דאי' הפנימיי' וגם המקיפים ונגדל יש בו כח ויכולת לקבלם בשלש שני' לבד שכנגד מספ' ג' המוחין אח"כ נכנסי' שני המקיפי' ל"ם דצלם דאבא בשתי שני' אחרי' והם הי"ט והעשרי' ועתה נאמר בו בן עשרים לרדוף כי כבר נשלם בכל חלקיו הצרכים לו גם לכן בן עשרים ראוי לברכת כהני' כמו שנתבאר אצלינו שם והרחבנו ביאור בכל הדרוש הזה ועי"ש וגם לכן בן עשרים שנה מוכר בקרקעות שהניח לו אביו כי אז שלם לגמרי ונמצא כפי דרך זה כי סדר כניסת המוחין בז"א הוא כך פנימיים דאימא ואח"כ מקיפים דאימא ואח"כ פנימיים דאבא ואח"כ מקיפי' דאבא:
3