שער ההקדמות, דרושי זעיר אנפין ט״זSha'ar HaHakdamot, Zeir Anpin 16
א׳דרוש י"ו בענין ירידת החסדים והגבורות והתפשטותם תוך ז"א
1
ב׳ענין ירידת החסדי' והגבורות והתפשטות' תוך ז"א. וצריך שתעיין במה שביארנו בשער המצות בפ' תרומה בענין הארון והכפורת וע"ש היטב כדי שתבין מה שנכתוב כאן. גם צריך שתעיין במה שביארנו שם בפ' לך לך במצות המילה ושם נת' שאין החסדי' מתפשטי' למטה עד זמן המילה גם נת' שם איך הגבורות בהיות' ביסוד דז"א מתמתקות ע"י החסדי' וע"ש היטב הנה נת' כי הדעת של ז"א כלול מב' עיטרין חו"ג מלובשי' תוך כלי היסוד דאימא וזה היסוד דאימא מתלבש תוך כלי הדעת של ז"א והעטרה של היסוד מלובשת תוך השליש עליון דת"ת דז"א שהוא עד החזה דז"א ונודע כי פי היסוד דאימא אינו רחב אמנ' צר מאד ולכן אין הגבורות יכולות לצאת עד שבתחלה יצאו החסדי' הנק' מים שבטבע' לצאת דרך נקב קטן וצר וכל מה שמקלחי' ויוצאי' מתרחב פי המקור שהוא פי היסוד הנז' ע"י רבוי ה' נחלי מים שהם ה' חסדי' המקלחי' ויוצאי' בו ואחר שנפתח פתח פתוח לרוחה ע"י קלוח מימי החסדי' יוצאי' גם הגבו' והנה המאציל העליון ית' לו נתכנו עלילות מקושרות זע"ז ובכונה גמורה עשה מתחלה פי יסוד דאימא צר ודחוק כדי שירדו החסדי' בתחלה ואח"כ הגבו' לפי שהגבו' צריכות להתפשט בגופה דנוק' ואם היה פיו רחב היו הגבו' שטבע' אש קל מן המים ויצאו בתחלה ויתפשטו בו"ק ז"א כיון שמוצאות שם מקום רחב ואז החסדי' לא ימצאו מקום להתפשט וילכו אל הנקבה ולכן עתה שפיו צר יצאו בתחלה החסדי' שהם מים כנז"ל והם מוצאי' המקו' פנוי (בדפו"י ע"ב) ויתפשטו בו"ק ז"א וכאשר יצאו אחריה' הגבו' לא יהיה להם מקום ויצטרכו לירד עד היסוד ומשם ילכו בנקבה כמו שית' לקמן. והנה יורדי' הה' חסדי' ומתפשטי' בחג"ת נ"ה דז"א כל חסד מהם בספי' א' האמנ' יש שנוי א' בהם והוא כי הנה היסוד עצמו דאימא בפרק עליון בראשיתו מחובר בפירקין עילאין עם ראשי ב' ירכין דנצח הוד דאימא כנראה בחוש העין כי בתחתית הגוף הנק' ת"ת במקו' המתניי' משם צומחין ויוצאי' הנה"י ושלשת' מחוברי' יחד שם ובחי' עליונה הזאת היא המתלבשת בדעת דז"א ומתפשטת עד הגרון ובזה תבין למה ג"ר דז"א נקשרות יחד ואינם בג' קוים מפוצלי' ונפרדי' כמו החג"ת והנה"י וזכור זה. ואמנם משם מן הגרון ולמטה שם בחי' העטרה של היסוד דאימא תוך שליש עליון דת"ת דז"א שהוא עד החזה וכבר שם התחילו ליחלק ולהתפצל נה"י דאימא והנצח ב' פירקין תחתוני' מתלבשי' בקו ימי' בחסד ונצח דז"א וב' פירקין דהוד דאי' בגבו' והו' קו שמאלי והעטרה בקו אמצעי כנז' ונמצא כי במקו' שליש עליון דת"ת דז"א שם הם