שער ההקדמות, דרושי זעיר אנפין ה׳Sha'ar HaHakdamot, Zeir Anpin 5
א׳דרוש ה' על הנז"ל עוד בדרוש הנז' כבר הודעתיך כי בעיבור ראשון היה ז"א בבחי' תלת כלילן בתלת וביניק' נתפשטו ו' קצוותיו ובעיבור שני נתוספו לו המוחין שהם ג' ראשונות שלו אבל דע כי אין ספק שהעובר בהיותו בסוד העיבור יש לו ראש שהם ג' ראשונות שבו ומכ"ש בזמן היניקה וא"כ מה ענין הראש שנתחדש לו בעיבור ב' אבל דע כי הנה שיעור קומת ז"א היא בחצי תחתון דת"ת ובנה"י דא"א והוא מלבי' את הבחי' הזו וזה ההתלבשו' נעשה ע"י זווג של או"א שהוציאו את ז"א והוא עצמו המלביש את א"א מחצי ת"ת תחתון שבו ולמטה כנז' ואמנם מזה המחצי' התחתון של ת"ת דא"א נעשה הראש הכולל לג' ראשונות של ז"א בהיותו בסוד העיבור בבטן אמו ואז המוחין שלו היו בסוד אותיות אל"ם מן אלהים והנה אל"ם בגי' ע"א שהוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן ועם חשבון ד' אותיות ההוי"ה הפשוט' שהם כ"ו הרי מ"ה וכו' כמנין אל"ם וזהו סבה למה בהיותו בבטן אמו הוא אל"ם ואין בו כח לדבר ולהיות כי ג' המוחין ההם היו אז ממחצית תחתון דת"ת דא"א לכן מוח החכמ' דז"א לא נתחלק לל"ב נתיבות וגם הבינה שבו לא נתחלקה לחמשי' שערים וגם הדעת לאלף אלפין אדרין ואכסדראין כנז' באדרת נשא ואדרת האזינו אמנם היו ג' המוחין ההם בבחי' כללו' לבד אח"כ כשנול' ויצא ממעי אמו ינק משדי אמו ובכח היניק' ההיא נתגלה פרטות המוחין ההם והחכמה נתחלקה לל"ב נתיבו' והבינ' לחמשי' שערי' והדעת לאלף אלפין אדרין ואכסדראין וניכר בה' פרטיהם וזהו הטעם שבזמן היניקה נולדי' הל"ב שיניים והטוחנות בפיו של התינוק שהם נמשכו' מל"ב נתיבות חכמה שנתגלו עתה ע"י היניקה וזהו סוד פסוק ולבן שיניים מחלב כי אותיות ל"ב של ולב"ן הוא ל"ב נתיבו' חכמ' ונו"ן של ולבן הם חמשי' שערי בינה ואות וא"ו של ולבן הוא מוח הדעת שהוא סוד ו' כנודע. והרי כי ג' המוחין נרמזו במלת ולבן גם נרמזו בו הל"ב שיניים שבאים מבחי' ל"ב נתיבות וכ"ז נמשך ע"י היניקה של חלב אמו וזהו ולבן שיניים מחלב והנה אז נקראו אלו המוחין שם אלהי"ם מלא כי כן אותיות אלהי"ם הם אותיו' מליא"ה גם הם אותיות מל"א י"ה כי המוחין הנקראי' י"ה נתמלאו במציאותם. והנה ל"ב אלדי"ם שבפ' בראשי' כלם נרמזים במוח החכמה שבזמן היניקה והבן זה. גם אלהי"ם בגי' פ"ה עם הכולל לרמוז כי בתחלה שהיו המוחין מבחי' אל"ם שיש באלהי"ם גם הולד היה אז אלם בלתי דבור ועתה בזמן היניקה נפתח הפה שלו לדבר כי כבר המוחין שלו הם מבחי' אלהי"ם שלם וזהו סוד מי שם פה לאדם או מי ישום אל"ם פירוש כי אימא עילאה הנקרא' מ"י הנה ע"י היניקה שמניקה את ז"א הנקרא אד"ם שהוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן שם לו פה לדבר וכשהי' בזמן העיבו' אז מי שהו' אי' ישום אלם לז"א כי אז היו המו' שלו אלם מחלהי' כנז' שהוא הוי"ה דמ"ה עם כ"ו כי מ"ה הוא מ"ם ה"א בגי' אלהי"ם וכן אלם ואלהים הם מ"ה וכ"ו ואמנם עתה ג' המוחין שלו הם ג' שמות של אלהי"ם ובבחי' זו נקראי' המוחין רא"ש כי אות ר' מורה על אחורי' פשוטים דאלהים ואות ש' מורה על אלהי"ם דמלוי יודי"ן ואות א' מורה על הכללו' של שם אלהים וזהו סוד פסוק ויבא דוד עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים ואמרו רז"ל בקש דוד לעבוד ע"ז והענין הוא במה שהודעתיך כי כל הקליפות נאחזי' במוחין אלו דאלהי"ם דקטנות שהם בחי' הראש כנז' כי הוא בגי' אלהים בכל בחינותיו ורצה דוד להחריב העולם ולהחזיר אלו