שער ההקדמות, דרושי זעיר אנפין י״גSha'ar HaHakdamot, Zeir Anpin 13
א׳דרוש י"ג על הנז"ל בענין התפשטות אורות המוחין בז"א דרך ג' קוים שלו הכוללי' י"ס שבו. ויש בענין זה ספיקות רבות לפי שנודע שהאור נמשך להם מן חכמ' לחסד ומחס' לנצ' ביושר קו הימני ועל ד"ז נמשך האור והשפע דרך קו שמאלי מבינ' לגבור' ומגבור' להוד ועל ד"ז נמשך האור והשפע דרך קו אמצעי מן הדעת אל הת"ת ומת"ת אל יסוד אבל יש בזה קושיו' רבות כי הנה קו האמצעי מחובר יחד כלו ויכול האור לירד ולהתפשט עד סופו אמנ' קו הימין או השמאל אשר החו"ג שבהם שהם ב' הזרועות אין להם חבור עם תרין ירכין שהם הנו"ה א"כ איך האור נמשך מן החסד אל הנצח או מן הגבורה אל ההוד והנה אדרבא אנו רואי' כי הנו"ה דבוקי' עם הת"ת שהוא הגוף והוא קו אמצעי וממנו נמשך האור להם ולא מן הקוים שלהם א"כ הנו"ה מכלל קו אמצעי הם נחשבים ועוד כי האו' היוצא מן החסד או הגבורה שהם ב' הזרועות להיכן הוא הולך וא"ת שנשאר שם א"א כי הנה הם ספי' אמצעיות ואינם תחתונות כדי ששם יסתיי' שפע והאור אבל סוד הענין הוא במה שנשאר לבאר בתחלה ענין מה שמצאנו בדברי חז"ל וגם בס"ה כי רוח רעה שורה על הידים ולכן צריכים נטילה בכל עת בזמן הסעודה וכשנכנס לבית הכסא ובבקר כשקם ממטתו וכמו שאמרו חז"ל כי הידי' הם שניו' לטומאה גם מצאנו כי הקליפו' מתדבקו' בצפרני הידים והרגלי'. גם מצינו כי עיקר אחיזת הקליפות הוא בתרין יריכים שהם הנו"ה ובכ"ז יש תימא כי הנה נודע שהקליפה אין לה מקו' לינק האור והקדושה אלא בסופה ולכן יונקי' מן היסוד שהוא סיום קו אמצעי וגם כי הוא פתוח ומפיו הם יונקים האור היוצא מתוכו אמנ' מן הנצח וההוד שהם יריכין סתימין ואין בהם שום פתח איך הם יונקים מהם אעפ"י שהם סופי הקוים ימני ושמאלי והנה יניקתם מן הידים שהם חסד וגבור' היא תימא כפולה לפי שהם באמצע הקו וכבר נתבאר שאין לחיצונים יניקה אלא בסיום סוף הקדושה בסוד רגליה יורדות מות ועוד כי גם בהם לא יש פתח פתוח וא"כ מהיכן יונקים מהם הקליפות והנה כבר נתבאר למעלה בזה הדרוש עצמו כי הזרועות והרגלים נעשו מן האלהים דקטנות שירדו שם ולכן הקליפות נאחזות בהם אבל עדיין צריך לידע איך יונקים מהם בהיותם סתומים אבל הענין הוא כי הנה בסופי אצבעות הידים והרגלים יש שם בקיעות אשר מתוך הבקיעות ההם צומחות שרשי הצפרני' ויוצאות וגדילות ונודע כי הצפרני' בהם נשרשי' הקליפות ומתאחזי' בהם במה שעודף מהם על בשר האצבע ולכן צריך דלא לרבאה טופרין רוצה לומר שלא יגדלו יותר מדאי ויעדיפו על בשר האצבע כי שם אחיזת החצונים ודרך שם הם יונקים מאצבעות הידים והרגלים מן הבקיעות ההם ואף מן אצבעות הידים יונקים לפי שאינ' מחוברי' עם ראשי פרקין דנו"ה אמנ' שם הם קצוותיה' וסיומיהם ולכן יונקים משם הקליפות ובפרט כי יש בהם פתחי' ובקיעו' כנז' וזהו סוד פסוק ויפיזו זרועי ידיו שאמרו רז"ל שיצאו טפות זרע אל החצונים דרך בקיעות הצפרנים. גם בזה תדע סבה למה הצפרני' הם בסיום האצבעות ולא בשאר איברי הגוף והוא כי משם יונקים החצונים השפע שלהם:
1
ב׳סוד האצבעות והצפרנים ולכן צריך שנרחיב הביאור בענין הצפרנים וכבר נזכר עניינם בפרשת ויקהל בספר הזוהר כי טופרין היו ממה דאשתאר מאינון לבושין דנהורא דאדם קדמאה וכו' והענין היא כי הצפרני' אינ' קליפה ממש שאם כן תמיד יהיו הידים טמאות ממש ואין להם טהרה על ידי נטילת הידים אבל דע כי הצפרנים היא לבוש נהורא ממש של הקדושה שהלביש קודשא בריך הוא לאדם הראשון אלא שהוא לבוש קשה בטבעו לפי שהוא שרשי הקליפות בזכות ודקות רב ועדין הם קדושה עד מה שמגדילים עד סיים בשר האצבע ומה שעודף מן הצפורן ולחוץ הוא