מתפצלי' לג' פצולי' וכל פיצול משלשת' יש לו כלי בפ"ע ונמצא כי כשהה' חסדי' מתחילי' לירד מן מוח הדעת שבראש דרך הגרון ונכסי' שם עד שליש העליון ושם עדיין הם תוך כלי העטרה דיסוד דאימא וכשרוצי' לנטו' משם ב' החסדי' העליוני' שבה' ליכנס תוך ב' הזרועות דז"א א"א להם לעבור כי הם שם תוך כלי היסוד דאימא בעטרה שבה ויש לה מחיצות ואין שם שום פתח לצאת אלא מפי העטרה העומדת בקו אמצעי בלבד והוא מתפשט עד החזה וכבר שם הוא למטה מן הזרועות ואין להם דרך לצאת משם לילך אל הזרועות ואמנם אין להם דרך אחר לעבור אלא דרך מחיצות כלי העטרה ועוברת הארתם עד הזרועות לכאן ולכאן אבל ב' החסדי' האלו בעצמ' אינם יכולי' לעבור במחיצות וליכנס בזרועות אמנם הם עומדי' שם תוך היסוד דאימא תמיד ומשם נוקבת הארת' ועוברת דרך מחיצות כלי היסוד אל הזרועות ונמצא כפי זה כי ב' החסדי' ושליש העליוני' הם עומדי' שם ביסוד דאימא מלובשי' וסתומי' בתוכו וב' החסדי' וב' השלישי' הם לבדם שיוצאי' מפי עטרת היסוד דאימא הנפסק בחזה דז"א ומשם יוצאי' והב' שלישי' מתפשטי' בב' שלישים תחתוני' דת"ת דז"א בלי כסוי כלי כלל מן היסוד דאימא אלא בגלוי גמור וב' החסדי' האחרי' מתפשטי' בנצח הוד בגלוי גמור ג"כ כנז' וז"א מקבל ההארה שלהם בלי מסך ומחיצ' כלל אמנ' צריך שתדע כי הג' חסדים פחות שלי' המגולי' לא נתפשטו בת"ת ונצח והוד דז"א תכף אחר שיצאו מפי היסוד דרך ירידה רק אחר שירדו עד היסוד הם וגם הה' גבו' וכשחזרו לעלות למעלה אז נתפשטו במקומ' כנז' וזה ביאורו הנה בהיות שאלו החסדי' היו בתחלה למעלה תוך היסוד דאימא דחוקי' בתכלית מחמת האורות העצומי' של החו"ג אשר שם ובפרט כי פי היסוד צר בתכלי' והנה החסדי' הם מים וכשיוצאי' בדוחק עצום מנקב צר מאד ונחל המי' שוטף ועצום יוצא ממנו לאויר מגולה בלי מחיצות יוצא בכח חזק ובמרוצה גדולה כנודע מן המי' המקלחי' דרך נקב צר לגלגל הריחי' הטוחני' חטים ולכן תכף מכח חוזק מרוצת' יורדי' דרך קו אמצעי ביושר עד היסוד דז"א ואינם נוטי' אל הצדדי' להתפשט במקומ' בנצח והוד. והנה כאשר ירדו לתוך היסוד דז"א נודע הוא שהיסוד כלול מי"ס שבו וגם הם עשוי' בציור קוים ימין ושמאל ואמצע ע"ד הספי' הכוללות כל הפרצוף כנודע ובזה תבין מה שנת' אצלינו כי היסוד נק' כל לפי שיש בו כללות הנכלל מן הה' חסדי' שבה' קצוות עליונו' ממנו והם חג"ת נ"ה וא"כ מוכרח הוא שיהיה בו ביסוד מקום לקבל כל הה' חסדי' האומנ' אינם יורדי' בו רק ג' חסדים פחו' שליש המגולים כנז' אשר מקומ' הוא בת"ת נצח הוד ולכן כשיורדי' ביסוד יורדי' במקומ' הראוי להם שהם בת"ת נצח והוד שבו בלבד ונשארו חו"ג ושליש