האלהים למקומם בראש כמו בזמן הקטנות והיניק' וזהו סוד אין אדם חוטא אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות כי נתמלאי' המוחין מרוח אחרת של דין הקש' הנאחז באלהים. אח"כ ככלו' זמן היניק' נגדל התינוק והמוחין האלו נגדלים עד תשלו' י"ג שנה וזה עניינו כי הנה אלו המוחין שהיו לו בימי היניקה היו מן התבונה ועתה הם יורדי' למטה בגרון ושם נכללים כמבואר אצלינו בדרוש פרעה ומצרי' ושר המשקי' ושר הטבחי' ושר האופים ועי"ש. ולפי ששורש מוחין אלו הם מן התבונה לכן יורדים בגרון כנודע כי הגרון היא בינה ולכן גרו"ן בגי' ג"פ אלהי"ם כי משלש' מוחין אלו דאלהי"ם מהם נעשה בחי' גרון דז"א ולפי שהגרון הזה נעשה מן אלו האלהי"ם לכן הבינה נקראת אלהים וגם לכן הבינה תקרא מוח כנז' בסה"ז במקומות רבים לפי שהיא בחי' הגרון הנעשית מאלו האלהים שהם מוחין דקטנות אבל עיקר מוח אינו אלא מן החכמה וזכור כלל זה. וזהו טעם למה אבר הגרון מקום צר מאד יותר צר מן הראש ומכ"ש מן הגוף (בדפו"י ע"ד) אבל הטעם הוא כי הוא ממוחין דקטנות ולכן הוא קטן וצר ואינו רחב ועוד כי הנה הוא בחי' דינים קשים ונודע כי הדין הוא אש שמתקמט ואינו מתרחב והנה הראש של ז"א כשירדו הג' מוחין דקטנות למטה בגרון נשארו הכלים שלהם שהם ג' חללים דגלגלתא שנעשו התלבשות בחצי התחתון דת"ת דאריך ונשארו כלים ריקני' בלתי מוחין בתוכ' ואז אלו החללי' נתהוו בבחי' הקרומות שעל המוחין והיו הל"ב שבילין דחכמ' וחמשי' שערי בינה ואדרין דדעת ניכרים בהם בבחי' היותם קרומות וצנורות ואח"כ נגדלו חו"ת של ז"א כנז"ל בדרוש שקדם לזה ומה' נעש' עצה הגלגלת החופה על אלו הקרומות הנז' ואח"כ נכנסו בתוך הקרומות ההם המוחין העיקריי' דגדלות שהם ד' הויו"ת דמלוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בהיות' מלובשים תוך נה"י דאימא כנודע ואז אלו המוחין דגדלות נתפשטו בכל הגוף כי מוח החכמה נתפשט בקו ימין בחח"נ שבו ומוח הבינה בבג"ה. ומוח הדעת בדעת ות"ת ויסוד שבו. והנה נתבאר אצלינו במקומות רבים כי ג' בחי' יש במוחין אלו דגדלות דז"א שהם ג' אותיות צלם וזהו פירוש' האמיתי כבר ידעת כי להוליד אלו המוחין הוצרך חכמה להכלל בישראל סבא והוצרכה בינה לרדת למטה עד מקו' התבונה ונכללה בה ושם למטה היה הזווג של או"א והוציאו טפות מוחין אלו ונתעכבו שם זמן העיבור בבטן התבונה ואח"כ ילדה התבונ' את המוחין האלו ויצאו בסוד הלידה מן הרחם שהוא היסוד שבה ולחוץ ושם נתגלו מוחין אלו בבחי' גילוי והנה עתה נה"י התבונה הם למעלה מראשו של ז"א והרי זו בחי' ראשונה אל המוחין האלו ועתה הם בסוד א"מ על ראש ז"א ועדיין לא נתלבשו בנה"י דתבונה. הבחי' הב' הוא שהנה"י של התבונה נכנסי' ומתלבשי' תוך הקרומות שהם בחי' הראש שהיה לו לז"א בזמן היניקה כנז"ל ואז המוחין הנז' דגדלות דז"א נכנסי' ומתלבשי' תוך הנה"י דתבונה שנתלבשו בתוך הקרומות כנז'. הבחי' השלישי' הוא אח"כ כי נגדלים חג"ת דז"א ועולים למעלה ומהם נעשה עצם הגלגל' המכסה וחיפה על הקרומות הנז' ועתה הוא עיקר זמן הכנסת המוחין בגלגלתא דז"א ואלו הם הג' בחי' שנתבארו אצלינו במקו' אחר בסוד אותיות צל"ם וצ"ל וצ' והם בתחלה המוחין מגולי' אחר לידתם. השנית כשנתלבשו תוך הנה"י דתבונה והכוונה לומר כי גם הנה"י דתבונה נתלבשו תוך הקרומות דרישא דז"א ועדיין לא היה בו גלגלתא ולכן עדיין אין זה נקרה הכנסה ברישא דז"א והג' כשנעשה להם גלגלתא ממש ולבחי' זו אנו קוראי' הכנס' המוחין ברישא דז"א ממש.
1