קליפה ואמנם מה שנתנו הצפרנים בסיום האצבעות יובן סודו ממה שאמרו רז"ל בז' הזו' פר' תרומה דשוי קב"ה חד חיפאה תקיפא קשיא על ארעא דישראל אחר החרבן כדי שלא יכנסו הקליפות וזהו גם כן ענין הצפרנים שהם לבוש קשה עד מאד שנתנם השי"ת בסופי האצבעות מקום בקיעת מוצא האורות כדי להגן ולכסות על האורות ההם שיוצאות משם שלא יתאחזו בהם החיצונים יותר מן הצורך אבל ודאי שיונקים קצת משם ובפרט ממה שיוצא מן הצפרנים העודף על הבשר כנז' ובזה תבין עונש גדול למי שמגדל צפרניו יותר מדאי גם תבין למה הצפורן העודף על הבשר חוצץ בנטיל' וידיו טמאות לפי שכיון שהצפו' הם בחי' לבוש חיצון ולא עוד אלא שהוא קרוב אל אחיזת החצונים לכן אין לגדלם יותר מדאי כנז' אבל מה שהם כנגד הבשר היא בחינת שרש של הקליפה זכה ודקה
2
ג׳ועתה צריך ליתן טעם למה נעשו אלו הבקיעות בסופי אצבעו' הידי' והרגלים דע כי האורות העליונים דרכם להתפש' ולהמשך ברבוי שפע ממעלה למטה כטבע המים היורדי' ממעל' למטה בלי הפסק וכאשר מגיעי' עד סופי אצבעות של הידים והרגלים והם סתומים הם בוקעים בכח בסיום האצבעות לצאת משם ומאותם האורות היוצאות בגלוי נדבקים ונאחזים שם הצפרנים שהם שרשי הקליפה הדקה והזכה ודרך שם יונקים הקליפות השפע שלהם ובזה נבא אל הדרוש הראשון לתת טעם למה אין החו"ג מחוברים עם הנו"ה בקוים ישרי' אבל (בדפו"י ע"ד) הענין הוא מובן עם הנז"ל כי הנה אם היו מחוברי' יחד כנז' היו האורו' יורדים ברבוי עצום עד סיום אצבעות הרגלים ואז היו הקליפו' יונקים משם ברבוי גדול ובפרט כאשר עונות התחתוני' גורמי' ולכן נפרדו החו"ג מן הנו"ה לפי שכשיראה המאציל העליון שאין עונות בתחתונים ואין הקליפות יכולים להתאחז מאד אז משפיל ידיו למטה ומשלשל' דרך קוים שלהם ומשים ראשי אצבעות ידיו כנגד ראשי פירקין עילאין של הנצח והוד שהם היריכים ויוצא האור מראשי האצבעות ונכנס בראשי הפירקין של הרגלי' ונכנס בתוכ' ונמשך עד סיום אצבעו' הרגלי' ומשם יונקים הקליפות די צרכם בצמצו' והענין הוא כי הנה מן הזרוע עצמו או הירך עצמו משני צדדיו אי אפשר שיצא שום אור כלל כי היא מחיצה חזקה מן העצמות וגם מן הבשר שעליו אבל בסיום פרק הזרוע או הירך יש שם בקיעות צרות מאד במקו' שנאחזי' הגידי' שבין הפרקים אשר על ידם נכנס הדם והמזון לתוך העצם כנודע וכאשר חס ושלו' יש עונו' התחתוני' והקליפות מתגברות בנצח והוד שהם הספי' התחתונו' ובפרט כי הם לבר מגופא כנודע ויכולים הקליפות להתאחז בהם יותר מדאי וגם בסופי אצבעות הידים היו נאחזים ולכן אז האד' העליון מגביה ידיו למעלה וכופלם כנגד ראשי כתיפיו ואז אין האור היוצא מסופי אצבעו' הידים יורד אל החצוני' ואינם יונקי' משם ומכל שכן שאין האור נמשך עד סופי אצבעות הרגלי' ואמנ' האור ההוא יוצא למעלה במקו' ג' ראשונות שבראש ז"א ושם אין שום שליטה ואחיזה אל הקליפות כנודע וזהו סוד פסוק והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' והרי איך נתבאר איך האורו' נמשכי' דרך הקוים ביושר מן החסד אל הנצח ומן הגבור' להוד אלא שלסבה הנז' הוצרך להיות הפסק בין הזרועות והיריכי' והנה בזה יתבאר ג"כ טעם נטילת ידים ולמה צריך להגביה' למעל' בעת הנטילה וכמבואר אצלינו בסוד נטיל' ידים דסעודת שבת וגם בימי החול ועי"ש. עוד יש סיבה אחרת במה שהוצרך להיות פרוד בין הזרועו' אל היריכים והוא כדי להאציל פרצוף לאה העומדת באחורי ז"א מכנגד החז' ולמעל' ואז הוא מגביה ידיו למעלה כדי שהאורות הנמשכי' למטה בנצח והוד שלו יצאו לחוץ למעלה ושם יבנו בנין פרצוף לאה כמבואר לקמן בענין פרצוף לאה ועי"ש גם נתבאר ענין זה בנשיאות כפי' כל ברכ' כהני' ועי"ש:
3