עליון דת"ת שבו פנוי וריקם בלי חסדי' והנה תכף אחר החסדים אין הגבו' ממתינות לירד עד שיחזרו החסדים לעלות אמנם תכף הגבו' רצות ויורדות אחריהם עד היסוד דז"א וגם הם אינם מתפשטות בו"ק דז"א לפי שבחו"ג ושליש עליון דת"ת כבר שם נתפשטו החסדי' ואין לגבו' מקום להתפשט שם ומן החזה ולמטה שהוא מקום מגולה אינ' מתעכבי' שם כנז' בענין החסדי' ולכן יורדת אל היסוד ועוד טעם אחר כי החסדי' דוכרין ומתפשטי' שם בז"א והגבו' נוק' ומתפשטות בנוקבי' ולכן יורדות אל היסוד לצאת משם אל הנקבה כמו שיתבאר במקומו והנה כשיוצאות מן היסוד דאימא אינם יוצאות בציור ג' קוים כי המקום צר ודחוק ואינם יוצאות אלא א' לא' והעליונה החשוב' מכלם הנק' גבו' חסד שעומדת בתוך יסוד דאימא למעלה מכל' היא היוצאת בתחלה ואחריה יוצאת גבו' הגבו' ועומדת למעלה ממנה ועלי גבו' הת"ת ועליה גבו' הנצח ועליה גבו' ההוד והם עומדות זו למעלה מזו גבו' ההוד למעלה מכלם וגבו' החסד למטה מכלם וזה הוא עד שמגיעי' ביסוד דז"א ואח"כ כאשר הם נכנסות תוך היסוד (בדפו"י ע"ג) דז"א הם מתפשטות שם בציור קוים אשר שם כנז"ל ואז גבו' החסד שהיתה תחתונה מכלם היא יורדת למטה מכלם בבחי' ההוד אשר שם ביסוד ושם פוגעת בחסד של ההוד שירד שם כנז"ל וגבו' הגבו' נכנסת בנצח שביסוד במקו' שעומד החסד דנצח וגבורת הת"ת נכנסת בת"ת שביסוד במקום שעומד החסד דת"ת וגבו' הנצח נכנסת בגבו' היסוד הריקנית מן החסדי' המכוסי' וגבורת ההוד נכנסת בחסד היסוד הריקני' ג"כ מן החסדים המכוסי' ונמצא כי ג' גבו' העליונות פחות שליש עליון שהם גבו' החסד גבו' ת"ת הם מתערבים ומתחברי' עם ג' חסדי' תחתוני' פחות שליש עליון שהם חסדי הת"ת ונצח והוד אשר ירדו שם ביסוד כנז' והם מתמתקי' הדינים שבגבו ע"י רחמי החסדים ההם אבל ב' הגבו' התחתונות ושליש שהם גבו' הנצח וההוד ושליש הת"ת שלא נתחברו ביסוד עם החסדים כלל כנז' נשארו בלתי מתוק והרי איך ג' גבו' פחות שליש נמתקו ע"י החסדי' דרך ירידה קודם שיחזרו החסדים לעלות למקומם כמו שיתבאר:
2
ג׳ועתה נבאר חזרת החסדים המגולים למעלה הנה נודע כי כשצנור המים מקלח בכח גדול למטה כשפוגע בקרקע מכח הכאתו העצומה שם חוזר ועולה למעלה וכן אלו החסדים שיצאו בדוחק גדול מפי היסוד דאימא למעלה וירדו בחוזק ביסוד דז"א ואין שם עוד מקום לירד הנה מכח נפילתם שם חוזרים ועולים למעלה עד הגיע' אל מקומ' הראוי להם כמו שנת' וכמו שנבאר. ונבאר בתחלה סדר עליית' מתחתי' היסוד דז"א עד שיצאו ממנו למעלה במקומם הנה נת' כי ביסוד יש שם ציור קוים ושם נתפשטו הגבו' והחסדי' כ"א במקומו כנז' והנה אלו החסדים כשעולים אם יעלו כפי בחי' מקומם דרך הקוי' נמצא שיחזרו להאיר אור שני חוזר בגבו' אשר במקומם שכבר נתמתקו פ"א דרך ירידה ונמצאו ממותקות ב' מתוקים ועי"כ נחלש כח החסדי' העולי' מלהמתיק את הב' גבו' ושליש שלא נמתקו בתחלה דרך ירידה ויהיו ג' הגבורות פחות שליש נמתקים פעמים וב' הגבורות ושליש בלי מתוק כלל והענין הוא כי כאשר או"א הולידו אלו החסדים ע"י זווגם כנודע נתנו בהם שעור אור כדי שיוכלו להמתיק את הדינים שבגבו' מתוק א' וגם שיוכלו להגדיל את ז"א כלו דרך חזרה ועלייה עד הכתר שלו כנודע כי הם המגדילים את אילנא דתיי ואם המתוק היה ניתן כלו אל הג' גבורות לא יהיה כח בחסדים להמתיק את הב' גבורות ולכן הוכרח שהג' חסדים המגולים פחות שליש שהם עתה ביסוד דז"א כשחוזרים לעלות עולים ביושר דרך קו אמצעי שהוא הת"ת שביסוד ואחר הגיעם שם מתפצלים לג' קוים ועלו דרך החג"ת שביסוד ואז פגעו בב' הגבורות ושליש העומדות שם שלא נמתקו תחלה ונמתקות עתה באלו החסדים העולים דרך חזרה ונמצאו ב' הגבורות אלו ושליש נמתקו דרך עליית החסדים והג' גבורות פחות שליש ושליש נתמתקו בדרך ירידת החסדי' ואחר שיצאו אלו החסדי' מן היסוד דז"א כלפי מעלה נתפצלו אלו החסדי' ועלה הא' בהוד דז"א והא' בנצח דז"א וב' שלישי החיסד בב' שלישי' התחתונים דת"ת דז"א כי כן דרך העשן העולה למעלה או השלהבת כשעולה באויר מתחלק ומתפצל לצדדים והרי נגמר התפשטות ה' חסדי' בחג"ת נצח והוד קצתם דרך ירידה וקצתם דרך עליה ונמצא כי כשירדו הגבורות בתחלה ירדו זו למעלה מזו וכשנכנסו ביסוד נתפשטו בדרך קוים אבל החסדים כשירדו ירדו בדרך קוים וכשחוזרים לעלות עולים בשתי בחי' כי בתחלה עולים זו למעלה מזו בקו שר בת"ת שביסוד ומשם ולמעלה מתחלקות לג' קוים כנז' ועיין בדרוש הציצית כי שם נתב' שבתחלה יורדים הגבורות ואח"כ יורדים החסדים הפך מן הנז' כאן אבל תעיין גם בדרוש חטאו של אדה"ר כי שם נת' שחטאו גרם לזה שירדו הגבורות תחלה ודע כי עיקר כח החסדים המגולי' להגדיל את ז"א הוא ע"י ירידתם ביסוד לפי שיורדים שם במרוצה בכח חזק וע"י ההכאה נכתתים ונכתשים ומתחלקים לנצוצות כדי להאיר את ז"א אח"כ בעלייתם כנז' וזהו סוד פסוק כתית למאור כי ע"י החסדי' הנק' שמן שנופלים ביסוד דז"א נכתת ונכתש שם להאיר בז"א וזהו כתית למאור שהוא להאיר בז"א הנק' אור בסוד ותורה אור כנגד הנקבה הנק' נר בסוד כי נר מצוה אמר להעלות נר תמיד כי ע"י חזרת החסדים למעלה נגדלת גם הנקבה דז"א כמו שיתבאר במקומה בע"ה גם זהו סוד של הפסוק דכתיב יש מפזר ונוסף עוד שהוא סוד הצדקה שהם החסדים שנכתשים ומתפזרים ביסוד לניצוצות ועי"כ נוסף עוד ונגדלים כנזכר לעיל:
3